Envinyatar אמר/ה:
שושני הצל עוסק בחבורה של בנות-אצולה הידרוסטיות, שנפגשות מספר שנים לאחר שלמדו כולן בפנימייה יוקרתית למעין "מפגש מחזור"... ואז, מתחולל מאורע מבעית שחושף סוד אפל מן העבר... סוד, שעומד להתנקם בכולן, ובגדול.
וזו, כמובן, רק ההתחלה.
ראו גם את:
"ויולט קולינדראו: ויולט, הבת הבכורה, היא בת 19, עלמה שמנמנה ונמוכה בעלת מזג סוער ובלתי צפוי,
שגם ארבע שנים בפנימיה היוקרתית והקשוחה "אחוזת היובורן"[10] לא הספיקו בכדי לרסנו. ויולט היא חכמה בדרכה, אולם מפונקת מאד, ועל העדר היחס מצד אביה פיצתה ברדיפת מותרות ותכשיטים, אותם היא עוטה בכמויות. כמו כן, היא חביבה מאד על סבתה (אף כי זו מעירה לה לא פעם על מנהגיה המוזרים). מספרים כי היא רגשנית מאד (ואולי אוהבת גם להציג הצגות), ומרבה לפרוץ בצעקות או בבכי תמרורים. עניינים אלו, וכן אמרות השפר המצחיקות שהיא פולטת כשרוחה טובה עליה, מספקות חלק ניכר מהרכילות השוטפת בחדרי המשרתים. מדי פעם, מכנסת ויולט קבוצה מחברותיה בסלון האורחים של סבתה, ואלו מקשקשות בקולי קולות על אודות בחורים, שמלות, צמידים יקרים ושאר עניינים הקרובים לליבה של ויולט. אדוארד אינו מרוצה במיוחד מבתו, אותה הוא מחשיב כטפשה מטופשת, ורצה לשדכה לאיש עסקים עמית למען אחת ממטרותיו. אלא שויולט הקימה מהומה שלמה, וסבתה (אשר לא היתה מוכנה לארס בת משפחה למי שאינו בן אצולה מכובד די הצורך) תמכה בה, עד אשר נאלץ אדוארד לסגת מהתוכנית, סר וזעף. מאז, הוא כמעט ואינו מחליף מילה עם בתו."
"[10]שם הספיקה לריב ולהתקוטט כמעט עם כל החניכות האחרות, ביחוד אך לא רק עם "
חוג השושן הצחור", וגם עם לוסי סופטקלאוד שלמדה בפנימיה באותן שנים."
"
IV) פנימיית הבנות "אחוזת היובורן"
מוסד ידוע מאד הקיים ברובע הטיילת הינו פנימיה יוקרתית לבנות המעמד הגבוה, הקרויה "אחוזת היובורן", העומדת סמוך לקצה המזרחי של הרובע. זהו מוסד עתיק ובעל שם, שכשני שליש של בנות המעמד הגבוה התחנכו בו. המוסד מעניק לחניכותיו השכלה מקיפה בתרבות הידרוסטית, לימודים כלליים והלכות אצולה, בתוספת לעשר קבין של שחצנות מעמדית. היחס לתלמידות הינו נוקשה מאד, וכולל עונשי מלקות על ימין ועל שמאל. הלימודים במוסד אורכים ארבע שנים, ועולים הון תועפות: כ10,000- פ"ז לשנה. מספרים כי רבים ממוסדות החינוך היוקרתיים והפנימיות החדשות בהידרוסט ומחוצה לה (כגון "הגבעה הירוקה" באיירנוסט[3]) נבנו כחיקוי שלה. בין היתר, שולחת משפחת המלוכה באופן קבוע את בנותיה הצעירות להתחנך בפנימיה זו.
