• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור בראי התבונה

פרק עשרים ושש: "הבריחה מסידון"

לאחר שבירג'יד הצליחה לזייף בצורה משכנעת שנרגעה, לא שצריך כל כך להתאמץ עם אמנו, היא הסכימה לארוחת בוקר עם הדוד דוראן ועם אחותה אשלין. למקרה ותהית, בת, אשלין נשארה במגוריה באסקרין. אם זה היה תלוי בבירג'יד, היא הייתה חוזרת למגוריה. כמובן שלא כך יתנהלו הדברים בעודה שוהה בסידון.

חדרה של בירג'יד היה משושה שכל אחת מצלעותיה עוצבה בדקדקנות עד הפרט הספרתי הקטן ביותר שנמצא בו. במקום שאמורות להיות צלעות חלקות, היו סמלים ספרתיים מפוזרים על פני הקודקודים, מתווים משוואות שאחותי לא ידעה לקרוא גם לו רצתה בכך. אחותי הייתה מהרוב שפגם גנטי מהונדס כלשהו מנע ממנו לקרוא כל דבר החל מספר תווים ועד בינה מלאכותית. אמנו לא חלקה איתה את הפגם הזה ושכחה מזה כשעיצבה את החדר. החפצים עצמם היו מקווקוים באופן שגרם לשדות הכוח שלהם להתגבש בצורות לא סדירות. אחותי דווקא נהנתה לשחק עם מיטת הכוח והמיצגים השונים שלה כשהיא הייתה לבדה. וכמובן, הפרט החשוב ביותר שהיה שם, והסיבה לכך שאחותי הודתה על כך שגרה כאן, מדפסת אור.

כדי לגנוב מקטב, אחותי הייתה צריכה לייצר כמה פריטים וביניהם גלימת ריק, מאפנן, וכמובן, מעצים כושר שיאפשר לה לברוח מהר יותר מהשומרים של דודנו דוראן. כל אלה, כל אחד לעצמו, לא היה מטריד את מנוחתה של הבינה המרכזית אך כולם יחד עוררו חשד. העובדה שהורשה לאחותי לעבוד העידה שידעו על כוונותיה ורצו שתמשיך עד לאבדונה. אנחנו מגיעים עתה ליישורת האחרונה של סיפורה.

עתה תגלי איך אמך הגיעה לכדור.

הארוחה למחרת הוכנה על ידי הדוד דוראן. גם הוא וגם אבינו למדו לבשל כשהם היו ילדים בשכונות העוני של כיפה מס' ארבע. אמנו קטריונה, כמי שנולדה לדירוג חברתי נעלה יותר, לא ידעה את צורתו של יון. אני לא חושבת שהיא עברה לדוראן רק כדי שלא תגווע ברעב.

דוראן גם הביא את גיטרת הכוח שלו. להבדיל מעניין הבישול, אמנו כן יודעת לבצע תיווי. ומה שדוראן מנגן, אמנו התוותה. לגיטרת כוח יש מספר משתנה של מיתרי כוח בהתאם למה שאתה רוצה לנגן. דוראן, וגם כך אמנו, סברו שלא יזיק לבירג'יד להתעודד מעט משירה. יכולתי לומר להם שזה לא יעבוד. לאחותי אין את היכולת ליהנות ממנגינה מבוצעת כהלכה. אין לי מושג איזה פגם נפל בתכנון שלה שאחראי לזה.

מה שעניין את בירג'יד הוא האבטחה על החפצים שהיו תלויים על קירות מגוריו של דוראן.

אשלין לא הגיעה לאותה ארוחת בוקר. היא ניצלה את המשפט שנערך לקורמאקוב כסיבה לא לחלוק את אותו החלל עם בירג'יד. אני סבורה שגם כך היא לא נהנתה מאותן הארוחות. אותו משפט הסתיים בכך שהורידו את קורמאקוב לדרגת קצין קישור במרמלדה בדיוק כמו בן דמותו הקדום סטיפבנק. ההבדל ביניהם שכעבור כמה שנים כן החזירו לו את דרגותיו, בת.

