• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

איזה רקעים אתם מעדיפים? כלליים או סיפוריים?

tkhag1

פונדקאי ותיק
אחרי ויכוח ברוח טובה עם ידיד התחלתי לתהות, מה השה"ם והשחקן המצוי מעדיף? רקע סיפורי שמסופר בצורת סיפור, בדרך כלל רצף של אירועים שמסופרים כמו פרקים בספר ומתמקדים באירועים בעלי חשיבות? או לחילופין רקע כללי שמכסה את הרקע בתיאור כללי של חיי הדמות?

אני אישית בתור שחקן ובתור שה"ם מעדיף לכתוב ולקרוא רקע סיפורי, מה אתם מעדיפים?
 

אביעד

פונדקאי ותיק
רקע כללי. אנשים נוטים לחפור עם פרטים לא רלוונטיים כשהם כותבים רקע בצורת סיפור, ומלבד זאת מדובר ברקע, ולהכניס בתוכו דברים במקרם סיפורי עלול לפגוע בתוכן עצמו, שזה הדבר שחשוב ברקע.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
מצד שני רקע סיפורי שכתוב בצורה טובה נותן מבט יותר מדויק על האופי של הדמות ומתאים יותר כדי לסקור אירועים בעלי משמעות בחיי הדמות.
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
בהחלט רקע כללי, כיוון שהוא משאיר הכי הרבה מקום למשחק עצמו. האירועים המשמעותיים בחיי הדמות אמורים לקרות אחרי שהיא מתחילה את חיי ההרפתקנות, לא לפני.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אני שונא רשימת מכולת, רקע קצר ולא ממצא מרגיש לי חסר. בעיקר בגלל שאני נוטה לעבוד עם הרקע של הדמות ולשלב אותו במשחק, מה שאומר שככל שהרקע יותר מפורט, יש יותר עם מה לעבוד.

עכשיו זה לא אומר שכל דמות צריכה לתאר איך היא חיסלה דרקון בגיל 2 וניצחה ליץ בגיל 7, מה שאני כן הייתי רוצה לראות זה את הסיפור של הדמות, איך היא הגיע לאן שהיא הגיעה עכשיו. הדמות למדה קסם? אני הייתי רוצה לדעת מה היה בלימודים שלה, היא שכירת חרב? איך היא מתקיימת ביחס לשאר האנשים בפלוגה שלה, איזה חברים יש לה שם, דברים כאלה...

בסופו של דבר אני מאמין שאפשר לשמור על רקע סיפורי עם פרטים רלבנטים בלבד, אתה לא צריך לכתוב בסיפור שלסבתא של הדמות שלך יש מתקון מתחרה לקציצות סרטן, או שתמיד היית דופק את הזרת בשולחן של הבית, אבל מי היו החברי אמת של הדמות שלך? מה קרה למשפחה שלה? איך היא הפכה להרפתקנית? אני לא חושב שזה משהו שצריך להיות בתוך 2-3 שורות מתוך 14
 

פלאפי

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
מבחינת הפורמט, אני מעדיף תיאור כללי בגוף שלישי שלא נכנס להתרחשויות ספציפיות. אני ממש שונא לקרוא פרוזה גרועה של שחקנים שמתפלפלים על כל מיני סיטואציות שנראות להם מעניינות בעברה של הדמות, אבל לא באמת מגלות עליה שום דבר שאפשר להשתמש בו במשחק. אני מסכים לגמרי שדברים מעניינים צריכים לקרות תוך כדי המשחק ולא בעברה של הדמות - אלא אם כן קרה משהו בעברה של הדמות שמתייחס ישירות למה שהולכים לשחק, ומחייב רקע כדי לתת לו עומק. במקרה כזה יש לתאר את המקרה בקצרה ורק לספר על הדברים החשובים. לכתוב סצנה שלמה עם תמלול ורגשות גורם לי לרצות לסגור את המסמך מיד.
בנוגע לאורך, עד עמוד, ועדיף אפילו חצי עמוד. הדמות גם ככה נבנית במהלך המשחק, כך שאין טעם לנסות לבנות דמות שלמה עם אופי בלי להכיר אותה בכלל. צריך מספיק פירוט כדי שיהיה עם מה לעבוד, אבל לא כל כך הרבה שצריך להתעלם מחלקים שלמים ברקע כי אין מה לעשות איתם. למשל, זה סבבה לתאר מכר חשוב או שניים מעברה של הדמות, אבל למנות את כל הוריה אחיה חבריה מהילדות והאנשים שלמדו איתה באקדמיה רק יוצר עומס, והמנחה לא ישתמש ברובם בכל מקרה.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
אני רואה כאן סוג של חזרה על אמונה שאומרת שדמות צריכה להיות דף חלק יחסית, אני די מתנגד לכך, דמות בת 19 הספיקה לעבור הרבה מאוד בשביל להגדיר את האופי שלה, וזה הגיל המינמלי פחות או יותר לדמות.
דמות שעברה כבר דבר או שתיים בחיים שלה עדיין יכולה להשתנות ולהתפתח.
 

