זהו רעיון שהיה לי בתקופה עתיקה כשעוד היה שיער (ולא על הכתפיים) ולצערי הרב מעולם לא יצא לי ליישם אותו בפועל משום שסיימנו לשחק בקמפיין בהוראת הרמטכ״ל שהחליט לגייס את כולנו בגיל 18.
————————————————
העולם של קאלאדן (כן… בתור נער שאבתי המון שמות ממקומות אחרים) הוא עולם אחד מתוך שלושה, בו האלים הובסו ע״י יציריהם והמערכה כולה מתמקדת במלחמות הסדר נגד הכאוס, כשאת כאוס מייצגים בראש שלושת אלי התוהו - האלים היחידים הקיימים (כמעט).
הרעיון התחיל כשיצרתי סמלים לכוחות הסדר והתוהו - לסדר יצרתי דרקון מתפתל, פניקס, אריה דו ראשי וכד׳. לתוהו יצרתי בעיקר נחשים (וכל מה שקשור אליהם כמו הידרה) ו… חרקים. ואז זה הכה בי: חרקי ענק סטייל mecha !
כך נוצרו insmech: היתוך של המילה insect ביחד עם mech. הם מגיעים בשלל צורות וגדלים, הנה אחד מהם לדוגמה (הנתונים בשיטת ad&d לשמחת הוותיקים):
אקלים/סביבה: הכל
תדירות: נדיר מאוד
ארגון: בודד
מחזור פעילות: משתנה
תזונה: ראה בהמשך
תבונה: 0 (ראה בהמשך)
אוצר: ללא
נטיה: ניטרלי (ראה בהמשך)
מס׳ מופיעים: בד״כ 1
דרוג שריון: 1
תנועה: 15, התחפרות 5
קב״פ: 9
תלד0: 11
מס׳ התקפות: 2
נזק/ התקפה: 3-18/ 3-18
התקפות מיוחדות: שיפוד, נשיכת חומצה, רמיסה
הגנות מיוחדות: התחדשות, חסין לפחד
עמידות לקסם: 5%
גודל: גדול (8-10 רגליים)
מוראל: חסר פחד (20)
נק״ן: 5000
יצורים אלו נוצרו ככלי משחית בזמן מלחמת התוהו השנייה, ככל הנראה בידי אבירי תוהו או קאריוגים מפלצתיים (יצורים מעוותים דמויי דרקונים) ומכונים על ידם ״קורמאקסיר״ או בקיצור ״מאק״.
כל מאק הוא יצור ביולוגי חי, בעל מערכת עצבים מרכזית, אך ללא מוח. מאקים דורשים מפעיל לשם הפעלתם - בדרך כלל דמוי אנוש היושב בתוכו. קנוקנות עצבים מתחברות למוחו של המפעיל ויוצרות קשר סימביוטי פסיוני בין המפעיל למאק.
כל עוד המפעיל חי המאק חי גם הוא, למרות שניתן להשמידו גם באופן פיסי רגיל.
עם זאת, המאק ניזון מכוחו המנטלי של מפעילו - עם הזמן המפעיל מתרוקן מרגשות ומחשבות ויש צורך להחליף מפעיל (אנשים כאלו מכונים ״קסירואידים״ ודומים לקליפות אדם חלולות - יש לי גם נתונים עבורם איפשהו).
המאק משתמש בכוח המנטלי של מפעילו ביעילות מבעיתה, ומסוגל לרפא עצמו במהירות ולבצע שלל פעולות יוצאות דופן כל עוד מפעילו חי.
המאק המתואר למטה הןא גרסה פשוטה יחסית ונראה כיצור דמוי חיפושית קרנף, שריונו קשיח, לגופו 6 רגליים, הוא מדיף ריח נוראי כשל מזון נרקב, ולראשו מספר קרניים - בד״כ 4-6, חלקן מעוותות. כשהיצור מזדקף מתגלה חלל בבטנו המאפשר למפעיל להיכנס דרכו.
קרב:
המאק תוקף פעמיים באמצעות 2 מכות חזקות מקרניו ומנגח באמצעותן את יריביו. מי שנפגע ע״י 2 ההתקפות חייב להציל כנגד שיתוק או התאבנות או להיות משופד. יצור משופד יכול לתקוף בתורו עם 4- לגלגול, והוא רשאי לנסות ולהיחלץ כל סיבוב, כאשר כישלון משמעו שהוא סופג נזק משתי הקרניים ללא צורך בגלגול פגיעה.
המאק יכול לנקוט גם בהתקפת נשיכה במקום קרניים - התקפה זו קשה יותר עבורו ונעשית עם 2- עונשין להתקפה, אך בפגיעה מסבה 1ק6 נזק ומחייבת גלגול הצלה נגד לחשים או שהקורבן יסבול מ- 3ק6 נזק חומצה בסיבוב הראשון, 2ק6 בשני ו- 1ק6 בשלישי (אין צורך בגלגול פגיעה נוסף לאחר ההתקפה הראשונית).
