(אין) שובניזם בספרי הארי פוטר

[המפקד האלמוני]

אם הגובלינים הם דימוי ליהודים, אז זה דווקא דימוי די סבבה - הם יצורי הפלא היחידים בערך שמתנהלים מול הקוסמים כשווים, אבל בתנאים שלהם ודי לא דופקים להם חשבון. כשקוסמים צריכים שמישהו ייצר להם נשק ותכשיטים או לשמור על הכסף שלהם במקום בטוח, הם לא מתפלפלים על בוצדמים וטהורי דם, אלא הולכים לגובלין.

תשווה את זה לתיאור הבאמת-אנטישמי של הבנקאים היהודים ב"הקמע" של אדית' נסבית.

כשג'יי קיי רולינג ניסתה לתקן כמה וכמה פעמים את הטענה שאין יהודים, שחורים, הודים, ולהטבים בהוגוורטס זה רק הרס את הסדרה,

אני חושב שכבר בספר הראשון הוזכרה פאראבטי פטיל - שם כל כך הודי עד שההודים בעצמם נתנו אותו לאחת האלות שלהם. נדמה לי שגם לי ג'ורדן היה שחור, או לפחות עם ראסטות, כבר על ההתחלה. יהודי - נדמה לי שאחד אנתוני גולדשטיין מופיע רק בספר מאוחר יחסית, אבל משפחת וויזלי היא משפחה יהודית לגמרי. אתה לא צריך לומר שהם יהודים כדי להבין את זה, בדיוק כמו שאתה לא צריך לומר ש"מקס בעל הנס" מהנסיכה הקסומה הוא יהודי - זה ברור מספיק.

תזכור שהספרים האלה נכתבו בתקופה של מגפת האיידס, אחת התקופת היותר הומופוביות בעשורים האחרונים,

רק שאני מספיק מבוגר כדי לזכור את ההתחלה של בהלת האיידס בשנות השמונים, איך שהיא התחילה כ"מחלה של הומואים", הפכה ל"מחלה של זמרים" ובסוף בעזרת מג'יק ג'ונסון ואחרים עברה תהליך של "הכשרה" בתור מחלה קשה שתוקפת גם אנשים לגיטימיים. הארי פוטר ואבן החכמים יצא לאור ב1997, ונכתב בין השנים 1990-1995, שזה כבר העשור שבו האיידס כבר לא נחשב כעונש על הומוסקסואליות.

ושנות התשעים ממש לא היו תקופה הומופובית. אם להקצין אז להיפך - כולנו התלבשנו כמו אוחצ'ות או gaybears עם חולצות פלנל, הבנים גידלו זקני-תיש, הבנות התנשקו אחת עם השנייה במסיבות כיתה, וכל מי שרצה להיות מאגניב נהג לרמוז שיש לו נטיות דו-מיניות מעורפלות גם אם היה סטרייט כסרגל. באופן כללי זאת הייתה תקופה הרבה יותר ליברלית וסליזית מאשר היום, או אם לסכם את זה: "בניינטיז בנות התנהגו כמו הומואים. היום אפילו הומואים לא מתנהגים כמו הומואים".

וזה עוד בישראל, כן? לונדון מן הסתם הייתה הרבה יותר מוקצנת בקלילות שלה, לפחות ככה התרשמתי כשהסתובבתי שם בטיול לפני צבא - זכור לי קטע שבו אני הולך לי ברחובות לונדון שלוב זרוע עם מכרה מקומית ושואל אותה "סתם נדמה לי או שלאיש המשופם שעבר פה כרגע יש ציצים?" והיא ענתה לי "אה, הוא בטח מבולבל, יש לנו כאן הרבה כאלה".

פנריר הוא לא הומו שמפיץ איידס. הוא מטאפורה לפדופיל אם כבר, שפוגע בקטינים שבתורם הופכים לתוקפים גם הם. בשום מקום לא כתוב שהוא מעדיף לתקוף בנים, אלא קטינים באופן כללי. זה דימוי כל כך שקוף עד שאין מה לסבך אותו, בעיקר לא עם אנלוגיות היסטוריות שמחטיאות בעשור שלם.