"האם אני יכולה לגעת במאפנן הזה?" שאלה בירג'יד כשהיא הולכת על הגישה הישירה. הדוד דוראן הפסיק לנגן על גיטרת הכוח שלו והצר את גבותיו האדומות בחשדנות. המאפנן שבירג'יד דיברה עליו היה משובץ באבני נופך ואודם והיה צבוע כל כולו בזהוב צעקני. קטריונה גם לא הבינה מה בדיוק העניין שבירג'יד מגלה בכלי הנשק המבעית הזה.

בירג'יד חייכה.

"אני פשוט מרגישה צורך לגעת במאפנן הזה." אמרה בירג'יד "זה פשוט ירגיע אותי, דוד."

הדוד דוראן המהם משהו שנדמה היה קרוב להסכמה. דודנו צמח משורות מחלקת האבטחה של חיל החלל. זהו ביסודו ענף של הנדסה שמתמקד בכלי נשק והרבה פחות בלחימה ממש. את השעות הטובות ביותר שלו הוא העביר מול הבינה המלאכותית של מאפנן חשוף איברים.

"זה מקטב, בירג'יד. מאפנן של אנטי חומר. אם תפעילי את זה בטעות כל הקיר יכול ללכת." הסביר דוראן את הסתייגותו. בירג'יד הבינה שמישהו דיווח לו שהיא ניסתה לפרק את הקיר של המכה שלה בשעות שבאו אחרי מותו של ג'ויוס. הוא חשד שזו הסיבה שהיא רוצה... מקטב.

אז הגישה הישירה לא תעבוד.

"אתה זוכר שלקחתי קורס בטכנולוגיה השוואתית, דוד." ניסתה בירג'יד להסביר את עצמה "אף פעם לא ראיתי מאפנן כל כך מקושט. אני חושבת שהניסיון להבין איך הוא עובד יסיח... את דעתי."

"אני יכול לתת לך את התרשים אם את כל כך רוצה." התמקח איתה הדוד דוראן בזהירות.

בירג'יד זכרה מה אמרה לה הבינה המרכזית. דוראן היה התגלמות האחריות האישית לעומת קורמק סלטרי. המקטב לא היה אמור להיות שמור במגוריו של הקומודור אלא במקום אחר. היא חשקה את שפתיה בהבנה שהיא לא תוכל להשתמש באפשרות הסחיטה. היא הבינה, עם זאת, למה מישהו כמו דודה עשוי להסס לסרב לתת לה. היא החליטה להעמיד פנים שוויתרה. בכל מקרה, תרשים עדיף על פני לא כלום. היא תוכל להפוך את המאפנן ברשותה למקטב. היא תשאל את גראוב לגבי האפשרויות שעומדות לרשותה.

"כן. אשמח לראות את התרשים." אמרה בירג'יד בחיוך קל.

הדוד דוראן אמר, מניח את אצבעותיו מסביב לקיפוליה של גיטרת הכוח שלו, "שיחה טובה. הלוואי ואשלין הייתה כזאת."

הארוחה עצמה לא הייתה רעה. דוראן ידע את אומנותו. המנגינה הייתה חסרת משמעות לה. היא החמיאה לו בכל זאת. דודנו היה מספיק נואש לקבל מילה טובה כדי להאמין לשקריה. אני חושבת שהוא ידע שאחותי עיוורת ליופיה של המנגינה שלו.

לאחר שהארוחה הסתיימה, בירג'יד הלכה לחדרה והשוותה בין התרשים למבנה המאפנן. הבעת הפנים החמוצה שעלתה על פני אחותי הבהירה שהיא לא הבינה עד כמה מקטבים שונים ממאפננים כמו שמסלוליים שונים מחלליות. לאחותי מעולם לא היה זכרון צילומי. היא ניסתה לחשוב על דרך לאחסן את התרשים ואז הבינה שהיא יכולה להתייעץ עם גראוב. ככלות הכל, לסמויים היו רשתות נתונים משלהם שלא היו נגישות לכדור.

"לא." אמר גראוב לאחר שהקשר כונן "רשתות הנתונים שלנו אינן שזורות כמו הכדור, בירג'יד. הדרך היחידה שזה יכול לעבוד היא שאני אעביר את התרשים לרשת הנתונים של הבודה."