בגלגול פגיעה של 20 המאק מתרומם על רגליו האחוריות ורומס את הקורבן, בהינתן שהוא קטן ממנו. הקורבן רשאי להינצל נגד קרן מוות כדי לברוח מההשפעה או לחלופין לבחור להישאר ולנסות לפגוע במפעיל - שנחשף במקרה כזה - בגלגול פגיעה מיידי עם 4+ להתקפה ולנזק, אך גם לסבול מעוצמת הרמיסה (6ק6 נזק) ללא הצלה.
המאק מחדש 1 נק״פ בסיבוב. הוא חסין ללחשים והשפעות פחד כל עוד המפעיל מפעיל אותו.
משכן/ חברה:
למאקים אין חברה משל עצמם. הם אוכלים, נחים ומתנהגים בהתאם לפקודותיו של המפעיל שלהם.
בסיום מלחמת התוהו השנייה נפוצו יצורים אלו לכל עבר, ומפעיליהם הפכו לקסירואידים חסרי מחשבה. מאק שכזה פועל ללא מחשבה, לשם הישרדות בלבד, והוא עשוי להיות מסוכן ביותר.
מספר יצורים כאלו נצפו כשהם מתקבצים יחד מסיבה שאינה ידועה, וההשערה היא שבבסיסם קיימים אינסטינקטים של חרק, ולכן חלקם נמשכים אחד לשני, אך באופן רגיל נתקלים במאק כשהוא לבדו.
תופעה מדאיגה נוספת דווחה לגבי מספר מאקים אשר נראה כי הם מנסים להתחבר למפעיל פוטנציאלי בכוח. מלומדים מאמינים כי מאקים מסוגלים לשרוד ביולוגית ע״י אכילה או שתייה, אך כוח המחשבה נחוץ להם כדי לשגשג, כמו דם לערפד.
יחסים סביבתיים:
המאקים אינם חלק מהסביבה הטבעית. הם אוכלים או מגנים על עצמם כשנדרשים לכך, אך מכיוון שהם דורשים מוח מפותח כדי להיקשר אליו הם אינם מפתחים יחסים סביבתיים עם אחרים (כגון חיות). שמועות עקשניות מספרות על מאקים שנמשכים ליצורים תבוניים, וישנן אף שמועות מטרידות על מאקים בביצות סטורמהל שמופעלים בידי מתעי ביצות, אשר יכולים לצאת ולחזור אל המאק כרצונם.
————————————————
העולם של קאלאדן (כן… בתור נער שאבתי המון שמות ממקומות אחרים) הוא עולם אחד מתוך שלושה, בו האלים הובסו ע״י יציריהם והמערכה כולה מתמקדת במלחמות הסדר נגד הכאוס, כשאת כאוס מייצגים בראש שלושת אלי התוהו - האלים היחידים הקיימים (כמעט).
הרעיון התחיל כשיצרתי סמלים לכוחות הסדר והתוהו - לסדר יצרתי דרקון מתפתל, פניקס, אריה דו ראשי וכד׳. לתוהו יצרתי בעיקר נחשים (וכל מה שקשור אליהם כמו הידרה) ו… חרקים. ואז זה הכה בי: חרקי ענק סטייל mecha !
כך נוצרו insmech: היתוך של המילה insect ביחד עם mech. הם מגיעים בשלל צורות וגדלים, הנה אחד מהם לדוגמה (הנתונים בשיטת ad&d לשמחת הוותיקים):
אקלים/סביבה: הכל
תדירות: נדיר מאוד
ארגון: בודד
מחזור פעילות: משתנה
תזונה: ראה בהמשך
תבונה: 0 (ראה בהמשך)
אוצר: ללא
נטיה: ניטרלי (ראה בהמשך)
מס׳ מופיעים: בד״כ 1
דרוג שריון: 1
תנועה: 15, התחפרות 5
קב״פ: 9
תלד0: 11
מס׳ התקפות: 2
נזק/ התקפה: 3-18/ 3-18
התקפות מיוחדות: שיפוד, נשיכת חומצה, רמיסה
הגנות מיוחדות: התחדשות, חסין לפחד
עמידות לקסם: 5%
גודל: גדול (8-10 רגליים)
מוראל: חסר פחד (20)
נק״ן: 5000
יצורים אלו נוצרו ככלי משחית בזמן מלחמת התוהו השנייה, ככל הנראה בידי אבירי תוהו או קאריוגים מפלצתיים (יצורים מעוותים דמויי דרקונים) ומכונים על ידם ״קורמאקסיר״ או בקיצור ״מאק״.