 

[Nextorl]

רק שאני מספיק מבוגר כדי לזכור את ההתחלה של בהלת האיידס בשנות השמונים, איך שהיא התחילה כ"מחלה של הומואים", הפכה ל"מחלה של זמרים" ובסוף בעזרת מג'יק ג'ונסון ואחרים עברה תהליך של "הכשרה" בתור מחלה קשה שתוקפת גם אנשים לגיטימיים. הארי פוטר ואבן החכמים יצא לאור ב1997, ונכתב בין השנים 1990-1995, שזה כבר העשור שבו האיידס כבר לא נחשב כעונש על הומוסקסואליות.

צודק, טעיתי בעשור. משום מה זכרתי שהיה מדובר בתחילת שנות ה90.
בכל מקרה, ביססתי את הטענה שלי על כמה וכמה מעריצים אמריקאיים (אולי כמה בין לאומיים, לא בטוח) להטבק"ים שמרגישים שכן מדובר באלגוריה לאיידס, אז אני עומד מאחוריה.

 

[מרתוס]

אז בגלל שהמעריצים מרגישים משהו זה אומר שלכך הכותבת התכוונה?
אני מבין את התנועה לנתק את היצירה מהיוצר ושכל אדם יכול לפרש אותה כפי שהוא רואה אותה, אבל להאשים את היוצר לפי דרך פירוש היצירה נראה כמו רעיון רע.

 

[Nextorl]

לא, כל מה שאני אומר זה שאם אנשים שחוו דברים כאלה קוראים את זה וזה מזכיר להם את החוויות הלא נעימות הללו, אולי זה דבר בעייתי. אני מקווה שלא מדובר במשהו מכוון, אבל בכנות? קשה לדעת עם רולינג.

 

[TheKnightWhosaidKnit]

כי זה לא שאנימגים הם אלגוריה לטרנסג'נדרים, זה שריטה סקיטר באופן ספציפי היא סטריאוטיפ גרוע. פטיגרו לא מוצג כבעל מאפיינים פיזיים של בנות המין השני, והוא לא משתמש ביכולת שינוי הצורה הלא חוקית שלא כדי להכנס למקומות פרטיים.

איכשהו, שכתבתי לך "קטן, צווחן ומתפנגרל* " ידעת לזהות *בדיוק* את הדמות המדוברת, ולא הלכת אל אף אחד משאר האנימגים - ז"א, יש לנו זיהוי מוחלט עם מאפיינים פיזים נשים ( קטן וצווחן, פאנגירל מכיל את ה girl בתוכו), לגבי הכניסה למקומות פרטיים - לפחות במקרה אחד הארי מצוטט לשיחה שריטה עדה לה, והיא נשארת מחוץ להוגוורטס ( ביה"ס של אלף תלמידים). פטיגרו השתמש ביכולת הזו בשביל לגור עם הארי באותו חדר.

עכשיו תענה לי אתה - למה הדגש הוא על ריטה ( אישה ) ולא על פטיגרו (גבר)?

 

[Nextorl]

כי "קטן, צווחני ומתפנגרל" הם לא מאפיינים נשיים פיזיים בולטים, אלא תכונות אופי שמשויכות למין הנשי בצורה בעייתית. פטיגרו אף פעם לא מתואר כנשי פיזית, בניגוד לסקיטר שתוארה כגברית באופן מפורש. הוא לא בעל מראה פיזי שמתואר כמזויף כמו ריטה, ומשתמש ביכולות שלו כדי להתחבא ולא כדי לפגוע בפרטיות של א.נשים.

 

[Lord of the Dice]

חייב לציין, אם אני לא טועה הוזכר באחד הספרים שראש משרד הקסמים בעת נפילתו של וולדמורט הייתה אישה (ולא סתם אישה, רייבנקלו!)

 

[nav566]

ראש משרד הקסמים בעת נפילתו של וולדמורט היה עדיין ת'יקנס. ואז קינגסלי מונה כשר הקסמים הזמני מיד אחרי זה.
עריכה: אלא אם אתה מדבר על נפילתו הראשונה. במקרה הזה, אין לי מושג. זה לא היה פאדג' עדיין בשלב הזה.

