בני אנוש
הם ממוצעים, הם נראים ממוצע, וכל דבר שהם עושים הוא ממוצע. בני אנוש הם הגזע שכנגדו תמיד נעשה השוואה אליו ביחס לגזעים אחרים.
בני האנוש הם צאצים ישירם של בני האור, והם הגיעו מזרם שבחר לחיות בשטחים הפתוחים ובמישורים. בני האור האלה הקימו להם מושבות וכפרים רחוק מהררים ומהיערות. הם בחרו לחיות חיים של שיתוף פעולה בסיסי, הם היו חקלאים ובנאים. הם העריכו מנוחה טובה וחיפשו חיים טובים. לכן הם גם בחרו להקים הגנות מסביב למושבות שלהם, ולחיות חיים בהם הם הגנו אחד על השני ככל הניתן.
לימים קבוצה מתוך בני האור האלה יבחרו לחיות חיים שלווים יותר ולהשקיע פחות בעבודה קשה ויותר בחיים של הנאה ושקט, הם ינדודו לעבר היערות לתקופה ולבסוף יתיישבו באיזור הגבעות, הם יהיה בני המחצית הראשנים (ובהם ניגע במועד מאוחר יותר)
כמות מכובדת של שנים מאוחרת יותר, הפכו בני האנוש לגזע הדוממינטי בסיאן, בעוד האלפים מצאו להם דרך לקבל חיי אלמוות, ובועד הגמדים הצליחו לאמץ את גופם לחיים ארוכים יותר, בני האנוש חיו חיים באורך סביר, ובאופן נדיר היו מצליחים להגיע למעל ל90 שנה. הם היו הרבה יותר פוריים מהגזעים האחרים, ולכן הצליחו להתגבר על אורך החיים הקצר יחיסת על ידי גידול אוכלוסיה גדולה יותר, יתרה מכך, החיים הקצרים שלהם אפשרו להם גם להגיע לבגרות בשלב מוקדם הרבה יותר, ובני אנוש בגילי 14-16 כבר היו עוזבים את בית המשפחה שלהם ומקימים להם בית חדש, לעיתים בעיירות חדשות.
לבני האנוש הייתה תרבות יחסית עשירה, הערים שהם בנו היו בגדליה מתמדת, והם בוחרו (או קוללו, תלוי במי שואל) בשאפתנות מוגברת, הם תמיד חיפשו איך להתעלות על עצמם, או חשוב יותר, איך להתעלות אחד על השני. הדברים האלה גרמו להם להתחרות אחד בשני, ולייצר קרקע פורייה למיזמים גדולם, יצירות אומונות, וחדשנות טכנולוגית. ההנחה הרווחת היא שהיו יותר ערי בני אנוש מערי גזעים אחרים ביחס של 1 ל10 בערך.
לבני האנוש היו 2 פטרונים עיקריים בימים העתיקים, בעוד השמות של האלים נעלמו, כן ידוע מה היה התקפיד שלהם בההירכייה השמימית, הפטרון הראשון היה אדון המלחמה, שכן לא היה גזע אחר שהצליח להתחרות ברצון של בני האנוש להילחם אחד בשני, היו גזעים אחרים שהיו מחרחרי מלחמה כמו האורקים בני החושך, אבל הלחימה בינהם אף פעם לא הייתה עמוקה כמו מלחמות בני האנוש, בעוד הגזעים האחרים נלחמו למען הלחימה, בני האנוש נלחמו למען מטרה כלשהי, המטרה הבלתי ניתנת להשגה הזו, תמיד גרמה לכך שהמלחמות יהיו חריפות ואורוכות, אולי הן לא היו איכותיות כמו מלחמות אחרות, אבל אדון המלחמה העריך כמות על פני איכות.
