• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

אובדן שפיות בקריאתו של קת'ולהו - מה זה אומר?

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
"בקריאתו של קת'ולהו יש ספרים שיגרמו לדמות שלך להשתגע רק כי היא הסתכלה בתמונות חחח" - זו מוסכמה די נפוצה, עד כדי כך שבלפחות חלק מספרי הכללים שילבו קריקטורה שמתייחסת לזה, אבל היא לא לגמרי נכונה.

משחקי תפקידים הם לא בדיוק מקור ללמוד ממנו על בריאות הנפש, אבל קריאתו של קת'ולהו מקדיש עיסוק די נכבד לנושא. כל חוקר מתחיל עם מספר מסויים של נקודות שפיות (במהדורות שאני מכיר - תכונה העוצמה שלו כפול חמש, כשעוצמה די דומה לחוכמה של מו"ד וגם פה טווח התכונות הוא בין 3 ל-18) וככל שהוא נתקל בחוויות עם פוטנציאל מערער שפיות, הוא מגלגל מול תכונת השפיות שלו קוביית אחוזים ואם הוא מגלגל יותר (נכשל), תכונה זו מופחתת במספר נקודות שמוגדר מראש בהתאם ליצור, הספר או האירוע. במקרים מסויימים, החוויה כל כך מטלטלת עד שהיא תביא לאובדן נקודות שפיות גם אם הצלחת בגלגול. דרך לשחזר נקודות שפיות אבודות כמעט ואין, וכמו שאתם שמים לב - ככל שתאבד נקודות שפיות, יהיה לך קשה יותר להצליח בבדיקות השפיות הבאות.

אם הדמות מאבדת 5 נקודות שפיות בבת אחת, היא כנראה תספוג טראומה או פוביה מתמשכת ואובדן של יותר מחמישית מנקודות השפיות הנוכחיות שלך תוך זמן קצרה פירושו התמוטטות נפשית שיכולה להוציא את הדמות מהמשחק באופן זמני עד שהיא תשתקם. אם נקודות השפיות יורדות לאפס - הדמות איבדה לגמרי כל קשר למציאות או יכולת קוגניטיבית.

אבל מה זה אומר "לאבד שפיות"? חוקי המשחק מתייחסים גם לחוויות "רגילות" כמו מציאת רגל כרותה או לחוות עינויים בתור משהו שגורם לנזק לשפיות, אבל עיקר ההתייחסות (והנזק המשמעותי ביותר) הוא חשיפה למיתוס הקת'ולוהי - מפגש במפלצות המיתוס, קריאת ספרי מיתוס (יש בכללים גם ספר מיסטיקה "רגיל" אחד שיכול לגרום לך לאבד נקודת שפיות - הזוהר, אותו זיוף קבלי מהמאה ה13 המיוחד לבר יוחאי מל"ג בעומר) ושימוש בקסם של המיתוס.

לכאורה, אפשר לומר שזה עניין של עצימות - אם למצוא רגל כרותה במקרר זו חוויה מערערת שפיות של 1ק6, אז לראות איש-דג אוכל לחבר שלך את הרגל זה נזק של 1ק10, אבל זה הרבה יותר מכך. כשחוקרים נתקלים במיתוס, הם לא רק נתקלים בזוועות מפחידות ומערערות רגשית - תפיסת המציאות שלהן נפגעת באופן חסר תקנה.
איש-דג-אוכל-רגליים הוא לא סתם מזוויע ומפחיד, הוא משהו שלא קיים. שלא אמור להיות קיים. אם אתה קולט שהוא קיים, אז העולם הוא כבר לא מה שהכרת עוד קודם.

