אז באופן מאוד לא קליימטי, כנראה שסיימתי את הסקירה, יש עוד 3 פרקים בספר, ואני פשוט לא מוצא בהם משהו מעניין מידי.
הפרק על המסעות הוא מאוד פלאפי, ואין בו יותר מידי פרט למהירות של קבוצות או דברים בסגנון, אני בטוח שיהיה בזה שימוש מתישהו, אבל אני פשוט מרגיש שלא מעניין אותי לקרוא כמה מייל הקבוצה מסוגלת לגמוע בשעה. כן יש פה פירוט על המצבים (שחלקם העתק הדבק ממו"ד 5) וסוף סוף אנחנו מגלים על יכולת השיגור של הרינג'רס (הם יכולים להשתגר 3 פעמים ביום ממרכז הבקרה למקום בוא יש צרות. למה זה מופיע רק עכשיו ולא בפרק של הציוד אם זה קשור לשעוני היד שלהם? לא יודע) יש פה גם חלק של מחלות ש.... מציג רק מחלה אחת, (טטנוס אם שאלתם את עצמכם) ואיזה בדיחת מטא על הסדרה שאני לא באמת צוחק ממנה, ומדברת על הפעם ההיא שאחת הדמוית הייתה חולה ולא יצאה להרפתקאה כאשר בפועל היה איזה עניין עם השחקנית שלה או משהו. מכל הדומגאות בסדרה הם בוחרים בזה....
על הדרך יש פה דיבור על דאונטיים, שלדעתי זה הפספוס הכי גדול של המשחק, אני חושב שלדבר פה על כמה הדמוית צריכות לחיות מסביב להיותן רינג'רס היה יכול להיות עמוק, עם הסברים על איך דמות צריכה להצליח בלימודים או ללכת לעבודה ואולי על איזה מכאניקה של שמירה על זהות סודית... בפועל יש פה כל מיני דברים בסגנון "אתה יכול לנסות לבנות משהו, השה"מ שלך יחליט מה תגלגל, מה יצא לך, וכמה זמן זה יקח (בחיי, אם אתם לא רוצים לייצר crafting system אז אל תייצרו אחת, השיטה הזו החליטה ללכת על חצי הריון ולהגיד שאפשר לעשות מלאכה ליצרית דברים, אבל אין לזה חוקים מוגדרים ואין לזה הסבר בשום מקום.), האפשרות שלך לעבוד ולהשתפר במה שאתה עושה (בכך שאתה אומר שאתה עובד ומשתפר במה שאתה עושה, אין פה יותר מידי דיברוים על מה עושים בחיי היום יום ואיך זה משפיע על המשחק למעט איזה משפט בסגנון "חיי העבודה שלך יכולים להפשיע על האישיות שלך" אז בשביל צריך להכניס את זה?), והאפשרות להתרפא, כי אם הדמות שלך ישנה 18 שעות ביום, היא יכולה לגלגל בדיקת כוח כדי להתרפא ממחלות (סליחה, מחלה, כי כל המחלות פה הן רק טטנוס בלי הסבר על איך לייצר מחלה או משהו בסגנון, שוב, חצי הריון), שגם עליו אני לא מת. אני אצוטט משתמש מהפורם שבאחד המשחקים שלי הם נכנסו לעיר מוכת מגפות "ציפיתי להילחם בדרקונים, לא באיבולה". תביאו לי פרק שלם שמדבר על חיים בצד היותך רינג'ר, תסבירו לי על הסיכוי לחתוך מחלות ועל מכאניקת סטרס שגוברת ככל שאתה עושה יותר פעולות ביום ומנסה ללהטט בין הדברים, על הסיכוי לחלות או על הצורך בטיפול רפואי לתווך ארוך אם נשברה לך היד בזמן משימה או סתם טיול. היה לכם מקום למס' אינסופי של הערות פלאפית מצד אלפא חמש על מה שבדיוק קראתי לפני 2 שניות, למה אין לכם מקום לזה פה?
או שלא תביאו לי כלום, אני מוכן גם להגיד שזה משחק שנועד להיות מגניב והוא מיועד לפיצוצים ואקשן, אבל כל עוד אתם מתיימרים להציג את 2 הצדדים של חיי הרינג'ר, תעשו את זה עד הסוף.
