יערות רחבי ידיים, נהרות אינסופיים, פסגות הרים מושלגות עד קץ הזמנים ומחנה שהוקם בעבודת כפיים. כל אלו ועוד מסתתרים בספר המסקרן "גיבורי הפרא" למשחק התפקידים פאת'פיינדר, אשר שואף להרחיב את מגוון האפשרויות של גיבורים אשר יצאו להתמודד עם אזורי הפרא, ולתגמל את אלו אשר רוצים לכבוש אותם.
גיבורי הפרא הוא אחד מאותם הספרים שאמורים להגיע כבר מרגע שהחברה ביססה את עצמה. הוא חלק מסדרה של ספרי הרחבה קטנים לשחקנים, שכוללת גם את גיבורי הרחובות, לה כבר פרסמתי סקירה.
ברבים מסיפורי ההרפתקה של הגיבורים הגדולים ביותר משתתף לפחות יער אחד, או מדבר צחיח, ואולי אף הרים בלתי עבירים. בשביל חוקים נוספים שימקדו את הדמויות, ציוד שישאיר אותן בחיים, לחשים חדשים ושלל אפשרויות נוספות, אנחנו זקוקים לספר שכזה. ובשל כך, יצאתי לבדוק האם הוא עושה את עבודתו נאמנה.
אחד הדברים שמושכים את העין כשפותחים את הספר היא שבתוכן העניינים שלו אין חלוקה לפרקים, אלא לנקודות עניין – לשרוד בחוצות הפרא, עשבונאות, האמונה הירוקה החיה שבפנים, ועוד. זה לא מקרי. הספר הוא חלק מסדרה בשם "חבר לשחקן", שנועד לתת לשחקני פאת'פיינדר עושר חדש של אפשרויות. בכל הספרים הללו יש חלוקה לנקודות עניין, ובשלושים ושישה עמודים זאת הבחירה הנכונה.
בהתאם לכך, אחלק את הסקירה שלי על פי נקודות העניין שלהם, במקום חלוקה מסורתית לפרקים גדולים.
פאיזו ידועה כאחת מהחברות הגדולות ביותר להעסקת אומנים מוכשרים, וכמו ברוב המוחלט של ספריהם, זה ניכר גם כאן. מעבר לכך שהאיורים מדהימים, הם גם משקפים טוב לטעמי את הגישה שהספר מנסה לעודד: מתוך שלל האיורים, רק שלושה מציגים קרב. הספר אומנם בא להרחיב גם אפשרויות מכאניות לדמויות, אבל הוא מציע שלל דברים חדשים כדי לעבוד עם הסביבה, כמו הקמת מחנה, לחשים וציוד כדי לשרוד כיאות. למרבה הצער, כמעט כל האיורים מציגים חורשות ועצים... הטבע גם מכיל מדבריות צחיחים, הרים קפואים ואגמים. לפחות זה לא ניכר באפשרויות שהספר מציע.
הספר פותח במפה של עולם הבית של פאיזו, גולאריון, ומציג בו ארגונים רבים שיכולים להשתתף בהרפתקה ממוקדת בפרא, ואת האזורים בהם הארגונים ממוקדים, וממשיך להסבר קצר על הדברים שנוכל למצוא בספר ועל המקצועות בהם הוא יתמקד – אלכימאי, פרש, דרואיד ומכשפה.
הוא ממשיך בפתיחה קצרה על החיים בטבע של גולאריון ונותן מספר דוגמות לשילוב שלו בעולם. לאחר מכן, ישנם מספר רקעים חדשים. רובם חביבים אך לא חזקים במיוחד, כמו למשל להיות מגודל על ידי חיות שמאפשר לך לתקשר עם החיות שגידלו אותך. האחד שקרץ לי ביותר הוא מקהילה טבעית שמאפשר לך לבחור את השפה הדרואידית, אך גם להיות ניצוד על ידי דרואידים שירצו להגן על מורשתם.
בנוסף, הנקודה ממשיכה עם העניין צעד קדימה ונותנת לשחקן אפשרות לשחק עם נקודות הרקע שלו (חוק מהמדריך המתקדם לגזעים) כדי ליצור יליד פיות מיוחד משלו, ולהקנות לו למשל קסם פיות או ראייה באור מועט. בהחלט מגניב.