 

[המפקד האלמוני]

עברו די הרבה שנים מאז שקראתי את הסדרה של הארי פוטר (מהספרים שקראתי פעם אחת), אבל איכשהו אני לא זוכר את ריטה סקיטר מתוארת כגברית במיוחד. סתם מאופרת בכבדות ועם שיער מחומצן ומקורזל - אבל זה לא הופך אותה לטרנסג'נדר. יש לי דודה רחוקה ומכעיסה שנראית ככה ולמיטב ידיעתי היא אשה ביולוגית.

מישהו יכול להביא לכאן את התיאור המקורי של ריטה מהספר? כי זה שמישהו קרא בתיאור משמעות משלו לא אומר הרבה. זה אפילו יותר תלוש מהקטע שבתרגום הערבי של הארי פוטר הפכו את מקום העבודה של הדוד ורנון מחברה למקדחות לחברה לאריגים כדי לרמוז שהוא דומה לפרסים ולכן דמות שלילית.

 

[kosem10]

מישהו יכול להביא לכאן את התיאור המקורי של ריטה מהספר?

יש לי רק את המתורגם לעברית, אם רלוונטי...
עריכה: חיפשתי בויקי -

ספוילר

Skeeter was described as having blonde hair set in elaborate curls that contrasted oddly with her heavy-jawed face. She wore jewelled spectacles studded with rhinestones, and had thick fingers ending in two-inch nails, painted crimson. Her blonde curls were curiously rigid, suggesting it was styled with the magical equivalent of hairspray. In addition, she had pencilled-on eyebrows and three gold teeth, as well as large, masculine hands. Her bright scarlet painted fingernails and toenails were usually likened to claws or talons.

בעברית -

ספוילר

שערה היה מסודר בתסרוקת תלתלים מורכבת אך קשיחה משום מה, שעמדה בניגוד מוזר לפניה בעלי הלסת הכבדה. היא הרכיבה משקפיים משובצים אבני-חן. האצבעות העבות שאחזו בתיק-היד העשוי עור קרוקודיל הסתיימו בציפורניים באורך חמישה סנטימטרים, צבועות אדום עז.

(לא מצאתי את החלק של הזרועות העבות הגבריות בעברית, ולדעתי החלק מהויקי שונה מהעברית כי זה לא בדיוק איך שכתוב בספר באנגלית (suggesting it was styled with the magical equivalent of hairspray.))

 

[kenruged]

בהארי פוטר, כמובן, יש הרבה מאוד גזנעות. אפשר להגיד שבספרים הראשונים רולינג "יצאה ידי חובה" עם הרמיוני כבת הגיבורה היחידה, אבל בעיקר מספר 5, עם לונה וג'יני שנכנסות כגיבורות, יש יותר שוויון. גם אצל אוכלי המוות, שמקבלים פרספקטיבה יותר טובה עליהם, יש את וולדמורט הראשי, ובלטריקס שהיא כמעט יד ימינו.
אפשר לראות בספר "קווידיץ' בראי הדורות" שיש בעולם הקוסמים שוביניזם כמו בעולם המוגלגים, עם ההרפיות, קבוצה רק של בנות ומנגד, חובטים שמתוארים כעמדה לגברים, ובעיקר בספרים רואים בנות רודפות, כמו ההבדל בין בייסבול לסופטבול בארה"ב, למרות שבאנלוגיה הזאת זה יותר קווידיץ' לעומת קריאותקן.

 

[ליאור]

אני נותן פה את דעתי האישית ואתם יכולים לא להסכים

לפי דעתי אתם מחפשים בעיות איפה שאין בעיות
כשרולינג כתבה את הספרים היא דימינה עולם שבמאותו דיי שווה אבל אנשים רעים(גיזענים) מנסים להשחית אותו

לגבי כל מה שקורה בינה לבין הטרנסים אני קראתי את הציטוטים שעיצבנו הרבה אנשים ואני רוצה להגיד על זה 3 דברים

1) עד לא מיזמן היא היתה גיבורת הקהילה כשהוציע את דמבלדור מהארון וכן אחרי זה היא הוציע לא מעט דמויות שחלקם גם ההדוקים במעריצים של ארי פוטר היתקשו לזהות
בנוסף היא גם טענה שיש שם מכשף יהודי ועוד כל מיני
כך שלא ניראה לי שמדובר בשונאת הומופובים כמו שמנסים להגדיר אותה