על פרק 12 דילגתי, הפרק הזה מדבר על העיר אנג'ל גרוב (ופה אני חייב להיכנס לחפירה כי פלאפ ולור. אנג'ל גרוב היא העיר בה התנהלו 5 העונות הראשנות פחות או יותר, ומידי פעם הופיעה כמקום רלבנטי לאיזה פרק מורשת בעונות מאורחות יותר, בעוד שהעיר עצמה "אגדית" ויש לה משקל בעולם, אף פעם לא ישבתי ואמרתי לעצמי "אוף, הלוואי שידעתי מה מחירי השיקים בקניון אנג'ל גרוב או מה רמת זיהום האוויר באיזור התעשייה שלה). הפרק הזה מעצבן אותי. בכנות יש פה 15 עמודים שאני לא יודע מה הם עושים פה. אמרתי לעצמי שהם אולי יהיו רלבנטיים להרפתקאה לדוגמה שמופיעה בסוף הספר, אבל כבר שם יש תיאור חדש של מקומות באנג'ל גרוב שהשחקנים מגיעים אליהם.
במקום לקחת את המקום הזה בשביל להסביר על איך לייצר עיר, או אפילו דוגמה קצת יותר גנרית ופחות מפורטת של ערים ומה מיוחד בהן, הם החליטו להפוך את העיר שעד כה היינו רואים בה בערך 2-3 מקומות (בית הספר, הגרסה שלהם לYMCA שבה כולם מגיעים לעשות אומניות לחימה, ובר המיצים המקומי שאליו כל החברה הצעירים הולכים לשתות גזוז) לעיר שוקקת וגדולה שמרגישה כמו ניסיון להתחרות בניו יורק או משהו בסגנון. אם כבר אתם רוצים לדבר על מקומות, תרחיבו את הספרה ותסבירו על מקומות נוספים, בשלב הזה של המשחק אנחנו עם סדרה שהציגה חקר שלם של החלל, תביאו דוגמה לכוכבים אחרים ואולי חוקים לכוכיבם אחרים. תביאו דוגמה למקומות עתיקים או אפילו תביאו רשימה של אוצרות עתיקים של רינג'רס קדומים. אני לא מבין את הרעיון הגדול בלהשקיע כל כך הרבה (ולשלם לכתובים) על לייצר פרק שלם על אנג'ל גרוב. אני יודע שאני בחיים לא אשתמש בה, וכאשר אריץ את הרפתקאת הניסיון המוכנה מהספר, אני לגמרי הולך לשנות את השמות של העיר והרחובות.
אחרי ראנט לא קצר על שני הפרקים הקודמים, פרק 13 מעניין יותר, ומשמש כמעין מגדיר מפלצות. על הנייר המפלצות מוצלחות ויש ארט לכל מפלצת שזה אכן במקום. אני כן חושב שיש פה מספיק בשביל הרפתקאה. אבל הבעייה הגדולה של הפרק הזה שהוא לא מכיל מספיק.
13 המפלצות הללו הן בערך 11, כי חלקן מופיעות פעמיים בתור משנות צורה או עם צורה חלופית, וכמעט כל אחת כתובה עוד פעם בגרסה מוגדלת שלה לקרב זורדים, שאני לא מרגיש שההבדל כל כך ענקי שלא היה אפשר פשוט להגדיר שיש לה עוד חיים ועושה עוד X נזק בהתקפה. יש בדיוק 4 מפלצות מוגדלות. פירוש הדבר שיש פה 4 קרבות זורדים בשיטה לפני שאתה צריך להתחיל לחלתר, ואני רושם לחלתר כי אין הסבר לאיך לבנות מפלצת ומה מאזן מפלצות ביחס לשחקנים, למעשה לכל מפלצת יש דירוג אתגר שלא אומר כלום, והלוואי שהייתי צוחק, אין הסבר מה זה THREAT LEVEL למרות שהוא מופיע על כל מפלצת. האם זה אומר מה הדרגה שרינג'רס אמורים להיות בה כדי להתמודד איתו? האם זה מס' הרינג'רס שצריכים כדי להתמודד איתו, האם זה דרגת הקושי לרינג'ר אחד? אין לי מושג, וגם לשיטה לא בדיוק ברור מה היא. גם בפרק 14 שאני עוד רגע אגע בו, שהמהות שלו היא איך להריץ משחק אין הסבר חוץ מ"תסתכל במודל שאתה משתמש בו ותוודא שהקבוצה בדרגה מתאימה." נפלא.
לגופו של עניין, יחסית לעולם שאמור להציג מפלצת חדשה בכל שבוע, אין לנו מספיק מפלצות בשביל משחק נורמטיבי, ואף אחד לא יסביר לך איך להכין אחת. הפתרון הוא ללכת לקנות את המודל, שלא קיים.