א) המנהלת, מיס פטרישיה נוריץ':
מנהלת הפנימיה כיום, מיס פטרישיה נוריץ', הינה בת אצולה רעת מזג, בת 60 בערך, אשר למרות כי היא בעלת השכלה רחבה בעליל, אופקיה מצליחים, איכשהו, להשאר צרים יותר מקוף של מחט. היא ידועה במשמניה העצומים, עד כי היא מכונה בפי יריביה בלעג "פטי שני פרים". מיס נוריץ' ידועה מאד בלבושה הפומפוזי, הכולל תמיד כובע תחרה ענק מעוטר בקישוטים מעודנים, ושמלות העשויות מהבדים המשובחים ביותר – דבר שאינו מסייע לה להסתיר את משמניה והליכתה המגושמת, אלא להפך. בין היתר, סובלת מיס נוריץ' מאד מכך כי בקיץ, מרבים פניה, זרועותיה וחזה הענקי להזיע, דבר עליו מלגלגים יריביה, הנהנים ללעוג לריח הזיעה, ולהעיר כי המנהלת מזכירה בהמה. דבר זה אינו תורם במיוחד למצב רוחה של המנהלת, שהינו עכור ועצבני בלוא הכי.
מיס נוריץ' סבורה כי זכותה לשלוט בכל אינץ' מחיי תלמידותיה, עליהן היא מטילה טרור של ממש, בעזרת רשימה ארוכה ומייגעת של מאות כללים וחוקים קטנוניים, שהפרת כל אחד מהם נושאת עונש.
ב) השרת של הפניה, האר זאקס:
באכיפת מרותה, מסתייעת המנהלת בשרת הקיידרהרצי של הפנימיה, האר זאקס – ברנש צנום, בעל פנים מאורכות, עיניים חומות קפואות וארשת קפוצה, המתהלך תמיד כשמקל ורצועה עמו, כשהוא מתנשם בקול שורקני, מחרחר ומפחיד (אלא אם כן הוא מתגנב) האר זאקס מטיל אימת מוות על התלמידות, המכנות אותו בלחישה "שארפיהרר[4] זאקס" או "דאס לורג[5]". האר זאקס נעזר בין היתר בכלב הזאב הקיירדרהצי האפור ומטיל האימה שלו, רולף, אשר מאומן לפטרל סביב הפנימיה בלילה ולתקוף מסיגי גבול, וכן לזהות נערות המנסות להתנגב החוצה, לתפוס אותן ולרתק אותן לקיר תוך כדי כך שהוא נובח בקולי קולות ונוהם באיום (אף כי הוא מאומן שלא לפגוע בהן פיזית). כמו כן, מאומן רולף להריח סמים וביחוד משקאות אלכוהוליים (האסורים בפנימיה), אותן הוא מחפש בחדריהן של הבנות, בעיקר (אך לא רק) בעת המסדרים היומיים, מנהג של האר זאקס אותו מתעבות החניכות בכל ליבן. למרות אימתם של "פטי שני פרים" והאר זאקס, לא נפסקות הפרות המשמעת בפנימיה, ורבות מהתלמידות מנסות לעבור על החוקים בכל הזדמנות, דבר הגורם למיס נוריץ' לרטון כל העת באוזני ידידותיה הליידיס (סביב שולחן הקלפים בערב), בעיקר מיס רידנברוק וחוג החברות שלה, כי "הנערות של היום הולכות ומדרדרות, אני אומרת לכן…"
ג) סיפורים אפלים על הפנימיה:
על הפנימיה מסופרים, בין היתר, גם מספר סיפורים אפלים עתיקים.
רוחו של סטיוארט ארץ': הידוע ביניהם הינה על מורה אפל בשם סטיוארט ארץ', אשר גרם אי-כה לשורה של התאבדויות בקרב החניכות, ובסופו של דבר תלה עצמו. אגדות מספרות כי חניכה המטיילת לבדה עשויה לפגוש רוחות רפאים של החניכות המתות, או גרוע מכך, לראות לפתע את ארץ' התלוי מאחד המשקופים, כשעיניו דולקות באדום והוא מחייך חיוך נורא. לפחות שתי תלמידות סיפרו כי התלוי ניסה לחנוק אותן, ונענשו כשקרניות ומפיצות בדיה ("במוסד מהוגן כשלי אין אלמתים, נקודה" מסכמת מיס נוריץ'). אלא, שמקרה מוות מסתורי של תלמידה לפני כ12- שנים, אשר נמצאה מתה באחד המסדרונות, כשעל צווארה סימני חנק, אינו מאושש את גרסתה של המנהלת.
