לגו היה המשחק המרכזי שלי כילד.
אך הדבר המרכזי שאני זוכר ממנו? את כל מה שבניתי ושיחקתי בעצמי, מהחלקים בסטים השונים.
כשחיפשתי לגו, וחסכתי לכך בדמי הכיס שלי או בעבודות קטנות (אינני יודע אם הרגל זה עוד נפוץ עתה. מתכנן להתחיל בדמי כיס עם ילדי בכיתה א'), הדבר המרכזי שחיפשתי בתמונות היה... החלקים! אם נראה שיש חלקים מעניינים, חדשים, מציתי דמיון ואפשרות- רציתי את זה! לא ממש היה אכפת לי מה התמונה רצתה שאבנה, התרכזתי יותר בפוטנציאל לבנות מה שאני רציתי!
לגו היה בסיס אדייייר באותו זמן, לדמיון, יצירה ומשחק. הגדולה שלו הייתה שמאבני הבסיס יכולת לבנות... ככל העולה על דמיונך! זו היה מדהים! היו לי שני ארגזים גדולים שבהם היו מרבית החלקים בתערובת, ועוד כ 4 קופסאות קטנות, בהן היו רכיבים קטנים, נדירים, ומיוחדים שפחדתי לאבד, ומהם בניתי וביליתי שעות ביצירה הרכבה, למידה, דמיון.
בניתי המוןןן דברים. רובוטריקים שאכן מסוגלים לשנות צורה (השיא היה שני רובוטים שאחד משנה צורה למשאית (סגנון אופטימוס פריים) והשני למסוק שיכול להכנס למשאית מלמעלה), "בסיסי בית" רבי קומות ל"גיבורים" של ההרפתקאות הדמיוניות שלי, כלי רכב יבשתיים, אוויריים, ימיים, ולרב בעלי 2 צורות תנועה (בהשראת תוכניות מצויירות מאותה תקופה), "איזורי סכנה" (לבה, מלכודות, ועוד) מפלצות, ועוד...
לאחרונה חשבתי לנסות להכניס את בני הגדול לתחום, אך כפי שציינו לפני- זה אכן הולך לסטים ממותגים, אם חלקים מאוד ספציפיים, אך ראיתי גם ערכות שאכן בעיקר עם המוני חלקי בסיס להרכבה חופשית. מחכה רק שהקטנה שלי תגדל מספיק שזה לא יהיה מסוכן.
הפסקתי לשחק לגו כש... התחלתי לשחק די.אנד.די! ויש הרבה דמיון בין השניים... בשניהם יש אבני יצירה בסיסיות, (דמויות, כוחות, לחשים, חפצים, מפלצות, חוקים) והצעות לבנייה, מורכבות יותר או פחות (התקלות, סצנה, הרפתקאה, מערכה), אך מחומרי הבסיס אתה יכול להרכיב למעשה... ככל העולה בדמיונך!
ותחביב גדול מאוד של הרבה אנשים בקהילת התפקידים עדיין מאוד אוהב להשתעשע ב"בניית דמויות/ Builds".
בנייה... כמו בלגו...
ההבדל המרכזי מבחינתי בין לגו למשחקי תפקידים? החברה... בלגו לרב המשחק הוא די יחידני/ סולו, בעוד במשחקי תפקידים הוא לרב משלב מספר אנשים, שלכולם תרומה שונה ומשולבת ליצירה משותפת.
-----------------------
וכאנקדוטה- עובדה חמודה/ Fun fact שלמדתי מאבי שנים רבות לאחר מכן:
אבי הוא מהנדס מכונות..היה אחד מהמהנדסים הבכירים בתעשייה האווירית עד לפרישתו. בעיקר בתחומי זיווד אלקטרוני ובעיקר כ"פותר תסבוכות/ Problem solver" (תפקיד חצי מוגדר, חצי לא).
לאחר תקופת הצבא אבי סיפק לי שחלק גדול מההמנדסים ביחידתו קנו והשקיעו בכך שלילדים יהיה לגו, אך לא רק בשביל לפתח אותם, אלא מסיבה מפתיעה נוספת:
לדבריו, המהנדסים אז הכירו במגבלה מעניינת- ככל שאדם היה מתמחה יותר בתחום מסויים, הוא התקשה לעתים לצאת מהרגלים/ תבניות חשיבה/ מוסכמות שאליהן הגיע עם המקצוע. מצד אחד התפתחות, אך גם קבעון מחשבתי מסויים, שלעתים נבע מהטמעת עקרונות בסיס כלשהם.
