• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • שדרוג פורום הפונדק הסתיים בהצלחה, ברוכים הבאים לבית החדש שלנו :)
    למרות שהפורום דומה לפורום הקודם, מתחת למכסה תמצאו שלל חידושים - ואולי אפילו איזה באג או שניים. למידע נוסף, בקרו בנושא

אין סודות שקטים - הרפתקה בת'רוס (מו"ד 5) פתיל הרשמה

nuriel

פונדקאי מהשורה
אהלן לכולם, וברוכים הבאים להרצה המקוונת הראשונה שלי, לפחות בפורום הזה. כבר לפני זה התנסתי בהרצה מכוונת בDND BEYOND, אבל ברגע שגיליתי שיש פלטפורמה ייעודית למשחקים מקוונים בעברית, כמובן שעברתי ישר להריץ פה, מיד לאחר שגמרתי את הקמפיין הקודם שלי.

בכל מקרה, אני עומד להריץ את ההרפתקה "אין סודות שקטים", מהאודיסאות המיתיות של ת'רודס, הספר החדש יחסית של מכשפי החוף, שיצא לפני כשנה, ומבוסס על עולם בהשראת יוון העתיקה שהוצג לראשונה במג'יק. ההרפתקה עצמה היא הרפתקה קצרה למדי, מעין הרפתקת היכרות לעולם, ונועדה עבור שש דמויות בדרגה 1, אותם היא צפויה לקחת עד לדרגה השנייה בלבד. (אני רואה את זה גם כהזדמנות להתאים את עצמי לאופי השונה יחסית של השחקנים בפורום הזה לעומת השחקנים בפורום הקודם שהרצתי בו).

היות וההנחה היא שלא לכולם אכן יש את הספר, אני מתכוון להציג פה מעין הקדמות שנועדו להעניק מעט מהאופי וההשראה של העולם, כמו גם לפרט בקצרה על המקומות, הגזעים ושאר האפשרויות השונות בעולם, ואותם אני אציג בספוילרים, כדי לא להעמיס תוכן על העין.
(כהערת צד, סליחה על החפירה, ספר ארוך).

הקדמה לת'רוס

ת'רוס הוא עולם פנטזיה בסגנון יוון העתיקה, כאמור. ככזה, הוא שואב הרבה מאוד השראה מהמיתולוגיה היוונית, דבר המתבטא הן בשמות האלים, והן בשמות המקומות והדמויות. ההקדמה לספר עצמו מספרת על כך שלמעשה המיתוסים בת'רוס - מעין אוסף של סיפורים בעל פה - נוצרו מחלומותיהם של בני התמותה, ועל כן האמונה הקולקטיבית של בני התמותה באגדות הללו היא שנתנה להם את עצם קיומם, ובשל כך הם תלויים מאוד באמונתם של בני התמותה באמיתותם.
למרות התלות בבני התמותה, האלים הת'רוסיאנים לא נופלים בכוחם מהאלים של מישורים אחרים, כגון ווילדמאונט או ממלכות נשכחות.

השפעת הצד של ה"מיתוסים יוצרים אמת", היא שהמיתוסים התערבבו עם ההיסטוריה האמיתית, ועל כן ההיסטוריה של ת'רוס עטויה בערפל. מלבד המית'וסים, שמהווים מעין סיפורים מההיסטוריה עצמה, שגם אם אינם אמיתיים, בני התמותה ככלל מאמינים באמיתותם. ההיסטוריה מציינת את קיומם של הארכאונים מטרקס, מעין ישויות מסתוריות ששלטו בבני התמותה, והגנו עליהם מהמפלצות השונות, דרקונים, מדוזות וכיוצא מזה, שאז היו גדולים ועוצמתיים הרבה יותר. העידן הקדמוני הזה הסתיים לאחר הבסתו של אגנומאקוס, הארכיון האחרון, בידי שני גיבורים, קינאיוס וטירו, וייסודה של הפוליס מלטיס.

כך פינה העידן של טרקס את דרכו לעידן הגיבורים. בת'רוס, הדמויות ישחקו גיבורים - אותם בודדים שטווים את גורלם בעצמם, ואינם תלויים בשלושת הגורלות (רפרנס מובהק למיתולוגיה היוונית) אשר קבעו את חייהם מראש.

בניית הדמויות

העולם של ת'רוס מציע כמה תוספות, שנועדו להבהיק את החלק הגיבורי בדמויות. כאשר אתם בונים דמות בת'רוס, ביכולתכם לבחור מתת אחת, מבין אלו שאציג פה, ללא המכאניקה, ששווה בעוצמתה למכאניקה של הכשרונות במו"ד 5. היות ושניהם שווים, במידה ולא "התרשמתם" מאף אחד מאלו המובאים פה, אתם מוזמנים לקחת במקום כישרון אחד מאחד מהספרים הרשמיים של מו"ד.

רשימת המתת:

אוטומוטון:נוצרת בכבשנו הבוער של פורפרוס, אל הנפחות והאש. גופך הוא יותר מכונה מאשר אדם, ואינו תלוי במגבלות של בני התמותה.
ייעוד קבוע:כבר מלידתך נועדת למטרה מסוימת, הנקבעה על ידי אחד מהאלים או ישות שמימית אחרת. בשל כך, קשה בהרבה להרגך לפני זמנך המיועד.
מנפץ האלילים:אומנם האלים הם דבר ידוע וקיים בת'רוס, אך ישנם אנשים, ובעיקר בני הלאונין, עם אנשי האריות, שאינם מאמינים שיש צורך בסגידה לאלים, ומיומן בזיהוי של משרתיהם.
בלתי מובן:בין אם נולדת ממחשבתו של אל, או שגודלת על ידי ספינקס, מוחך הוא מבוך לאלו המנסים לחקור אותו, מסובך כגפניה של קרמטרה.
מלווה:אתה לרוב תהיה הגיבור שמתמחה יותר בלסייע לידידיו מאשר לעצמו, ושידוע כקורה התומכת של הגיבורים המוזכרים באגדות, עמוד התווך שהשאיר את המבנה שלם.
ילוד-ניקס:מימד הניקס הוא המימד השמימי של האלים, הבנוי ממחשבותיהם וחלומותיהם של בני התמותה. לעיתים, ישויות דמויות תמותה נוצרות מתוך הבלילה הזו, בנסיבות שונות ומשונות.
אורקל:האורקלים הם הגשר שבין האלים לבני התמותה. לעיתים הם סוגדים לאל אחד, לעיתים לכמה, אך הם מסוגלים להעביר מסרים מהאל לבני התמותה, ומהווים עמוד תווך חשוב בחברה הת'רוסיאנית.
אדוק:מאמינו המסור ביותר של האל, שמאמין בתורתו ובאידיאלים של האל אותו הוא משרת יותר מאשר באלו של האלים האחרים.
בלתי-פגיע:אומנם השם מטעה, אך בני התמותה הללו, שבורכו על ידי האלים, ניחנים בעור קשיח ועמיד בפני פגיעה.


השפות בת'רוס הם אינם רבות כמו במקומות אחרים, והמדוברת נחשבת לשפה השמישה ביותר. ניתן לזהות כמעט תמיד את מוצאו של דובר השפה, שכן לכל איזור יש את הניב הייחודי שלו.

רשימת השפות ודובריהם:

מדוברת - בני אנוש
ענקית - ענקים וקיקלופים
מינוטאורית - מינוטאורים
לאונינית - לאונינים
קדמונית - טריטונים
שפת-חורש - קנטאורים וסאטירים

שפות אקזוטיות:
שפת-מרום - אלים
דרקונית - דרקונים
ספינקסית - ספינקסים

השמות בת'רוס הם עניין מסובך קצת יותר. הגזעים ככלל נוטים לקרוא לבניהם בשם גיבורי העבר, בתקווה שאותם הבנים (או הבנות) ימשיכו את המסורת של אותם גיבורי עבר. לעיתים, בוחרים ההורים לקרוא לבנם בשם ייחודי, בתקווה שיבנה לעצמו את שושלת הגיבורים שלו. בת'רוס אין שמות משפחה, ולכל גזע יש את התוספות הייחודיות שלו לשם של בניו, מה שמוביל אותנו לנושא הבא.

הגזעים:

בני אנוש:העם הנפוץ ביותר בת'רוס, המתרכז בעיקר בשלושת ערי המדינה המרכזיות שלהם - מלטיס,אקרוס וסטסה.
שמות - בני האנוש נוהגים לצרף את שם מקומם לשמם הפרטי, לדוגמא "ברנדון ממלטיס". לעיתים נדירות מעשי הגבורה של בני האנוש מקנים להם שמות נוספים, כגון "ברנדון פטיש-אש", וכדומה.

קנטאורים
:אנשי הסוס הללו מתרכזים לשני עדרים מרכזיים. הראשון הוא עדר הלגונה, עדר של סוחרים נודדים, אשר מתחלקים לקבוצות משפחתיות הקרויות "גורי", ושוכנים בעיקר ליד מלטיס. הם נמצאים ביחסי שלום עם בני האנוש של העיר, ואינם תקיפים לרוב. הם נועדים לעודד את חברי שבטם לצאת למסעות גילוי, מתוך אמונה בקנטאור שיגלה את ייעודו.
העדר השני הוא עדר הפרס, שבט של פושטים ברברים שנוהג לפשוט על השטחים בין אקרוס לסטסה. הפרס מאמינים שבעקבות עוולה שבני האנוש גרמו להם בעברם, הפשיטות שלהם על מחוזותיהם הן למעשה תגובתם. הפרס מסתובבים בחבורות ציד קטנות, אשר מונהגות על ידי הדוהר, מנהיג החבורה. גופם הסוסי של הפרס מעוטר לרוב בדוגמאות שונות, והם נוטים לקעקע את פלג גופם העליון בעיטורים מתאימים.
שמות - קנטאורי הלגונה נוהגים להחזיק בשמות עבור כמה שפות, לרוב אלו האופיניות לשותפיהם לסחר. קנטאורי הפרס, לעומתם, נושאים שמות פשוטים, ולעיתים קרובות מוסיפים להם תארים שניתנו להם לאחר מעשיהם בקרב כזה או אחר.