מאגר המיים הסודי: סיפור אחר מספר כי אי-כה בפנימיה יש דלת סתרים, המובילה אל מערכת של מסדרונות סודיים ואפלוליים, היורדת אל מאגר-מיים אפל זה או אחר. אף אחד אינו יודע מה צופן אותו מאגר מיים, ולא ידוע על אי-מי אשר ראה אותו וסיפר על כך בעשרות השנים האחרונות.
מכת המבריחים: שמועה אחרת, ארצית אף יותר, מספרת על מבריחי אלכוהול מתוכחמים, המצליחים להתגנב לפנימיה ולהבריח שתיה חריפה עבור כמה מהחניכות. אחת הגרסאות מספרת כי אחד המורים משתף פעולה במבצע זה, עבור דמי תיווך שמנים. מיס נוריץ' והאר זאקס דווקא מאמינים לסיפור זה, וניסו רבות לשים ידיהם על המבריחים ומשתפי הפעולה, אלא שמלבד תפיסת בקבוקי משקה בחדרים, פה ושם, לא הצליחו להתקדם בחקירתם.
פרשת "אחוות השושן הלבן": העניין העדכני יותר, המעסיק הרבה מהרכילות בפנימיה, הינה קבוצה של בנות, כולן תלמידות מצטיינות, אשר יסדו לעצמן חבורה בשם "אחוות השושן הלבן" – מדובר בחבורה שחצנית להחריד, המתנהגת בגסות-רוח ולעיתים אף באלימות כלפי תלמידות אחרות המתנגשות עימן. החבורה סגורה ומסוגרת, ומקשה מאד על קבלת חברות חדשות. מספרים, כי חברות חדשות צריכות לעמוד במספר מבחנים מוזרים בכדי להתקבל. המנהלת די אוהבת את החבורה, ומסנגרת עליה, היות וכל החברות הן תלמידות מצטיינות, ההולמות את הלך-רוחה של מיס נוריץ', ולדבריה, עתידות להיות יום אחד ליידיס לתפארת."
"אמאנדה אסטפורד: הבת השניה, אמנדה, יפיפיה צעירה ואדמונית (כיום בת 23), הביאה לסר מרקוס בושות לא מעטות; אמאנדה נודעה מאז ומעולם כמודעת מאד ליופיה וגנדרנית מאד, אך גם קלת דעת ויש האומרים, לא חכמה במיוחד, בלשון המעטה. היא גדלה מפונקת מאד, באשר משרתי האחוזה העריצו אותה והסתובבו סביבה כמעט כמסביב לאלה.
כאשר נתקלה בחינוך ההידרוסטי הנוקשה והמסורתי, לא הצליחה אמאנדה להחזיק מעמד זמן רב. היא גורשה בחרפה מפנימיית הבנות היוקרתית "אחוזת היובורן" אליה נשלחה (ראה ערך), לאחר שלא רק שנתפסה פעמים רבות עם בקבוקי שתיה חריפה, אלא חמקה לבלות עם נערי שוליים ופושעים צעירים, איבדה לאחד מהם את בתוליה, וסייעה לו לגנוב כלי זהב מהפנימיה.
גם לאחר שהוחזרה אחר כבוד לביתה, לא חדלה ממנהגיה, לזעמו הרב של סר מרקוס. היא הוסיפה לחמוק למועדונים מפוקפקים, סירבה ללכת, בתרוצים שונים, למוסד לימודים אחר, וגרמה למשפחתה כאב ראש גדול. כאשר הצליח סר מרקוס, אי-כה, לארס אותה לאחד מקציני סנט-קודור, התפוצצו ארוסיה לאחר שנעלמה מהבית ונמצאה לאחר שלושה ימי חיפושים כשהיא שרועה בפונדק מפוקפק, שיכורה כלוט ולאחר קיום יחסי מין סוערים עם שלושה מבאי המקום.
