אחרי הקורונה, מלחמה באירופה?

[dragonian]

שוב. בריטניה היא מעצמה. אנחנו לא. פרופורציות.
------
אני חושב שבעית הדמוגרפיה היא מה שדחפה לאגרסיביות הרוסית בשנים האחרונות- אם הם מקווים לשחזר את האימפריה שלהם.. עוד עשור או שניים זה לחלוטין לא יהיה רלבנטי.

 

[tkhag1]

אני מופתע שאנשים מופתעים מכך שאנחנו לא עוזרים לאוקראינה.
לא בגלל עמדות פוליטיות אילה בגלל שהממשלה שלנו (הן כאשר ימנית והן כאשר היא שמאלית) לא מנסה לעזור לעם שלה אילה להשאיר את הישבן על הכיסא לעוד קדנציה. ואתם חושבים שהיא תתחיל לעזור לאנשים מחוץ ןמדינה?

 

[אני רק תשובה]

אבל אל תשכח שגם הושטת עזרה משרתת מניעים פוליטיים רחבים יותר, וזה נכון לכל ממשלה שהיא.

 

[The oldman]

אני משתדל לא להיות ציני לגבי אף ממשלה, פשוט כי אז זה מסיר מהם אחריות - וזה ״בסדר״ לא לעשות כלום.
אני גם חושב שמוסר יותר חשוב מאשר מדיניות קצרת טווח. ההבדל לדעתי בין מנהיג לבין סתם ראש ממשלה הוא שמנהיג צריך לדעת לעשות דברים לא פופולאריים, גם אם זה לכאורה בניגוד לדעת הקהל.

במקרה הזה, אני לא חושב שהשיקול של מעצמה או לא הוא רלוונטי. ישראל היא הרבה חזקה ועשירה מאשר צ׳כיה למשל, ששלחה לאוקריאנה טנקים וציוד נוסף. אז אולי בריטניה מעצמה, אבל צ’כיה ממש לא.
אני חושב שאנחנו (מכל קצוות הקשת) שבויים בקונספציה שרוסיה מפחידה ולכאורה אנחנו צריכים איזון מולה. הבסיס ההגיוני שאני מוצא לזה הוא באמת בגלל שבארץ יש אוכלוסייה גדולה שמוצאה מברית המועצות, וכמובן דור שני.
מצד שני, אמנם לא יצא לי לדבר עם עולים מבוגרים, אבל בני ה 30-40 מאוד פרו-אוקריאנה מניסיוני, ללא קשר אם הם מרוסיה או אוקריאנה.

אם מזכירים את צ׳כיה, יש טענה שנשמעת הגיונית שהתוכנית הרוסית להחלפת שלטון באוקראינה הייתה מבוססת על מבצע דנובה בצ’כוסלובקיה שבוצע על-ידי ברית המועצות.
ההבדל הוא כמובן בביצוע - הרבה פחות כוחות מצד רוסיה מול יריב הרבה יותר נחוש וחמוש ועם תמיכה מערבית בצד אוקריאנה.
מראה על חוסר-יצירתיות בצד הרוסי שעשו העתק-הדבק…

Warsaw Pact invasion of Czechoslovakia - Wikipedia

en.wikipedia.org

 

[האיש הצעיר]

מקרה הזה, אני לא חושב שהשיקול של מעצמה או לא הוא רלוונטי. ישראל היא הרבה חזקה ועשירה מאשר צ׳כיה למשל, ששלחה לאוקריאנה טנקים וציוד נוסף. אז אולי בריטניה מעצמה, אבל צ’כיה ממש לא.

שים לב שצ'כיה מאוד קרובה לאוקראינה. זה משחק תפקיד חשוב כאשר מדברים על כיבושי בזק, אם רוסיה תיקח את אוקראינה כל מדינות מזרח אירופה, ובכללם צ'כיה, יעמדו בסכנת כיבוש דומה.

 

[The oldman]

זה הייתה תיאוריה סבירה לאדם מהשורה לפני שלושה חודשים.
צ’כיה היא חלק מנאטו. ביידן והמערב כבר הדגימו נחישות מול הרוסים. הצבא הרוסי בינתיים הובס על-ידי האוקראינים בקרב על קייב.
מתקפה על מדינת נאט״ו היא התאבדות רוסית - לדעתי תוך ימים הצבא הרוסי יושמד כולו ורוסיה כולה תובס.

רק להדגמה חיל האוויר הרוסי עדיין לא עם עליונות אווירית מעל אוקריאנה - וזה כשעל הנייר הוא הרבה יותר מטוסים, הרבה יותר מודרניים. מול המערב הרוסים פשוט יושמדו.

דרך אגב שווה לציין את המהפך בדעת הקהל ובמדיניות של פינלנד (וגם שוודיה) - לפני המלחמה הם היו נגד הצטרפות לנאט״ו, עכשיו דעת הקהל בשתי המדינות תומכת נלהבת ויש סיכוי ממשי שבקיץ הם יצטרפו לנאט״ו.