תארו לעצמכם שהלכתם לטיול בפארק ופתאום ראיתם דרדס. כן, החמודים הכחולים האלה מהסרטים המצויירים. הוא לא מסוכן, הוא לא מפחיד, הוא לא עשה לכם שום דבר רע. אבל הנה, ממש מולכם, עומד לו דרדס ומדרדס לו את ענייניו. אתם לא מדמיינים את זה, זה לא חלום - הדרדס הזה אמיתי לגמרי והוא ממש מולכם. הוא לא מצוייר ולא בטלויזיה, הוא תלת-מימדי ומוחשי לגמרי והוא עומד או הולך שם.

דרדסים קיימים באמת. איך העולם נראה עכשיו?

עד לפני חמש דקות, היה ברור לכם מה שברור לכולם - יש דבר כזה "העולם האמיתי" ויש "סרטים מצויירים". בסרטים מצויירים יש דרדסים, בעולם האמיתי לא. משהו בהפרדה הזו לא נכון ויש לכם הוכחה לזה בדמות הדרדס שעומד מולכם. הדרדס די נחמד, אין משהו טראומטי בלראות אותו - אבל דרדסים לא אמורים להיות אמיתיים. אם אתם רואים דרדסים, אתם רואים משהו שלא צריך להיות קיים בשום מציאות הגיונית.

עכשיו, תנסו לספר לאנשים אחרים שראיתם דרדס. מה הם יחשבו עליכם?

אז זה בדיוק מה שקורה לחוקרים בקריאתו של קת'ולהו - הם לא סתם מגלים זוועות עם מחושים מעבר לזמן ולחלל - הם מגלים שהעולם שונה לגמרי ממה שהם חשבו, תפיסת המציאות שלהם משתנה - ועבור מי שעדיין מחזיק בתפיסת המציאות ה"רגילה" משהו השתבש אצלם.

זה מעבר לגילוי של סודות רגילים (למשל - פיצוח האניגמה נשמר בסוד עד שנות השבעים, זה די מגניב), זה מעבר לחשיבה קונספירטיבית רגילה (מלחמת העולם הראשונה היא מזימה של היהודים והבונים החופשיים) או מוזרה (מלחמת העולם השנייה נגמרה רק ב1958 אבל הסתירו את זה מכל העולם) או טיפשות עיקשת (מתנגדי חיסונים למשל, הסוג המטומטם ביותר של בני אדם עלי אדמות בימינו) - זה שיבוש מציאות ברמה של דרדסים קיימים באמת, אתה יודע בוודאות שדרדסים קיימים באמת, אבל אף אחד לא מאמין לך. זה אפילו לא ברמה של גילוי שחייזרים קיימים באמת - כי חייזרים הם משהו שמתחבר למדע (גם אם הבדיוני) - זה לגלות שיצורים מסרטים מצויירים הם אמיתיים לגמרי.

זה לא החוקר שמשתגע - זה שהוילון זז והוא רואה שהעולם משוגע.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
אז מה בעצם אתה בא להגיד כאן?
שכל נושא אובדן השפיות בקריאתו של קת'ולהו הוא לא "ראית משהו נורא נורא מפחיד והתפלפת" אלא "גילית שהמציאות הזוייה לגמרי אז עכשיו חושבים שאתה לא בסדר בראש"
 