לאונינים:דמויי אריות השוכנים במישורים הזהובים של אורסקוס, וחיים במערכות שבטיות. אומנם מרבית הלאונינים מתאפיינים בגאווה עצומה, התכחשות לאלים ונטייה להתחבר לזרים, גם לכאלו שאינם שותפים לדעותיהם, אך ישנם כמה מספר שברחו משבטם בעקבות אמונתם באלים או התגלות של אל כזה או אחר, כמו גם כאלה שמסתירים את דעותיהם משאר הלאונינים.
שמות - הלאונינים נושאים את שמם הפרטי ואת שם שבטם, אשר לרוב מורכב מצירוף סמיכות.

מינוטאורים:החבר'ה הרעים של העולם. הם שוכנים בשממת פוברוס ובפוליס סקופוס, ומאמינים בעיקר במוגיס, אל הטבח והקטל, וה"תאום המרושע" של אירואס, פטרון הלוחמים האמיצים. המינוטאורים הם דמויי-שור מהירי חמה, רגזנים ועוצמתיים, אף על פי שישנם כמה יוצאים מן הכלל. מרבית המפגשים בין המינוטאורים לגזעים אחרים מסתיימים בקרב בדרך כזו או אחרת, אך מינוטאורים שהתקבלו בקרב החברה הנורמטיבית הם מחזה שאינו נדיר בפולייס האנושיות.
שמות - למינוטאורים אמונה גדולה בגיבורים עברו, והם מאמינים ששמו של הגיבור אכן מעניק לילוד את יכולתיו של הגיבור, בשונה משאר הגזעים, אצלם זה יותר עניין של מסורת.

סאטירים:דמויי עיזים קטנים ועליזים, שמאמינים בשמחת חיים ובהתהוללות כדרך הנכונה לחיות. היצורים הפשוטים הללו נוטים לנדוד ברחבי הארץ, ולחפש אחר הרפתקאות וחוויות מרגשות, אותם הם יוכלו לספר בגאווה לחבריהם הסאטירים. אחד מהמית'וסים הנפוצים ביותר מספר על זנאת'וס, סאטיר פוחז שהצליח בדרך כלשהי להתעלות למעמד של אלוהות, דבר שהסב מבוכה רבה לאלים. זה הושמד במהרה על ידיהם, והסאטירים לומדים לקח חשוב מאוד מהסיפור: חשוב לשמור על הגבול הדק בין הקונדס לעוול. ככה או ככה, למה שהם ירצו להיות אלים, על כל האחריות הכרוכה בכך?
שמות - הסאטירים לרוב נושאים שמות חיבה שונים ומשונים, שהם העניקו לעצמם, או שהוענקו להם על ידי מכרים וידידים.

טריטונים:יצורים אמפיביים וא-מיניים. בין הטריטונים לבני האנוש שוררת מעין איבה, שכן לפי חשיבתם של הטריטונים, בני האנוש פולשים לשטחיהם במסעותיהם הימיים, והטריטונים לא בוחלים באמצעים כאשר הם מסכלים את ה"פלישות" הללו. מאידך, ישנם טריטונים שמאמינים בזכותם של בני האנוש לעשות זאת, תוך גזילת משאביהם הימיים, ותוך כדי שהטריטונים עצמם פושטים על עיירות החוף של בני האנוש. מידה תחת מידה.
שמות - הטריטונים נוהגים לשנות את שמם בהגיעם לבגרות, ולעיתים קרובות הם משנים את שמם שוב, בתדירות דומה לשינוי מינם, ובהתאם למאורעות האחרונים שעברו עלייהם בחייהם.
בת'רוס נוספו שני תתי מקצועות חדשים, המתוארים כאן:

קולג' צחות הלשון - קולג' שמעניק תוספים ליכולות השכנוע והתרמית של הדמות, בנוסף לשיפור ההשראה הפייטנית שלו והוספת יכולת נאום נחמדה.

שבועת התהילה - שבועה שתואמת להלך הרוח בת'רוס, כאלופיהם של האלים עטורי התהילה, ומעניקים להם יכולות שקשורות לרוב לכוחותיהם הפיזיים של אותם אלופים ולאו דווקא ליכולותיהם השמימיות.

בנוסף אליהם, נוסף רקע חדש, האתלט. האתלט הוא ספורטאי הלכה למעשה, לרוב כזה המתמודד במשחקים האירואיאנים, תחרויות ספורט המזכירות את אולימפיאדת יוון העתיקה.

האלים

בת'רוס נוספה מערכת חמודה מאוד של אדיקות לאלים, שמייצגת למעשה את הכוחות השמימיים שניתנים לגיבורים כחלק מהאמונה באלים, מעין מתנות ופרסים הודות לפעולותיהם.

בעצם, כאשר אתם מבצעים פעולה שתואמת את הלך הרוח והאידיאלים של האל (בהנחייתי) אתם מקבלים נקודת אדיקות. כאשר אתם מקבלים יכולות האופיניות לאותו האל. אתם מקבלים את היכולות הללו כאשר אתם מגיעים ל25,10,3 ו50 נקודות אדיקות. כאשר אתם מבצעים פעולה שסותרת או פוגעת ברצונותיו של האל שלכם, נקודות האדיקות שלכם יורדות. כל דמות מתחילה עם נקודת אדיקות אחת לאל לבחירתה, וביכולתה להחליף אל כרצונה, לפי התקדמות המשחק, במחיר של חזרה לנקודת אדיקות אחת ואיבוד היכולות שניתנו לה בעקבות האדיקות.

ישנם שלושה יוצאי דופן, הקשורים במתת שתבחרו:
האורקל - האורקלים מקבלים מאפייני אדיקות יחודיים משלהם, ללא קשר לאל לו הם סוגדים. כמובן שברקע שלכם האל דרכו אתם מתקשרים צריך להיות מצוין.
שובר האלילים - במקום נקודות האדיקות, שובר האלילים מקבל יכולות ייחודיות בדרגות מסוימות, שלא נחוצות להרפתקה (בנוסף למאפיינים אחרים, שהופכים את שובר האלילים למעט יותר שימושי).
האדוק - האדוק מתחיל עם 3 נקודות התחלתיות של אדיקות לאל לבחירתו, משמע גם עם התכונה האופיינית לאותו האל.

האלים הת'רוסיאנים:

האלים הת'רוסיאנים מתחלקים לארבע דורות. הדור הראשון כולל את הטיטאנים, ישויות עוצמתיות והרסניות שהטילו טרור על העולם בעבר, עד שהדור השני של האלים, קלוביס וקרופיקס, כבלו אותם במעמקי השאול, שם הם נשכחו.

הדור השני של האלים כוללים את קלוביס וקרופיקס, אלים ששנותיהם שוות למניין שנותיו של העולם, ואינם תלויים בסגידתם של בני התמותה. בשל כך, סוגדיהם מעוטים יחסית, אך היראה אליה הם זוכים מהאלים הפחותים יותר היא שמעניקה להם את מקומם בפנתיאון:

קלוביס:אלת הייעוד. האלה הזו היא אלה חדשה יחסית עבור בני התמותה, היות ולאחר המלחמה בטיטאנים היא נשארה איתם, בשאול, לשמור על כבליהם. כאשר היא חזרה, כעסה היה רב בשל ההרס הרב שנגמר לסדר הטבעי של הטבע, כפי שהיא רואה אותו. אומנם קרופיקס אוכף את כוחה בצורה שמונעת ממנה לפגוע בבני התמותה יותר מדי, אך מאמיניה מאמינים בהחזרת סדרו הטבעי של העולם למצבו הרגיל.

קרופיקס:אל האופקים, והאחד שמונע מן האלים להתערב בעסקיהם של בני התמותה, לפחות לא יותר מדי. למעשה הוא האל החזק בפנתיאון, והאלים האחרים נוהגים שלא להתערב במעשיו. קרופיקס מעודד את מאמיניו לגלות את סודות העולם, לגלות אופקים חדשים, אך גם לדעת אילו סודות עדיף להם שלא יתגלו.

הדור השלישי של האלים כולל חמישה אחים, הראשונים שנוצרו ממחשבותיהם של בני התמותה. חמשת האלים הללו מייצגים כוחות טבע יותר מאשר כל דבר אחר:

ארבוס:אל המתים. אותו אל גורש על ידי הליוד, אל האור, למחוזות השאול, ומאז הוא שולט שם כעריץ, משליט את גחמותיו על נשמות המתים, אף על פי שידו נמנעה מאילידיה, גן העדן של הגיבורים. ארבוס הוא אויבו המושבע של הליוד, שחושש תמיד מפלישתו של ארבוס לתחומי שליטותיו, וסיפורים על קרבותיהם של מאמינים הינם נדירים יותר רק מסיפורים על קרבותיהם של הסוגדים לאירואס ומוגיס.