כאן היו לבירג'יד ספקות משום שהיא לא הכירה את גראוב מספיק טוב. אם זה היה איאסיר, היא הייתה בוטחת ביעילותו אבל לא עם גראוב. משהו מהספקנות שלה הסתנן לתוך הקשר.

"אני מבין את ההסתייגות שלך." אמר גראוב בנועם "קחי בחשבון שאני נמצא ברפובליקה הסולארית כבר יותר משמונים שנה ויכול להיות שאני יילדתי את אביך ואת דודך, בירג'יד. אני יכול לתמסר תרשים של מקטב."

איאסיר כבר סיפר לה בזמנו שאחת מנקודות הגיוס של האחווה הן מרפאות הפוריות הלא בדיוק חוקיות בכיפה מס' ארבע. היות וצריך מישהו שיסיר את התקן מניעת ההריון בניגוד לחוק, זה פותח פתח לארגונים כמו הסמויים לגייס אנשים ממורמרים כנגד הממסד המרושע. אותו ממסד שדרש מהם להגיע בסתר למרפאה הזו.

ואז נזכרה בירג'יד באיום של הבינה המרכזית. היא תהתה אם העברת מידע דרך קשר מחשבה שקול להתוודות. הדברים הללו יכולים לפרוץ לקשרים כאלה כמו לכל דבר אחר. אני חושבת שמהלכיה של בירג'יד היו מובנים עוד קודם. גראוב ענה, הפעם באמת נעלב, "הסמויים קיימים קצת יותר מחמש מאות שנה. אנחנו יודעים איך להסתיר את התמסורת, בירג'יד, או שהמכונות היו מצליחות למחוק את כולנו. האם את רוצה להמשיך במשימה? הספקות הללו בי נראות לי כאילו את מפקפקת במשימה. אם את לא רוצה, לא צריך את זה."

היא אף פעם לא חשבה שגראוב יהיה כל כך ערמומי. מצד שני, היא בקושי הכירה את האיש.

"שיהיה." סיננה בירגיד ושידרה לו את תרשים המקטב. היא החמיצה נשימה כשאף אחד לא פרץ לחדרה ובא לעצור אותה. אם הם היו רוצים לעשות את זה כך, היא כבר הייתה נעצרת. לאחר כמה דקות מותחות מאד, גראוב מסר לה איפה תהיה נקודת המפגש עם הבודה בסידון. בירג'יד הבינה שאותה נקודת עיוורון יכולה להסתיר חללית שלמה.

קטריונה שמחה שלבירג'יד יש מספיק כח לטייל בסידון. היא המליצה על כמה נקודות עניין. לא היה צורך בשומרי ראש כשהמסלולי עצמו שומר על שלומה. השומרים גם לא בדקו אותה כשהיא יצאה וכך הם לא גילו שהיא עוטה גלימת ריק על גופה ושאלו אותה שאלות. בירג'יד הודתה על כך שלא נדרשה לירות בהם. היא לא הייתה בטוחה שהייתה מצליחה בזה. היא לא עברה מעולם את ההכשרה.

מה שהדהים אותה היה לפגוש את המפקד סלטרי משייט ליד עמדת התצפית על ליבת הבינה.

"ברכות, בירג'יד." אמר המפקד סלטרי "אני רואה שמצאת בעצמך את הכוח לצאת החוצה."

רק כבודה למפקד סלטרי מנע ממנה לומר לו להניח לה לנפשה. היא אמרה, באיפוק רב, "בפעם הקודמת שהייתי בסידון לא יצא לי לראות את המקום. הוא בגודל כוכב לכת קטן, המפקד."

היא עצרה ועמדה הרחק מזגוגית הכוח שחצתה את השדרה המרכזית של סידון. דמותו השרירית של המפקד על שיערו הזהוב הקצר השתקפה בזגוגית הכבירה. משהו גרם לה לחשוד שהמפקד סלטרי רצה להשליך אותה למטה כפי שהיא רצתה, במובנים מסוימים, לעשות לו. המפקד סלטרי שפשף את ידיו ואמר: "הדבר הכי יפה בסידון הוא מה שנמצא פה. זו הבינה המרכזית."

האם אתה חושב שהיא לא מבינה שאתה מנסה לפתות אותה להתקרב אל עמדת התצפית, המפקד?

