נפתחה הגשת המשחקים לדרקוניקון 2020
עוד שלושה חודשים לדרקוניקון, ומערכת הרישום להגשת משחקים לכנס נפתחה! הריצו את משחקי התפקידים האהובים עליכם, ארגנו אירועי משחקי לוח, תגישו משחק תפקידים חי וכל משחק אחר. https://www.dragoncon.co.il/dm-login.aspx

[ס] מלחמת האחים (פרולוג)

שלח תגובה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :evil: :twisted: :roll: :wink: :idea: :mrgreen: :flame: :bones: :orccooldark: :orcteeth: :orc: :orc?: :orcidea: :orcwink: :orcshock: :gah: :devil: :clap: :dragon: :cthulhu: :bang: :coffee: :fire: :beer: :pirate:
צפה בסמיילים נוספים

BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: [ס] מלחמת האחים (פרולוג)

[ס] מלחמת האחים (פרולוג)

על ידי tkhag1 » 02 דצמבר 2019, 07:33

אני כבר מנחש שגילגול מחדש או צורה אחרת של חזרה לחיים מעורבת כאן על פי חילופי הדברים בין האחים.

[ס] מלחמת האחים (פרולוג)

על ידי lonewolf » 02 דצמבר 2019, 07:07

בעצם עכשיו סיימת את כל הסיפור? מלחמת האחים נגמרה כשאח הרג את אחיו. מחכה לפרק ראשון.

[ס] מלחמת האחים (פרולוג)

על ידי The oldman » 01 דצמבר 2019, 23:44

ברוך הבא ובהצלחה בסיפור!
כמו שכתבת הדרך להשתפר זה פשוט לחזור לכתוב. בנוגע לסיפור עצמו, הסטינג של מלחמת האחים נשמע מגניב. בקשר לכתיבה - היא ברורה אבל לא מרגשת. זה עניין של תרגול 😉

[ס] מלחמת האחים (פרולוג)

על ידי הלדין » 30 נובמבר 2019, 23:44

סגנון הכתיבה שלך הזכיר לי קצת סגנון כתיבה של ספר היסטוריה. הכתיבה ברורה אבל מעט יבשה.

גם יש לך סתירה: בשורה אחת אמרת שפוזון ובאקאום שונים במראם. בשורה הבאה אתה כותב, שפרט לגובה, הם נראים אותו הדבר.

[ס] מלחמת האחים (פרולוג)

על ידי The Red Hand » 30 נובמבר 2019, 20:47

פרולוג
ספוילר
הצג
הרוח שרקה כאשר האיש שחום העור הופיע לפתע, מתחת לעץ האלון הגדול. האיש נאנח בשקט. "אז סוף סוף הגעת, אחי?". הדובר הוא אדם גדל גוף,אשר מלבד עורו השחום ושיערו הזהוב, אינו דומה במהומה לזה המתיימר להיות אחיו. עורו של גדל הגוף מכוסה בקעקועים משונים, אשר מתארים טקס עתיק, קורבן דם. השפה היא שפה עתיקה, מעידן קדום.

"כמובן, אח. הצללים מובילים אותי בדרך פתלתלה, אף על פי שהיא עדיפה משלך. אינך מסכים?". האיש השחום, העונה לשם פוזון, שולף את שתי חרבותיו מהנדן, מתייצב מול אחיו. "אך בסוף, מר הגורל, עלינו להתייצב שוב, אח נגד רעהו". אחיו, העונה לשם באקאום, שולף גם הוא את חרבו, מעוטרת בפסים עקלקלים, אשר משתלבים בחודה של החרב. "תמיד היית משורר". שני האחים מתייצבים, זה נגד זה, תחת עץ האלון.

פוזון, לינפוליסי במוצאו, מתאפיין בעור השחום ובשיער הזהוב של בני עירו. כמעט ואפשר לתארו כיפה תואר, אלמלא הצלקת הורודה המעטרת את לחיו, אשר נחשפה כאשר הוריד את ברדסו. מלבד הברדס, פוזון לבוש בבגדים פשוטים, האופייניים למעמד האיכרים. האשלייה של האיכר יפה התואר מתנפצת כאשר מביטים בקמיע שלו, עליו חרוט נחש, עורו שחור משחור.