לכן רוסיה כבר הפסידה ברמה האסטרטגית - במקום להרחיק את נאט״ו מהגבול שלה, הם רק קירבו אותה. מעבר לכך המעמד העולמי שלה היה מבוסס על שלושה דברים לדעתי:
- הצבא ״השני החזק בעולם״: שבינתיים האוקראינים בועטים בו כלכך חזק והוא התגלה כנמר של נייר (ביבשה, באוויר ובים)
- משאבי טבע: סנקציות חזקות, ביטול פרויקט נורדסטרים 2, והפסקת מעורבות חברות מערביות - כבר עכשיו חברת רוסנפט הודיעה על ירידה בתפוקה של 15% בהפקת נפט באפריל, בגלל שבארות הנפט של הרוסים נמצאים באזורים מרוחקים ורק אפשר לשאוב עם טכנולוגיה מערבית. זה רק ילך ויחמיר.
- רשת פרופגנדה ודיסאינפורמציה שטיפחו במשך עשרים שנה. למשל הרוסים שילמו לבלוגרים בצרפת להפיץ מידע שהחיסון לקורונה מסוכן או כמובן הימין הקיצוני והחברים בתקשורת בארצות הברית. הרבה מזה הלך לאיבוד, בין אם כי ניתקו אותם מהרשת ובין אם כי אנשים התפכחו - אפילו בפוקס הפסיקו להגיד שזה בסדר שהרוסים פולשים כי נאט״ו עיצבנו אותם.

כל שלושת הדברים הללו נפגעו ונהרסו, כרגע התקווה הרוסית היא להפוך לצמית של סין.

 

[The oldman]

אחד האנליסטים שאני עוקב אחריהם בטוויטר הוא יליד רוסיה שכיום גר באמריקה, וביקורתי כנגד רוסיה.
אחרי שלוקחים את העיל בחשבון, הכתיבה והניתוח שלו על רוסיה הם מעניינים והוא מפרסם כל יום-יומיים ניתוח עומק חדש. עכשיו, צריך לקרוא בספקנות, כי לדעתי הוא נשמע נחרץ.
אבל, הוא כותב מעניין והוא מבין וקורא רוסית, ועוקב אחרי התקשורת שלהם שזה נקודת מבט חשובה.

בכל אופן, הניתוח האחרון שלו הוא על ההבדל התרבותי בין פושקין לטארס, המשורר הלאומי הרוסי מול האוקריאני ובכלל על הקשר בין שפות כתובות ומדוברות והיווצרות של זהות לאומית.
וגם, למה פוטין וזלנסקי במובן הזה הם רק מי שנמצא בשלטון בזמן הנוכחי ושבבסיס מדובר בהמשך של סכסוך היסטורי רב שנים.

קריאה מעניינת, ואולי מלמדת יותר היסטוריה ומחשבה מאשר שיעורי היסטוריה בבית-ספר של כמה חודשים.
וגם מעניין למי שאוהב ליצור שפות ועולמות, אם מסתכלים על האופן שבו הוא מתייחס להיווצרות של עמים ואומות באירופה בין רומא לבין היווצרות הדפוס ועליית הלאומיות

https://twitter.com/x/status/1516162437455654913

 

[אני רק תשובה]

וגם, למה פוטין וזלנסקי במובן הזה הם רק מי שנמצא בשלטון בזמן הנוכחי ושבבסיס מדובר בהמשך של סכסוך היסטורי רב שנים

זה ממש מזכיר לי הרצאה של דוד פסיג, מי שלא מכיר שיגגל. אפשר גם לא להסכים איתו, אבל תהליכי המחשבה שלו מרתקים: כך למשל בסוגיה הזו הוא בהחלט חושב שאירועים עולמיים שמתרחשים קורים בשל תהליכים ולא בשל פעילות יחידנית של מנהיג כזה או אחר.
במילים אחרות: אם זה לא היה פוטין, מישהו אחר היה צץ במקומו, ואירוע של מלחמה דומה היה מתרחש, אולי במועד קצת שונה, אולי במתווה קצת שונה, אבל הוא היה מתרחש כי זה תהליך.

ומנגד, אי אפשר שלא לתהות לעיתים כיצד אדם ודד יכול לשנות את פני ההיסטוריה, לטוב או לרע. את היטלר כולנו מכירים. אבל האם כולם מכירים את
וסילי ארחיפוב? האם מישהו יכול לשער מה היה קורה אם הוא ספציפית לא היה ניצב היכן שהיה?

וסילי ארחיפוב – ויקיפדיה

 

[The oldman]

אני חושב שזה עירוב של שני הדברים - הגישה שהוא מציע היא פטליסטית - לאנשים אין אפשרות לשנות את גורל העם שלהם. מצד שני אני חושב שזה סכסוך עם שורשים יותר עמוקים מאשר שגעון של ״פוטין״

אני תוהה שאם פרימאקוב היה נבחר ב-2000 ולא פוטין, והוא היה ממשיך את המודרניזציה של רוסיה ולא הופך אותה לקלפטוקרטיה (שלטון מאפיה) אז ייתכן בהחלט שאוקראינה לא הייתה מתנתקת מרוסיה כפי שקרה. ואז הקשר בין העמים היה ממשיך בצורה יותר של שיתוף פעולה למרות המתח שקיים.

כמו שגם היום קיים מתח בין בריטניה לצרפת וכמובן עם גרמניה אבל הם משתפים פעולה.

 

[המפקד האלמוני]

השאלה אם ההיסטוריה מונעת על ידי כוחות ותהליכים או על ידי החלטות ואנשים, היא אחד הויכוחים העתיקים והלא-מוכרעים, אין לזה באמת תשובה.
בנוגע לסנקציות, אני עדיין לא בטוח עד כמה זה ישפיע. יש לנו מספיק דוגמאות ממאה השנים האחרונות שסנקציות וחרם כלכלי יכולים להיות מאוד מציקים, אבל לא נראה שהם מכריעים מדינות. אני לא מדבר רק על איראן בעשור האחרון, אלא גם על ישראל בכל תקופת החרם הערבי המשני, או על דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.