אלתרתי כבר מספיק אויבים בחיים שלי במשחקים שהרצתי כדי לדעת שזה לא עובד טוב, אין פה כללי אצבע להסתמך עליהם או איזה מסגרת להתבסס עליה. העיקר שיש 20 עמודים על כלי נשק שההבדל בינהם הוא שהגרזן הזה הוא גם תותח והגרזן הזה הוא גם קשת. גם ככה כולם עושים את אותו נזק.
ופרק 14. או בשמו "להריץ הרפתקאה" - השם של הפרק הזה מאוד מתאים, כי הוא מסביר איך להריץ הרפתקאה, היא נקראת "A FOOL’S ERRAND" ואני מתחיל לחשוב שהיא מדברת על מי שרכש את הספר. זה מאוד מרתק שהפרק מסביר שצריך לקרוא את הסטטס של דבשי"ם ושרצוי לעשות סשן 0 כדי להחליט בדיוק מה עושים, ואז מזכיר לשהם שזה המשחק שלו והוא צריך להחליט איך הוא מספר את הסיפור שלו. אבל עדיין יש הסבר של כיצד רצוי לערוך משחק טוב עם איחוד בין קרבות לחקירה ולאינטרקציה חברתית. אחרי 3 עמודים שאומרים לי יותר כלום מרציו של פסק דין בעליון, מגיעה ההרפקתאה לדוגמה. שעליה אני רק יכול להגיד שאם היא הייתה מבוססת על פרק בסדרה, הפרק היה נאסר לשידור בכמה וכמה מדינות לילדים מתחת לגיל 16. יש לנו בה ילדים חטופים, ליצן שהוא מפלצת, אנשים שעלולים למות במהלך המשחק ועוד דברים שאני אעצור עליהם פה כי אני עוד שוקל להריץ את השיטה הזו מתישהו, ואני מרגיש שאסור לספלייר את ההרפתקאה היחידה שניתן להריץ במשחק הזה כרגע.
טוב, בואו נסכם.
השיטה של פאור רינג'רס היא כמו עבודת סמינריון. ברור לחלוטין בהתלחה שמי שכתב את זה תכנן להשקיע, עד הרגע שהוא הבין שאין לו מושג בדיוק מה הוא עושה, העתיק את השלד של העבודה מעבודה אחרת שמישהו אחר עשה, לא שם לב שהוא שכח להוריד את השם מהעבודה, וכדי לוודא שהוא לא נתפס בהתעקה שינה כמה דברים מהותיים בסוף, עם פרק שלם שנועד לגרום לקרוא לפספס את העובדה שאין שום דבר מעניין מעבר לנקודה הזו, ואולי לא תשים לב שאין בכלל תשובה לשאלת המחקר.
האנלוגיה הזו יותר מידי מדוייקת מכדי שאוכל להסביר עד כמה. יש לנו שיטה שבמקום גזע בחרנו במקור של הדמות, במקום מקצוע בחרנו בצבע שלה, ובמקום רקע בחרנו בהשפעה שלה. תיקחו כל אחד משלוש הדברים האלה, תפתחו את הספר לשחקן של מו"ד 5 ותביאו אותו בשלמותו לתוך הפרק המקביל, ותראו שאין הבדל. המשחק הזה היה יכול להתנהל באותה צורה עם במקום צבעים היה לנו את המקצועות מהסל"ש, בדיוק כמו שמו"ד 5 יכולה הייתה להתנהל עם המקורות של השיטה הזו במקום הגזעים שלה (סליחה, מורשת). אז אחרי ששמנו לב שהשלד של העבודה שלנו זהה, אנחנו ממהרים להביא את השיוני שלנו, ומכניסים פרק שלם על נשקים שבמסגרתו חרגנו ממגבלת העמודים שהמרצה הגדיר לנו, אבל זה בסדר כי יש שם פירוט על כלי נשק שבחיים לא יגיעו לשימוש במשחק. שעד לרגע הזה אני תוהה אם יש למישהו את הנתונים הקוגנטיבים הנדרשים כדי להבין בצורה מספקת מה ההבדל המהותי בין נשק לנשק, או שפשוט זה פיקציה שהמטרה היא שכולנו נאמין בה מספיק חזק עד שנחליט שזה שההבדל בין הנשקים הללו הוא שיש בינהם הבדל.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד גיוון בנשקים והייתי שמח לחזור לעטרתה של מו"ד 4 בה לכל נשק היה ממד טקטי שונה משל האחר, והיית לעיתים בוחר בנשק שעושה פחות נזק בשביל יותר דיוק, או נשק שמבטיח שתעשה כמות מינמאלית של נזק על פני נשק שמבטיח שתעשה עוד נזק בפגיעה קריטית. אבל הההבדלים פה הם כל כך עמוקים לצד היותם כל כך מינורים. שהיה עדיף לייבא את מסגרת הנזק של הים השביעי ולהגדיר שכל הנשקים גורמים לאותו נזק בסיסי, מה שמעלה את כמות הנזק היא היכולת של השחקן. גם ככה אנחנו מדברים על סדרה שבמסגרתה כל הדמוית השתמשו באותו נשק למשך 10 פרקים בערך לפני שהם עברו לנשק הטוב יותר ל10 הפרקים הבאים ועד לסוף הסדרה.