הנקודה הזאת מסבירה על החיים והתגובות של גזעים נפוצים אל הטבע והפרא, על הקשיים שהם נתקלים בהם ובכלל על השימוש שלהם בטבע ועל היחס שלהם אליו. בנוסף, ישנה אפשרות קראנצ'ית נוספת לכל גזע שמחליפה מאפיין שלו מבלי להפוך אותו לתת גזע, ובכך מחזקת את הקשר של הדמות לטבע. דוגמה אחת לביצוע כזה:
חצי אורקים – בעוד האורקים הם פראים שקוצצים את העצים ומשתמשים בהם כדלק תבערה לכבשנים כדי ליצור נשקים ושאר כלי מלחמה, חצאי אורקים לרוב מורדים בגישה הזאת ומוכנים להגן על הטבע מפני רמיסה, ועלולים למצוא בעצמם את הכוח להמשיך ולהילחם כשאחרים כבר יפלו. הם בוחרים תוואי שטח מרשימת תוואי השטח של הסייר וכשהם מושבתים ומבצעים בו פעולה רגילה, הם אינם נופלים אלא ממשיכים להיות מושבתים. חזק למדי, יחסית לכוח גזע.
בנוסף, יש פסקה שכוללת את שאר הגזעים כמו קובולדים וגובלינים, שלא שומרים על האזורים ומטנפים את המאורות בהן הם חיים.
פסקאות מפורטות, ולשמחתי לא קשורות אוטומטית לעולם המערכה. הגמדים מכבדים את הטבע ובעיקר את הפטריות ושאר הצמחים מהם המשקאות המפורסמים שלהם עשויים, האלפים כמובן אוהבי טבע ועומדים אל מול בני האנוש המחפשים להתרחב כל הזמן, וחצאי האלפים נקרעים בין שתי הגישות.
אחרי הכל, אם הגענו כבר לחוצות נרצה לשרוד, לא?
החלק מכיל חוקים רבים למצבים מגוונים: החל מיצירת כלים בסיסיים כמו רפסודה, לפיד וחבל, כלה בהדלקת אש ובכיסוי עקבות ועד לבניית מלכודות (פסקה שלצערי מפנה לשני ספרי הרחבה שונים). בסך הכל חוקים חביבים ולא מסובכים במיוחד שיעילים במצבים רבים במשחק מבוסס טבע.
ממשיכים משם לציוד מיוחד שיכול לעזור מאוד להרפתקנים החביבים – שיקוי שנותן לאדם ראיית חושך אך גם רגישות לאור, חוסם ריחות כדי שלא יעקבו אחרי הקבוצה, ואפילו קופסה קסומה שעוזרת לחזות את מזג האוויר הקרוב, כי מי סומך בכלל על חזאים? בנוסף, יש ערכות ציוד שמתאימות לשלל תוואי שטח, כמו למשל הערכה לחוצות הקפואות שמכילה נרות וציוד לתאורה, גרזן יד, את חפירה משרוקית ושלל דברים טובים, בנוסף לבגדים חמים כמובן.
הוהו, הנה החלק שלו ציפיתי יותר מכל. האם הטבע יספק רשימת עשבים מרשימה שהמנחה יוכל להכניס למשחקו? הבה ונראה.
מעבר לפתיחה קצרה והסבר מהיר על הדרך למצוא את הצמחים הללו (עם התעלמות מד"ק למציאתם, יש לציין. ד"ק ליצירה קיימים), אנחנו מקבלים רשימה של שישה צמחים חדשים שיכולים לסייע לנו, וכולם מגניבים. אחד, למשל, מוכנס לתה ונותן לשישה אנשים מנוחה של שמונה שעות גם אם ישנו שש שעות. השני גורם לאנשים תמימים להתגרד בצורה נוראית אך גובלינים חסינים אליו, השלישי עוזר לעצור דימום, הרביעי הוא קקטוס מעוות על ידי הקסם שמשמש כרכיב לחשים כרצון המטיל ואף מקנה לו בונוס חביב, החמישי מגרש אל מתים לא תבוניים והשישי מקנה בונוס לבדיקות רחרוח.
כפי שעיניכם רואות, במקרה נדיר זה פירטתי את כל הצמחים כי אני כל כך מתרגש מהם. לכולם יש שמות מיוחדים, הסבר מהיר על הפלאף שלהם ותכונות ייחודיות ושימושיות. בהחלט מעולה.
