דיון - על הרפתקאות יחיד ומשחק בקבוצה

[nav566]

חשבתי על זה הרבה לאחרונה, בדרך לתכנן את הקמפיין החדש שלי. משחקי תפקידים פועלים הכי טוב כמשחקים קבוצתיים. כשיש כמה דמויות, האינטראקציה ביניהן יוצר סיפור מעניין ומושך יותר, ושומרת על העניין של כולם. אבל מצד שני, זה בדיוק הפוך בסיפורים קלאסיים. סיפורים כמו שר הטבעות, הארי פוטר ומלחמת הכוכבים מתמקדים מאוד חזק בגיבור יחיד ובמסע שלו.
הסתירה הזו, אני מרגיש, יוצרת מגבלה חמורה על היכולת שלי לתכנן משחק. כבר יצא לי להריץ הרפתקאות שממוקדות סביב אחד מהשחקנים בקמפיין, והשאר משמשים כסוג של דמויות משנה, בהצלחה משתנה. מצד אחד, זה מרחיב את היכולת הנרטיבית שלי ויוצר סיטואציות מעניינות. מצד שני, השחקנים האחרים נוטים להרגיש Left Out.
איך אתם מתמודדים עם המתח הזה? של לנסות לגרום לכולם להרגיש חשובים, ובאותו זמן לרצות להתמקד בדמות מסויימת לפעמים?

 

[אביעד]

לפעמים?

זה הפתרון.

 

[nav566]

כן, כמו כל בעיה, גם כאן הפתרון הוא להתפשר. אני יודע. השאלה שלי היא יותר מבחינת ביצוע מאשר רעיון.

 

[BadBug]

אני לא ממליץ לעשות את זה, כשחקנים מגיעים לשולחן המשחק, במיוחד בd&d ותואמיו, הם רוצים להיות גיבורים ולקבל את אור הזרקורים ולעשות עם הדמות שלהם דברים מגניבים (יש יוצאים מן הכלל גם לזה כי יש שחקנים שאוהבם פשוט לשבת ולקחת חלק פחות פעיל) ולכן מהר מאד הם ישתעממו מהמשחק ולא יהיו מושקעים בו כמו שהיית רוצה שיהיו.

אז מה כן כדאי? אולי לתכנן את הקמפיין לפי משימות שצריך לעשות ושלאו דווקא דמות אחת תוכל לעמוד בהן, אלא ההפך.
אם בכל זאת אתה רוצה פוקוס על דמות אחת - תעשה רוטציה, בכל סשן רוב הפוקוס יהיה על דמות אחת ובסשן הבא על דמות אחרת וכך אף אחד לא ירגיש מקופח וכולם ירגישו חלק משמעותי בעלילה.

 

[אלעד הן]

המודל צריך סיפורי אנסמבל, שבהחלט קיימים בספרים, בסדרות טלוויזיה וסרטים.

 

[העוג הברברי]

בבירור אם יש לנו סשן בטירה של לורד רב עוצמה וצריך לשכנע אותו, ואחד השחקנים הוא הממזר של אותו הלורד, הוא 'הדמות הראשית' לאותו הסשן. אולי אפילו לאותו קו עלילה, שעשוי לעסוק בעיירת הבית שלו, בעוד ששאר הדמויות לא מגיעות מאותה עיירה. מה שכן, גם כשזה קורה וזמנית יש "דמות ראשית", חשוב לשמור על כך שלכול הדמויות יש עניין במתרחש. החל מקשרים לארגונים, לאויבי עבר, לרקעים או פשוט לדברים שמעניינים את השחקנים (גם אם לדרואיד אין שום קשר אישי לשום דבר בעיירה, אבל אתה יודע שהשחקן מאוד אוהב את הקונספט של מפלצות ים, ואתה מכניס מפלצת ים שחיה מתחת לנמל בעיירה). כול עוד כול שחקן בסשן יודע שיש משהו שמעניין אותו ויש לו את התפקיד שלו בעלילה, בעוד שהמשקל של התפקידים יהיה שונה בכול פעם, לא תהיה בעיה עם אנשים שמרגישים בחוץ. שים לב גם במקרה הזה, לא להשאיר את המשקל המרכזי של חשיבות על מישהו אחד ליותר מידי זמן, כי לתקופות ארוכות זה בהחלט יכול טיפה לעצבן, אבל לתקופות קצרות זה יכול לעבוד.

ותיאורטית, גם לא אמורה להיות בעיה ששחקן אחד יהיה 'הדמות הראשית' למשך תקופה ארוכה, כול עוד עושים תיאום ציפיות מתאים. במשחק של דוקטור הו לדוגמה, כולם יודעים ש'הדמות הראשית' זה מי שמשחק את הדוקטור, וכולם בסדר עם זה, כי זה מתואם מהרגע הראשון.

 

[The oldman]

יש מספר בודד של משחקים שכן שמים דגש על דמות אחת יותר מאשר על אחרים. אולי הדוגמא שהכי קופצת לי לראש זה Ars Magica וה Tropes. בעצם כל שחקן משחק קוסם, אבל גם לכל קוסם יש פמלייה. אז יש הרפתקאות שבהן הקוסם יוצא להרפתקה ביחד עם מספר בני לווייה - כולם דמויות שחקן.
בכל מקרה זה דורש גם הסכמה של השחקנים למודל כזה.
וכמו שכבר אמרו לפני, יש די והותר ספרים וסדרות שאין באמת דמות ראשית אחת, אלא מספר דמויות. נתת כדוגמא את מלחמת הכוכבים, אז למשל יש גם מסע בין כוכבים. יש את סופרמן, אבל גם יש את הנוקמים. וכך הלאה...

 

[kosem10]

אני חושב שאין בעייתיות עם עלילה שמתמקדת בדמות אחת, כל עוד דואגים לשים את הזרקור על כולם גם בתוך העלילה. זה שדמות אחת במרכז מהעלילה לא אומר שהיא באמת באור הזרקורים.