זה גזע שכתבתי לעולם מערכה שקצת זנחתי "רודינה"
וטאריצ'ניקי- "בני ההזדמנות השניה". המוות הוא בסך הכול עוד חלק בחיים. כמו העונות המתחלפות, החידלון מגיע גם לרודינים. גופותיהם מתאחדות בחיבוקה החם והאוהב של אמא רודינה והנשמה מגיעה לתהום של וולוס, מקור הכישוף והמסתורין. וולוס הוא אל התהום, תוהו, מווות ובאופן כללי של הכוחות התחתונים.
בחגים מסוימים, הרוחות באות מהתהום לבקר ולחגוג. לעתים וולוס שולח את נשמות המתים לשליחיות, בקרב הרודינים השמרנים השליחים מהתהום זוכים ליראה וכבוד.
זה די נפוץ למען האמת. אך לעתים נדירות וולוס נותן לנשמות מסוימות הזדמנות לחיות שוב(פחות או יותר).
יתכן שיש להן עניין לא גמור בעולם החיים, או שלוולוס יש משימה עבורם.. אבל הם לא זוכרים *למה* הם צריכים הזדמנות שניה. למעשה הזכרונות שלהם מהחיים הקודמים מעורפלים, כמו חלום. למרבה התסכול, בניגוד לרוחות אחרות, הוטארצ'ניקי בקושי אפילו זוכרים את התהום.
גם בהחלט יתכן שוולוס החליט לתת להם חיים שניים פשוט כדי לעורר תוהו ותעלולים.
פיזית, גופם דומה לגוף שהיה להם בחייהם הקודמים, אם מתו מזיקנה, וולוס משיב אותם לגיל פיזי שנראה מעניין בעיניו.
עורם חיוור כשלג, שיערם כסוף, בשרם קר ובמקום צל ערפל בדמותם מופיע ליד בחוקיות דומה לשל צל.
הם לא מתבגרים ולא מתרבים, שבים לתהום רק אם נהרגו, או שוולוס החליט שזמנם לשוב.
מרבית הרודוינים מתיחסים אל הוטארצ'ניקי כרודינים לכל דבר, אם כי בחרדה קמאית שאותה מנסים להכחיש- הם בדרך כלל *רוצים* שהוטראצ'ניקי ירגישו בבית.
למעשה אלמנות שחוזרות ברצון לוטראצ'ניקי שהיו בעליהן נחשבות לדמויות מופת של נאמנות- גם אם במחיר גירוש הבן זוג החי שנישאו להם בינתים.
לעתים קרובות, במיוחד בקרב האצולה, וטראצ'ניקי מעוררים כבוד ואי נוחות- מעמדם לא ברור.
האם האציל שנהרג בקרב, ואדמותיו חולקו בין שלושת ילדיו וחוזר כוטראצ'ניק לאחר מאה שנה, יקבל שליטה על שלושת האחוזות ומשפחות אצולה שבעיניהן עד עכשיו היה אב קדמון מסתורי?
עוד קונפליקט מהותי בחיי הוטראצ'ניקי, הוא העובדה שהיצרים שאצל הרודינים החיים בוערים כשלהבת, הופכים אצלם למטרד. וטראצ'ניק רעב בדיוק כמו אחיו הרודיני החי, אבל הוא לא נהנה מזה כמוהו.
וטראצ'ניק יאהב את אשתו, אבל לא תהיה שם תשוקה- בעיקר חובה ונאמנות. הם יותר מוטרדים מהנסיון לשחזר את זכרונתיהם, והתחושה שלעולם לא תיתן להם מנוח, שיש משהו חשוב שעליהם לעשות, אבל הם לא מסוגלים לזכור אותו.
רובם ככולם לפחות בשלב כלשהו הופכים לנוודים והרפקתנים. רבים נעשים וולכים(דרואידים), מכשפים או בארדים.
זרים חשים כלפיהם בעיקר פחד וסלידה, ובני דתות שפוחדות מאלמתים רואים בהםתועבות שצריך לגאול מיסוריהם בדרך כזאת או אחרת. כהנים מסוגלים לגרש ואף לפגוע בוטראצ'ניקי באמצעות סמליה הקדושים. (מכאנית- כל הקסמים שפוגעים באלמתים, פוגעים בוטארצ'ניקי). פילוספים(אשפים במערכה המקורית) שמתמחים בנקרומטריה מתעניינים בהם כנושא למחקר. הפחות מוסריים ביניהם אף חוטפים אותם למחקרים מכאיבים במיוחד
מכאניקה
--------
+ 2 חוכמה: הם מביאים איתם חוכמה מהתהום, הבנה עמוקה של החיים, למרות שבעומק הם מבולבלים מאוד.
+ 1 לתכונה נוספת לבחירתך. אומנם זה בעברם, אבל נותרה משהו מהגמישות האנושית שלהם.
*אלמת*- לענייני לחשים והשפעות שונות הם נחשבים אלמתים.
גודל-בינוני.
"איני זקוק לרוח. אני הרוח'- אינך צריך לנשום. אינך מטיל עקיבות באופן ישיר- אין טביעות כף רגל, אבל עדיין ענפים יכולים להשבר תחתיך למשל. אז הטלות השרדות לעלות על עקבותיך יעשו בחיסרון.
"פעם, לפני התהום הייתי..."- בנוסף לרקע שאתה בוחר בבנית דמות כרגיל, בחר רקע נוסף.
"שלומות לך אחא, אתה נראה טוב היום'- אתה יכול להטיל דיבור עם מתים. יכולת זאת מתחדשת לאחר מנוחה ארוכה.