הפטרון השני הייתה "האמא הגדולה", אומרים עליה שהיא הייתה האלה שלמידה את בני התמותה קסם, ובעיקר לימדה את הנשים את קסמי הנשים הסודיים שלהן. תרבות בני האנוש העתיקה דגלה בהולדה של כמה שיותר ילדים וכי תפקיד האישה הוא להיות האחראית על הבית ועל הילדים, מה שהפך את רוב הנשים למאמינות באמא הגדולה מכורח הנסיבות- מישהי להתפלל אליה כדי לבקש הריון חלק ולידה חלקה עוד יותר, ולבקש ביטחון לילדים ולבעל הייתה דמות מאוד מבוקשת בחברה האנושית. יש כמה טענות שאומורות שלבני האנוש היו עוד 2 אלות שאלהין הם סגדו, אבל מרבית החוקרים מניחים שהיה מדובר בעוד 2 היבטים של אותה האלה- העלמה, האמא, והזקנה. היבטים אלה אפשרו לבני האנוש לראות את האמא הגדולה בתור מישהי שעוברת הליך דומה לשלהם, בדרך הארוכה אותם עברו מצעירים לזקנים.
כך או כך, תרבות בני האנוש נחרבה כמעט כליל במלחמה הגדולה, מאחר והם היו האימפריה הגדולה ביותר, הם גם סבלו מהנזק הגדול ביותר. כל עיר וממלכה שהיו קיימות מחוץ לאינפרניה הושמדו כליל. והממלכות שהיו קיימות באינפרניה עברו "הארצה" קשה וכואבת, הן העיר הקדושה שהפכה להיות אסורה על ידי 4 הברונים. והן עיר הבירה שהפכה להיות מצדות הסינטדל. ערים אחרות של בני האדם לא היו חשובות מספיק כדי להישמר בשלמותן. ערים אלה נהרסו עד היסוד ונבזזו, וחלק מההריסות שלהן עוד קיימות בשממות שבין הברוניות.
בגלל טבעם ואופים של בני האדם, הם נמצאים בכל 4 הברנויות בכמות כמעט שווה, הם רוב בכמעט כל ברונות ובדרך כלל יחשבו לבעל זכויות זהות לשאר הגזעים במקום (כל עוד מדובר על תעדוף על רק גזע), המקום העיקרי בו בני האנוש יחשבו כבני מעמד דרג ב' הוא באימפריוס, שהם הם זניחים ביחס ללטאשים ובני הדרקון, ואף מסוגלים להיות תחת תקופות של "דילול" על מנת למנוע מהעבדים שם להיות רבים בצורה מסוכנת.
והמקום העיקרי בו הם יחשבו לגזע דומיננטי יהיה תחת הבאנשי, בעיקר כי הם הופכים להיות הגורם העיקרי בקוקלטיב, שמאפשר להם בעצם לקבוע את הרצונות והעדפות של הקולקטיב.
בני האנוש גם חיים תחת ברון החטאים תחת המכשפה, אין להם מעמד מיוחד מידי תחת אף אחד מהם, ולמרות שהם בדרך כלל יהיו רוב בכל אוכלסויה, אף אחד מהברונים האלה לא מעניק להם יחס מיוחד ביחס לגזעים אחרים.
היכולת של בני האנוש להתרבות עם כמעט כל הגזעים האחרים מאפשר להם לעיתים להתערב עם אוכלוסיות נוספות, לרוב גזעי ה"מחצית" (חצי אלפים, חצי אורקים, חצי גמדים וכו') יהיו שייכים לקהילת בני אנוש ולא לקהילת הגזע השני, בעיקר כי הם נותים לשמור בעיקר על המאפיניים האנושיים שלהם ולא המאפניים של ההורה השני.
לבני האנוש יש זיכרון קצר ותוחלת חיים קצרה עוד פחות, אבל הם הגזע שהצליח להסתגל למצבים חדשים בצורה הטובה ביותר, והם עברו את המעבר לשלטון הברונים במהירות ובפשטות יחסית, אולי זו הסיבה שהם כלל לא חולמים על תהילות העבר שלהם ועל החיים שאולי היו להם לולא הברונים היו קיימים, בשביל חלקם. הם בסך הכל החליפו מלך אחד במלך אחר, ואל אחד באל אחר.