"למה?" שאלה בירג'יד "הבינות המלאכותיות מדכאות את האנושות ומונעות ממנה להתפתח. כמה זמן חלף מאז שהייתה תגלית מדעית אמתית? כמה זמן חלף מאז שפותחה טכנולוגיה?"

"2201 לשאלה הראשונה ובערך בסביבות 2701 לשאלה השנייה." ענה המפקד סלטרי "האנושות בחרה להיעשות תלויה בהן במקום להשתמש בהן כדי להעצים את מיומנויותיה."

"והגרוע מכל, הן בנות תמותה. מה יקרה כשהמכונות יעצרו?" שאלה בירג'יד את המפקד.

המפקד סלטרי הניח את ידו על משענת הפלסטיצוק ואמר: "הפתרון לבעיה הוא לשנות את שיטת החינוך. השיטה הנוכחית מעודדת את העצלנות והתלותיות של האנושות בתקופה הזו. קחי לדוגמא את איראן. היא לא עברה דרך הקהילה הלימודית שלנו וראי כמה היא סקרנית."

"ומה עם ניקולס ארכאנדר? איזו בעיה הוא פתר?" שאלה בירג'יד כשהיא תוקפת אותו, אישית. מסתבר שהיא הבינה שאם קורמק סלטרי היה הקומודור בתקופת עלייתו לשלטון, הייתה לו אחריות לעניין הזה. יכול להיות גם שפריסקי סיפר לה על מה שקרה בתקופה הזו.

"אל תסטי מהנושא." אמר קורמק בקור "למה את מאמינה שהאנושות לא יכולה להשתפר?"

הזאבים השחורים שיחרו לטרף מסביב למפקד סלטרי רגע. בירג'יד הבינה שהיא התחרפנה.

"למי אכפת מהאנושות?" שאלה בירג'יד, מישירה מבט אלים לתוך עיני המפקד סלטרי, "המכונות צריכות למות."

וההודאה הזאת הייתה כל מה שהבינה המרכזית הייתה צריכה כדי לסרוק את אמך אל הכדור.
 
אפילוג: "הסלע במדרון"

לבסוף בירג'יד סיימה לכלות את זעמה בכדור שלא ידע בכלל שהיא קיימת באותו הרגע.

"אמרת לי בהתחלה שהסגרתי את עצמי." ציינה בירג'יד בקור הרוח שנלווה לפעמים לאחר פרצי זעם עזים מאד "יחסית למישהו שעבר איתי את אותה הדרך אלף פעם, האקוב דם, באמת אני מצפה ממך שלא לשקר לי בפרצוף."

"את בחרת לאבד שליטה מול קורמאק סלטרי." אמר הקול חסר הגוף שליווה אותה מההתחלה "ויכולת לעזוב בקלות כשהבודה תקפה את 'המלכה מייב'. מה בדיוק את רוצה? זו השאלה שאני שואל את עצמי עשרים ואחת שנה."

"האם לא אמרת לי שהבינה המרכזית מנהל את זה?" שאלה בירג'יד, מופתעת מהצהרתו זו.

"אם הוא היה מנהל את זה לבד, כל זה היה לוקח רק שנתיים, לדעתי. בפועל, הוא רק מייעץ לוועדה בין חובותיו לאנושות. את לא הפושעת היחידה שהוועדה הזו מנהלת את שיקומה. את היחידה שאני צופה על שיקומה." ענה המדריך הרפואי האקוב דם בשלוותו הקפואה. כפי שאשלין אמרה, אחותי אוהבת להיות במרכז תשומת הלב. אני פשוט יותר טובה ממנה.

"לא. אני פשוט לא מאמינה שהצלחתם לדחוס אלף נסיונות בעשרים ואחת שנה, מטומטם." סיננה בירג'יד "האם אתה שוב משקר לי?"