בחלק השני של הנקודה מוצג ארכטיפ למכשפה, שהופך אותה לעשבונית שכולנו מכירים מסיפורי העם. הארכטיפ נותן לה לרקוח שיקויים ותרכובות שעוזרים לחברי הקבוצה להתגבר על מחלות ומצבים קשים ואף מרעילים את האויבים, והופך אותה לדמות תמיכה ממש לא רעה, ולחצי אלכימאית בעצמה.
הנקודה הכי טובה בספר, ללא ספק, מציגה לנו אמונה חדשה חסרת כל פנתיאון, מקומות מקודשים או ראש דתי.
היא פשוט נוצרה כשמאמיניה הבינו את כוחו ויופיו של הטבע, ודוגלת בכך שמאמיניה יעשו כישר בעיניהם.
יש הסבר מפורט על האמונה ועל הדרך בה נוצרה – במקור, ארבעה מעגלי דרואידים שהאמינו בתפיסות שונות בהן מכבדים את הטבע נפגשו ונלחמו עד שהעולם עצמו עצר אותם. הדרואידים הבינו את הרמז, ומאז נלחשו שמועות שלעולם עצמו יש רוח שעצרה את הקרב.
התיאור ממשיך ומספר לנו על הרפתקנים מצויים של האמונה הירוקה, ומעבר לדרואידים, סיירים וציידים נכנסים גם מכשפים ומכשפות, ואולי אף אורקלים.
בנוסף, הדרואידים הם מגשרים ושליחי-שלום מצוינים כיוון שהם נשבעו לשמור על נייטרליות, במידה והם מוכנים לקבל על עצמם את התפקיד. מסופר לנו גם על הכמורה של האמונה הירוקה ועל הקונפליקט הפנימי בה – בשעה שחלק מאנשי הדת שלה עוזרים ליישובים לאגור מזון ולשרוד בצורה שמכבדת את הטבע, חלק אחר לא מוכן לעזור להם וטוען שזהו מעגל החיים. לבסוף, ישנה פסקה שמסבירה על היחסים של הדת עם דתות אחרות – בעוד שהם בני ברית של דתות ששומרות על המעגל הטבעי, הם אויבים לא קטנים של אלים המקדמים ציוויליזציה ובנייה על חשבון היערות.
הנקודה נחתמת בארכטיפ חדש לרוכב שמקנה לו גישה למסדר האמונה הירוקה, ובנוסף אליו רשימת גישות לחשים חדשות למכשפה שמתמקדים באלמנט מסויים של הטבע, לבחירתה – הרים, סערות, קיץ וקוצים. אף על פי שאני לא מבין את ההקשר של קוצים, ניכר בכל החלק הזה השקעה מרבית והוא ללא ספק לב הספר. בראבו.
כאן יש התמקדות בחוקי בניית המבצרים שמוצגים בספר ההרחבה המערכה האולטימטיבית. לא אפרט יותר מדי, מכיוון שהוא מלא אפשרויות מכאניות שדורשות היכרות עם החוקים הללו, אך יש כאן כמה אפשרויות מעניינות – חומות טבעיות שמסתירות בניינים אחרים מעין ומשתלבות טוב בסביבה, מערות שבהם האנשים יכולים לחיות בחשאי, ובארות מים טבעיות שמשמשות למשיכת חיות שלוות ולמנוחה, אך גם תופסות את עיניהם של טורפים כאלה ואחרים. בנוסף, מוצגים שני שינויי חדרים, אשר אחד מהם מאפשר לשנות חדר כך שיתאים לכישוף לחשים טבעיים, ושני צוותים חדשים, אשר אחד מהם מתמחה בעבודת הארץ ובטיפול מסור בה.
בסך הכל, נראה בסדר גמור. שום דבר פה לא הדהים אותי, אבל האפשרויות סבירות ומגוונות.
מאחזי חוצות הפרא
כפי שאפשר לנחש, גם פרק זה עוסק בבניית המבנים, וגם בו לא אאריך במילים כי הוא דורש היכרות עמוקה עם החוקים. הוא מציג שלושה מנהלים חדשים, כמו למשל ראש גששים. בנוסף, הוא מכיל שישה מבנים חדשים – לדוגמה בקתת מכשפה, מעגל דרואידים ואפילו בתים על עצים. אפשרויות חמודות, ולעומת הנקודה הקודמת החלק הזה מלווה בהרבה מאוד איורים.