הליוד:אל השמש. למרות התיאור שלו בפי מאמיניו, כאל השמש הדגול והנשגב, מלכם של האלים, שנותן חיים לכל היצורים, כולם מכירים בשיגעון הגדלות של האל, ובגחמותיו לשלוט בעולם כולו. הליוד נמצא בקשרים טובים עם אלי האדם, והוא מאמין בהם כמפתחי התרבות. ואף על פי כן, הליוד נודע ברבים גם כאל אדיב וטוב לב, שמסייע לבני האנוש לרוב, ושאת מלחמותיו הוא שומר לארבוס.

ניילה:אלת הציד. ניילה היא גם אלת הפרא, והיא שרויה בסכסוך עמוק עם ארבעת פטרוני הפוליייס, אפארה,אירואס,מוגיס וקרמטרה, בשל תמיכתם בהתרחבות הפולייס וה"פלישה" שלהם לתחום השלטון שלה כפי שהיא מרגישה. מאמיניה דוגלים בסדר הטבעי של החיים,המוות והלידה מחדש, שומרים על הטבע וצדים רק כשצריך.

פורפורוס:אל הכבשן. פורפורוס הוא אל של תשוקות. הוא מאמין שאדם צריך לפעול לפי הדחפים והתשוקות שלו, והוא אכן פועל לפי תשוקותיו, שלרוב כוללים עבודת כפיים וחישול יצירות שונות. מזגו החם של פורפורוס, אשר מוכר גם כאל האש, גורם לעיתים לתוצאות מאוד צבעוניות, שכן האל אינו טורח לעצור בהם, ואינו מתחרט על מעשיו. מרבית מאמיניו של פורפורוס הם בעלי מלאכה, בעיקר נפחים ומחשלי מתכות, כמו האל העצמו.

ת'סה:אלת הים. ת'סה, בדומה לפורפורוס, חיה בבידוד מהאלים אחרים, בממלכתה התת קרקעית, והיא קנאית לתחום שליטתה. כלל יצורי הים סוגדים לה, היות והישג ידם של שאר האלים אינה מגיעה למעמקים, והמפלצות הגדולות והחזקות ביותר של הים הם יקיריה של ת'סה. הטריטונים, ככל יצורי הים, סוגדים לה גם הם, אף על פי שהמעטים שעברו מן הים לארצות היבשות עשויים לסגוד גם לאלים אחרים. מאמיניה היבשתיים של ת'סה הם לרוב ספנים,דייגים ואותם אנשים שמרבית תעסוקתם קשורה במים.

הדור הרביעי מונה את האלים שיותר קשורים לבני התמותה עצמם, ולאורח חייהם. האלים הללו אחראים לתחומים שונים ופחות משמעותיים מהאחרים, ואף על פי כן, בגלל קרבתם היחסית לבני התמותה, האמונה בהם רווחת יותר מבאלים האחרים:

אפארה:אלת הפוליס. מסופר שאפארה היתה האלה שסייעה לקינאיוס וטירו להביס את אגנומאקוס ולהקים את מלטיס, לה היא משמשת כפטרונית. בת'רוס, נוהגים לטבוע את פרצופה של אפארה בחומות העיר ובמקומות חשובים אחרים בה, באמונה שהשגשוג אליו היא שואפת יתרחב לעבר העיר עצמה. המאמינים של אפארה עסוקים רובם ככולם בסיוע לשגשוג הערים והציווילזציה.

אירואס:אל הניצחון. אירואס הוא פטרונה של העיר אקרוס, המזכירה את ספרטה העתיקה, והוא אל מלחמה שדוגל בצד ה"טוב" של הקרב. מבחינתו של אירואס, קרבות אפופי תהילה ומעשי גבורה מגדירים את האדם, ומאמיניו מחזיקים באידיאלים דומים, ולפיהם הם מתנהגים.

את'רוס:אל המעבר. לפי האגדה, את'רוס היה האדם הראשון שמת, וארבוס, אל המתים, העניק לו את התפקיד להעביר את המתים בנהרות שסובבים את העולם, עד אשר ימצא ארבע אוצרות אגדיים, ויהפוך לאל במלוא מובן המילה. מאמיניו מאמינים בסדר הטבעי של החיים והמוות כאידיאל.

קרמטרה:אלת הקצירה. אומנם קרמטרה היא אלת טבע, בדומה לניילה, אך קרמטרה מחזיקה בהשקפה שבני התמותה והפולייס הם חלק מהטבע, והיא שואפת לגרום להם לצמוח בדיוק כמו שהיא גורמת לענבים ולעצים לצמוח. היא האלה הפטרונית של סטסה, ומאמיניה לרוב עוסקים בחקלאות ובגידול כדי לסייע לפיתוח הערים.

קראנוס:אל הסערות. למרות תפקידו המאיים והסוער, קראנוס הוא גם אל של ידע. הוא מהיר-חמה, נבון ומזגו הפכפך כסערה. קראנוס מתעב את הטיפשים והשוטים, ולעיתים, כאשר חמתו עולה, ברקים יורדים עליהם מהשמיים, מוחים את קיומם. מאמיניו של קראנוס דוגלים גם הם בחיפוש אחר הידע, אף על פי שהם, כמו קראנוס, מכירים בחשיבות של שמירת הידע בסוד.

מוגיס:אל הטבח, והפטרון של סקופוס, הפוליס המינוטאורית. מוגיס משתמש בזעמו הרב ובאכזריותו כדי לנצח בקרבותיו, ועדיף כנגד אירואס ומאמיניו. הוא מעודד את מאמיניו לפעול כמוהו, ללא קוד את'י, להילחם כדי לנצח וכדי לספק את תאוות הדם. מאמיניו של מוגיס לעיתים קרובות מרגישים את זעמו שוטף אותם, מוחק לאט לאט את צלם האנוש שלהם.

פאריקה:אלת הפגעים, ואף על פי כן, היא מזוהה גם עם רפואה ועם חקר. פאריקה מתייחסת אל ת'רוס כאל המעבדה הפרטית שלה, ומרבית הניסויים שלה אינם מיטיבים עם בני התמותה, אף על פי שהיא משתדלת שלא לפגוע בנבחריהם של שאר האלים. כמובן, החקר שלה הוא זה שמאפשר לה להפיק תרופה לפגעים שהיא מפיצה, המגיעה בצורות שונות. מאמיניה של פאריקה מאמינים גם הם בידע כערך עליון, ואינם בוחלים באמצעים כדי להשיג אותו.

פנאקס:אל ההונאה. בעבר, פנאקס היה בן תמותה פשוט, אך הוא הצליח לחזור מהשאול, והיה הראשון לחזור משם, כל עוד לא מחשיבים את את'רוס. פנאקס מאז התעלה למעמד של אלוהות, וכל משוגותיו בחיים נועדו לתמרן ולתחמן את האלים האחרים. אלופיו של פנאקס לרוב מונעים מתאוות הבצע, ואינם יפספסו הזדמנות להונות ולרמות את אלופיהם של האלים האחרים.

ארצות בת'רוס

אורח החיים בת'רוס מתרכז סביב שלושת הפולייס האנושיות, אקרוס,מלטיס וסטסה, והכפרים שמסביבם. מרבית הגזעים האחרים נחשבים לברבריים, עם חריגים שהתיישבו בקרב בני האנוש וזכו להערכה ולכבוד. היוצאים מן הכלל הם קנטאורי הלגונה, שבט הסוחרים הנודדים, שסוחרים בעיקר עם מלטיס וסטסה. מלבד זאת, אורח החיים בכל אחת מהפולייס דומה מאוד לאורח החיים של יוון העתיקה. לוח השנה המלטיסיאני הוא לוח השנה הנפוץ, ובו כל חודש מוקדש לאל אחר. בדומה ללוח השנה העברי, כל שלוש שנים מוסיפים חודש נוסף, האנגריפיניון, שמוקדש לקרופיקס, והוא נועד לאזן את לוח השנה עם שנת השמש.

אקרוס:הפוליס הזו שוכנת על שרשרת ההרים הקטכטונים, וסביבה הפרא שולט, חבורות של קיקלופים וקנטאורי פרס שורצים באיזור. החברה האקרוסית מחולקת, בפשטות, לשלוש מעמדות:
מעמד האצולה, שמכיל לרוב את משפחות הלוחמים והגיבורים הגדולים של אקרוס.
מעמד הלוחמים, מעמד ביניים. הדגולים שבלוחמים עשויים להצטרף למעמד האצולה ולהחזיק בשטחים, ובעוד האחרים, אלו שלא הותירו חותם מיוחד בזמן שירותם בצבא או שערקו, הופכים לחלק ממעמד המשרתים, בעלי המלאכה ושאר בעלי התפקידים הלא צבאיים.
אקרוס נשלטת על ידי מונרך, כיום המלכה טרניקה, שעלתה לשלטון לאחר היעלמותם המסתורית של המלך אנקס והמלכה סימדה חשוכי הילדים, דודיה. תחת המלכה ישנה את מועצת הזקנים, שנבחרים באופן דמוקרטי ותפקידם לייעץ למלכה.