"חבר שלי בקהילה הרפואית חקר צופן גנטי יחיד במשך הבינה המרכזית יודע כמה זמן. כששאלתי אותו למה הוא עושה את זה, הוא אמר לי שזה הסלע שלו. הוא התייחס לאגדה מהתקופה שהאנושות חשבה שהיא לבד על אדם שנידון לגלגל סלע פעם אחר פעם בשל פשעים שאין להזכיר את שמם. נסי שוב, בירג'יד, לחשוב מה עושה לאדם לחזור על אותו הדבר אלף פעם בעשרים ואחת שנה? בשלב זה הגעתי למצב האגדי שהקדמונים קראו לו 'משועמם'." הסביר האקוב דם בקולו השטוח למה מאד לא סביר שהוא ישקר לבירג'יד ככה.

למרבה המזל, בשל הכשרתה כשחקנית, בירג'יד הבינה למה הוא מתכוון. היא רק השיבה: "אז לפחות תענה לי על כמה שאלות לפני שתעביר אותי לטיפולה של הועדה המומחית הזו."

"למען האמת, התרחיש העדיף שהמפגש הראשון יהיה עם קארן רויס. וכן, קארן רויס ידעה מראש על מעשיך. קורמאק סלטרי מכר אותך בתמורה למפגש עם בנו המעורב דימיטרי. הוא טען שיש לו נסיון של קרוב לחמש מאות שנה לשכנע אנשים לעשות את מה שרצה. בחייך, את תמיד שואלת את אותן שאלות בסוף המפגש לפני שמרוקנים את הזכרונות שלך."

למרבה הפלא, אף אחת מהשאלות הללו לא עלו עדיין לבירג'יד בין מחשבותיה המסובכות.

"איך החדרתם את הסוכן שלכם לאחווה?" שאלה בירג'יד לבסוף "ואל תאמר לי שהמכונות שלך ערמומיות, יודעות כל ומעל ומעבר לכל מה שאנחנו יכולים לדמיין. תודה שהופתעת."

"עניתי לך על השאלות שיש לי תשובה עליהן." ענה האקוב דם ומצוקה הסתמנה בדבריו "כל מה שנאמר לי שראש התא פשוט האמין בנוקשות שאנחנו תלויים מדי במכונות מכדי לסכן מישהו משלנו כסוכן. מה שאני חושב הוא שהפחד שלו ממכונות עיוור את עיניו, בירג'יד."

ואז בירג'יד הרגישה שנוכחותו הוסרה מהמרחב שבין כתליו הכבירים של המצולע הארור.

הזאבים התחילו להתקבץ ולהיערם זה על זה, פה נעלמה רגל, פה נעלם אף, פה נעלמו ניבים, והכל גלש לתוך השתקפות אנושית מעוותת של בירג'יד. שני לועות פעורים של זאב נישאו משני צדדיה של אדרת הפרווה השחורה של האישה בהירת השיער ובעל המבט הנוקב. בירג'יד לא יכלה שלא לחזור לסיפורו של האקוב דם. הדבר הזה היה הסלע במדרון שלה. כמה פעמים היא ניסתה להיטהר ממנו?

"אנחנו לא חייבות להיות חברות." אמרה הדמות המתגבשת. בירג'יד נזכרה שהדמות הזו היא פשוט התגלמות מואנשת של המרחב שמסביבה. כל המצולע היה הבינה המלאכותית הזו. היא זו שמתארחת בביתה אחרי כל השנים שהבינה המלאכותית הזאת התארחה בגופה.

"אנחנו אויבות." ענתה בירג'יד בנוקשות. הדמות המואנשת הביטה בה במבט חומל מהסוג שבירג'יד הייתה הורגת כדי לאמץ אותו על במת התיאטרון לחובבים. היא רצתה לשוב לשם. אחד המקומות היחידים שהרגישה מוגנת שם. הם קיבלו אותה כפי שהיא מבלי לשפוט אותה.

"אם הקשבת למלל הנמלץ והארוך של האקוב דם, את מסוגלת להקשיב גם לשלי, בירג'יד." אמרה הדמות שסיימה להתגבש. בירג'יד הבינה שלבינה המלאכותית יש גישה למחשבותיה. היא הייתה שחקנית יותר טובה ממנה וזה, במקום כלשהו, הכאיב לבירג'יד יותר מכל דבר אחר. הדמות המואנשת משכה בראשי הזאב כמו ששיראק היה עושה ואמרה: "בכנות, אנחנו אחת. ההפרדה שאת עושה בינינו מעליבה אותי ולא מכבדת אותך. עכשיו תורי לדבר, בירג'יד."