בעוד שאביה רנדולף מושך בכתפיו באדישות, פקעה סבלנותו של סר מרקוס כליל, ובפעם הראשונה מזה עשרים שנים לערך איבד את עשתונותיו כליל, חירף וגידף את נכדתו, כשהוא מאיים לנדות אותה מהמשפחה ולהשליך אותה לרחוב, "למען תחייה כפרוצה, כי אין היא אלא פרוצה". מספרים כי אמאנדה נשברה ופרצה בבכי, כשהיא מתחננת על נפשה, ובסופו של דבר הפיסה את דעתו של סבה, אשר הסכים להשאירה באחוזה בתנאי שתתקן את דרכיה. לעת עתה, נשמר ססטוס-קוו מתוח בין הצדדים, למרות כי שמועות מספרות כי אמאנדה שבה להתגנב למקומות אלו ואחרים מדי פעם, אף כי הפעם בצנעה ובזהירות, ולעיתים רחוקות הרבה יותר. היא עצמה מכחישה הכל בלהט. כך או כך, סר מרקוס לא חדל מנסיונות לשדכה, אך במשך זמן רב העלה חרס בידו למרות יופיה, מוצאה ועושרה של משפחתה. איש מאנשי סנט-קודור ואף מהמועמדים האחרים לא רצה בה עוד. לאחרונה, נוצר קשר בין סר מרקוס לבין מועמד חדש, גראף וידהיים פון זארקה, אציל מאויידנשלוס המשמש כסגן השגריר של מדינה זו מהידרוסט. הלה, לוחם נוקשה ומחוספס, הבהיר כי ידאג לחנך את הסוררת ולהפוך אותה לאשה למופת. אמאנדה איננה מאושרת מהרעיון, בלשון המעטה, אולם מפחדת "לעשות בושות" פעם נוספת ולעורר את חמתו של סבה, מה שהופך אותה למפוחדת ואומללה מאד.
אליזבת אסטפורד: הבת הצעירה, אליזבת (19), עלמה גבוהה ובהירת שער, מעולם לא היוותה תחרות גדולה לאחותה הגדולה יותר בכל הנוגע ליופי מדהים, אולם מספרים עליה כי ניחנה בכשרונות אחרים ובקשיחות שהינם מאמאנדה והלאה. אליזבת נודעה מאז נעוריה המוקדמים באופי סוער ולעיתים בלתי צפוי, המהול בשאפתנות רבה. בנעוריה המוקדמים, רצתה מאד לחקות את אחיה הבכור ולהצטרף למסדר סנט-קודור. בגיל 14, נשלחה (כמוה כאחותה) ל"אחוזת היובורן", ושם גרם השילוב בין גאוותנותה לכשרונה עד מהרה לצירופה לחוג "השושן הלבן" הידוע. אליזבת סיימה בהצטיינות, כשהיא שומרת על קשרים הדוקים עם יתר חברות "השושן" אשר סיימו ביחד עמה, ובמיוחד עם מי שהיתה מנהיגתן, ליידי גולדי רידנברוק[16].
מאידך, נכשלה אליזבת באופן מפתיע ומסתורי למדי במבחני הקבלה לסנט-קודור, למרות כשרונותיה הבלתי מבוטלים. לא ברור האם היה זה פיחות ברצון שלה עצמה להתקבל, אופיה הבלתי מרוסן, או סיבות אחרות, אולם היא קיבלה זאת כהשפלה רבתי, וסר מרקוס חושש מאד כי הדבר יגרום לה ללכת בעקבות אביה. לעת עתה, הפכה אליזבת להרפתקנית, ובלתה כמה חודשים הרחק מהבית. לפני מספר חודשים, שבה להיידרקרון, חידשה את הקשרים עם חברותיה הותיקות והחלה משתלבת בחברה הגבוהה כשהיא שוקלת את המשך צעדיה. שמועות מספרות כי סר מרקוס מפעיל את כל קשריו במסדר בכדי לנסות ולתת לה "הזדמנות שניה", אולם לא ברור כלל ועיקר כי המסדר, ואף היא עצמה, מעוניינים בכך."
"[16]שמה מנישואיה לאחיו הצעיר של לורד רידנברוק המפורסם ("העגל")."
חומר מקדים...