מלטיס:מלטיס היא מרכז התרבות הת'רוסיאנית. מלטיס נשלטת על ידי התריסר, 12 פילוסופים ומלומדים מלטיאנים שנבחרו על ידי העם לתקופת כהונה של ארבע שנים. מלטיס מפורסמת בעיקר בשל בתי הספר לפילוסופיה ולקסם שלה, ובשל היותה מרכז הסחר הגדול ביותר בת'רוס. הצבא הרבננטי, צבא מלטיס, הוא יחודי בכך שכמעט כל חייליו יודעים להשתמש בקסם, והקסם משמש כמרכיב חשוב בחייהם של המלטיאנים. האלה הפטרונית של מלטיס היא אפארה, שעל פי האגדה סייעה לשני הגיבורים טירו וקינאיוס להביס את העריץ אגנומאקוס ולהקים את מלטיס. המישורים שסביב העיר מנוקדים במספר כפרים, אשר על אף ריחוקם ממרכז תרבותם הם מגדירים את עצמם כמלטיאנים לכל דבר.

סטסה:הפוליס הזו שוכנת במעבה היער הנסיאני. סטסה ייחודית מאוד בשל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא המבנים בעיר, שכולם נועדו למטרה מוגדרת מראש, כולם נבנו בעקבות הצורך, וכולן מתמזגות עם הטבע כך שלא ניתן להגדיר את המקום בו מתחיל המבנה מעשה ידי אדם ובו הוא נגמר. המאפיין הייחודי השני של סטסה הוא צורת השלטון שלה. סטסה היא פוליס שמתנהלת בצורה קומוניסטית, כאשר אין לאף אדם הון בתוך העיר, וההון כולו שייך לפוליס עצמה ומטרתו לדאוג לאנשיה.מרבית התושבים בסטסה הן נשים, שכן הסטסיאנים מאמינים שהנשים הן אלו ששומרות על הבית שלם ומרווח. העיר נשלטת על ידי המועצה השלטת, מועצה של חמש נשים שאחראיות לעיר בהיעדרה של מלכתה האמיתית, קרמטרה, אלת הקצירה.

אורסקוס:העמק הזהוב ושתוף השמש הזה הוא מולדתם של אינספור יצורים ושל העם הלאוניני האימתני. הלאונינים חיים במישור תחת מערכת שבטית מטריאכלית. בתחילת כל שנה, נאספים כל המנהיגות של השבטים על מנת לבחור מונארך ללאונינים, "הדובר", שמייצג את אנשי האריה אל מול הת'רוסיאנים שמחוץ. השבטים הלאונינים מתחלקים לשלוש סוגים מרכזיים:
אנשי הברזל – הלאונינים הללו אינם מכירים בסמכותו של הדובר, והם לעיתים קרובות משכירים את חרבם לשבטי לאונינים אחרים.
מדריכי השמש – מדריכי השמש חיים בעיקר ליד אגם מראת השמש, שנודע בשל תכונותיו המיסטיות, והם מקדישים את עצמם לחקר התכונות הקסומות והמיסטיות של העמק.
הטפרים הזריזים – הציידים החזקים והמיומנים ביותר בקרב הלאונינים, ואלו אשר מתעמתים לעיתים הכי תכופות עם בני אנוש ומסיגי גבול אחרים.

פוברוס וסקופוס:השממה הגדולה של פוברוס משתרעת מצידה המערבי של אקרוס, וההתנגשויות בין חיילים אקרויאנים ובין שבטי המינוטאורים צמאי הדם של פוברוס הם דבר שבשגרה. שממת הקניונים הזו שורצת גם במפלצות מטבע אפל יותר, מסוכנות אף ממאמיניו של מוגיס. בסוף השממה, שוכנת הפוליס סקופוס. סקופוס נשלטת על ידי מספר עריצים, כוהנים ואלופים של מוגיס, כל אחד מהם בעל שליטה בנחלה משלו. העיר מעוצבת בצורת מבוך, עם סמטאות פתלתלות ורחובות פתלתלים אף יותר. לעיתים מתנגשים חייליה של סקופוס עם החיילים של אקרוס, בקרבות בין מאמינים של מוגיס לאלו של אירואס. תחת זאת, לא כל המינוטאורים שוחרי-מלחמה, וחלקם סוגדים לאלים אחרים, נעימים יותר, כגון אפארה או קרמטרה, או לאלים ניטרלים יותר, כגון פורפורוס או קראנוס.

ממלכות החוזרים:פנאקס, על פי האגדה, היה הראשון לחזור מהשאול. פנאקס עצמו הצליח להתעלות למעמד של אלוהות, אך נשמות רבות הצליחו לעבור את הדרך הקשה שפנאקס עבר, בדרכם להפוך לחוזרים, ישויות אל למתות בעלות עור אפור ומסיכות זהב, ששורצות בחצי האי של ארצות הייאוש, מדרום ליער הנסיאני. המתים חים בשני אזורים מרכזיים. האחת היא אספודל, עיר מנומנמת ושקטה, בה החוזרים רק לעיתים נדירות עוזבים את ביתם, ונשלטת על ידי האפונאי, שלושה חוזרים עתיקים, שעל פי האגדה אינם מדברים לעולם. השנייה היא הנקרופוליס אודונוס וסביבותיה, ששורצות בכנופיות של חוזרים בעלי מטרה אחת בלבד:להרוג את כל מה שחי. השליט דה-פקטו של האיזור הוא טיימרט המלך הרוצח, שעל פי המסופר חזר ברשותו של ארבוס, למטרה אחת בלבד – להרוג את פנאקס.

הים הסירני:הים הסירני הוא תחום שליטתה של ת'סה, ומקום מושבם של יציריה, כולל הטריטונים, דמויי אנוש ימיים להם סכסוך ארוך שנים עם האנשים-היבשים, כפי שהם מכנים את תושבי עיירות החוף. הטריטונים חיים במספר מושבות ברחבי הים, ללא מסגרת כללית, כאשר כל מושבה לרוב מונהגת על ידי כוהניה של ת'סה. הים הסירני מפורסם גם בשל איי דקרה – קבוצת איים נעים, בצורה שלא ניתן למפותה, שצופנים בתוכם יותר מיסתורין ופלאים מאשר היבשה של ת'רוס כולה. האיים התפרסמו באגדות רבות, כגון הקאלפייה, האגדה של קאלאפה, הספנית האגדית, שמזכירה באופייה את האודיסאה.

עמק סקולה:העמק נמצא תחת תחום שליטתה של ניילה, שהעניקה לו מקסמה בגלל יופיו הפראי והטבע השלט בו. הסאטירים נוצרו באותה התקופה, על פי האגדה, ומאז הם מתהוללים בעמק, שקועים באותה הוללות נצחית, במקום בו החוקים נשכחו מלב. ואומנם, הסאטירים הם לא היצורים היחידים בעמק, והעמק מלא בתפלצים וברוחות טבע שונות, מה שהופך אותו למקום מסוכן עבור בני תמותה, וגם עבור סאטירים שיכורים שנמצאים לבדם. קסמה של ניילה גורם למחזור החיים לפעול מהר יותר באיזור, ומסופר שעצים יכולים לצמוח בעמק לאחר יום בודד. הלא-סאטירים שרוצים להצטרף להוללות של הסאטירים, יכולים להצטרף לכת הקרניים, כת שאימצה את אורחות החיים של הסאטירים ואת חגיגותיהם הנצחיות.

ההרים הקטכטונים
:הרי הגעש הפעילים הללו שוכנים בסמוך לאקרוס והצד המערבי של אורסקוס, והחשש מפני התפרצויותיהם הוביל את האקרואנים להניח מנחות רבות לרגליהם, עבור פורפורוס, שישמור על עירם. פורפורוס בנה את כבשנו בהר וולוס, אחד מההרים הפעילים ביותר. מלבד פורפורוס, ההרים מלאים בסכנות שונות, והגרועים ביותר – דרקונים, אותן לטאות ענק מעופפות ונושפי אש. ישנם מספר מנזרים על הרי הגעש, אשר שייכים ברובם לדוברי הלהבות, היחידה המאגית של הצבא האקרואני, שעסוקים בניסיונות לחזות את התפרצויות הרי הגעש, במטרה להזהיר את האקרואנים במקרה של חורבן.

ההרים האורניאדים:ההרים הללו תוחמים את אורסקוס מהצד המזרחי של העמק. מסופר שההרים האורניאדים הם כל כך גבוהים, עד שבנקודות מסוימות פסגתם מתחברת עם ניקס, והדבר גורם לאינספור תופעות ויצורים מוזרים להיווצר בהרים, בשל קרבתם לממלכה השמימית. בשונה מהרכס התאום לה במערב, הרכב האורניאדי מונה רק מעט הרי געש פעילים, וביניהם לב החורף, הר שמתפרץ בכפור טהור במקום האדמה הרותחת האופיינית.