אביעד

פונדקאי ותיק
א. לא מוצא פגם מהותי בגישה הזו - דף חלק זה דבר מאוד נוח לעבוד איתו, במיוחד במקרים מסוימים או לאנשים מסוימים. דמות יכולה בהחלט להוות דף חלק כשמה שקרה לה לפני גיל 19 לא משמעותי להרפתקה עצמה.
ב. אני כן מסכים איתך שדמות עם רקע מושקע ומפורט יכולה להיות מועילה להרפתקה - ברוב המקרים הרקע לא מפריע, והוא יכול להוסיף להרפתקה - עכשיו החבר של הדמות יכול להופיע ולעזור לחבורה בזמנים קשים וכל מיני דברים. בנוסף, זה מרגיש לי קצת מוזר לשחק דמות שאני לא יודע עליה הרבה.
ג. מצד שני צריך להיזהר לא לחפור לאנשים עם רקע של ארבע מאות עמודים ואלפיים עובדות טריוויה לא רלוונטיות על הדמות (אהב ביצים קשות עד שפעם אחת הוא קיבל מהן כוייה בלשון ומאז הוא שונא את כל האורקים כי מי שהכין את הביצה ההיא היה אורק, והוא גם הפסיק לאכול ביצים קשות)
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
סיפור רקע סיפורי טוב לדעתי לא אמור לעלות על 4 סצנה, 5 לכל היותר.
ואם אתה עושה אותו טוב זה לא אמור לקחת יותר מעמוד, שתיים אם אתה ממש מגזים אבל אז אתה חייב לכתוב באופן ממש טוב.
 

פלאפי

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
זה לא שדמות צריכה להיות דף חלק, אלא שהיא צריכה לההתחיל את המשחק מנקודה שבו היא רוצה דברים ומסוגלת להשתנות. דמות שמתחילה את המשחק אחרי שכבר השיגה את מה שהיא רוצה בחיים ומקובעת בדרכיה - מה כבר אפשר לעשות איתה תוך כדי המשחק?

למשל, אחת הקלישאות זה לשחק דמות שהיא כבר הכי טובה במה שהיא עושה. "אני הקשת הכי טוב בממלכה, כולם מכירים את שמי, ויש לי מקום מכובד בגלדת הקשתים". אוקי, אז למה לא לשחק את כל ההרפתקאות שעברת עד שנהיית הקשת הכי טוב? הרי לא התחלת ככזה. אם אתה כבר בנקודת השיא, זה אומר שהמסע לשם נמצא מאחוריך.
או למשל, דמויות שברקע שלהם נמצא כבר ארק עלילתי שלם - "רצחו את ההורים שלי, מצאתי את הרוצחים ורצחתי אותם חזרה, ועכשיו אני מסתובב בעולם". לא יותר מעניין לשחק את המסע למצוא את הרוצחים האלה? (על אף שאישית אני חושב שזה הסיפור רקע הכי קלישאתי ועצל שיש ואל תכתבו דמויות כאלה פליז).