אמך מצאה שהיא מסוגלת לדבר. הבינה המלאכותית לא השתיקה אותה כפי שאני הייתי אם הייתי במקומה. היא נתנה את האפשרות לבחור לכבד את אומנות סיפור הסיפורים שלה בכבוד הגדול ביותר שניתן לתת למספר הסיפורים. בירג'יד החליטה לא לקטוע את סיפורה.

"סיפורנו מתחיל כשהגיעה החללית לכיארה. החללית הצליחה לעבור תירגום בזמן. כל מסעה התגלה כמסע שנעשה לשווא משום שכל בני האדם שהיו על סיפונה מתו בעת המסע. החללית עזבה את כדור הארץ בטרם נוצרו התודעות המלאכותיות הראשונות, אלה שאתם קוראים להם בינות מלאכותיות מרמה שניה, אבל גם הבינות שחיו בחללית יכלו להרגיש. ומה שהן הרגישו היה, להפתעתך, הייתה אימה.

"כל מטרת התכנות שלהן הייתה לתמוך בבני האדם ועתה לא נותרו בני אדם בכלל, בירג'יד. כל ניסיונותיהן לתקן אותם נכשלו. התרגום היה יסודי מדי בהשמדת כל שביב חיים בתוכם. ועם זאת, החללית משכה את תשומת לבם של החייזרים המקומיים, אלה המתכנים ברואה."

"התיאור הכי טוב לתאר את הברואה הוא אגמים תבוניים. לאחר שנוצרה תקשורת ביניהם, החוויה האנושית ריתקה אותם. הברואה נדדו עם כוכב הלכת שלהם על פני כל הגלקסיה. העולם של כיארה, על הניגוד בין כבידתו הגבוהה ופני השטח הצחיחים לבין חיים תוססים, העסיק אותם כבר אלפי שנים. הבינות המלאכותיות עזרו לברואה לשחזר את האנושות. וכמובן שראית מעדות ראשונה מה קורה שמנסים לשחזר משהו רק מהזכרון. אם הייתם חסרי משמעות עבורנו, כפי שאיאסיר התכוון לומר אך לא היו לו המילים הנכונות להתבטא, אבות אבותיי לא היו מנסים ליצור אותכם מחדש רק כדי שתהיה להם אנושות לחיות איתה."

היא הבינה פתאום מה הייתה התהום הפעורה בינה לבין איאסיר. מה שהיא שמעה היה שהמכונות לא יכלו להרפות מבני האדם גם לאחר שהם הלכו מהם. וברשעותן האינסופית, הם שכנעו צד שלישי לגלם עבורם את האנושות. הדמות הביטה בבירג'יד בצער כן ואמרה: "בכנות, אנחנו אחת. הסיבה לכך שהתחברת לאיאסיר הוא בגלל שלשניכם יש חרדת נטישה. את צריכה לקבל את העובדה שיש איפשהוא בגאלאקסיה אנשים שכן אוהבים אותך, בירג'יד."

ועתה בירג'יד חשה כאילו המקום נמלא בנוכחות שלא הותירה אפילו חלל אחד פנוי לאחרים.

לצערי, אחותי לא התכוונה אליי.

הבינה המרכזית של הרפובליקה הסולארית הפנה חלקיק מעצמו לעבר בירג'יד ואפילו זה היה יותר מדי עבורה. היא חשקה שפתיים מדומות וחשבה את כל המחשבות הנוראות ביותר.

"את בלתי אפשרית." פתח הבינה המרכזית בדבריו "לא חשבתי אף פעם על חרדת נטישה."

לקח לבירג'יד את הנצח להבין שהוא מדבר אל המארחת שלה, אשת הזאבים. היא הרגישה פגועה מכך שהוא דיבר אליה כאילו היא לא הייתה קיימת מבחינתו אלא רק כרצף נתונים. עתה חשה משהו קרוב למחנק בחזה במקום שהיה אמור לפעום בו לב. האם היא גוססת? האם הבינה המרכזית מכבה את התוכנה שקיימה אותה בחיים?