ממלכות האלים:ממלכות האלים מתחלקות לשני מימדים שונים. ניקס, המימד השמימי, והשאול, עולם המתים.
ניקס – ניקס הוא עולם שמימי, אשר מורכב ממחשבותיהם ומחלומותיהם של בני התמותה. משכנם הקבוע של מרבית האלים נמצא בניקס, משכן שעוקף בגודלו לרוב גם את העיר הגדולה מלטיס. כחלק מהחומר המרכיב את ניקס, אגדות וסיפורים מהפולקלור הת'רוסיאני שוכנים גם הם בניקס, והם מועברים אל העולם החומרי דרך שמי הלילה, אשר שמם זהה למימד. קרופיקס הוא האל שאחראי על שמירת האיזון בין ניקס לת'רוס, והוא אחראי שהחומר שמרכיב את ניקס לא יזלוג חלילה לעולם הגשמי.
השאול – כאשר בני תמותה מתים, הם מגיעים לגדותיו של נהר הטרטיקס, ובתמורה למזכרת מחייהם הקודמים, את'רוס, אל המעברים, משיט אותם לעבר משכנם הנצחי. לאחר המעבר בנהר שסובב את העולם, עוברים הנשמות למקום בו יבלו את חייהם שלאחר המוות. ישנם חמש אזורים לחיים שאחרי המוות:
אגונס, בו הלוחמים שנלחמו ללא כבוד נידונים לקרב אינסופי בזירות הרבות שסובבות את האיזור.
פייליאס, בו האנשים שעבודתם לא שינתה במאומה את העולם ממשיכים בעבודתם חסרת התוחלת, שומרים על מראית עין של חברה.
איליסיה, גן העדן של הגיבורים, והמקום בו הם מקבלים את מנוחתם הנצחית והנעימה.
נרונו, ים הנשמות האבודות, בו האנשים שאבדו לחיים שטים בספינתם בתהליך אינסופי.
טיזרוס, מקום משכנו של ארבוס, והמקום בו הרוצחים ואלו שפשעו כנגד האלים מעונים בעונשם הנצחי.

כמה הערות חשובות - מומלץ לקרוא!
-יכול להיות שציינתי קודם ויכול להיות שזה נאבד איפשהו במהלך העריכה, אז אני אציין שוב. ההרפתקה נועד ל6 דמויות מדרגה 1, ונועדה לקחת אותם לאזור הדרגה השנייה (אני עשוי להעלות אותם מספר גדול יותר של דרגות, לשיקולי).
-למרות שהת'מה של ההרפתקה הוא "הרפתקת היכרות", לטעמי הסגנון שלה מתאים יותר לדמויות בדרגות גבוהות, ואני מניח שזה חלק מהאופי של ת'רוס, כך שהעובדה שהדמויות שלכם בדרגה אחד לא תגרע מהעלילה בשום צורה.
-ההרשמה היא עד יום ראשון בבוקר, בעוד שבועיים בחצי, אז אבחר את השחקנים (אני מבין שככה זה הולך, נכון? בד
בביונד זה קצת שונה).
-אני לא מצפה מכם שיהיה לכם את כל הנתונים המכאניים. במידה ואתם רוצים את הנתונים המכאניים המופיעים בספר של ת'רוס (הגזעים,תתי המקצועות והרקעים החדשים, בנוסף למתת וליכולות שהאל מעניק לכם), מוזמנים לפנות אלי, ואשלח לכם בפרטי.
-בהגשה, אשמח אם תגישו את דף הדמות והרקע הסיפורי שלכם, אני מעריך שדמות בדרגה 1 היא לא קשה לבנייה. יש לי שיטה לקביעת ערכי יכולת בצורה שמתאימה קבוצתית, כך שאני אתן לכם את המספרים (ואתם מוזמנים לשבץ אותם כראות עינכם).

בהצלחה!
 

nav566

פונדקאי ותיק
זה נחמד. בדקתי את הספר עצמו, אבל לא קראתי את ההרפתקה. אני יכול לנסות להשתתף.
איפה אנחנו עומדים מבחינת הסיפור של ת'רוס? עם קסנגוס?
 

yds

פונדקאי ותיק
נראה מעניין ומושקע ביותר!

שתי שאלות
1. האם יש קרס עלילה ספציפי/נקודת פתיחה שבה הדמויות שלנו מתחילות? לצורך העניין אם במשחק נלחמים בנבחרים של ארבוס, אז כוהן של ארבוס אולי לא יתאים במיוחד, וכו'
2. תחום השליטה ''קבר'' של כוהנים מהספר של זנת'אר מיועד כעיקרון לכוהנים שמכבדים את התחום שבין החיים למתים - האם תסכים לשינוי תיאורי כך שהוא יעבוד בתור תחום השליטה של כוהן פנאקס שבורח מהמוות?
למשל,
היכולות שלו שמצילות בעלי ברית ממוות מונעות מארבוס לשים את הידיים על חברים שלו, זיהוי אלמתים כדי לדעת מתי הגיע הזמן לברוח לפני שיבואו לתבוע את הנשמה שלו בחזרה, וכו' וכו'.


אם כן, אז אני כנראה אגיש כוהן קבר קנטאור, לשעבר חבר בשבט הפרס.
 

lonewolf

פונדקאי ותיק
מושקע מאוד ומגניב מאוד. בהחלט מתעניין.

חשבתי על קונספט של בן אנוש ממשפחה של לוחמים אצילים וגיבורים מאקרוס שלא מתעניין כל כך בלחימה, ואומן בכפייה. כנראה כוהן, אבל אולי אני אקח פלדין בסופו של דבר.

שתי שאלות:
1. אני לא ממש מכיר את ת'רוס, אז אולי זו שאלה קצת... מטופשת- לגבי טכנולוגיה, מה רמת כלי הנשק בת'רוס?
2. ווריאנט יהומן מאושר?
 

גרגויל

פונדקאי ותיק
היי, נשמע כמו משחק מאוד מעניין, אני חושב על דמות (מינוטאור פאלאדין), אבל שאלה קודם: האם יש לך בעיה עם להוסיף לור משלי לעולם (כמובן כזה שלא סותר את מה שאתה כתבת), כי אם כן אז כבר יש לי רעיון די בנוי לרקע.
 

nuriel

פונדקאי מהשורה
רק מעיר שהוספתי תאריך לבחירת השחקנים, והוספתי שני ספרים נוספים לרשימת הספרים המאושרים (כדי להרחיב את אפשרויות הבחירה של השחקנים):המדריך של וולו והכרך של מורדנקיינן.

nav666
אני חושב שמבטאים את זה זנאגוס (משהו עם X תחילית). בכל מקרה, כרגע זנאגוס הוא זיכרון רחוק, הוא הושמד על ידי האלים כבר לפני שנים. הספר לא כל כך מתמקד בהיסטוריה העכשווית של ת'רוס, והאירוע הקרוב ביותר לתחילת ההרפתקה כנראה יהיה היציאה של קלוביס מהשאול, והחזרה לת'רוס. אני מעריך שזה קרה לפני כמה עשרות שנים מבחינת ההיסטוריה של ת'רוס.

yds
1.הקבוצה עקרונית מתחילה כקבוצת מטיילים על אם הדרך ליד אחת מהפולייס הראשיות, כך שהמקום ממנו באת לא ישפיע משמעותית על העלילה הראשית.
2.עקרונית אין לי בעיה עם ההסבה הסיפורית של תחום הקבר, ואתה מוזמן להמשיך לפתח את הרעיון. הבעיה היחידה שלי היא פנאקס. כמו שניחשת, בהרפתקה תילחמו בעיקר במאמיניו של האל פנאקס, ועל כן, יכול להיות שזה יגרום למעין ניגוד אינטרסים. זה תלוי כמובן בצורה שבה הדמות תסגוד לאל. פנאקס הוא לא אל רגיל, והוא מעריך את אלו שמסוגלים לפעול למען התשוקות של עצמם, ללא התחשבות אמיתית באינטרסים של אחרים. אני מניח שזוהי הצורה המעודנת ביותר שלו, שלא תפריע לשאר הקבוצה.
לחלופין, אתה יכול לבחור שהדמות שלך לא באמת יודעת למה פנאקס בחר בה כאלוף שלה, ולבחור שהיא לא תעקוב אחר האידיאלים של האל באופן אקטיבי.
אלו רק דוגמאות, אבל סך הכול, היות ומאמיניו של פנאקס ישמשו כאויבים הראשיים, חשוב להתאים את האמונה של הדמות בו בעדינות כדי שלא תפגע בשאר חברי הקבוצה.

lonewolf
זה נשמע כמו קונספט נחמד מאוד! קח רק בחשבון שההצטיינות בשירות הצבאי משמשת כתקדים למעמד של המשפחה, בדומה להצלחת העסקים של משפחות האצולה במי-מצולות נניח, ולכן הסיבה העיקרית של משפחות האצולה באקרוס להכריח את בניהם להתגייס לצבא תהיה שמירה על הכבוד והמעמד של המשפחה. רק מוודא שאנחנו באותו הראש.

1.דווקא הטכנולוגיה היא עניין קצת יותר מסובך בת'רוס. רוב היצורים משתמשים בפלדה, אף על פי שהקנטאורים משיגים אותם באמצעות סחר/ביזה (בהתאם לעדר), בעוד הלאונינים משתמשים בכלים מברונזה ומעץ, ורמת הטכנולוגיה אצלם מפותחת הרבה פחות. מרבית הטכנולוגיה בערים מפותחת על ידי כוהניו ומאמיניו של פורפורוס. לעומתם, גם לטריטונים יש קשר חזק מאוד לטכנולוגיה, והם נחשבים לגזע המפותח ביותר מהבחינה הזו, עם שימוש כבשנים שבנויים על הרי געש תת-ימיים ובמתכות נדירות שניתן למצוא רק במעמקי האוקיינוס.
2.אכן מאושר.

