פורים בפונדק - אתגר כתיבת סקירות
לקראת פורים ולרגל רענון עמודי הסקירות בפונדק, יש לנו אתגר כתיבת סקירות עבורכם - ובין כל מי שכותב סקירה יוגרל המשחק שם-קוד!
לפרטים: [תגובות] הצטרפו לאתגר הסקירות שלנו לפורים וזכו בפרס

[סיפור][אתגר כתיבה 23] ועידה של שלום

שלח תגובה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :evil: :twisted: :roll: :wink: :idea: :mrgreen: :flame: :bones: :orccooldark: :orcteeth: :orc: :orc?: :orcidea: :orcwink: :orcshock: :gah: :devil: :clap: :dragon: :cthulhu: :bang: :coffee: :fire: :beer: :pirate:
צפה בסמיילים נוספים

BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: [סיפור][אתגר כתיבה 23] ועידה של שלום

Re: [סיפור][אתגר כתיבה 23] ועידה של שלום

על ידי ת'ור » 27 דצמבר 2015, 15:38

תודה על התגובות.
לגבי חוסר הבשר - noted.

Re: [סיפור][אתגר כתיבה 23] ועידה של שלום

על ידי Gilthans The Quiet » 27 דצמבר 2015, 00:31

היה משהו מאוד מעניין בדמות של ראש המשמר שידע שזאת מלכודת, אבל אף אחד לא הקשיב לו, והוא רק חיפש איך למזער את הנזק לאנשיו. אהבתי גם את האבסורד כשהוא התנצל על הנזק שגרמו הכדורים לאולם.
אבל אני נוטה להסכים עם הלדין ואולדמן. היה חסר לסיפור קצת 'בשר' - איזשהיא תפנית, משהו יוצא דופן שיהפוך אותו למעבר ל'סתם סיפור'.

Re: [סיפור][אתגר כתיבה 23] ועידה של שלום

על ידי הלדין » 26 דצמבר 2015, 12:56

הסיפור הזה מזכיר לי את הסיפור הקצר בסוף "משחק הנסיכים" בו שומרי הראש הופכים לאחר ההתנקשות לעמיתים שאין ביניהם מחלוקת משום שהם אחים למסדר. סיפור כתוב טוב אך לא היה מזיק להוסיף את הסיבוך שהיה גורם לאחראים להתנקשות לדאוג לגבי המבצע - כך שסיומו בהצלחה היה חזק יותר.

Re: [סיפור][אתגר כתיבה 23] ועידה של שלום

על ידי The oldman » 25 דצמבר 2015, 18:05

סיפור טוב, אבל זה שהכל מתרחש לפי התכנון בערך אומר שאין בו משהו "מעניין".
כלומר יש לו מסר אבל לא plot device.

[סיפור][אתגר כתיבה 23] ועידה של שלום

על ידי ת'ור » 25 דצמבר 2015, 11:43

חזרה לסיפורים תמציתיים יותר.

ועידה של שלום
ספוילר
הצג
רס"ן בדאר נכנס לחדר הבקרה והצטרף לסרן דויטוצ'קי, סגנו, ליד המסכים. “יש חדש?” הוא שאל בעייפות.
“הכל מתנהל לפי התכנון,” דויטוצ'קי ענה. “'השגרירים' מאובטחים בחדרם?”
“כן, מתלוננים כרגיל על המסע מכדור הארץ,” בדאר ענה ברוגז. “מה עם הנפטונאים?”
“המורדים נחים בחדרם בהשגחת המשמר שלהם, כפי שסוכם,” דויטוצ'קי אמר.
“ויש לנו וידוא?”
“הצלחנו לבצע סריקת דנ"א, כן. כל השישה הם הדבר האמיתי.”
“אז הם באמת השאירו רק שר אחד מאחור,” בדאר אמר.
“כן. דיווחים מראים שכבר עכשיו מתעורר חוסר שקט באוכלוסיה והחיכוך בין הסיעות השונות גדל.”
“מה שקורה מחוץ לתחנת החלל הזאת לא מעניין אותי,” בדאר אמר קדורנית. “אני כאן רק כדי לוודא את ההצלחה של ההתנקשות.”
הם הביטו בשתיקה במסכים שהציגו צילומים מחלקי התחנה השונים ונתוני מצב על המערכות השונות.
“אני מודה, אני מופתע שהמורדים לא לקחו אמצעי זהירות גדולים יותר,” דויטוצ'קי אמר לבסוף. “לא ייתכן שהם לא שקלו את האפשרות שועידת השלום הזאת היא מלכודת.”
“לא,” בדאר נאנח. “הם פשוט נאחזים בתקווה הראשונה שלהם לשלום אמיתי.”

