יש כמה דברים בקנה.
מתישהו אצליח להביא את עצמי לשכתב חלק במלסטרה שאני לא מחבב במיוחד.
וכמו כן, הרצנו אתמול את פרק 4 בקמפיין של לואיזה, וצריך לתקצר אותו...

אז מה העדכון הבא?

לגבי הבוגאנים, לי הם מזכירים בתיאור משהו מהמומינים. לאור העובדה שההוביטים לא הוצגו כיודעי כל, תהיתי כמה ממה שנאמר עד כה זה ידע נפוץ על הבוגאנים וכמה זו אמת. לפי הנאמר בפרק, מדובר ביצורים של פולקלור הוביטי שעטו בשר ודם.

תודה על התגובה.
ההשערות/ניחושים בפסקה הראשונה מעניינים מאד וראויים למחשבה. לצערי, מחשש לספויילרים אני כמובן לא אוכל לתת תשובה לשאלת ההיכרות המוקדמת של הלקליריה, אם היתה לה, והשאלה עם הבוגאנים משתפים פעולה עם מישהו בתוך הפלך.
ואכן - מה שקרה בסוף זו דילמה קשה של זמן מלחמה, ולא בכדי השארתי שם את התוצאה לחלוטין להחלטה של הדמויות.

את יתר הפוסט לא ממש הבנתי.
לא רואה את הקשר בין תקופה תעשייתית (התשובה היא לא), לבין העובדה שבוגאן בד"כ לא מספיק תבוניים ובעלי כשרון כדי לייצר לעצמם נשק מעבר לרמה מאולתרת של חניתות ואלות, ופתאום הם מופיעים כשיש להם שריונות עור באיכות לא רעה, חרבות וכ"ו.

לגבי השיר-
אם אכן זה שיר שמקורו בחיילים של בני פאנור בעידן הראשון, סביר להניח שאלפים רבים אחרים התייחסו אליהם, במופגן או מאחורי הגב, באורח שלא טוב בהרבה מאיך שמתייחסים לפיראטים...

פרק טוב. נדמה שהבוגאנים עובדים בשיתוף פעולה עם מישהו מבפנים. ולהלקליריה היה בעבר (?) קשר כלשהו לשרת המלחמה אלדראל. אהבתי את הסצנה בבית המכס. אני מקווה שלפנקס ההוא תהיה תועלת בעתיד או שהם סתם בזבזו את זמנם שם לשווא.

הדילמה עם נער הבוגאנים בסוף הפרק היא דילמה קלסית של זמן מלחמה. היא גם מלמדת שכרגע ללואיסה אין שום שנאה בוערת כלפי הבוגאנים (הנער עדיין חלק מחוליית לוחמים. וקרוב לוודאי שלא היה מעריך את הרחמים שלה.)

האם ההוביטים נכנסו לתקופה התעשייתית? הזכרת שנשק ברמה שהייתה ברשות הבוגאנים לא יכלה להיות ברשותם. בדיוק אתמול הייתי במוזיאון ארץ ישראל וראיתי סרטון קצר על חרש נשק בירדן שייצר פיגיונות מכל מיני מקורות שהוא סחב מהם לפי המדריך. גם היה הרבה יותר מקובל פעם להשתמש מחדש בחלקי ציוד ישנים למטרות חדשות.

הבוגאנים גם כך מזכירים לי משהו מהמומינים. העניין עם חגבי הענק נראה לי יותר כמו משהו שהיה מתאים לקלדאריה או מלסטרה אלא אם כן מדובר בחגבים גדולים ביחס להוביטים שזה עדיין מטריד מעט אבל בגבולות הסבירות.

השיר על שבעת החרבות נשמע לי כמו גרסה מסוגננת של שיר פיראטים בו הצוות שר לתהילתו ובז לעכברי היבשה.

"הלקליריה נשענה לאחור ועצמה את עיניה למחצה, כאשר המילים עלו כמאליהן אל תוך האוויר, שרות שיר מלחמה ישן-נושן, שכוח מלב, של הפרשים עוטי הארגמן ממצודת הימרינג, מעוזם של לורד מאידרוס ואחיו"
----------------------------------------------------------
במילים אחרות: עדכנתי את האתר והעליתי תקציר פרק נוסף בקמפיין 'הטבעות הקרות של גרינפילדס'.

בפרק הנוכחי, ששמו "פצעים ישנים" - לואיזה פרייסגירדל וטומי (טומרוז) באקסטון מצטרפים לאורגת הערפל הלקליריה למרדף אחר היצורים המעוותים שהחריבו את המחפורת של בני באקסטון ולקחו רבים מבני המשפחה כשבויים.
בדרך, מחכים להם אוכלי נבלות מורעבים; מארבים של אויב ערמומי; שרידים מוצפים של בית מכס ישן, שצופן סוד כאוב של מפקח-בכיר שכוח, בעל דעה טובה למדי על עצמו. וגם שיר ישן ושכוח אחד, שחורג במקצת ממה שאפשר היה לצפות מאורגי ערפל, ואפילו מהאלפים העתיקים שהם מתיימרים להיות יורשיהם.

הפרק החדש:
http://members.pundak.co.il/world/kelda ... chap3.html

האינדקס של הקמפיין:
http://members.pundak.co.il/world/kelda ... index.html

תהנו