גרגויל
כל עוד לא סותר, מוזמן.
 

lonewolf

פונדקאי ותיק
nuriel
בדיוק מה שחשבתי. בכל מקרה, אני אשלח רקע מאוחר יותר היום. רציתי רק לברר- מה אורח החיים של האצילים? מה הם עושים רוב היום? מה לגבי המשפחות שלהם? אני גם אשמח לדעת קצת על גיבורים מימי עבר וכאלה.
דבר אחרון- תוכל לשלוח לי בה"פ את המכאניקה של שבועת התהילה?
 

nuriel

פונדקאי מהשורה
lonewolf
מעמד האצולה הוא קצת מסובך באקרוס. באופן כללי אורח החיים שלהם דומה מאוד לשל משפחות אצולה בכל מקום אחר - פוליטיקה,תככים, וכדומה. כל בני האצולה נמנים על מעמד הלקטוי, הרי הוא מעמד הלוחמים בעיר. בעוד משפחות אצולה אחרות יכולות להיות עסוקות בקידום העסק המשפחתי, משפחות האצולה האקרואניות עסוקות באימון היכולת הקרבית של ילדיהם. עבור הלקטוי הגיוס אינו חובה, אך אלו שאינם מתגייסים לרוב ירדו למעמד המשרתים, המונה עליו את כל בעלי התפקידים האחרים (בעלי מלאכה, וכו') שלרוב עושרם לא מתקרב אפילו לזה של הלקטוי.
כל בית לקטוי טוען לקשר משפחתי לגיבור קדום אחר, שסגנון לחימתו מייצג את סמל המשפחה. אומנם על הגיבורים לא מתואר הרבה, כך שאתה מוזמן להמציא עליהם פרטים כראות עיניך, אבל שבעת הסמלים הם:
הכבש, הסמל הנפוץ ביותר, שעל פי האגדה משויך למלך הראשון של אקרוס, אלקטוס, והאריה, הסוס, חזיר הבר, הגירית, השור או האיל, ולרוב סגנונות הלחימה שבני המשפחה משקיעים בהם מזכירים את התכונות של בעל החיים המצויין.

הצבא באקרוס מחולק לארבעה חלקים עיקריים:
אלמון - בעיקר מסיירים בגבולות הטריטוריה האקרואנית ומונעים ממסיגי גבול לחדור לעיר המדינה, הם לרוב חמושים בנשקים ובשריונות קלים, וידועים בשל גמישותם וזריזותם.
לוקוס - כאשר טקטיקות הגרילה של האלמון נכשלים, באים הלוחמים בשריונות הכבדים הללו כדי לטפל באיומים הגדולים באמת.
אורומאי - השומרים של המבצר שסובב את אקרוס והאחראים על הגנת העיר עצמה, על תושביה.
דוברי הלהבות - מטילי לחשים אשר לרוב סוגדים לפורפורוס, ומתמחים בלחשי אש כמצופה, ובלחשי נזק אחרים. למעשה מרבית דוברי הלהבות ממשיכים בארגון גם לאחר שירותם הצבאי, אז הם מתמקדים בחקר האומנויות העתיקות של המאגיה והרי הגעש הקטכטונים העתיקים, בהם שוכן פורפורוס, כמסופר.

לא מסופר בכלל על גיבורים אקרואנים בספר, ולכן אין לי דוגמאות להביא לך. מרבית הגיבורים קשורים יותר מדי לארצות ולאלים אחרים בשביל שהאקרואנים יעריצו אותם כמו את הגיבורים מימי קדם, So do what you want.
בכל מקרה, שלחתי לך את השבועה בפרטי.
 

גרגויל

פונדקאי ותיק
דמות: קזארת' איגיס

מכאניקה (רק בכלליות, דפ"ד מלא אשלח אם אני אבחר)
גזע: מינטאור
מקצוע: פאלאדין 1
רקע: outlander
מתת: מתלבט בין ייעוד קבוע לבלתי פגיע

רקע
אצל המינוטאורים בשבט איגיס, קיים טקס מוזר, בהשראת הניגוד המלא בין האחים התאומים את'רוס ומוגיס: כבוד ואכזריות. אם מינוטאורית מולידה זוג תאומים בנים, השניים יגדלו ויחונכו כאליו היו נבחריהם של את'רוס ומוגיס, האחד חונך להלחם בכבוד וביושר. את האחר לימדו כל תכסיס, תחבולה, מזימה ותמרון שיודעים המינוטאורים הערמומיים ביותר בשבט. לבסוף ששניהם מגיעים לבגרות, שניהם נועדו להלחם אחד בשני. אם הנבחר של מוגיס מנצח בקרב, זהו סימן טוב לשבט, היות ונבחרו של מוגיס לצידם, הוא הופך לקמע של מזל טוב ושל ניצחון מובטח בקרבות. אבל, אם נבחרו של את'רוס מנצח, זהו סימן איום ונורא בשביל המינוטאורים, סימן שמוגיס לא עומד לצידם, אלא נגדם, סימן של מזל רע ואבדון.
קזארת' ואחיו מוסרס נולדו כך, תאומים זהים. ורק משמם היה ברור מיהו נבחרו של את'רוס ומי של מוגיס, מוסרס היה שמו של נבחר מוגיס הגדול ביותר שהיה, המצביא שהביא את שבט איגיס למצבו כיום, וקזארת' היה השם של אחיו. קזארת' חי את חייו בבידוד, יודע שאת חייו יתאמן לקראת הקרב הגדול שבשבילו נולד להלחם, לומד איך מכמה מגילות שאף מאנשי השבט שיודעים קרוא וכתוב מוכנים לגעת בהם, מגילות על איך הוא אמור להתנהג, להלחם ולחיות את חייו, הכל לפי הפילוסופיה של את'רוס.
ביום של הקרב שהשפיע על חייהם של שני האחים, כל השבט צפה בקרב,למרות שלשניהם עדיין לא צמחו הקרניים ברמה מספקת בשביל שימוש בקרב, גם הוא וגם אחיו הראו פוטנציאל גדול מאוד בשימש בכלי נשק, ואם מוסרוס היה מנצח, הוא היה הופך למנהיג הגדול ביותר של השבט. הקרב נמשך לדקות בודדות, בהתחלה הוא ומוסרס רק הליפו מהלמות, קזארת' עם החרב האדירה שלו, ומוסרס עם זוג הגרזנים שלו. אבל כשמוסרס הבין שבקרב ישיר הוא לא יכול לנצח את קזראת', שהיה חזק ממנו. הוא בעט במפשעתו של המינוטאור, ובשניה הקצרה של הלם אצל קזראת' מוסרס שרט את קזארת' בפגיון המורעל שלו. קזארת' נסוג לאחור, מחזיק את השריטה הארוכה על פרצופו בידו. מוסרס זינק אחריו, מנצל את ההלם של קזראת', אבל מוסרס הניח לא נכון כמה זמן יקח לקזארת' להתאושש, כשקזארת' הניף את חרבו, וערף את ראשו של מוסרס. את המתח בקהל היה אפשר לחתוך עם סכין.
קזארת' גורש, המנהיג של שבט איגיס קיווה שכך הוא לא יסבול מהמזל הרע שנותן נבחרו של את'רוס בשבטו, אבל גם לא רוצה להכעיס את את'רוס (כי להכעיס אלים זה בדרך כלל רעיון רע), חוץ מזה, כל הצדדים ידעו טוב מאוד שהרעל שהיה על הפגיון של מוסרס היה קטלני בכל מקרה, ולא תהיה לו תרופה בפוברוס גם ככה. אז קזארת' שוטט בשממות של פוברוס, מבין שמותו קרוב, אבל אז קרה משהו מוזר, הוא נשאר בחיים. הרעל הפסיק להשפיע עליו.
במהלך חייו קזארת' עמד בחוקיו של את'רוס באדיקות מוחלטת, לא כי הוא רצה לשרת את את'רוס בצורה מיוחדת, אלא פשוט כי גדל וחונך ככה, הוא מעולם לא באמת נולד כ"נבחר של את'רוס" אלא גדל ככזה, נשאר נאמן לחוקיו, כי זו היא הדרך שבה הוא למד איך לעשות את זה. אז את'רוס, בתמורה, הפך אותו באמת ל"נבחר של את'רוס", ונתן לו את הכוח לרפא את הרעל שלו.
מאז התקופה הזו עברו כבר כמה שנים, קזארת' התבגר וקרניו צמחו למלא גודלן. ומאז הוא נודד בעולם, נוטה להמנע מערים גדולות, שוכר את עצמו כשכיר חרב, או כמגן על נוסעים ממקום למקום, כרגע הוא מחפש עבודה מעניינת, מי יודע מה הוא ימצא?
האם יש תלונות, הערות ו/או הארות?
 

nav566

פונדקאי ותיק
nuriel

יתאים לך אם הדמות שלי תהיה סאטירית שמאמינה בRevel ובדרכים של זנאגוס? אני די בטוח שראינו את זה בTBD, ואני חושב שזה מייצר דמות מגניבה.
 

nuriel

פונדקאי מהשורה
גרגויל
מגניב. אני מניח שהתכוונת לאירואס, כי את'רוס הוא האל שמעביר את המתים, לא התיאום הטוב והאצילי של מוגיס...
בכל מקרה, אני מבין שפה נהוג לשאול שאלות על הרקעים, אבל תכ'לס, אני לא רואה סיבה להעמיס על השחקנים, זה לא שיעורי בית. אם תרצה בכל זאת, יש לי כמה שאלות שעשויות להרחיב ולהעמיק את הרקע.
ואף על פי כן, מעניין אותי לדעת עד כמה הסגידה של קזארת' לאירואס חזקה, כדבר שנכפה עליו על ידי השבט שלו.

