כמעט בכל שיטה ששיחקתי, איכשהו אבני חן היו מעורבות, מצאתי דף שמרכז חלק גדול מהן כדי לעזור לתאר איך הן נראות ולגוון את האוצר שאתם מחלקים לדמויות השחקן.
אבני חן במשחקי תפקידים
- מחבר/ת הנושא BadBug
- תאריך התחלה
נראה די מדליק, למרות שמעולם לא הבנתי את העיסוק באבני חן במשחקי תפקידים כמקור קסם. מה הפואנטה? כאילו, זה לא שזהב או כסף (סילבר) הם קסומים, אז למה שאבני חן יהיו קסומות?
קודם כל ולפני הכל זה למטרת אוצר, כלומר אבני חן בעלות ערך ולא סתם "עוד אלפי מטבעות".
לשאלתך, יש לחשים שמשתמשים באבני חן/יהלומים כדי שיהיה עוד משאב לבזבז בהטלת הלחש וזה ידרוש מהדמות להשיג עוד כסף/אבנים ולהגביל את כמות ההטלות על ידי כך.
אבני חן לא חייבות להיות קסומות בכלל.
לשאלתך, יש לחשים שמשתמשים באבני חן/יהלומים כדי שיהיה עוד משאב לבזבז בהטלת הלחש וזה ידרוש מהדמות להשיג עוד כסף/אבנים ולהגביל את כמות ההטלות על ידי כך.
אבני חן לא חייבות להיות קסומות בכלל.
זה פועל יוצא של זה שאבני חן נתפסו כדבר קסום...
גם אלפים לא חייבים להיות קסומים, וגם לא כלי נשק ושריונות של דמויות בדרגה 20. אבל, זה כן המצב...
כשבני אדם מייחסים ערך טבעי לחפץ מסוים, מגיע עד מהרה גם הערך העל טבעי. בדומה לעורבים, בני אדם אוהבים דברים נוצצים. ומסיבה זו, אבני חן משמשות כתחליף למטבעות במקומות מסוימים למרות שהערך, מן הסתם, משתנה ממקום למקום. בוני עולם מערכה בונים את העולם מכלתחילה עם ערך על טבעי לאבני חן באופן שמשקף את האמונות שקשורות לאבני חן במציאות כמו לדוגמא האמונות הקשורות לאבני החושן ביהדות.
מעניין, מדבריך משתמע שזה ברור מאליו שאבני חן נתפסו כקסומות, לא הכרתי הנחה כזו.
ממה שאני תופס הן פשוט יותר נדירות ונראות יפה ולעיתים מצריכות כריה, ליטוש וכו' מה שמעלה את ערכן.
בכל עולמות המערכה שאני מכיר, זה ככה. זה לא מדגם מייצג בכלל (רק אלו שבעברית, וגם מתוכם לא כולם) אבל הרושם שלי היה שזה טריוואלי.
כי אבני חן צבעוניות ויפות ומתכות יקרות הן תכל׳ס די מעפנות.
הרפתקן טוב תמיד יודע שצריך לשמור קצת אבני חן כדי להאכיל בהן קסורן תמורת מידע 
את לב הקריסטל המעולה כאמור ציינו, למרות ששם סוג אבן החן הוא פחות המרכז, כי כל אחת ייחודית.
חוץ מזה, בסדרת 'גנזך רשומות הסער' של ברנדון סנדרסון יש שימוש מאוד מגניב באבני חן כחלק ממערכת טכנומאגית,
ובמלסטרה של גדעון אורבך, יש לאבני חן מקום מרכזי בעולם הן מבחינה תרבותית דתית, והן מבחינה מאגית, כולל מכאניקה מיוחדת ודי מפורטת
חוץ מזה, בסדרת 'גנזך רשומות הסער' של ברנדון סנדרסון יש שימוש מאוד מגניב באבני חן כחלק ממערכת טכנומאגית,
ובמלסטרה של גדעון אורבך, יש לאבני חן מקום מרכזי בעולם הן מבחינה תרבותית דתית, והן מבחינה מאגית, כולל מכאניקה מיוחדת ודי מפורטת
או כדי להטיל עליהן ''הגדלה'' ולזרוק על דמויות מעצבנות. פעם סקלנו ברברי שניסה לשחד את הדרקון במזון (הפייטן בן המחצית) באבני חן. לא חשבנו שהוא ימות מזה... טעינו.הרפתקן טוב תמיד יודע שצריך לשמור קצת אבני חן כדי להאכיל בהן קסורן תמורת מידע
השתמשתי בעבר באבני חן במערכה בה אלכימיה הייתה חזקה, וכן - זה היה לצורך יצירת השפעות קסומות.