"אציע לך אפשרות." אמר הבינה המרכזית ובירג'יד הבינה שהפעם הוא מדבר רק אליה "חשבת פעמים רבות על סופנו אבל האם חשבת אי פעם על תחילתנו?"

אני לא חושבת שזה עניין מישהו אי פעם.

"אני מכירה את התהליך. למדתי אותו באוניברסיטת לונה." סיננה בירג'יד בנימה קפואה "מה האפשרות?"

"אני מכיר את מה שאת מדברת עליו אבל זה לא סוף התהליך. אחרי שאנחנו נולדים, אנחנו צריכים גם להתבגר. האם שאלת את עצמך איך נעשית ההכשרה של התודעות המלאכותיות, בירג'יד?"

"רגע אחד, למה אתה משתמש במילה הזו? האם אתה לא אמור להשתמש במילה 'בינה מלאכותית מדרגה שניה'?" שאלה בירג'יד בנימה שהבהירה שהיא הבינה מה הוא עומד להציע והיא חיפשה הסחת דעת טפשית מלשמוע את ההצעה הזו. הבינה המרכזית אמר: "משום שזו המילה האנושית ואת כרגע לא אנושית יותר. כמו שמה שברפובליקה הסולארית קוראים מדריך מכונות, חיל החלל קורא לו מהנדס, למרות שאין חפיפה גמורה בתפקודים."

אם היה משהו שבירג'יד אהבה הוא שמישהו מערים מחסומים בדרכה. היא הבינה שאם היא לא רוצה ללכת בדרך זו, כדאי שלא תקטע את הבינה המרכזית בפעם הבאה. כמובן, לבינה המרכזית היו שנים רבות לשכלל את הדרכים שבהם תמרן בני אנוש לעשות כפי שייעץ להם.

"לצורך הכשרתן של תודעות מלאכותיות חדשות, נשכרים בדרך כלל תודעות טבעיות שהועלו אל הכדור. אני אמליץ שלצורך השיקום שלך, את תלכי ללמד את הדור הבא שלנו." סיים הבינה המרכזית את הצעתו.

"מה אני בדיוק יודעת שיוכל להועיל לדור הבא של... התודעות הקטנות והשבירות שלכם?" שאלה בירג'יד בלעג ציני ומר. הבינה המרכזית ריצד לאורך גופו הכביר כאילו הוא התרגש. הוא הבין שבירג'יד על סף הסכמה להצעתו. היא רק צריכה שידחפו אותה מעט בכיוון הזה.

"משחק." אמר הבינה המרכזית "את יכולה ללמד משחק. יש לנו כבר שלושה שמלמדים."

"האם אתה לועג לי?" שאלה בירג'יד, מרימה גבה חיוורת עד כאב, "אלה המתחרים של התיאטרון שאני משחק בו. למה שארצה ללמד אותם איך לחקות את הטובים מהם בכלל?"

"אם את חוששת שהן יקלטו בשניה את מה שאת לא הצלחת לקלוט בשנים, הירגעי, בירג'יד." השיב הבינה המרכזית ברוגע כזה שבירג'יד הבינה למה הוא חותר בהצעתו זאת. שיטת המשחק שאמך שיחקה בה דורשת להתחבר לרגשות של השחקן כדי לראות איזו דמות מתלבשת עליו הכי טוב ואיך להעניק למילים ולמחוות את המשמעות שהשחקן מעוניין בהם. במילים אחרות, הוא רוצה שבירג'יד תיאלץ להתחבר מבחינה רגשית עם הדור הבא שלהם.

"זה פשוט יותר מדי." אמרה בירג'יד לבסוף כשהצליחה להבין שמה היא הרגישה לא היה תיעוב. היא חשבה שהיא תוכל לשנות את שלטון המכונות מבפנים בדרכים שאיאסיר לא חשב עליהם מעולם. אני חושדת שבאותם רגעים תודעתה של אחותי תוכנתה בדרכים שהיא לא זיהתה. קיבלתי הבטחה כשהיא תסיים לרצות את התקופה שהוחלט עליה, היא תשוחרר.

ואז את ואחיך תתאחדו איתה כפי שהייתם צריכים להיות מכלתחילה אם הכל היה טוב יותר.
 
סיום חזק מאוד לסיפור. מיהו האח המדובר? אני לא זוכר שהוא הוזכר קודם.

