פעם, בשחר ההיסטוריה של משחקי תפקידים ומבוכים ודרקונים, מבוכים ודרקונים הייתה יותר פרויקט בוטיק ופחות מוצר נוצץ.
באותם ימים נולד לעולם התחביב שלנו, אבל היו לו גם מוזריות, ואחת מהם הייתה לדעתי המקצועות אקרובט, מתנקש ופרש.
עם השנים, המהדורות המתקדמות יותר הפכו להיות פחות נוקשות, עם יותר דרגות חופש ליצור את הדמות שהשחקן רוצה (נציבי יוקרה, ארכיטיפים, בילדים וכך הלאה) והמקצועות הללו נעלמו מהעולם, והוחלפו על-ידי דברים יותר הגיוניים, לטעמי.
עם זאת, לאחרונה הם חזרו במסגרת כל מיני שיטות OSR, למשל OSE וזה גרם לי לחשוב האם יש למקצועות הללו זכות קיום, למעט נוסטלגיה.
ההיבט הראשון שאני אבחן, זה ההיבט ״ההיסטורי״, כלומר האם קיים משהו כזה בהיסטוריה או בספרות פנטזיה פופולארית.
האקרובט - טוב, כמובן שלא היה חייל כזה בשדה הקרב מעולם, וגם בספרות פנטזיה. יש בקרקסים ובספורט, אבל לדעתי אפס קשר לפנטזיה
מתנקש - בוודאי שהיה כזה בהיסטוריה וגם פופולארי מאוד בספרות פנטזיה, אבל כמובן שגם חליפי עם הנוכ. מתנקש טהור לרוב מתואר כנבל.
פרש - מקצוע קרבי מכובד ביותר בהיסטוריה של העולם, למעשה היה גם חיל פרשים בארצות הברית עד 1940 לדעתי. בהיבט פנטזיה, גם קיים אם כי בעיקר אצל ברברים למיניהם.
ועכשיו להיבט השני - האם יש צידוק משחקי לכזה מקצוע. במלים אחרות, האם יהיה בעל ערך ייחודי ברוב המצבים.
אקרובט - יכול להביא עניין וערך במצבים ספציפיים מאוד, כמו מרדף בעיר. חסר תועלת במבוכים, בתוך בניינים לרוב וכך הלאה. בהרבה שיטות אין הבדל בינו לבין נוכל עם אתלטיקה גבוהה.
לכן חסר תועלת, ואם רוצים אפשר לדמות עם יתרון, כשרון, מקצוע יוקרה, בילד וכך הלאה.
מתנקש - בהחלט מביא תועלת, אבל במצבים ספציפיים. ברוב משחקי התפקידים זה קרב-רב ולא דמות אחת מתגנבת.
ברגע שזה קרב רב ההבדל בינו לבין נוכל הולך ומטשטש, לכן חסר טעם כמקצוע לדעתי - אלא אם יש צידוק במערכה.
יש הגיון לדמות עם מקצוע יוקרה, יתרון וכך הלאה.
פרש - בהחלט מביא תועלת, אבל במצבים ספציפיים. ברוב משחקי התפקידים הקרב הוא רגלי ולא קרב רכוב. לכן חסר טעם כמקצוע לדעתי - אלא אם יש צידוק במערכה.
יש הגיון לדמות עם מקצוע יוקרה, יתרון וכך הלאה.
במלים אחרות, לא מבין למה צריך את המקצועות הללו מלכתחילה, ואני שמח שהם לא קיימים יותר, בעיקר האקרובט.
באותם ימים נולד לעולם התחביב שלנו, אבל היו לו גם מוזריות, ואחת מהם הייתה לדעתי המקצועות אקרובט, מתנקש ופרש.
עם השנים, המהדורות המתקדמות יותר הפכו להיות פחות נוקשות, עם יותר דרגות חופש ליצור את הדמות שהשחקן רוצה (נציבי יוקרה, ארכיטיפים, בילדים וכך הלאה) והמקצועות הללו נעלמו מהעולם, והוחלפו על-ידי דברים יותר הגיוניים, לטעמי.
עם זאת, לאחרונה הם חזרו במסגרת כל מיני שיטות OSR, למשל OSE וזה גרם לי לחשוב האם יש למקצועות הללו זכות קיום, למעט נוסטלגיה.
ההיבט הראשון שאני אבחן, זה ההיבט ״ההיסטורי״, כלומר האם קיים משהו כזה בהיסטוריה או בספרות פנטזיה פופולארית.
האקרובט - טוב, כמובן שלא היה חייל כזה בשדה הקרב מעולם, וגם בספרות פנטזיה. יש בקרקסים ובספורט, אבל לדעתי אפס קשר לפנטזיה
מתנקש - בוודאי שהיה כזה בהיסטוריה וגם פופולארי מאוד בספרות פנטזיה, אבל כמובן שגם חליפי עם הנוכ. מתנקש טהור לרוב מתואר כנבל.
פרש - מקצוע קרבי מכובד ביותר בהיסטוריה של העולם, למעשה היה גם חיל פרשים בארצות הברית עד 1940 לדעתי. בהיבט פנטזיה, גם קיים אם כי בעיקר אצל ברברים למיניהם.
ועכשיו להיבט השני - האם יש צידוק משחקי לכזה מקצוע. במלים אחרות, האם יהיה בעל ערך ייחודי ברוב המצבים.
אקרובט - יכול להביא עניין וערך במצבים ספציפיים מאוד, כמו מרדף בעיר. חסר תועלת במבוכים, בתוך בניינים לרוב וכך הלאה. בהרבה שיטות אין הבדל בינו לבין נוכל עם אתלטיקה גבוהה.
לכן חסר תועלת, ואם רוצים אפשר לדמות עם יתרון, כשרון, מקצוע יוקרה, בילד וכך הלאה.
מתנקש - בהחלט מביא תועלת, אבל במצבים ספציפיים. ברוב משחקי התפקידים זה קרב-רב ולא דמות אחת מתגנבת.
ברגע שזה קרב רב ההבדל בינו לבין נוכל הולך ומטשטש, לכן חסר טעם כמקצוע לדעתי - אלא אם יש צידוק במערכה.
יש הגיון לדמות עם מקצוע יוקרה, יתרון וכך הלאה.
פרש - בהחלט מביא תועלת, אבל במצבים ספציפיים. ברוב משחקי התפקידים הקרב הוא רגלי ולא קרב רכוב. לכן חסר טעם כמקצוע לדעתי - אלא אם יש צידוק במערכה.
יש הגיון לדמות עם מקצוע יוקרה, יתרון וכך הלאה.
במלים אחרות, לא מבין למה צריך את המקצועות הללו מלכתחילה, ואני שמח שהם לא קיימים יותר, בעיקר האקרובט.