אז אחרי שהמרצה שלנו סיים לקרוא את הפרק על נשקים והבין שהסטודנט אכן הביא משהו חדש, ודאגנו קצת למשוך אותו באף עם הסבר על רכבים והבטחה שבפרק השלישי של העבדוה נגיע לאיזה הסבר מדהים שיעיף לו את הפוני, אפשר לחזור לשלד המקורי של השיטה ופשוט להסביר את מסגרת הקרב. אני לא יכול להתלונן פה, כי אני מניח שצריך להסביר איזה מסגרת קרב כלשהי כדי שיהיה ניתן לשחק בשיטה. והאמת שזה לגיטמי לקחת את החוקים היחיסת ברורים של מו"ד 5 בשביל זה. אני לא אומר שהמטרה פה היא לחדש, אם כבר אני כועס על מקומות שבהם נעשה חידוש מיותר למדי או הסבר כבד מידי על סיטואציה לא שכיחה, אבל אפשר להתמודד עם זה.
ואז מגיעים לחלק בעבודה שהמהות הפשוטה שלו היא שהסטודנט גילה שיש לו שבוע להגיש אותה, אז צריך למלא אותה בכמה שיותר טקטסים כדי לעבות את העבודה ולהגיש אותה בשביל הציון הנכסף, אז הנה פרק על מפלצות בלי מספיק מפלצות, פרק שלם על עיר שלא מעניינת אף אחד והייתה יכולה לסגור 2 עמודים בפרק הפתיחה. ולבסוף פרק על איך להריץ משחק ספציפי מאוד, אבל העיקר שתוכל להשקיע ולנסות לייצר משחק כזה בעצמך. אבל אדוני המרצה, אם תסתכל בעמוד 3 הבאתי מכאניקה חדשה לגמרי שלא הייתה נפוצה בשום דבר אחר, וגם ככה אין לך כוח לקרוא בצורה ביקורתית ומסודרת את ה20 עמודים האחרונים של העבודה, לכן אני מצפה לציון טוב.
האמת הפשוטה היא שהשיטה הזו צריכה 2 דברים כדי לעבוד, ושניהם היו צריכים לצאת יחד עם הספר הזה. הראשון הוא מדריך לשה"מ, והשני הוא מגדיר מפלצות, בחיי, אנחנו מדברים על סדרה שאמורות להיות בה 30 מפלצות בערך בעונה, ואם החלטתם ללכת על 5 עונות אמורות להיות לכן בקלות 150 מפלצות אם לא יותר. למה לעזזאל יש כזו כמות קטנה של מפלצות בשיטה הזו, ומה אני אמור לעשות אחרי שאיכשהו השחקנים שלי הביסו את כולם (אגב, למקרה שתהיתם שאולי יש איזה היגיון מאחורי ד"א של המפלצות ואני לפחות יכול לבנות איזה מסילה בין החלשה ביותר לחזקה ביותר ולייצר הרפתקאה שתתחיל מלמטה עד לניצחון על האויב החזק ביותר בספר [ד"א 12 דרך אגב, שמבחינתי זה אומר שהוא נועד לקבוצה בדרגה 12, או שהוא מאוד מאוד מוכשר בניהול משאבי אנוש ובוגר תואר ראשון במדעי ההתנהגות. הספר לא בדיוק מסביר לי מה ההבדל בין ד"א 0 לבין ד"א 12 אז אני מניח שזה יכול להיות לפחות אחד מהשנים] אז לא, זה לא 12 מפלצות שנעות בין 1 ל12, אלה שהן מחולקות כמו תוספות על פיצה, יש קצת ד"א 3 פה, יש קצת ד"א 2 שם, יש מצב שאין בכלל ד"א 7). תביאו לי נתונים של לורד Z בתור איום בד"א 20 (כאמור, לקבוצה בד"א 20 או אולי שזה אומר שהוא שופט בבית המשפט העליון של מדינת ניו-יורק) לצד ריטה רפולסה ואסטרונמה. תביאו לי את הנתונים של אימפרית המכוונת שאמורים להיות איפשהו בתוך אחת העונות שהחלטתם לאמץ לסדרה (למה לעזזאל יש פה כוחות של זיאו אם אין פה את האויבים של זיאו) ובשם כל צינורות הכוח במפקדה של זורדון, תביאו לי יותר מסוג אחד של חפשי"ם, אמורים להיות לכם חמישה לפחות, ופה אתם מביאים לי 3 פעמים את אותו חפ"ש, כאשר מסתבר שיש הבדל בדרגת הקושי אם הוא לובש תחפושת או לא.
