אבני חן הן יפות. כמו זהב ותכשיטים, יש משהו מרגש בלמצוא אותן.
מו"ד הוא משחק של הרפתקנים שמחפשים אוצרות - אם האוצרות מבחינת השחקנים שלך הם בסך הכל מספר על הדף, אז הם כנראה מבזבזים את הזמן שלהם בתחביב הלא נכון ועדיף שילכו לעשות עם ההתעסקות הזו במספרים משהו מועיל כמו ללמוד ראיית חשבון.
במהדורות ישנות יותר של מו"ד, היו רשימות של אבני חן לפי קטגוריות שווי ומחירים בהתאם - מאבני-נוי פשוטות (טורקיז למשל) דרך אבנים יקרות למחצה כמו שוהם ועד פנינים, יהלומים ואבני אודם וספיר. לכל קטגוריית מחיר הייתה אפשרות גם לגלגל באופן אקראי אם האבן באיכות נמוכה יותר, או בעלת גודל חריג, צבע מיוחד או מלוטשת ברמה גבוהה במיוחד, מה שהיה מעלה את ערכה בעשרות עד מאות אחוזים.
אבל, איך ההרפתקן ידע כמה אבן החן שהוא מצא שווה בג'ובות?
בחלק מהמהדורות הייתה מיומנות של הערכה (שהייתה טובה גם להערכת שווי של תכשיטים, חפצי ערך ואפילו נדל"ן) ובאחרות פשוט הניחו שדמויות מגזעים מסויימים (גמדים) או מקצועות מסויימים (גנבים) פשוט יודעים מה הערך של אבני חן ותכשיטים. אפשר לעשות את זה במהדורות מודרניות - אם אין לך רצון לגלגולי קוביה אז פשוט להחליט שגנבים וגמדים יודעים לזהות ערך של אבני חן (ותכשיטים וחומרים יקרים דומים) או לדרוש בדיקת תבונה מול ד"ק שנראה מתאים (ואז אפשר להכניס לעלילה גם התמודדות עם זיופים היכן שזה יכול לייצר מצבים מעניינים).
וכמובן, שיש אבני חן עם משמעות מעבר לערך שלהן. למשל יהלום הקולינאן שהוא פשוט היהלום הכי גדול שמצאו אי פעם, ושמאבני החן שחתכו וליטשו ממנו עשו כמה מתכשיטי הכתר הבריטי, כולל שרביט ובו היהלום המלוטש הגדול ביותר בעולם שממדיו כשל ביצה (מומלץ לבקר במצודת לונדון אחרי הקורונה ולראות אותו), או יהלום הקוהינור ההודי, שמספרים עליו שנגנב מעין של אליל והוא מביא מזל רע למלכים זכרים - ולכן שובץ רק בכתרים של מלכות אנגליה.
לאבני חן מיוחדות או תכשיטים יחודיים שווה שיהיה גם סיפור מיוחד - אתה לא סתם נוסע לאי האימה כדי לחפש זהב ופנינים - אתה מחפש את הפנינה השחורה האגדית של הקופרו. אתה הולך לארמון ההרוס של נסיכת הכסף בגלל כל האגדות על אבן האודם הענקית "ליבה של גברתי" וכן הלאה.