סיימתי היום את 'בת המעמקים'. הפעם ריק ריירדן בחר להשתמש ב-20,000 מיל מתחת למים ואי התעלומות. יש שם סצנה עם תמנון שגורמת לי לשאול את עצמי איך בדיוק סצנה דומה מופיעה גם בסיפור שלי 'סיפורה של משפחה' למרות שהיא מופיעה בהקשר אחר. נהניתי מאד מבניית העולם שהוא מתווה בתוך 'בת המעמקים'. זיהיתי את כל הטכנולוגיות המתקדמות שהוצגו בספר בערך. ומה שנחמד בספר, אתה לא מבין את הסוף אם אתה מרפרף כמה פרקים קדימה אלא אתה צריך לקרוא את כל הספר כדי להבין את כל הסיפור. אני חושב שלקח לספר זמן להיכנס לקצב אבל כשהוא נכנס לתוכו, הוא באמת מהנה. אני חושב שזה מעניין שהוא בחר לעשות דווקא את המוסד המתחרה כזה שדוגל לשתף בידע לעומת הארגון של הגיבורים ששואף לשמור על הידע לעצמו. עולם המדע בנוי, ביסודו, על שיתוף פעולה והם היו מתקדמים מהר יותר אם הם היו משתפים פעולה עם גורמים מבחוץ.
בגזרת הדמויות, אני חושב שהדמות היחידה שהייתה מעניינת מבחינתי הייתה ד"ר יואט עם הדואליות שבו. השאלה אם הוא עשה את זה תמיד או שהבנתי שהוא משתמש בטכסיס ספרותי לאפיון דמויות שהיה רווח במאה ה-19 - לתת אפיון אחד לדמויות המשנה וללכת אתו עד הסוף כמו שדיקינס היה נוהג לעשות. לדוגמא הדמות של ג'מיני טווין היא מחווה די ברורה לאורסון סקוט קארד אבל הבעיה שהיותו מורמוני שחור בקושי משמעותי לדמותו. ובפעם הבאה שאתה כותב דמות הודית, והבטחת שהדמות תהיה אותנטית, אל תתייעץ עם הודית-אמריקנית בנושא. זה בולט שאין לה הכרות עם מערכת המעמדות המסובכת של ההודים (המהגרים החליטו, כנראה, ובצדק רב להיפטר ממנה כשהם הגיעו לארצות הברית.) בנוגע לאסטר, אני חושב שהדמות שלה מבוססת על הסתכלות בילדים אוטיסטים מבלי להבין באמת מה עושה אותם שונים. אפשר היה לעשות אותה סתם ילדה מבריקה ושום דבר משמעותי לא היה משתנה בדמות שלה.
וכמובן, אני חשבתי שהגיבורה גוזרת על עצמה מוות בייסורים ממושכים בכך שהיא מתייחסת למיילס מוראלס כהתגלמותו הבלעדית של ספיידרמן. לא שזה משנה לי כל כך. אני זוכר שבשנות התשעים הייתי מאוכזב לגלות את ספיידרמן בלי חבריו המדהימים בסדרת הסולו שלו.
בגזרת הדמויות, אני חושב שהדמות היחידה שהייתה מעניינת מבחינתי הייתה ד"ר יואט עם הדואליות שבו. השאלה אם הוא עשה את זה תמיד או שהבנתי שהוא משתמש בטכסיס ספרותי לאפיון דמויות שהיה רווח במאה ה-19 - לתת אפיון אחד לדמויות המשנה וללכת אתו עד הסוף כמו שדיקינס היה נוהג לעשות. לדוגמא הדמות של ג'מיני טווין היא מחווה די ברורה לאורסון סקוט קארד אבל הבעיה שהיותו מורמוני שחור בקושי משמעותי לדמותו. ובפעם הבאה שאתה כותב דמות הודית, והבטחת שהדמות תהיה אותנטית, אל תתייעץ עם הודית-אמריקנית בנושא. זה בולט שאין לה הכרות עם מערכת המעמדות המסובכת של ההודים (המהגרים החליטו, כנראה, ובצדק רב להיפטר ממנה כשהם הגיעו לארצות הברית.) בנוגע לאסטר, אני חושב שהדמות שלה מבוססת על הסתכלות בילדים אוטיסטים מבלי להבין באמת מה עושה אותם שונים. אפשר היה לעשות אותה סתם ילדה מבריקה ושום דבר משמעותי לא היה משתנה בדמות שלה.
וכמובן, אני חשבתי שהגיבורה גוזרת על עצמה מוות בייסורים ממושכים בכך שהיא מתייחסת למיילס מוראלס כהתגלמותו הבלעדית של ספיידרמן. לא שזה משנה לי כל כך. אני זוכר שבשנות התשעים הייתי מאוכזב לגלות את ספיידרמן בלי חבריו המדהימים בסדרת הסולו שלו.
עריכה אחרונה:
