החבורה ממשיכה בדרכה בשבילים ההרריים של אקרוס. האוויר מתייבש יותר ויותר ככל שעולים לגובה, דבר שגורם לעקצוצים בגוף לאלו שלא מורגלים בכך. האקרואנים שבחבורה, לעומת זאת, נושפים בהקלה את אוויר ההרים הצלול, והרוח החזקה בהרים מיבשת בקלות את הזיעה של הלוחמים.
באמצע הדרך, דבר מה משונה קורה לכלל בני החבורה. ללא כל אזהרה מוקדמת, כל הצבעים נעלמים, מותירים אחריהם רק אפור בגוונים שונים, בצורה דומה לראיית הלילה של הלאונינים ושל חיות אחרות. קולות הרוח, החיות והעגלה הנוסעת מצטמצמות לכדי לחישות, ודבר מה זוהר באור זהוב חזק, שעומד בניגוד למחסור בצבעים אצל החפצים האחרים. החפץ, שנמצא בחיקה של אניגמארה, הוא המסיכה של החוזר, אותו חוזר שהחבורה מצאה מתה על גבה של הסוסה לפני כמה דקות. המילה "קאה" זוהרת באור חזק מכולם, כזכור המילה היחידה שניתן להבין מהצופן הכתוב על המסיכה.
לאחר החיזיון, ניתן להבחין בבירור שהשומרים, נאקוס והחיות לא הבחינו כלל בחיזיון, והחוזר לא מביע שום רגש שעשוי להסגיר היכרות כלשהי עם החיזיון. החבורה מגיעה כשעה אחר כך לפוליס ההררית. בשונה ממלטיס, בה מרבית בני החבורה ביקרו לפחות פעם אחת, העיר אקרוס מציבה מראה של בתים מרובעים, חסרי הצורה, ומלבד מבצר הקקופון המרהיב, העשוי מבזלת ומשיש שחור, אין שום מאפיין נראה לעין שניתן להבחין בו בעיר. כאשר הם מגיעים לעיר, השומרים נפרדים מהם במבט קודר, ומובילים את השומרת הפצועה ואת החוזר למוצב הצבאי הקרוב.
נאקוס לעומתם, נפרד בלבביות מהדמויות. "ממש תודה!" הוא אומר, לוחץ בהתלהבות את ידו של מולאדין. "ידעתי שלשכור חבורה שלמה של הרפתקנים יתגלה כצעד מועיל! בכל מקרה, התשלום שלכם..." הוא מושיט שקיק קטן לכל אחת מהדמויות, ובו עשר מטבעות זהב. "להתראות!" הוא מושך במושכות, והפרים פונים לכיוון השוק המרכזי, הסוסה עוקבת בצייתנות אחרי הסוחר בעל שיער הקש.
meta
קודם כל, ממש סליחה על העיכוב הענק. אומנם היה לי בגרויות וכו', אבל זה לא מונע ממני להתריע בפניכם.
דבר שני, עברתם מנוחה קצרה, כך שאתם מוזמנים לשחזר יכולות שמשתחזרות לאחר מנוחה קצרה, ומוזמנים לנצל קב"פ.
מי שמצליח בבדיקת דת בד"ק 12:
אינך יודע הרבה על החיזיון שעברת, אך למדת במעט על אותות מהאלים כחלק מהכשרתך. אתה יודע שהחלשת הקולות לכדי לחישות ואובדן גוון הצבע מהעולם הם שני אותות שאופייניים לפנאקס. לאל יש עניין כלשהו במסיכה הזו.
באמצע הדרך, דבר מה משונה קורה לכלל בני החבורה. ללא כל אזהרה מוקדמת, כל הצבעים נעלמים, מותירים אחריהם רק אפור בגוונים שונים, בצורה דומה לראיית הלילה של הלאונינים ושל חיות אחרות. קולות הרוח, החיות והעגלה הנוסעת מצטמצמות לכדי לחישות, ודבר מה זוהר באור זהוב חזק, שעומד בניגוד למחסור בצבעים אצל החפצים האחרים. החפץ, שנמצא בחיקה של אניגמארה, הוא המסיכה של החוזר, אותו חוזר שהחבורה מצאה מתה על גבה של הסוסה לפני כמה דקות. המילה "קאה" זוהרת באור חזק מכולם, כזכור המילה היחידה שניתן להבין מהצופן הכתוב על המסיכה.
לאחר החיזיון, ניתן להבחין בבירור שהשומרים, נאקוס והחיות לא הבחינו כלל בחיזיון, והחוזר לא מביע שום רגש שעשוי להסגיר היכרות כלשהי עם החיזיון. החבורה מגיעה כשעה אחר כך לפוליס ההררית. בשונה ממלטיס, בה מרבית בני החבורה ביקרו לפחות פעם אחת, העיר אקרוס מציבה מראה של בתים מרובעים, חסרי הצורה, ומלבד מבצר הקקופון המרהיב, העשוי מבזלת ומשיש שחור, אין שום מאפיין נראה לעין שניתן להבחין בו בעיר. כאשר הם מגיעים לעיר, השומרים נפרדים מהם במבט קודר, ומובילים את השומרת הפצועה ואת החוזר למוצב הצבאי הקרוב.
נאקוס לעומתם, נפרד בלבביות מהדמויות. "ממש תודה!" הוא אומר, לוחץ בהתלהבות את ידו של מולאדין. "ידעתי שלשכור חבורה שלמה של הרפתקנים יתגלה כצעד מועיל! בכל מקרה, התשלום שלכם..." הוא מושיט שקיק קטן לכל אחת מהדמויות, ובו עשר מטבעות זהב. "להתראות!" הוא מושך במושכות, והפרים פונים לכיוון השוק המרכזי, הסוסה עוקבת בצייתנות אחרי הסוחר בעל שיער הקש.
meta
קודם כל, ממש סליחה על העיכוב הענק. אומנם היה לי בגרויות וכו', אבל זה לא מונע ממני להתריע בפניכם.
דבר שני, עברתם מנוחה קצרה, כך שאתם מוזמנים לשחזר יכולות שמשתחזרות לאחר מנוחה קצרה, ומוזמנים לנצל קב"פ.
מי שמצליח בבדיקת דת בד"ק 12:
אינך יודע הרבה על החיזיון שעברת, אך למדת במעט על אותות מהאלים כחלק מהכשרתך. אתה יודע שהחלשת הקולות לכדי לחישות ואובדן גוון הצבע מהעולם הם שני אותות שאופייניים לפנאקס. לאל יש עניין כלשהו במסיכה הזו.