2) לגבי הציטוטים שלה שאני ממליץ לכם לקרוא אותם ולא את ה"דעות" שניכתבו אליהם
היא מדברת על שהמון בעיות אמיתיות כמו אלימות נגד נשים נידחפות לשולים ולפעמים מתעלמים מהם לגמרי לטובת היתיחסות שהיא אך ורק לבעיות של טרנסים
כיאלו אי אפשר להיתיחס ליותר מנושא אחד ולהכיר שהעולם אינו מושלם ויש הרבה בעיות שצריך לפתור

3) אני חושב שאלה שתוקפים אותה וכל מיני אירגוני זכויות נשים בעצם פוגעים גם באותם אנשים שהם מיתימרים ליצג
ובאופן כללי רק מזיקים לחברה

אני אציין רק שסיבה מספר 3 היא הסיבה שהחלטתי להגיב בנושא כי אני חושב שבגדול אנחנו הולכים לכיוון שהוא לא טוב ומזיק
וכל מה שאני רוצה זה עולם טוב יותר לדורות הבאים

 

[אוכל מוות]

זה עולם טוב יותר לדורות הבאים

אבל כול אחד שואף לעולם הטוב יותר כפי שהוא רוצה, ולא כולם מסכימים איתו...

 

[ליאור]

אבל כול אחד שואף לעולם הטוב יותר כפי שהוא רוצה, ולא כולם מסכימים איתו...

כולנו אנושים ולכן כולנו מוגבלים כל מה שאני יכול להציע זה את נקודת מבטי

לצערי הרב למרות שהעולם בגדול הישתפר העשורים האחרונים בעשור האחרון יש יותר ויותר בעיות שנוצרות כי יותר ויותר אנשים מחפשים לתקוף אנשים
במקום לנסות ולעבוד ביחד כדי לשפר

 

[העוג הברברי]

1) עד לא מיזמן היא היתה גיבורת הקהילה כשהוציע את דמבלדור מהארון וכן אחרי זה היא הוציע לא מעט דמויות שחלקם גם ההדוקים במעריצים של ארי פוטר היתקשו לזהות
בנוסף היא גם טענה שיש שם מכשף יהודי ועוד כל מיני
כך שלא ניראה לי שמדובר בשונאת הומופובים כמו שמנסים להגדיר אותה

גיבורת הקהילה? מזיכרוני זו הפכה להיות בדיחת שרצה ברשת, כיצד אתה נהיה גיי רק שג'.ק. רולינג מחליטה באקראיות להוציא אותך מהארון. גם הדמויות שהוצאו מהארון לא קיבלו שום אזכור לעניין הזה בספרים או בסרטים, וזה טיפה לצאת ידי חובה בשלב הזה.

הנה רק ציוץ אחד מהמון שנכתבו בתגובה לזה, וזה מחיפוש של 10 שניות בגוגל "rowling says dumbledore is gay":

2. ובכול זאת, לא לחינם היא הרגיזה הרבה א.נשים עם הציטוטים הטרנספוביים שלה וגרמה לשלושת הכוכבים של הסרטים לצאת כנגד מה שהיא אמרה ולהראות תמיכה בא.נשים טרנסים. וכמובן שיש עוד בעיות בעולם, אבל קיומן של בעיות נוספות לא אומר שאנחנו צריכים להתעלם מבעיות אחרות.

3. כיצד לצאת כנגד אמירות פוגעניות פוגע במי שהאמירות מכוונות כנגדו? כיצד לצאת כנגד אמירות פוגעניות 'מזיק לחברה'? רק בצורה הזו ניתן להוביל לשינוי.

 

[war paints]