הלילה חלף ויום הועידה הגיע. רס"ן בדאר נפגש עם אחראי האבטחה של אנשי נפטון מחוץ לאולם הדיונים.
“רס"ן טאליני.”
“רס"ן בדאר.”
“אני מקווה שהלילה עבר עליכם בנעימים? השרים התאוששו מהמסע בחלל?”
“כן, תודה לך. הם מרגישים טוב.”
הם השתתקו והמתינו. משמר כבד, חמוש בתת-מקלעים ורובי סער כבדים, הוביל את השרים מנפטון לתוך האולם. הודעה במכשיר הקשר הקטן שבאוזנו של בדאר אישרה שאלה עדיין היו השרים האמיתיים של ממשלת נפטון. אחרי שהם תפסו את עמדתם בצידו האחד של האולם הגדול, האות ניתן לשגרירים מכדור הארץ. בדאר הביט בשומריו, חמושים בנשק קל מסיבי פחמן, מובילים את הכפילים של השגרירים האמיתיים לתוך אולם הדיונים. הדלת נסגרה אחריהם והוא נעמד יחד עם רס"ן טאליני באחד מצידי הדלת.
“אמור לי,” טאליני אמר בשקט, “איך אתם מתכוונים להתנקש בהם?”
בדאר ירה בו מבט אבל טאליני רק עמד שם, ידיו מאחור גבו, אקדחו המגושם נצור בנרתיק. “אתה יודע?” הוא החזיר באותו קול שקט.
“אנחנו טיפשים שבאנו הנה,” טאליני אמר בעגמומיות, “ואתם טיפשים אם לא תנצלו זאת.”
“אז למה באתם?”
“בגלל שהשרים גאים ונואשים ולא מתחשבים בתובנות של מפקד משמר,” טאליני נאנח. “הם דובקים כל כך בכבודם שהם סירבו ללבוש אפילו אפודי מגן.”
“אני מבין,” בדאר אמר באהדה.
אחרי שתיקה קצרה, בדאר אמר: “שישה צלפים עם כדורי נפץ.”
טאליני הנהן. “יעיל,” הוא אמר. הוא העיף מבט בשעונו. “אני מניח שבערך עכשיו הנציגים מתיישבים לשולחן.”
שש יריות נשמעו מתוך האולם, ואחריהן שש נוספות לוידוי הריגה. נשמעו כמה מטחי ירי קצרים מהנשק הכבד של אנשי נפטון, אך אלה הפסיקו עד מהרה.
טאליני הסתובב אל בדאר והושיט את ידיו קדימה. “אני נכנע,” הוא אמר.
בדאר הוציא פתיל אוזק וליפף אותו סביב מפרקיו. “האנשים שלי לא ירו,” הוא ציין.
“הירי היה של השומרים הפטריוטים. לא הצלחנו לשכנע אותם להיכנע,” טאליני אמר בחרטה. “הוריתי לשותפים שלהם לנטרל אותם כמיטב יכולתם, אך נראה שכמה מהם לא היו מהירים מספיק. בכל מקרה, שאר השומרים שלי יתפרקו מנשקם ויכנעו מיד. אני מקווה שתטפל בנו בצורה הוגנת.”
“כמיטב יכולתי,” בדאר אמר.
שומרים הגיעו בריצה ופרצו לחדר. בדאר סימן לחוליה שעצרה לידו שהמצב בשליטה ושיצטרפו לאחרים באבטוח המצב שפנים, למרות שהיה מעט מאוד לעשות. הוא וטאליני הביטו יחד בשומרים הנפטונאים ניגשים אחד-אחד להיאזק, ובששת הגופות המחוררות ששכבו על השולחן.
“אני מצטער על נזקי הכדורים,” טאליני אמר לפני שהפנה את פניו מהמחזה.
“אל תדאג,” בדאר אמר בעצב והוביל אותו אל תאי המעצר שהוכנו מראש. “התפקיד שלי נגמר בוידוא ההצלחה של ההתנקשות.”
הערות, הארות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.

חזרה למעלה