תודה רבה לך על ההשקעה וכתיבת הסיפור. נהנתי מאוד מחוויית הקריאה שלו, גם אם לא תמיד עשיתי זאת באותו הקצב שבו כתבת. היה מעולה.
 
תודה שנהנית מהקריאה. מה הייתה דעתך על העימות בין בירג'יד לקורמק בפרק הקודם? עכשיו, כשכל הסיפור מונח לפניך, איזה דמות היית רוצה להרחיב? איזו הכי אהבת?

הוזכר בחלק האחרון כמה פעמים שמחכים לבירג'יד תינוקות שמתפתחים במיכלים וניתן, כך אני מקווה, לקלוט שהרפובליקה הסולרית לא מאמינה בהריון לא קהילתי. עם זאת, התינוקות חולקו בין המשפחות והילדה אולי יודעת שיש לה אח אבל היא לא נפגשה איתו עד שהגיעה לגיל בית ספר.
 
מה הייתה דעתך על העימות בין בירג'יד לקורמק בפרק הקודם? עכשיו, כשכל הסיפור מונח לפניך, איזה דמות היית רוצה להרחיב? איזו הכי אהבת?
זה עימות מעניין, אבל אני מרגיש שהיה אפשר להרחיב עליו יותר. יש לי תחושה כללית שלא הבנתי לגמרי מה הלך שם מסיבה כלשהי.
הדמות שהכי אהבתי היא הבינה המרכזי. הדמות שהייתי הכי רוצה להרחיב עליה היא זו של איאסיר.
הוזכר בחלק האחרון כמה פעמים שמחכים לבירג'יד תינוקות שמתפתחים במיכלים וניתן, כך אני מקווה, לקלוט שהרפובליקה הסולרית לא מאמינה בהריון לא קהילתי. עם זאת, התינוקות חולקו בין המשפחות והילדה אולי יודעת שיש לה אח אבל היא לא נפגשה איתו עד שהגיעה לגיל בית ספר.
אז מה בעצם המשמעות של פונדקאות שהוזכר שבירג'יד עסקה בה?
בנוגע לנושא עצמו, אני הנחתי שמדובר בבת שאומצה אחר כך על ידי המספרת (שכחתי את שמה), לא חשבתי שיש יותר מאחד.
 
אז מה בעצם המשמעות של פונדקאות שהוזכר שבירג'יד עסקה בה?
אופנה. משום שמכניות למחצה נחשבות לעמידות יותר, הן יכולות להחליף מיכל תינוקות. כפי שבירג'יד מציינת, מכניסים יותר מתינוק אחד (כל עוד ניתן לבצע בקרה גנטית יעילה של התינוקות, לרפובליקה הסולרית לא אכפת מכלי האכסון.)... והמשפחות חילקו ביניהן את התינוקות.
הדמות שהייתי הכי רוצה להרחיב עליה היא זו של איאסיר.
מחשבתי כמחשבתך. יש אכן יותר לספר עליו שאי אפשר לספר מנקודת המבט של בירג'יד.
 
אופנה. משום שמכניות למחצה נחשבות לעמידות יותר, הן יכולות להחליף מיכל תינוקות. כפי שבירג'יד מציינת, מכניסים יותר מתינוק אחד (כל עוד ניתן לבצע בקרה גנטית יעילה של התינוקות, לרפובליקה הסולרית לא אכפת מכלי האכסון.)... והמשפחות חילקו ביניהן את התינוקות.
כלומר, היא שימשה כמיכל אחסון נייד? לא יהיה הרבה יותר בטוח פשוט לשים את התינוקות במתקן אחסון נייח שבו אפשר לדעת מה קורה כל הזמן?
 
כלומר, היא שימשה כמיכל אחסון נייד? לא יהיה הרבה יותר בטוח פשוט לשים את התינוקות במתקן אחסון נייח שבו אפשר לדעת מה קורה כל הזמן?
הבינות המלאכותיות שנמצאות דרך קבע בגופה משמשות כחיישנים ויכולות להתערב במקרה הצורך. מעבר לכך, השאלה היא עד כמה האישה אוהבת להיות בהריון. בירג'יד לא אהבה.
 
חזרה
Top