אני חושב שיש שינוי משמעותי בין האוירה בספרים, בעיקר הראשונים לעומת הספרים המאוחרים והסרטים. יחד עם זאת הגישה העיקרית שאני רואה אצלה הוא שוביניזם פשוט וישן.
הנשים ה"טובות" הן אמהות או רעיות/חברות/בנות זוג, אין כמעט אשה שמוצגת בפני עצמה. יש נשים חזקות פורמלית אך בפועל הן נשארות באותה תבנית של "אמא מגוננת" או "בת הזוג/האלמנה" של ולא באמת מובילות את העלילה או אגנדה עצמאית.
מצד שני בקרב הרעים בליאטריקס ודולורס הן בין הנוראיים והמעוותים ביותר - בייחוד שהן לא פועלות (כמו חלק גדול מהרעים הזכרים) מתוך פחד מוולדרמוט.
בספרים הראשונים הרמיוני היא כל מה שתלמידים לא אוהבים - יודעת כל, מתחנפת למורים, מלשינה על חברים, הלימודים מעל לכל. המסר הזה משתנה בספרים ומוצג בצורה אחרת לגמרי בסרטים ולכן פחות בולט.
אני לא מסכים עם הטענה שריטה סקיטר היא ניסיון של רולינס לבקר את הטרנסים. ראשית בתקופה שזה נכתב המודעות (וגם הניסיון להשתלב שמיקד המון רעש בנושא השירותים) לטרנסים בחברה הייתה מינמלית אם לא זניחה. שנית לבריטניה היסטוריה עשירה של עיתונאים חטטנים שפגעו בפרטיות והיו מתחזים או מתחפשים וסחטו אנשים בשביל להשיג מידע מלוכלך על ידוענים (כולל השתלת מצלמות נסתרות בחדר הכושר של הנסיכה דיאנה). התיאור שלה כ"לא נשית" לדעתי נובע ממסר שובניסטי (גם בליאטריקס ודולורס אינן נשים יפות) ולא מעבר לך.

הביקורת על כל שהיא לא שילבה עוד תרבויות נראית לי לא במקום. הרי אם היא הייתה משלבת עוד דמיות (לדוגמה הודים ויהודים) אז היו מבקרים אותה שהיא כאשה לבנה לא מכירהאת החוייה שלהם ומנכסת את הנכסים התרבותיים שלה לטובת ספר. אני חושב שהדיון הציבורי הלך רחוק מדי עם פוליטיקת הזהויות, כאשר מצד אחד מצפים שכל סיפור יתן במה למגוון הרחב של תרבויות ומגסרים שיש במציאות ומצד שני מבקרים קשות אמנים שמנסים לכתוב, לדובב, לשחק או להתחפש לאנשים שאינם זהים להם תרבותית ומגדרית.

הנושא של גזעים בעייתי אפילו יותר אבל אני חושב שההביקורת על רולינס מוטעית. כל הרעיון שיש גזעים מסויימים שיש להם מאפיינים התנהגותיים משותפים הוא רעיון גזעני שסותר את התפיסות המקובלות בדיון כיום, אבל מצד שני הוא יסוד מאוד משמעותי של כל ספרות הפנטזיה לפחות מאז טולקין אבל גם באגדות שקדמו לו. אני חושב שהמבחן האמיתי למסרים של הסופר הוא לא איך מוצגים הגזעים אלא איך הדמויות המובילות את הסיפור מתייחסות לכך. אני חושב שהמקרה של הרמניוני וגמדוני הבית הוא בדיוק מקרה של סופר שמציג מציאות מעוותת (אוכלוסיה חלשה שחלק גדול ממנה רוצה להשאר עבד - אולי בגלל שהם לא מכירים משהו אחר) אך הגיבורים מבקרים אותה ומנסים לשנות אותה גם כשזה עולה להם ביוקר. זו לא מציאות שהסופרת מציגה כראויה או כנכונה.

בלהת ההומופיה בעקבות מגיפת האידס אפיינה בעיקר את ארצות הברית בשנות השמונים. אני בספק עד כמה הייתה בהלה כזאת בבריטניה בשנות ה 90. בריטניה הייתה סובלנית יותר מארה"ב בעשורים האלו לגבי היבטי מיניות שקשורים להומואים (דויד בואי, פרדי מרקיורי, אלטון ג'ון ועוד), לפחות ברמה הציבורית.

 

[Nextorl]

אני לא מסכים עם הטענה שריטה סקיטר היא ניסיון של רולינס לבקר את הטרנסים

זו... לא הטענה. הטענה היא לא "רולינג כתבה את ריטה סקיטר במודע כביקורת על קבוצה שהיא לא אוהבת"
הטענה היא "רולינג לא אוהבת קבוצה, ולכן היא נתנה לדמות השלילית הזו תיאור סטריאוטיפי של חברי הקבוצה שהיא לא אוהבת", וזה דבר רע.
הביקורת היא גם לא על זה שהיא "לא שילבה עוד תרבויות", הביקורות הללו הן שהיא ניסתה באופן מלאכותי ובדיעבד להפוך את הספרים שלה ליותר diverse כשהדמויות היחידות שהן כן לא-יורוצנטריות הן סטריאוטיפים (פדמה פאטיל? צ'ו צ'אנג? יש שמות יותר סטריאוטיפיים מאלה?). אף אחד לא ביקש שהיא תכניס נקודות מבט של דמויות לא יורוצנטריות, רק שהן יהיו קיימות ולא יהיו סטריאוטיפים גרועים ועצלניים.