וטאריצ'ניקי- "בני ההזדמנות השניה". המוות הוא בסך הכול עוד חלק בחיים. כמו העונות המתחלפות, החידלון מגיע גם לרודינים. גופותיהם מתאחדות בחיבוקה החם והאוהב של אמא רודינה והנשמה מגיעה לתהום של וולוס, מקור הכישוף והמסתורין. וולוס הוא אל התהום, תוהו, מווות ובאופן כללי של הכוחות התחתונים.
בחגים מסוימים, הרוחות באות מהתהום לבקר ולחגוג. לעתים וולוס שולח את נשמות המתים לשליחיות, בקרב הרודינים השמרנים השליחים מהתהום זוכים ליראה וכבוד.
זה די נפוץ למען האמת. אך לעתים נדירות וולוס נותן לנשמות מסוימות הזדמנות לחיות שוב(פחות או יותר).
יתכן שיש להן עניין לא גמור בעולם החיים, או שלוולוס יש משימה עבורם.. אבל הם לא זוכרים *למה* הם צריכים הזדמנות שניה. למעשה הזכרונות שלהם מהחיים הקודמים מעורפלים, כמו חלום. למרבה התסכול, בניגוד לרוחות אחרות, הוטארצ'ניקי בקושי אפילו זוכרים את התהום.
גם בהחלט יתכן שוולוס החליט לתת להם חיים שניים פשוט כדי לעורר תוהו ותעלולים.
פיזית, גופם דומה לגוף שהיה להם בחייהם הקודמים, אם מתו מזיקנה, וולוס משיב אותם לגיל פיזי שנראה מעניין בעיניו.
עורם חיוור כשלג, שיערם כסוף, בשרם קר ובמקום צל ערפל בדמותם מופיע ליד בחוקיות דומה לשל צל.
הם לא מתבגרים ולא מתרבים, שבים לתהום רק אם נהרגו, או שוולוס החליט שזמנם לשוב.
מרבית הרודוינים מתיחסים אל הוטארצ'ניקי כרודינים לכל דבר, אם כי בחרדה קמאית שאותה מנסים להכחיש- הם בדרך כלל *רוצים* שהוטראצ'ניקי ירגישו בבית.
למעשה אלמנות שחוזרות ברצון לוטראצ'ניקי שהיו בעליהן נחשבות לדמויות מופת של נאמנות- גם אם במחיר גירוש הבן זוג החי שנישאו להם בינתים.
לעתים קרובות, במיוחד בקרב האצולה, וטראצ'ניקי מעוררים כבוד ואי נוחות- מעמדם לא ברור.
האם האציל שנהרג בקרב, ואדמותיו חולקו בין שלושת ילדיו וחוזר כוטראצ'ניק לאחר מאה שנה, יקבל שליטה על שלושת האחוזות ומשפחות אצולה שבעיניהן עד עכשיו היה אב קדמון מסתורי?
עוד קונפליקט מהותי בחיי הוטראצ'ניקי, הוא העובדה שהיצרים שאצל הרודינים החיים בוערים כשלהבת, הופכים אצלם למטרד. וטראצ'ניק רעב בדיוק כמו אחיו הרודיני החי, אבל הוא לא נהנה מזה כמוהו.
וטראצ'ניק יאהב את אשתו, אבל לא תהיה שם תשוקה- בעיקר חובה ונאמנות. הם יותר מוטרדים מהנסיון לשחזר את זכרונתיהם, והתחושה שלעולם לא תיתן להם מנוח, שיש משהו חשוב שעליהם לעשות, אבל הם לא מסוגלים לזכור אותו.
רובם ככולם לפחות בשלב כלשהו הופכים לנוודים והרפקתנים. רבים נעשים וולכים(דרואידים), מכשפים או בארדים.
זרים חשים כלפיהם בעיקר פחד וסלידה, ובני דתות שפוחדות מאלמתים רואים בהםתועבות שצריך לגאול מיסוריהם בדרך כזאת או אחרת. כהנים מסוגלים לגרש ואף לפגוע בוטראצ'ניקי באמצעות סמליה הקדושים. (מכאנית- כל הקסמים שפוגעים באלמתים, פוגעים בוטארצ'ניקי). פילוספים(אשפים במערכה המקורית) שמתמחים בנקרומטריה מתעניינים בהם כנושא למחקר. הפחות מוסריים ביניהם אף חוטפים אותם למחקרים מכאיבים במיוחד
מכאניקה
--------
+ 2 חוכמה: הם מביאים איתם חוכמה מהתהום, הבנה עמוקה של החיים, למרות שבעומק הם מבולבלים מאוד.
+ 1 לתכונה נוספת לבחירתך. אומנם זה בעברם, אבל נותרה משהו מהגמישות האנושית שלהם.
*אלמת*- לענייני לחשים והשפעות שונות הם נחשבים אלמתים.
גודל-בינוני.
"איני זקוק לרוח. אני הרוח'- אינך צריך לנשום. אינך מטיל עקיבות באופן ישיר- אין טביעות כף רגל, אבל עדיין ענפים יכולים להשבר תחתיך למשל. אז הטלות השרדות לעלות על עקבותיך יעשו בחיסרון.
"פעם, לפני התהום הייתי..."- בנוסף לרקע שאתה בוחר בבנית דמות כרגיל, בחר רקע נוסף.
"שלומות לך אחא, אתה נראה טוב היום'- אתה יכול להטיל דיבור עם מתים. יכולת זאת מתחדשת לאחר מנוחה ארוכה.