להפתעתי הרבה, אבי סיפר לי שאחת הסיבות ללגו של הילדים, היה כדי לאתגר ולהטיל ספק באותן מוסכמות מוטמעות! הילדים יחסית חדשים, ותמיד מנסים דברים חדשים, ולא תמיד יודעים ש"ככה צריך לעשות", אלא ינסו דרכים משלהם, לעתים עם תוצאות מפתיעות!
אבי (ומהנדסים אחרים) מאוד עודדו את הילדים לשחק ולהמציא, ומדי פעם באו לשחק עימנו, בחנו מה שבנינו, שאלו למה בנינו כך, מה הייתה המחשבה, ועוד... ולעתים זה נתן השראה לנסות דברים שנבעו מהמחשבות של הילדים! ויתרה מזו... לעתים אבי (וקבוצה קטנה נוספת של "פותרי בעיות") הציבו בפני הילד בעייה, באופן מופשט כמובן ומותאם לילד, בתור מעין אתגר כיפי (ולרב עם סוג של תגמול מגניב אם נפתור זאת, כמו... עוד חבילת לגו מגניבה!) ונתנו לנו לנסות לפתור זאת לבד, ובאים לבחון מה ניסינו/ בנינו לאחר מכן.
לדברי אבי, לפחות 18 פיתוחים בתחומים שונים בתעשייה האווירית, בדרגות חשיבות ומורכבות שונות, הגיעו לאחר בחינה כיצד ילדים פתרו או יצרו פתרונות ומבנים מלגו! לא העתקה אחד לאחד, אך יישום עקרונות, חשיבה ויצירתיות.
אבי היה אחד ממתכנני הלביא (מטוס קרב עלית באותה תקופה, שנאמר כי התעלה על מרבית מטוסי הקרב אז בעולם, והאמריקאים הפעילו לחץ מסיבי שלא ייוצר, מחשש שייפול/ יימכר לאויביהם), והוא אומר כי פיתוח שתי מערכות מרכזיות בו נבעו מ... יישום רעיונות ממשחקי לגו!
והוא גם הוסיף שפרקטיקה זו לא הייתה ייחודית לישראל והתעשייה האווירית. אבי, במסגרת עבודתו ושיתופי פעולה טכנולוגיים עם מדינות וחברות מסביב לעולם, טס ועבד עם צוותי הנדסה שונים ומרובים, מסביב לעולם, מארה"ב עד סין, אירופה עד דרום אפריקה. הוא אמר כי השימוש בלגו (ובכלל חומרי בנייה ויצירה מודולרי) עם ילדים כמקור להשראה ו"שמירת רעננות מחשבתית" של המהנדס הייתה פרקטיקה מקובלת בחברות טכנולוגיות מסביב לעולם.
מעניין כמה מהפיתוחים של היום מקורם בילדים עם הרבה דמיון, וארגזים מלאים קוביות וחלקים מפלסטיק, המתחברים בלחיצה ו"קליק" קטן...
לדברי אבי- מהנדס לוקח השראה מכל מקום אפשרי, ואבי במיוחד מוקסם ומהופנט מהאפשרויות והנסיונות של ילדים, שלא מוגבלים על ידי מה שלמדו. (אני רואה זאת במשחקים עם ילדי הקטנים).
מזכיר לי קטע מהספר The Last Hero של Terry Pratchet:
דמות הממציא שם, Leonardo De Quirm, עובד בקדחתנות שם על המצאה שמטרתה לאפשר את הצלת העולם (פרטים לא משנים) והפטריאך (תרגום לא מוצלח שלי ל Patrician) מוכן לתת לו כל עזרה לשם כך.
ליאונרדו מבקש שיביא לו כמה שיותר שוליות בתחילת דרכם.
הפטריאך מופתע, ועונה לו: "שוליות? אני יכול להביא לך חרשי אמן, מאסטרים בתחומם, אנשים בעלי נסיון רב שנים!"
ליאונרדו מניף ידיו בביטול ועונה: "אין לי כל צורך באנשים ש"יודעים" את גבולות האפשרי."
I have no need for those who know the limits of the possible.
היו זמנים שתהיתי אם "לחשוב מחוץ לקופסה" נבע אולי מ"לחשוב מחוץ לקופסת הלגו", ובהקבלה למשחקי תפקידין- מחוץ להרפתקאה המוכנה, הגזעים המוכנים, המכניקות, התמות, ועוד...
בקיצור- למישהוא בא לשחק בלגו?