אין בעיה שלדמות יהיו אירועים מעניינים ואף דרמטיים ומשני חיים בעברה, כל עוד האירועים האלה הם פתח להרפתקה שתקרה בעתיד, או גורם מעצב משמעותי באישיות של הדמות.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
אני אישית חושב שעדיף לעצור בשלב של "רצחו את ההורים שלי" וגם אם לא, הוא נקם, זה אומר שזה נגמר? לא היה לרוצחים ילדים? לא היה אירגון מאחורי זה? למה הם רצחו אותם בכלל? לעצור ב"הוא רצח את הרוצחים" זה ביזבוז, יש לך מושג מה שה"ם יכול לעשות עם זה?
אגב זה מזכיר לי שאחת הדמויות ששיחקתי בקמפיין ארוך יחסית בהרפתקת על הייתה בעלת פחד עצום, הפחד להגיע לסוף, לא המוות אילה הסוף כלומר היא עשתה את הכול בחיים שלה, כאשר היא ראתה את הפחד הגדול ביותר שלה זה היה שהיא ניצחה את הקיסר שכבש את העולם הקימה משפחה והפחה לעוצמתית מעבר לכל דמיון, כלומר הגיע לסוף ולא נותר משהו שהיא שואפת עליו, זה היה מעניין לשחק דמות עם הפחד הזה אבל מה עם דמות שהגיע לשם? דמות שעשתה הכול ופשוט הסיפור שלה ניגמר? דמות כזו בידיים של שחקן טוב ושה"ם מדהים תהייה מרתקת.
 

SandChicken

פונדקאי ותיק
בלי רקעים בכלל. אפשר לספר המון על הדמות בשיטה של גורל - מספר היבטים שמדגישים את מה שחשוב בה. זה מעניין ורלבנטי יותר מאשר סיפור החיים של דמות דמיונית.
דמות חדשה היא תמיד טבולה ראסה מעצם העובדה שכתבת אותה לפני 5 דקות, גם אם היא בדרגה 16 ובת 379. אחרי שתשחק איתה כמה הרפתקאות תגלה את האופי האמיתי שלה.
 

אביעד

פונדקאי ותיק
פלאפי אמר/ה:
אוקי, אז למה לא לשחק את כל ההרפתקאות שעברת עד שנהיית הקשת הכי טוב?
אפשרי, ואפשרי גם לשחק את ההרפתקאות שקרו לאחר מכן. אחרי הכל בסביבות רמה 15 (מונחי מו"ד עד רמה 20) אתה באמת נהיה הקשת הכי טוב בממלכה, ומה אתה עושה אחר כך? מתחיל דמות חדשה? לא תמיד.
tkhag1 אמר/ה:
דמות שעשתה הכול ופשוט הסיפור שלה ניגמר? דמות כזו בידיים של שחקן טוב ושה"ם מדהים תהייה מרתקת.
איך? הרי הסיפור שלה נגמר. כלומר, מה מעניין בלשחק דמות שהסיפור שלה נגמר חוץ מאיזו עלילת דיכאון נוסח רייסטלין שהפך לאל, הרג את כל האלים האחרים ואז נמאס לו והוא החזיר את הזמן לאחור שוב כדי להימלט מהגורל המשעמם הזה (כי לשחק אל זה לא מעניין)
SandChicken אמר/ה:
בלי רקעים בכלל. אפשר לספר המון על הדמות בשיטה של גורל - מספר היבטים שמדגישים את מה שחשוב בה. זה מעניין ורלבנטי יותר מאשר סיפור החיים של דמות דמיונית.
זה לא בא בסתירה לכתיבת רקע, והרקע יכול להוסיף. אחרי הכל אתה רוצה לדעת קצת מאיפה בעולם היא באה, ולו רק לעניינים טכניים יחסית כמו את מי היא מכירה.
SandChicken אמר/ה:
דמות חדשה היא תמיד טבולה ראסה מעצם העובדה שכתבת אותה לפני 5 דקות, גם אם היא בדרגה 16 ובת 379. אחרי שתשחק איתה כמה הרפתקאות תגלה את האופי האמיתי שלה.
אם אתה משחק את הדמות בלי קשר לרקע אז כן. אחרת באותה מידה אתה מגלה את האופי האמיתי של הדמות שלך בכל סשן מחדש.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
בתור מנחה, אני מעדיף שהדברים המעניינים שדמויות עושות יקרו בזמן המשחק שלי ולא לפני זה, ולכן אני די מעודד את השחקנים שלי לשחק דמויות צעירות (סביבות גיל 16-17), שלא עברו הרבה ולא יודעות הרבה על העולם סביבן.
 