הפרק הזה מציג חמישה מסדרים חדשים שהספקנו להכיר ממש בהתחלה, במפת הנקודות שסימנה איפה תחום ההשפעה של הרבה מאוד מסדרים. בנוסף, מעבר להצטרפות הפלאפית אליהם ניתן גם כישרון עבודת צוות שמייחד את הדמויות אשר פועלות עבורם. דוגמה אחת לביצוע שכזה:
אדוני הממותות – איש לא התמודד עם יותר אתגרים מאשר אדוני הממותות. הקבוצה הזאת מצוייה במאבק תמידי עם האורקים ממאחז בלקזן, איריסן הקפואה והשדים מפצע-העולם. רבים אשר מצטרפים לקבוצה זאת אכן עוזבים את ביתם כדי לאתגר את עצמם ולבחון את הגבולות שלהם. רבים מאדוני הממותות רועים וצדים את חיות החורף של איריסן, וישנה אמונה רווחת בארגון שהם הצאצאים האמיתיים של ארץ החורף ורק הם זכאים לכל פירותיה. לכך גם מצטרף כישרון ייחודי - מכיוון שאנשי הארגון עובדים בשיתוף פעולה תמידי כדי לצוד חיות גדולות יותר, הם נחשבים כמאגפים סביב יצורים גדולים כל עוד שניים מהארגון סמוכים ליצור, גם אם לא בעמדה אמיתית של איגוף על פי החוקים.
בסך הכל, החלק הזה נחמד מאוד. הוא אומנם קשור לגולאריון, אבל אפשר בקלות לקחת ממנו השראה ולהעביר אותו לכל עולם מערכה אחר. הארגונים שונים זה מזה ומעניין לקרוא עליהם, והכישרונות החדשים ממש מגניבים – האהוב עלי היה של שני מטילי לחשים שיכולים לתת אחד לשני כשרונות על-קסם ובעצם לגוון את הקסמים אחד של השני ולהפוך את הקרב למעניין יותר.
הגענו לחלק הסכנות – ולא, לא אלו שאתם חושבים עליהן. מדובר ברעלים ובמלכודות.
הרעלים לא מעניינים במיוחד. רובם עושים נזק כזה או אחר לתכונות, ולאחד גובלינים חסינים (כבר הדבר השני שהם חסינים אליו, מי ידע שהם כל כך קשוחים?), ושני משומש הרבה בחברה הגובלינית. אני מבין שלפאיזו יש רומן עם גובלינים, אבל מותר להכניס גם יצורים אחרים, כמו למשל אלפים אפלים, להם החלק הזה מתאים ככפפה ליד. הרעל הכי מעניין הוא אחד שגורם למטרה לצחוק ללא שליטה, אבל גם הוא מחקה לחש דומה. אף פעם לא אהבתי רעלים במערכת של שלוש וחצי או פאת'פיינדר, אבל איכשהו קיוויתי שזה יהיה מעניין יותר. חבל.
המלכודות לא מעניינות במיוחד גם כן. יש לנו בול עץ מתנגש חביב, כמנהג הסרטים המצוירים, וגם מלכודת של שני בולי עץ מתנגשים... תודה, אבל לא תודה. הייתי מעדיף משהו שונה, לשכפל מלכודות גם אני יודע. יש עוד כמה מלכודות לא ממש מעניינות, החביבה ביותר שתפסה את עיניי הייתה רשת ציידים מורמת שכולאת את המטרה למעלה, מתפתלת וצועקת.
הנקודה נגמרת ברשימת כישרונות לנוכל, חמישה במספר. הראשון זה חסינות לרעל ספציפי אחד, חלש וגם לא ממש מעניין. השני זה תוואי שטח מועדף כמו של סייר, ושלושת האחרים גם הם לא מדהימים או חזקים במיוחד. בסך הכל, גם חלק מאכזב למדי. יצאתי לא מרוצה.
סוף סוף נקודה בלי שהשם "חוצות הפרא" מופיע בכותרת שלה. רשימה של אחד עשר כישרונות חדשים מוצגת כאן, ובסך הכל התוצאה מרשימה.