הטענה אף פעם לא הייתה שרולינג כותבת את הדברים הבעייתיים הללו באופן מודע ומכוון. הטענה היא שהדעות הקדומות שלה משפיעות באופן ישיר על הכתיבה שלה, ויוצרות בעייתיות.

 

[המפקד האלמוני]

פדמה פאטיל? צ'ו צ'אנג? יש שמות יותר סטריאוטיפיים מאלה?

אבל אם לא היו להן שמות כאלה, איך היית יודע שהן ממוצא אתני שונה? במה שם כמו "פדמה" יותר סטריאוטיפי משם משפחה כמו גולדשטיין?
מה הן עושות שזה סטריאוטיפי ועצלני? פדמה לא מציצה מאחורי עצים בתנועות ריקוד או מחרבנת ברחוב, וצ'ו צ'אנג לא אומרת ל' במקום ר' ואוכלת כלבים. שתיהן מקבלות זמן מסך/סיפור מועט ואיפה שהן מפיעות הן מתנהגות כמו נערות בריטיות-מערביות רגילות, רק שהמוצא שלהן הוא באסיה.

ניסתה באופן מלאכותי ובדיעבד להפוך את הספרים שלה ליותר diverse

זה קצת damn if you do, damn if you don't הארי פוטר הוא סדרת ספרי פנימיות בריטית, אבל בניגוד לספרים מהסוג מלפני חמישים שנה כמו עלילות ג'נינגס או הילדה האהבלה ההיא מטירת מאלורי, הם הרבה יותר מגוונים מגדרית, מעמדית (נושא מאוד משמעותי בבריטניה שעובר לרוב הקוראים שמושפעים מאמריקה מעל לראש) ואתנית ויש בהם קסמים.

כל סופר, מביא את המטען התרבותי שלו איתו. נראה לי שלהאשים את רולינג באי-רגישות למוסכמות אמריקאיות אינקלוסיביות ומגדריסטיות שלא היו מבוססות במיוחד כשהיא כתבה את הספרים שלה, זה די מעפן. לא רק בגלל האנאכרוניזם, אלא בגלל ההתעלמות, הכל-כך אמריקנוצנטרית, מהרקע התרבותי של רולינג שהיא בריטית מהפריפריה של בריטניה, שחיה בחברה שהחוויה העיקרית בה היא המעמדות ולא הגזע או המגדר ושהמורשת שלה לגבי "אנשים צבעוניים" היא קולוניאליזם אבל גם אי-התערבות בתרבות שלהם ונכונות לקבל אותם, ולא עבדות, סגרגציה ולינצ'ים כמו שהיה מקובל באמריקה עד לפני כמה עשורים.

לקרוא את רולינג בראייה אמריקאית, זה להתעלם מההקשר הכל-כך-בריטי של הכתיבה שלה. כי אולי היא כותבת באנגלית והיא מערבית, אבל היא בהחלט לא אמריקאית.

כן היא נתנה לדמות השלילית הזו תיאור סטריאוטיפי של חברי הקבוצה שהיא לא אוהבת

לכאורה, ריטה סקיטר מתוארת בהקצנה כדומה לעיתונאית שהכעיסה את רולינג.

ריטה אכן מתוארת כאשה גברית ומכוערת, אבל יש נשים כאלה גם במציאות שאינן טרנסג'נדרים - שים לב לכל הממים שמשווים את אסנת מארק ללוציוס מאלפוי למשל. באותה מידה אפשר לטעון שג'יני או הרמיוני מפגינות מאפיינים נעריים (אצל הרמיוני הם גם מופתעים בספר הרביעי שהיא נראית בת בנשף) והן דמויות חיוביות ואף מתוארות כיפות.