ככה או ככה, אם אתה זקוק לנתונים מכאניים כלשהם, אתה יודע למי לפנות.

nav666
למיטב ידיעתי, הדרך של זנאגוס הייתה להתעלות לאלוהות תוך כדי שהוא שיכור וחוגג, אז אני מודה שקצת קשה לי להבין איך ניתן לסגוד לו, או לפחות מה ההבדל בין הסאטיר הזה לאחרים (כלומר, מבחינתי קביל).
בכל מקרה, אני מניח שאתה שחקן מג'יק, אז אתה מוזמן לשלב את הידע שלך ממשחק הקלפים גם פה... אותו lore
אבל נשמע מגניב בהחלט. כל קבוצה טובה צריכה איזה הוביט.
 

lonewolf

פונדקאי ותיק
רקע:
אלסו אנטורי (elaso antury)
אלסו הוא בן למשפחת אצילים מאקרוס. אביו היה גנרל בכיר בצבא אקרוס, מפקד האורומאי, ולכן המשפחה קיבלה את הבית המפואר ביותר על ההר: וילה נהדרת בעלת שלוש קומות, חצר פנימית וגינה עם פרחים נפלאים. כל חייו הוא אומן ללחימה, והצטיין, לדברי מאמניו, בלחימה מהירה ומדויקת, כיאה ללוחם מלידה. והוא אכן כזה- אבל רק בגופו.

כי נפשו של אלסו מעולם לא חשקה בלחימה. בכל פעם שהעז לדבר עם אביו, הגנרל בדימוס, השתיק אותו האב במילים קשות. "אתה בן למשפחת לוחמים, התנהג ככזה. "למה אתה לא יכול להתנהג כמו שצריך? עזוב את הספר ותלך להתאמן!" ואפילו "אתה מבייש את המשפחה!". במשך כל ילדותו ונעוריו הוא שמע אלפי משפטים מסוג זה, ואף אחד מהם לא היה מעודד ונחמד, כמו שאבא צריך להיות.

הוא נולד שבע שנים לפני שאביו פרש משירותו בצבא, ועד גיל עשר התחנך בבית והפך לאדם משכיל- הוא ידע לקרוא, לכתוב, לחבר ולחסר מספרים וגם לדבר בשפת החורש, בנוסף לשפת אמו, המדוברת. לאחר גיל עשר אביו, שעברו עליו שלוש השנים המשעממות בחייו, החליט להכשיר את בנו הקטן ולשלוח אותו לצבא- כי שתי בנותיו הגדולות יותר, אחיותיו של אלסו, התחתנו זה מכבר ועזבו את הבית, ולא היו לא בנים אחרים כדי להמשיך את כבוד המשפחה כראוי. אלסו הוכרח להתאמן חמש פעמים בשבוע, וביומיים שנותרו לו חופשיים הוא המשיך לקרוא ולהשכיל. בגיל שש עשרה כבר נחשב לסייף אומן, אך במבחנים ליחידה המובחרת, שאביו רשם אותו אליהם, הוא פישל בכוונה וכך הוא אולץ להתגייס ליחידת הסיירים.

הוא שירת בצבא שש שנים ואז ברח מהבית והחליט לנסוע למלטיס, כדי להתקבל לאחד מחוגי הפילוסופים שם. בבחינה זיהו אותו כבן אקרוס, ולכן לא הסכימו לשלבו במעגלים הפניים של הממשל, למרות חוכמתו הרבה. שבור-לב ובודד עדיין, חזר אלסו לביתו, וגילה שאביו מת בזמן שהיה בדרכים, ואילו אמו גורשה מביתם, לאחר שהביא חרפה על משפחתו.

שיכנו אותם בבית עץ קטן ורעוע, והוא חזר לתפקידו הקודם בתור חייל במשמר הגבולות של העיר. שנתיים אחר כך, שעברו בלי אירועים מיוחדים, הוא שובץ למשמר העיר. ציפו ממנו לגדולות, הרי אביו היה גנרל של המשמר, אך הוא נשאר צנוע וחלק מהעדר, ולא התבלט, כמו שציפו ממנו מפקדיו.

אלסו הוא סייף מוכשר ואדם חכם מאוד. מאז שהמיט בושה על ביתו, הוא משרת את אקרוס בלב שלם, כי נשבע לאל אירואס שיחזיר את משפחתו לתהילת העבר.

זה לא ארוך מאוד, אבל אני מקווה שזה מעניין... אני בתור שחקן רוצה שהוא יהפוך לגיבור ויחזיר את כבוד המשפחה האבוד.

מכאניקה כללית:
שם: אלסו אנטורי
מקצוע: לוחם
רקע: גיבור עממי (יותר כמו בן של גיבור עממי, אבל לדעתי זה בסדר)
מתת: אני לא מוצא משהו שמאוד מתאים לדמות שלי, אז אני אבחר פיט (אלא אם אתה תמצא משהו שלדעתך מתאים). מכיוון שאני אשתמש בווריאנט יהומן (חבל לבזבז הזמנות,) אני אבחר שני כשרונות:
זהיר, אתלט.
 

גרגויל

פונדקאי ותיק
nuriel
1) כן, התכוונתי לתאום הטוב והאמיצי של מוגיס, השמות סתם התערבבו לי
2) זה אכן המנהג וברך הבא לפורום, תאמין לי, לכתוב רקעים לדמויות זה לא שיעורי בית, ואני נהנה ליצור את האישיות של הדמויות שלי, אז אם אתה מרגיש שיש משהו שפספסתי או נקודה שלא בדיוק הבנת, שאל בכיף, זה עדיף בהרבה על אי הבנה באמצע המשחק.
3) תופתע לדעת כמה הכוח של חינוך מגיל צעיר משפיע על אופי, הוא חי בבידוד יחסי משאר השבט שלו, וכל מה שנאמר לו הוא שהאידאלים של אירואס הם האידאלים הנכונים, לא כשכנוע עם עובדות והסברים, אלא פשוט עובדה מוצקה: אם לא תשתה מים אתה תמות, השמש זורחת כל יום בבוקר, הדרך הנכונה להלחם היא בהגינות ובכבוד. חוץ מזה, הברכה של אירואס הצילה את חייו, ומאז הוא בכלל נאמן לו.
4) אני אשמח אם תשלח לי את ההשפעה המכאנית של בלתי פגיע ויעוד קבוע. בנוסף לנתוני הגזע של מינוטאור, (אני חושב שיש לי אותם, אבל אם הם עודכנו בספר של ת'רוס אז לא (כי אין לי את הספר של ת'רוס)
 

nav566

פונדקאי ותיק
דמות: וינולה החוגגת

מכניקה:
סאטירית בארדית דרגה 1
מתת - מנפץ האלילים

רק מוודא שזה בסדר, דף דמות יגיע יותר מאוחר.


רקע:
כסאטירית צעירה, וינולה הייתה חלק ממחול אינסופי של מופקרות וחוסר מחויבות. חייה היו בנויים מרשת אינסופית של הילולות, מעשי סדום והנאה לשם הנאה. עם זאת, כאשר לוחמים אקרואניים טבחו בחבריה הסאטירים, החיים הטובים שלה הסתיימו.
מחפשת נקמה, היא למדה על המסורות העתיקות. היא חשפה את הסיפור על זנאגוס, הסאטיר שנפטר ממעמדו כבן תמותה ועלהאל בין האלים. הדבר העניק לה השראה. וינולה שונאת את האלים של ת'רוס, כולם חולי שליטה וחסרי מעצורים, מנסים לכפות את אמונותיהם על אחרים. היא עומדת להמשיך את דרכו של זנאגוס, ולהגיע למה שהיא הסיקה שהייתה המטרה הסופית שלו - להיפטר מהאלים של ת'רוס ולהביא כאוס אמיתי לעולם. רק כך היא תוכל להיות חופשייה באמת.
אישיות - אני עליזה ותעלולנית, מחפשת לעשות שמח בכל הזדמנות.
ערכים - חוקים מובילים לכפייה, רק עולם ללא חוקים והגבלות הוא חופשי באמת.
קשרים - האלים חייבים למות, וכך גם כל מי שינסה למנוע את מותם.
פגמים - אני לא חושבת על ההשלכות אף פעם. אלה בעיות לוינולה של מחר.
 

dragonian

פונדקאי ותיק
נראה מלהיב!

מה מקומם של אשפים, כושפים ומכשפים בעולם?
איך מתיחסים לקסם בכללי? כמה הוא נפוץ?
 

nuriel

פונדקאי מהשורה
lonewolf
מצוין. תעדיף שאני אשאל שאלות כדי לפתח את הדמות או שתעדיף להשאיר אותה בצורה הזו? ככה או ככה, לגמרי בחירה שלך.

בכל מקרה, רק תסביך אחד עם העולם עצמו. בין מלטיס לאקרוס שוררות יחסי ידידות וסחר פוריים, וסביר להניח שחוגי הפילוסופיה הפתוחים של מלטיס לא יסרבו לקבל אדם בגלל שהוא אקרוסי. אוסיף על כך ואומר, שגם אילו אחד מהגזעים היותר פרימטיביים או מאלו שנמצאים במלחמה עם מלטיס היו ניגשים בבקשה להצטרף לאחד מבתי הספר הפילוסופיים, קרוב לוודאי שהדרישות ממנו לא יעלו על אלו של מלטיאנים, ואפילו אומר שיש סיכוי טוב יותר עבור בן לגזע כזה להתקבל, מתוך הרצון של המנהלים והמורים של בית הספר ללמוד על התרבות של בן הגזע ועל הלך הרוח שלו.