היופי באבני חן הוא הנדירות שלהן, הדרכים להפוך אותן למיוחדות יותר (״לשם-אש״… זה לא עובד עם ״סגסוגת ברזל ובדיל״), וכמובן הצורה והגודל.
אני צריך לחפש את מה שיצרתי אז אבל בגדול כמובן שכל אבן אפשרה השפעה אחרת (חשמל, אש, תנועה, ריפוי, מוות וכד׳), אבל היה גם טוויסט מעניין: האבנים היו נשחקות והופכות לאבני חן פשוטות יותר ואפילו ממש משתנות מאבן חן אחת לשנייה, שנתפסת כנחותה יותר.
הצרה הייתה שהיה צורך לזכור בכל רגע נתון אילו אבני חן יש לך וזה היה די מעיק.
והייתה גם עוד מערכה בה השתמשתי ברעיון של אבני חן כמעין ״מזלות״ שבפועל נתנו יכולות נחותות לדמויות. אחד משבעת האלים היה מברך כל אדם שעבר את מבחן השקר כלשהו (לא זוכר את שמו) בגיל הבגרות ובהתאם היה נצרב בעורו דגם של אבן החן - הדגם היה דוהה עם השימוש בכוח, אך ״נטען״ מחדש בכל יום בשבוע התואם לאותו אל.
פה אבני החן פשוט היוו פלייבור ולא יותר מזה.
היופי באבני חן הוא הנדירות שלהן, הדרכים להפוך אותן למיוחדות יותר (״לשם-אש״… זה לא עובד עם ״סגסוגת ברזל ובדיל״), וכמובן הצורה והגודל.
אני צריך לחפש את מה שיצרתי אז אבל בגדול כמובן שכל אבן אפשרה השפעה אחרת (חשמל, אש, תנועה, ריפוי, מוות וכד׳), אבל היה גם טוויסט מעניין: האבנים היו נשחקות והופכות לאבני חן פשוטות יותר ואפילו ממש משתנות מאבן חן אחת לשנייה, שנתפסת כנחותה יותר.
הצרה הייתה שהיה צורך לזכור בכל רגע נתון אילו אבני חן יש לך וזה היה די מעיק.
והייתה גם עוד מערכה בה השתמשתי ברעיון של אבני חן כמעין ״מזלות״ שבפועל נתנו יכולות נחותות לדמויות. אחד משבעת האלים היה מברך כל אדם שעבר את מבחן השקר כלשהו (לא זוכר את שמו) בגיל הבגרות ובהתאם היה נצרב בעורו דגם של אבן החן - הדגם היה דוהה עם השימוש בכוח, אך ״נטען״ מחדש בכל יום בשבוע התואם לאותו אל.
פה אבני החן פשוט היוו פלייבור ולא יותר מזה.
במו"ד בקופסאות, הלחש כדור אש מושהה היה יוצר אבן חן אדומה שמתפוצצת לאחר מספר מסויים של סיבובים (יכל לקחת גם כמה דקות), אז לפעמים היו נותנים את זה כשוחד/תשלום/כופר עם הפתעה.
במציאות של עולמנו, מקובל לייחס כל מיני תכונות מיסטיות לאבני חן ולחומרי-נוי אחרים כמו ענבר ואלמוגים - בפעוטונים רבים תוכלו לראות ילדים קטנים שמסתכנים בחנק כי אמם ההיפית ענדה להם שרשרת ענברים כדי להקל על כאבי צמיחת השיניים.