לצד זה, תביאו לי מדריך לשה"מ, שמסביר יותר על דברים מהותיים לשה"ם, שיסביר איך להריץ משחק, על יותר ממחלה אחת, על חוקי דאונטיים רלבנטים ועל, ואני לא חושב שאני יכול להיות יותר ישיר מזה- על איך לבנות הרפתקאה בעצמי ולהיות מסוגל להריץ בה. אתם מתיימרים לרכב על גל הצלחה של שיטה שלא מצליחה להכינס בספר אחד. המדריך לשחקן של מו"ד 5 יותר ארוך מהספר הזה והוא לא מתיימר לייצג את כל מה שצריך כדי להריץ משחק בשיטה.
ואם אתם בכל זאת תעבי בצע, והחלטתם שהדרך היחידה לשחק במשחק הזה היא לקנות מודלים, אז... תוציאו מודלים? זה לא שיש פה קושי רב מידי לחשוב על עלילה, יש לכם סדרות שלמות שאתם מסוגלים להעתיק פרקים שלמים בהם עד לרמת המנולוג של הנבל. וואלה הייתי כועס עם לצד הספר הזה היה מגיע חוברת מודלים של 300 עמודים במחיר מלא. אבל לפחות הייתי אומר "טוב אני מניח שאני אשתמש בה מתישהו". על פני הריק שקיים פה.
ולמען ה', שמישהו יסביר לי מתי עולים רמה בשיטה הזו. כי כמו 99% ממה שקורה בה, גם זו החלטה שריותית של השה"מ.
גזר דין
אני מבואס, אני מבואס כי חשבתי שהשיטה הזו הולכת לפתוח איזה פתח קטן ומעניין לשחק בו בגישה שונה יותר, דיימנתי משחקים שהדמוית הן גיבורות לצד שהן אנשים רגילים, רציתי דמוית שמגיעות מבית הרוס ומתמודדות עם להחזיק את המשפחה שלהן מעל המים לצד להילחם במפלצת סמוראי מכנאית ענקית, יחד עם דמוית של תיכוניסטים שברור להם שיש איזה מפלצת שעושה נזק בעולם, אבל יש להם מחר את מבחני המצ"ב שיקבעו אם הם יתקבלו לאוניסבטריסה היקורתית או שיצטרכו ללכת לקולג' הקהילתי. ומה שקיבלתי זה נתונים על כלי רכב שאני אמור מתישהו להכניס למשחק, זו החלטה שרירותית.
בכנות, הדוגמה הטובה ביותר לשיטה הזו היא משחק מחשב שפשוט יצא לפני הזמן, כנראה שהמפיצה הבטיחה דדליין שאף אחד לא באמת הצליח לעמוד בו, אבל אין ברירה וחייבים לעמוד בדדלין, אנשים ירכשו את הספר ואולי יתבאסו, אבל בגלל אפשר להוציא איזה עדכון אם נחליט שזה נכון, או לכל הפחות להוציא ספר חדש מועדכן במחיר מלא. בפועל? אני מניח שאני ממש אופטימי ושהשיטה הזו לא הולכת לבית הקברות של שיטות, יש גבול כמה אפשר לקוות לרכב על גל נוסלטגיה של אנשים שהיו בני 6 כשהסדרה עליה המשחק יצאה.
כל מה שרק ניתן לי לקוות שצוות רינג'רים כלשהו יביס את המפלצת שהיא השיטה הזו, ואז היא תחזור עוד פעם גדולה יותר וחזקה יותר.
) והוא כתוב נהדר כמה שהוא עצוב.