dragonian

פונדקאי ותיק
הספר די חוזר על האלמנט הזה.
וגם בסיפורים המקוריים של לאבקראפט.
עצם הרעיון שדברים כאלה קיימים גורם לאנשים לרצות להתאבד.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
החלק של "מה שראית עושה לך קצר במוח אז אתה מתכווץ בפינה ומרייר או פורץ בצחוק היסטרי ומתחיל לנשוך" קיים בספרים ובמשחק, אבל מה שאני מתאר כאן הוא משהו מעבר לזה. לא נגרם לך נזק לשפיות בגלל זה שראית משהו איום ונורא, אלא המציאות מתערערת - זה לא משנה אם רפואית סבלת מנזק פסיכיאטרי או לא - מבחינת "המציאות הרגילה" אתה כבר לא שם יותר.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
אני לא חושב שזה כך בכל מקרה.
זה נכון שכפי שתארת יש מקרים בהם התפיסה של "החוקר" את המציאות פתאום משתנה וזה מערער את המציאות שלו ביחס לסובבים אותו "הנורמלים".
אבל בהחלט קיים סוג אחר של מקרים שיכול לגרום לזעזוע פנימי "בערך מוחלט" כמו לראות את גופתו המרוטשת של חבר או מכר שהחל לשנות צורה או רגל כרותה.
יש אנשים שממש היו יכולים לאבד את זה מהמקרים הנ"ל.
בין אם ההשפעה היא פנימית ובין אם היא תפיסתית יחסית ל"נורמה", אני מתאר לעצמי שאי שפיות תמיד תמדד "מבחוץ".
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
הזוהר נכתב במאה ה-13 פרי דמיונו של אחד משה דה ליאון. זו עובדה. אפילו אשתו של משה הלז אמרה שהוא זייפן. לא תודה, לא מתכוון להכחיש מציאות בגלל כמה פתיתי שלג.

גם יהיה נחמד אם לא תעליב מתנגדי חיסונים.
יהיה נחמד אם הם לא יפיצו מחלות ושקרים. זה הרבה יותר גרוע מלציין עוד עובדה שמדובר ככל הנראה באנשים מהטיפשים ביותר שיש עלי אדמות.

לא טוב לך? אל תקרא הודעות שלי. קישטא.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
סוג אחר של מקרים שיכול לגרום לזעזוע פנימי
עצם הרעיון שדברים כאלה קיימים גורם לאנשים לרצות להתאבד.
רואה את זה כ''כל דבר שיגרום לדמות שלך לרגש שלילי עז, כדוגמת אי-שייכות, חוסר חיבור למציאות, פחד, עצב, וכן הלאה.''

כל אלה נקודות שקיימות גם במשחק וגם בספרים, אבל יש להן בעיה אחרת - הן מדברות על תופעות אמיתיות לגמרי, שאנשים שלא חוו אותן לא באמת יכולים להבין ואנשים שכן חוו אותן לא כל כך ירצו כנראה לשחק.

גם יותר מידי קל לשחק פוביות וטראומות בצורה קומית או סתם מוזרה. זה בהחלט יכול לקחת את המשחק לכיוונים לא נעימים - לא רק בגלל רגישות לטראומות של אנשים אמיתיים, אלא בגלל פוטנציאל לabuse של פסיכולוגיה-בגרוש וזוועות.

הטיפול באובדן שפיות של המיתוס תוך התייחסות אליה כאל ממוקדת ב"חוויות שלא מהעולם הזה" ולכן גם דמיוניות-סיפוריות לגמרי וגם הרבה יותר נייטרליות מבחינת טראומות והתמודדויות אמיתיות, מאפשרת הרבה יותר חופש פעולה למנחים ולשחקנים וגם הרבה יותר אמינות - כי אם "זה משהו שאי אפשר להסביר אותו במונחים של המציאות כי זה לא חלק מהמציאות" אז כל הסבר יהיה אמין וטוב מספיק, להבדיל למשל ממשחק לא אמין (או מעליב) של קלאסטרופוביה וכיו"ב.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
אני לא ממש מבין מה השורה התחתונה שלך, אבל מן הסתם הרבה מהחוויות הזוועתיות/דימיוניות/פנטסטיות וכו' הן דברים שרובנו לא חווינו ומשחקי תפקידים באופן כללי מנסים "להכניס למיכלים של מכניקה" כדי שיהיו אמינים במידת האפשר.
כמובן שזה לא מושלם ולא יכול להיות מושלם...
בכל אופן שיטת השפיות/איבוד השפיות של CoC היא די המאפיין הכי בולט בה שמבדיל אותה (לחיוב) משיטות אחרות (על אלמנטים אחרים מסורבלים בשיטה יש הרבה מה להתווכח :) ).
 
Top Bottom