כישרון חמוד אחד הוא לקפוץ למטה מעצים ואף לקבל פחות נזק נפילה מכך במידה וההתקפה פגעה. עוד כישרון נחמד מוסיף יצורים צמחיים מסוימים לרשימת הזימונים בלחש זימון בן ברית מהטבע. כישרון חביב אחרון נותן לך למנוע ממטרה להשתמש בידיים וברגליים שלה בבדיקת תמרון קרבי טובה – בדרך כלל הייתי חושב שהוא חלש, אך נטרול אויבים יכול להיות כלי חזק ביותר בידיים של שחקן מתאים. אפשרות נחמדה אחרונה היא כישרון שנותן לדמות את היכול להסתער דרך תוואי שטח קשה, ואף לבצע פנייה בזווית ישרה בעת ההסתערות. מספר כישרונות שדרוג מוצעים לשני הכישרונות האחרונים שציינתי. עם זאת, יתר הכישרונות לא מעניינים במיוחד ואף משעמים למדי.
כפי שאפשר לנחש משם הנקודה, מוצעים כאן שלושה ארכטיפים חדשים: אחד לאינקוויזטור, השני לאלכימאי והשלישי למזמן. האינקוויזטור חמוד, יכול לדבר עם הטבע ולעבור בתוואי שטח קשים בלי בעיות כדי להמשיך ולצוד את המטרות החוטאות שהוא רודף אחריהן. האלכימאי מעניין ומקבל זימון יצורים אבל בגרסה צמחית שלהם, ויכול לשחק עם הפצצות שלו בצורה יותר עמוקה. הוא אף יכול לדבר עם צמחים, לקבל יציר סוד צמחי ולכשף לחשי טבע שונים כנגד אויביו. המזמן מאכזב ובעצם הופך לדרואיד שני, מזמן בעלי ברית של הטבע ומקבל במקום האיידלון המסורתי שלו איידלון צמחי. לא מרגיש שונה או מיוחד אלא העתקה של מקצוע אחר, וחבל.
לא, עוד לא הגענו ללחשים. כאן מדובר בכישרונות שקשורים ללחשים, ובאפשרות חדשה לשאמאן. יש חמישה כשרונות חדשים. אחד שיכול להיות חזק אם השחקן יודע מראש היכן ההרפתקה תתחרש נותן לדמות דרגת מטיל גדולה באחד אם היא בתוואי השטח המועדף שלה. עוד אחד מעניין מחזק את ההופעות של הדמות ומגדיל את הטווח שלהן בהרבה, כשהעצים והציפורים נושאים את שירתה. שניים אחרים לא מעניינים במיוחד, אך החמישי נשמע פשוט מעולה למערכה שמתמקדת בצמחים. מדובר בכישרון על-קסם חדש שמאפשר להטיל לחשי תודעה על צמחים, למרות שהם חסינים לכך. האפשרויות שנפתחו בעקבות כישרון שכזה הן רבות מספור, ונשמע מעניין לשחק דמות שלקחה אותו.
החלק השני מציג רוח חדשה לשאמאן, רוח העץ. הוא יכול לפקוד על עצים וצמחים לתת לו מפירותיהם ולרפא בעזרתם אחרים, לעבור דרך תוואי שטח קשים בלי בעיה, ושאר יכולות בסגנון הזה. רוח החיה שלה נראית כענף המגולף בצורת החיה כשהיא אינה בעולם הגשמי. בדרגה עשרים השאמאן הופך לאחד עם הטבע ונחשב כעץ, מקבל חסיניות להרבה מאוד מצבים מציקים ואף יכול להתאחד עם הטבע.
חיכיתי לפרק הזה. כאן מוצגים אחד עשר פריטים קסומים חדשים, מספר מכובד כשיש הגבלה לשני עמודי תוכן. יש לנו שריון עץ שחוסך את הצורך לנשום ומספק תוסף הגנה מכובד להגנות הטבעיות של הדמות, אם כי הוא מאט אותה. אך אל חשש, לא תהיו היחידים שמואטים – בעזרת פצצה מיוחדת שמגדלת צמחים מפריעים גם על קרקע אבן קשה, כולם יהיו משותקים! ואם כבר מדברים על אבן, למה שלא תשתמשו בפטיש מרסק האבנים שמעולה כנגד יצורים עשויים מאדמה, עושה להם נזק כפול ושלל השפעות שונות? במידה ותילחמו בהם במקום בו מתחוללת סערה אל תשכחו לקחת איתכם זוג משקפי סערה, שלא רק מנטרלים את השפעת הסערה על הראייה אלא גם עוזרים כנגד כל סוג של הסוואה ומחסה. זה כמובן לא אומר שלא תוכלו להנות מהסוואה בעצמכם – גלימת ההסוואה לא רק עוזרת לכם להתחבא, אלא גם מנטרלת רעלים שאתם סובלים מהם.