באקאום, גם הוא לינפוליסי, שיערו ועורו בצבע זהה לזה של אחיו. הוא גבוה מאחיו הלא נמוך בעצמו בשני ראשים, וגופו חטוב, הודות לעבודתו הישנה בנפחייה. עיניו האדומות מסגירות אותו כלוחם דם, אחד מהשבעה שהטילו את אימתם על פילפוס בעבר.כיום, אימהות מספרות עליהם לילדיהם בלחש ובאימה, ועל תקופת הדם שבה שלטו אלה.

באקאום רץ בפראות אל עבר פוזון. "לא תצליח להתחמק, אחי!". פוזון מחייך אל עבר אחיו. "ביום שבו תצליח לפגוע בי, אתן לך 100 מטבעות זהב". הוא קופץ בקלילות מעל אחיו, מניף את חרבותיו, ופוגע באחיו. "דיל". אומר בהקאום, מתנשף בכאב.

פוזון ממהר, קופץ בזריזות בין מכותיו של אחיו, ומטפס על העץ. "לא תצליח להתחבא!" צועק באקאום. "לא כשאפשר להפיל את כל העץ!" הוא אוחז בעץ. שריריו, אותם הוא מטפח אלפי שנים, התנשפו במאמץ, אך העץ לא נעקר. "זהו אלון דם!" נשמע לפתע קולו של פוזון בין העצים. "זוכר?" הוא קופץ מן העץ, מנחית את חרבותיו על אחיו. באקאום שואג בזעם. "ארררג! ארור תהיה!"

פוזון נעצר לרגע כשמכת החרב העוצמתית מונחתת על כתפו, נאנק כשהדם נשאב לתוך החרב, מרגיש את כוח חייו אוזל. "תמיד סירבת למות פוזון. אה!" מגחך באקאום. "נראה שאתה חייב לי 100 מטבעות זהב".

"כמובן שלא! המתים לא צריכים זהב! שישארו בקברם!" פוזון מנחית שתי מכות עוצמתיות על רגליו של באקאום, אך אלה ניתזים ללא פגע. קעקועיו של באקאום מתחילים לזהור באור אדמומי, אשר מטיל צל העמום על האדמה. "בשם הדם!" קורא באקאום, נועץ את חרבו בליבו של אחיו. פוזון נופל אל האדמה. עיניו מביטות למרחקים.

באקאום בוחן באיטיות את גופתו של אחיו. הוא מפשפש בכיסיו, עד שהוא מוצא את ארנקו של פוזון, ומונה 100 מטבעות זהב. "אה!" רוטן באקאום. "הוא תמיד סירב למות. כבר אלף שנה אנחנו מנהלים את אותו קרב, שנה אחרי שנה, וכל פעם אני מפסיד". הוא מסתכל לשמיים האפלים, עליהם אור הירח, האדום ביום הזה בשנה, מאיר אותו. "יחי הירח האדום". הוא ממלמל. "זהו תחילתו של עידן חדש". הוא מסתובב לעבר אחיו. "אני מניח שאני צריך לקחת אותך איתי, אה? ממזר קטן". באקאום מניף את אחיו, כשקי הקמח שנהג להניף בילדותו, והולך. אלון הדם ממשיך לעמוד, סופג את הדם שנספג באדמה.
אז, התחלנו!
"מלחמת האחים" הוא סיפור שאני הולך (בתקווה) לפרסם בפורום, בכל פעם שיהיה לי זמן פנוי לכתוב.
אני רק אעיר, שהמטרה של הפרולוג פה מבחינתי היא לא רק להכניס את הקוראים לתחושה של הסיפור, אלא גם לתת הזדמנות לקורא לתת ביקורת על הכתיבה, ו/או על העלילה. הכתיבה שלי התנוונה לצערי לאחר כמה שנים שלא כתבתי דבר, ואני מקווה שהיכולת הישנה תתחדש בעזרת הסיפור הזה.
ביקורות, פרגונים וקריאות "בוז!" יתקבלו בשמחה.

חזרה למעלה