גרגויל

אחלה. ההסבר שלך נשמע לי טוב, ומעניין אותי לדעת אם המסירות שלו לאירואס משפיעה על האופי שלו.
בכל מקרה, הרעיון של הטקס קצת מוזר. למה שמוגיס ירצה לתת לנבחרו של אירואס לנצח כסימן לזה שהוא מאוכזב מהשבט? מוגיס הוא אל של טבח ושל מלחמה, אך אין דבר יותר מורגש אצלו מהתשוקה להרוג את אירואס, עדיף תוך כדי ביזויו ברמות הגדולות ביותר. ברגע שהשבט שולח את נבחרו של אירואס בקרב, הם בעצם יוצרים מעין טקס של סגידה לאירואס, שזה דבר המנוגד לעקרונותיו של מוגיס. מה אתה אומר?

מכאניקה:
ייעוד ידוע-מראש
מוות מיועד – יש לך יתרון להצלות ממוות.
קשה להרג – כאשר אתה יורד ל0 נק"פ אבל לא נהרג, אתה יכול לרדת לנק"פ 1 במקום. לאחר שאתה משתמש ביכולת הזו, אינך יכול להשתמש בה שוב עד שתסיים מנוחה ארוכה.

בלתי-פגיע
עמידות הבלתי-פגיע – כאשר אתה סופג נזק, אתה יכול להשתמש בתגובה כדי לגלגל ק12. הוסף את מתאם החוסן שלך למספר שגולגל, והורד את הנזק בתוצאה. לאחר שאתה משתמש ביכולת הזו, אינך יכול להשתמש בה שוב עד שתסיים מנוחה קצרה או ארוכה.

מינוטאור
העלאת ערך יכולת – ערך הכוח שלך עולה ב2, וערך החוסן שלך עולה ב1.
גיל – צחמינוטאורים גדלים ומתבגרים באותו סדר גודל כמו בני אנוש.
נטייה – למינוטאורים שעזבו את החומות של סקופוס יש את ההזדמנות להיות חופשיים מהתרבות והם נוטים לכאוטיות, בעוד אלו שנשארים בתוך הפוליס והשלטון העריץ שלה נוטים לסדר.
גודל – גובהם הממוצא של מינוטאורים הוא מעל 1.80 מטר, ויש להם מבנה חסון. הגודל שלך הוא בינוני.
כאן מוצגת הדרך לקבוע את הגובה והמשקל שלך אקראית, החל מגלגול מתאם הגודל:
מתאם גודל – 2ק8
גובה – 1.62 מטר + שלוש פעמים מתאם הגודל שלך
משקל – 87.5 קילו + (2ק6*חצי ממתאם הגודל שלך)
מהירות – מהירות ההליכה הבסיסית שלך היא 30 רגל.
קרניים – הקרניים שלך הם נשק קפא"פ טבעי, שאתה יכול להשתמש בו כדי לקיים התקפה בלתי חמושה. במידה ואתה פוגע איתם, אתה מסב נזק חודר השווה ל1ק6 + מתאם הכוח שלך, במקום הנזק המוחץ הרגיל עבור התקפות בלתי חמושות.
הסתערות ונגיחה – מיד לאחר שאתה משתמש בפעולת המאוץ בתורך וזז לפחות 29 רגל, אתה יכול לקיים התקפת קפא"פ עם הקרניים שלך כפעולת בונוס.
קרניים מנפצות – מיד לאחר שאתה פוגע ביצור עם התקפת קפא"פ כחלק מפעולת ההתקפה בתורך, אתה יכול להשתמש בפעולת בונוס כדי לנסות לדחוף את המטרה עם הקרניים שלך. המטרה חייבת להיות במרחק 5 רגל ממך ולא גדולה ממך ביותר מקטגורייה אחת. אלא אם היא מצליחה בהצלת כוח כנגד ד"ק השווה ל8 + תוסף השליטה שלך + מתאם הכוח שלך, אתה דוחף אותה 10 רגל ממך.
נוכחות מרשימה – יש לך שליטה באחת מהמיומנויות הבאות לבחירתך:איום או שכנוע.
שפות - אתה יכול לדבר,לקרוא ולכתוב במדוברת ובמינוטאורית.

nav666
אחלה. לא הבנתי כל כך מה הקשר בין הטרגדיה שהיא חוותה לנקמה לכאורה, שהרי הנקמה לא קשורה כהוא זה לחיילים אקרואנים. אשמח אם תסביר.

dragonian
אתחיל מהשאלה האחרונה. הקסם יחסית נפוץ בת'רוס (והדבר יתבטא גם בחפצי קסם רבים יחסית שתמצאו בהרפתקה), אך לרוב הוא משוייך לאלים בדרך כלשהי, ככל תחום פחות או יותר בחייהם של בני התמותה. מלבד האורקלים, שמבטאים צורה מסוימת של קסם (ושניתן לשחק אותם בתור אשפים,כושפים או מכשפים), לכל מקום יש את צורת הקסם שלו. היוצאים מן הכלל הם המכשפים והכושפים, שאחרי הכול כוחותיהם באים מישות חוצנית כלשהי, למרות שאתה יכול לשחק איתם ולהגיד שהכוח המאגי שלהם בא מהאלים. בכל מקרה, הנה מספר ארגונים של משתמשים בקסם בת'רוס. מלבדם, אצל הרבה שבטים פראיים יש גם שימוש בקסם, לרוב למען תועלתו האישית של השבט:
אקרוס - באקרוס ישנו מסדר עתיק, הסוגד לפורפורוס, וידוע בשם דוברי-הלהבות. אותם אנשים שולטים בעיקר בלחשי נזק, לרוב שקשורים לאש, כמו שבוודאי ניחשת. לאחר השירות הצבאי בן עשר-השנים הנדרש מכל תושב אקרואני, מרבית דוברי הלהבות ממשיכים לעסוק באומנות המאגיה, בין אם באקרוס או באחד המנזרים המעטים של דוברי הלהבות בהרים הקטכטונים.
מלטיס - במלטיס, מלבד בתי הספר לפילוסופיה גם קיימים בתי ספר רבים למאגיה, לרוב כאלו שמעמיקים את הידע של תלמידיהם ביותר מאשר האומנות המסובכת, ומרחיבים לתחומי הפילוסופיה והאומנות. לאותם מטילי לחשים קוראים "מופלאים", ורבים מהם משרתים בצבא, מה שיוצר מצב ובו כמעט כל חיילי הצבא יודעים ולו קמצוץ של קסם, אף על פי שרק מעט הם מגים אמיתיים.
אספודל - באספודל, מלבד הביצה השחורה שמקיפה אותה, מגינים מטילי לחשים רבי עוצמה הידועים בתור 'המסדר של פאיוס' על חומות העיר. בשל המוח הסנילי של החוזרים, נוהגים המאגים של המסדר לחרוט את ממצאיהם על קירות היכל הצללים, המקום בו הם שוכנים.

כמו שציינתי, מלבדם קיימים צורות רבות ופרימיטיביות יותר של קסם. חישול באמצעות קסם, נניח, הוא מאפיין מיוחד של כוהניו של פורפורוס, וחלקיק קטן ממנו קיים גם אצל הטריטונים. מבחינתי יש לך יד חופשית בעיצוב המקור של הקסם של הדמות שלך, במידה והחלטת שלא לבחור באחד מהמסדרים שציינתי. בכל מקרה, כל עוד זה לא סותר את המערכה, אני זורם.
 

lonewolf

פונדקאי ותיק
Nuriel
אוקי... יש לך רעיון למשהו אחר שיגרום לו לחזור הביתה? ואני מעדיף שתשאל שאלות.
 

גרגויל

פונדקאי ותיק
nuriel
אין למסירות הזו השפעה מאוד חזקה לאופי שלו, אולי קצת חוסר סבלנות ופתיל קצר.
בנוגע לטקס, אני לא מסכים איתך, הטקס נועד לבזות את אירואס ולהראות ש(כמעט) תמיד מוגיס מנצח, אפילו בתנאים של מוגיס, חוץ מזה, נבחר מנצח של מוגיס נועד ללכת למסעות הרג כנגד הלוחמים של אירואס, והטקס נועד גם להראות לשבט שהנבחר הזה באמת זכה בכוחות של מוגיס, הצליח להביס את נבחרו של אירואס אפילו בתנאים שלו ולכן מתאים להנהיג את השבט בניצחונותיו כנגד הצבאות של אירואס.
בנוגע למכניקה, תודה על הנתוני מינוטאור. בנוגע למתות (אני חושב שככה אומרים מתת ברבים), הם מרגישות כמעט זהות ליכולות של חצי האורק ושל הגולית', למרות שאלו בלי ספק יכולות מגניבות, אני חושב לקחת פיט במקום, גם בגלל שפיט פשוט יותר חזק, וגם בגלל שהפיט שאני חושב עליו עדין נשאר בתחום של יכולות הגנתיות.
דבר אחרון, לא הבנתי את הרעיון של קביעת ערכי תכונות ככה שיתאימו קבוצתית, תוכל להרחיב?
 

yds

פונדקאי ותיק
האם יש סיכוי שתאשר את תחום השליטה arcana לכהן, מהמדריך לחוף החרב?
אם כן, אני אגיש מישהו מקבוצה שמקבילה לאסכולה הפיתגוראית (מלומדים שחיים במערה וחוקרים את ההרמוניה של היקים), אבל שמתעסקת בנקודת החיבור בין קסמים.
 
Top Bottom