כל מאק הוא יצור ביולוגי חי, בעל מערכת עצבים מרכזית, אך ללא מוח. מאקים דורשים מפעיל לשם הפעלתם - בדרך כלל דמוי אנוש היושב בתוכו. קנוקנות עצבים מתחברות למוחו של המפעיל ויוצרות קשר סימביוטי פסיוני בין המפעיל למאק.
כל עוד המפעיל חי המאק חי גם הוא, למרות שניתן להשמידו גם באופן פיסי רגיל.
עם זאת, המאק ניזון מכוחו המנטלי של מפעילו - עם הזמן המפעיל מתרוקן מרגשות ומחשבות ויש צורך להחליף מפעיל (אנשים כאלו מכונים ״קסירואידים״ ודומים לקליפות אדם חלולות - יש לי גם נתונים עבורם איפשהו).
המאק משתמש בכוח המנטלי של מפעילו ביעילות מבעיתה, ומסוגל לרפא עצמו במהירות ולבצע שלל פעולות יוצאות דופן כל עוד מפעילו חי.
המאק המתואר למטה הןא גרסה פשוטה יחסית ונראה כיצור דמוי חיפושית קרנף, שריונו קשיח, לגופו 6 רגליים, הוא מדיף ריח נוראי כשל מזון נרקב, ולראשו מספר קרניים - בד״כ 4-6, חלקן מעוותות. כשהיצור מזדקף מתגלה חלל בבטנו המאפשר למפעיל להיכנס דרכו.
קרב:
המאק תוקף פעמיים באמצעות 2 מכות חזקות מקרניו ומנגח באמצעותן את יריביו. מי שנפגע ע״י 2 ההתקפות חייב להציל כנגד שיתוק או התאבנות או להיות משופד. יצור משופד יכול לתקוף בתורו עם 4- לגלגול, והוא רשאי לנסות ולהיחלץ כל סיבוב, כאשר כישלון משמעו שהוא סופג נזק משתי הקרניים ללא צורך בגלגול פגיעה.
המאק יכול לנקוט גם בהתקפת נשיכה במקום קרניים - התקפה זו קשה יותר עבורו ונעשית עם 2- עונשין להתקפה, אך בפגיעה מסבה 1ק6 נזק ומחייבת גלגול הצלה נגד לחשים או שהקורבן יסבול מ- 3ק6 נזק חומצה בסיבוב הראשון, 2ק6 בשני ו- 1ק6 בשלישי (אין צורך בגלגול פגיעה נוסף לאחר ההתקפה הראשונית).
בגלגול פגיעה של 20 המאק מתרומם על רגליו האחוריות ורומס את הקורבן, בהינתן שהוא קטן ממנו. הקורבן רשאי להינצל נגד קרן מוות כדי לברוח מההשפעה או לחלופין לבחור להישאר ולנסות לפגוע במפעיל - שנחשף במקרה כזה - בגלגול פגיעה מיידי עם 4+ להתקפה ולנזק, אך גם לסבול מעוצמת הרמיסה (6ק6 נזק) ללא הצלה.
המאק מחדש 1 נק״פ בסיבוב. הוא חסין ללחשים והשפעות פחד כל עוד המפעיל מפעיל אותו.
משכן/ חברה:
למאקים אין חברה משל עצמם. הם אוכלים, נחים ומתנהגים בהתאם לפקודותיו של המפעיל שלהם.
בסיום מלחמת התוהו השנייה נפוצו יצורים אלו לכל עבר, ומפעיליהם הפכו לקסירואידים חסרי מחשבה. מאק שכזה פועל ללא מחשבה, לשם הישרדות בלבד, והוא עשוי להיות מסוכן ביותר.
מספר יצורים כאלו נצפו כשהם מתקבצים יחד מסיבה שאינה ידועה, וההשערה היא שבבסיסם קיימים אינסטינקטים של חרק, ולכן חלקם נמשכים אחד לשני, אך באופן רגיל נתקלים במאק כשהוא לבדו.
תופעה מדאיגה נוספת דווחה לגבי מספר מאקים אשר נראה כי הם מנסים להתחבר למפעיל פוטנציאלי בכוח. מלומדים מאמינים כי מאקים מסוגלים לשרוד ביולוגית ע״י אכילה או שתייה, אך כוח המחשבה נחוץ להם כדי לשגשג, כמו דם לערפד.
יחסים סביבתיים:
המאקים אינם חלק מהסביבה הטבעית. הם אוכלים או מגנים על עצמם כשנדרשים לכך, אך מכיוון שהם דורשים מוח מפותח כדי להיקשר אליו הם אינם מפתחים יחסים סביבתיים עם אחרים (כגון חיות). שמועות עקשניות מספרות על מאקים שנמשכים ליצורים תבוניים, וישנן אף שמועות מטרידות על מאקים בביצות סטורמהל שמופעלים בידי מתעי ביצות, אשר יכולים לצאת ולחזור אל המאק כרצונם.