בקצרה, יש כאן דברים טובים. הפרק הזה עודד אותי והציג את הצד החזק של הכותבים בפאיזו – דמיון. בנוסף לכך, לחלק מהחפצים יש איורים.
הנה, הגענו לפרק המיוחל. שמונה לחשים חדשים, האם הם שווים?
יש לנו את רוח הצ'יטה, שנותנת למטיל להסתער פי עשר רחוק יותר ממה שהוא מסוגל, ולהטיל אותו לוקח רק פעולה משנית. קסם אחר נותן לנו לדעת את הדרך המהירה ביותר ליעד כרצוננו, ועוד קסם יוצר סביבנו בועת מים שלווים שחוסמת קסמי מים וקרח. אחר נותן לנו להפוך לעורב ולדאות כרצוננו, ואחר מאפשר לנו ליצור נווה מדבר תמידי שישתלב עם הטבע ויעזור לקבוצה שלנו להחזיק עוד ימים קשים של מסע.
החלק הזה לא מאכזב, ומציג לחשים מעניינים ומרעננים, ושימושיים ביותר. בהחלט עודד את רוחי והמשיך את החיוך שהיה על פני כשגמרתי לקרוא את הנקודה הקודמת.
הספר הזה בינוני. הוא לא טוב כאחיו, גיבורי הרחובות, אך עושה חלק מעבודתו נאמנה. האומנות מצוינת, אך מתמקדת רק ביערות. פרק הלחשים, הציוד הרגיל והציוד הקסום בלטו לטובה, והחלק המצוין של הספר היה הסבר על האמונה הירוקה ושילוב מכאני שלה בארכטיפים. המכשפה והאלכימאי זכו בתוספות מעניינות, אך מקצועות אחרים לא נהנו מאותם תנאים. חלק מהכישרונות טובים וחלקם ממוצעים, ופרק הסכנות כולו משעמם להחריד. פרק העשבוניות מעניין, וכך גם הפרק על התמודדות הגזעים התבוניים עם חוצות הפרא, אך כל עניין בניית המחנה הפנה לשני ספרי הרחבה אחרים ואף על פי שהיה בסדר, לא הרגיש לי כמו משהו שהיה אמור להיכנס בכלל לספר. אנחנו מדברים על התמודדות עם הפרא, לא ביות שלו והפיכה לעיר. זה הורס חלק גדול מהאלמנט של "ההרפתקן עובד עם הטבע" שהספר קידם, כמו גם ההתמקדות בגובלינים, יצורים שאין להם קשר ישיר לטבע. בנוסף, הרבה מאוד מהיכולות השונות חזרו על עצמן – החל ממעבר בתוואי שטח מתקדמים ועד הפניות חוזרות ונשנות לרשימת תוואי השטח של הסייר. הרגיז אותי במיוחד שחלק מהאפשרויות שהוצעו למקצועות הן לקיחה ממקצועות אחרים, החל מהנוכל שרצו שיהפוך לסייר משני ועד למזמן שהפך לחקיין של הדרואיד.
בסופו של דבר, אני ממליץ על הספר הזה אם הוא מגיע במבצע, או אם אתם מעוניינים במיוחד ברקע ובמכניקה יחדיו. המחיר הנוכחי לא שווה רק את האפשרויות המכאניות, לטעמי, וגם לא רק את המידע הפלאפי.
אודות איתמר כהןמאמרים נוספים של כותב זה |
יש לך תוכן מגניב של משחקי תפקידים או משחקי לוח?
שיחקת במשחק חדש ומדגדג לך לכתוב לו סקירה?
מעוניין לפתוח בלוג בפונדק?
אתה מוזמן לפרסם בפונדק - כל מה שעליך לעשות זה ליצור משתמש, ואז תוכל לפרסם את הכתבות ישירות באתר. פנה אלינו בשאלות או הצעות.