SandChicken

פונדקאי ותיק
אם מקום הולדתה של הדמות באמת חשוב ומעניין אפשר להכניס את זה כהיבט. את העניינים הטכניים אפשר לפתור בכמה צורות ואני מעדיף שזה יהיה מוכתב עלילה ולא מוכתב ביוגרפיה.
לא יודע מה זה לשחק בהתאם לרקע. זה אומר לשחק באופן קלישאתי וסטריאוטיפי? רקע הוא רק גורם אחד בעיצוב אישיות ואופן העיצוב שלו הוא חוויתי. כל עוד לא חווית את הרקע של הדמות שלך אלא רק כתבת על הנייר אז הוא לא באמת משפיע על האופי של הדמות שלך. תוך כדי משחק אתה באמת חווה את הדמות ומבין איך היא מתנהגת במצבים שונים גם אם במקור חשבת שהיא תתנהג אחרת, בדיוק כמו בחיים האמיתיים.
 

Sayeg

פונדקאי מהשורה
אני חושב שהייתרון העיקרי ברקע סיפורי הוא ההזדמנות של השחקן לכתוב דברים מנקודת המבט של הדמות שלו, וסוג של לעשות רול-פליי בינו לבין עצמו בפעם הראשונה לפני הסשן ובכך לבוא מוכן לא רק מבחינת סיפור הרקע שלו אלא גם מבחינת ההתנהגות של הדמות (בעיקר עם יש דיאלוגים או מונולוגים בסיפור) ולכן אני מעדיף רקע סיפורי. כל זה נכון אם יוצאים מנקודת הנחה שהשחקן טרח לכתוב את הסיפור לפני הסשן הראשון של הקמפיין ולא באיחור מופרז בסשן השלישי או הרביעי כמו שקורה הרבה פעמים.

אישית, כשאני משחק אני כותב סיפורים מנקודת המבט של הדמות שלי ולאחר מכן בסוף הסיפור מוסיף כמה שורות של הבהרהות - לצורך העניין היסטוריה זריזה של הכפר ממנו הדמות הגיעה, מה מקור שם המשפחה, איפה הוא למד להשתמש בחרב וכו'
 

dragonitzan

פונדקאי ותיק
אני מעדיף רקעים סיפוריים. כיף יותר לקרוא אותם, כיף יותר לכתוב אותם, והם מוסיפים יותר עניין לדמות.

ואני מסכים שדמות צריכה לספר סיפור חדש, להתפתח ולא להיות עמוסה ברקע: אבל שתי הדמויות הכי מדהימות שסיפרתי היו עשירות ברקע, וזה לא מנע מהן להתפתח ברמות ולהיות מדהימות למשחק. אחת מהן הייתה ארטמיס והיא התפתחה לחלוטין, והשני היה עם 40 עמודים סיפור רקע (שהיה באמת סיפור מושקע אבל עדיין) ועדיין יש לו המון לאן להתפתח.
בזכות הסיפור המאוד בנוי מראש שלהן היה להן המון לאן להתפתח והן היו מאוד עמוקות וכיפיות.
 

golan2072

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
מאוד תלוי בשיטה ובסגנון המשחק.

במו"ד ודומיו, אני מעדיף רקע של 1-3 פסקאות לפני תחילת המשחק. לא רק שיש סכנה ממשית שהדמות תמות בדרגה נמוכה (ואז סיפור רקע ארוך יתבזבז), אלא שבמשחקים בסגנון זה, רוב הדברים המעניינים קורים לדמויות במהלך המשחק עצמו. יש שיטות כמו למשל DCCRPG ששם הלכו רחוק עוד יותר ואתה מגלגל בטבלה (דיי גדולה - של ק100 אאל"ט) מה הרקע של הדמות או בוחר אותו מרשימה של רקעים של פשוטי-עם (נראה לי שיש גם אצילים זוטרים). אתה מתחיל עם כמה דמויות בדרגה 0 וצפוי שרובן ימותו עד דרגה 1, כאשר ההרפתקאה הראשונית היא הרקע הממשי של הדמות.

ב-Traveller, מתחילים את המשחק עם דמות מנוסה. יצירת הרקע של הדמות היא מיני-משחק בפני עצמו (שאפשר למות בו!) והיא מספקת כבר רמזים שלפיהם אפשר לבנות סיפור רקע מעניין ולקשור אותו להיסטוריה הגלקטית.
 
Top Bottom