גזע זה נכתב עבור המשחק מבוכים ודרקונים 5, והרקע שלו הוא מעולם המערכה "ברברי, כובש, מלך", אך הוא ניתן לשימוש במגוון רחב של עולמות פנטזיה וחרבות-וכשפים, ואף במערכות המכילות אלמנטים של מדע בדיוני.

הלטאישים הם יצירי כפיהם של אנשי הנחש הנתעבים שמרדו בהם וירשו את מלכותם - הם הגזע השני בתפוצתו בעולם המוכר. אנשי הנחש יצרו בכשפיהם את הלטאישים תוך שילוב של איש נחש עם לטאת כוח-מים, וייעדו אותם להיות עבדים, בשר תותחים ועולה לאלוהי התוהו שלהם. אך בהשראת הנביאה טלינה, עליה השלום, הלטאישים מרדו באדוניהם והשיגו את החירות הנכספת תחת שלטון החוק והסדר של האם-הנאצלת.

אף שמלכות-הלטאה הנשגבת נותצה לפני אלפי שנים עם בוא האדם, בפונט שבדרום הרחוק והמבורך בגשמים הם עודם מחזיקים בערי-מדינה תוססות. הגדולה שבהן היא ציבולה - עיר הזהב המופלאה שסוחריה האנושיים של כנעאהו מוכנים להסתכן בים הבוגדני או במדבר ציה חרוך שמש כדי להגיע לשווקיה הנהדרים והשופעים כל טוב. הלטאישים נפוצים בכל העולם המוכר ממאלה בדרום ועד כנעאהו בצפון והם שניים במספרם רק לבני האנוש.

בני הביצה ויער-העד

הלטאישים נראים כמו לטאות כוח-מים בדמות אדם, עם ראש המכיל מוח שאינו נופל בחריפות שכלו מחריפות השכל האנושי ועם זנב ארוך ועבה מאחור. רגליהם וידיהם מצוידות בטפרים ובפיהם עטור השיניים לשון מפוצלת. עיניהם על פי רוב צהובות, כתומות או אדומות וצבע עורם נע מירוק כהה דרך ירוק-חום וחום-זהב לכתום או אפילו אדום. גובהם הממוצע הוא כמטר ושמונים (זכר) או מטר ושישים (נקבה) לא כולל זנב של עוד כמטר מאחוריהם ומשקלם נע בין 100 קילוגרמים בממוצע (זכר) לבין 80 קילוגרמים בממוצע (נקבה). גופם שרירי וחסון.

דמם חם בניגוד לדמן של לטאות רגילות (אם כי הם מתעבים את הקור וחובבים חום ולחות) והם אוכלי-כל, אם כי חיבתם נתונה לדגים. הלטאישים זכו לעור קשקשי עבה יחסית ואינם נדרשים לבגדים באקלים חם ותחת זאת מתהדרים בתכשיטים מוזהבים; באקלים קר, או לחילופין במדבר היבש, הם ילבשו על פי רוב לבוש רפוי וארוך, כמעין גלימות עם כיסוי ראש ובצאתם למלחמה יעטו שריון.

אין מקום בו הלטאיש חש בו בבית כמו בביצה חמה ומהבילה. עם זנב הבנוי כמשוט וגוף חלקלק, הוא שוחה כמו דג במים ומסוגל לעצור את נשימתו לזמן ממושך. גם ביערות-העד העבותים של מאלה הרחוקה, הלטאישים מסתדרים היטב בלחות היוקדת ואל מול ענני החרקים העוקצים שרבים מהם אינם מסוגלים לחדור את עור-הקשקשת של הלטאיש. בפונט מולדתם, הלטאישים הפכו את הביצות ויערות המנגרובים לארץ פורחת של שדות, מטעים ובריכות-דגים. הם רתמו את גדולי הדינוזאורים של ארצם למלאכת החקלאות והבנייה ובנו ערי-אבן אדירות ונהדרות המשופעות בפירמידות ובכיכרות פתוחות.

ערי מדינה עצמאיות אך מסוכסכות

האוכלוסיה הגדולה ביותר של לטאישים בעולם המוכר חיה בפונט ונחלקת בין שלוש ערי מדינה גדולות ומפוארות שקמו על חורבותיה של מלכות-הלטאה האדירה שנפלה לפני עידנים. הגדולה בהן היא סיבולה הזהובה שעושרה גדול לאין שיעור ושווקיה העמוסים בכל טוב נפרשים לכל כיוון שהעין יכולה לראות. מצפון לה שוכנת עיר השמש החרמשית הקטנה ממנה. שתי הערים הללו סוגדות לאישצ'אלה הסדרית ומכניסות-אורחים לסוחרים ולנוודים. ממזרח להם עומדת כשן עקורה ומדממת על גדת האגם הגדול עיר הירח השקוע שבה מוקרבים לטאישים ובני-אנוש לאלוהי התוהו הנתעבים על ראש הפירמידה הגדולה. שם עוסקים הלטאישים בחקלאות ומנצלים את המים המצוים בשפע ואת הגשמים התדירים כדי לגדל תפוחי אדמה מתוקים, תירס, פלפלים, עגבניות, קקאו והרבה, הרבה דגים לצד דינוזאורים המשמשים בעיקר כבהמות עבודה וכמזון לעת-צרה. מרביתם איכרים ומיעוט גדול באוכלוסייתם סוחרים ובעלי-מלאכה של העיר. לוחמיהם נחלקים למסדרים שכל אחד מהם הולך בדרכו של טוטם אחר.

הלטאישים המתורבתים חיים במולדתם במשפחות מורחבות בהן שולטת אם המשפחה וסביב ביתה נבנים בתי בנותיה ובניה הרבים. מבני הטיט והאבן של הלטאישים מתכנסים לכפרים במרכז השדות והבריכות של אזור-הכפר של פונט. בראש החברה עומדות הכוהנות של אישצ'אלה ההולכות בדרכה של הנביאה טלינה עליה השלום ועובדות את האלה. שם הן זובחות בפני אישצ'אלה ומעלות לעולה את מיטב הדגים, חרקי-הענק והדינוזאורים. בעבר שלטו הכוהנות בפונט ביד רמה, אך כיום הכוהנת הגדולה מולכת רק על סיבולה ואילו בעיר השמש החרמשית שולטת מלכה-לוחמת בעוד שעיר הירח השקוע נתונה בטלפיה נוטפי-הדם של מכשפת הלטאה התוהנית, מנאטשו. הערים מצויות במצב מתמיד של מתיחות ביניהן ולעתים קרובות פורצות ביניהן מלחמות.

תרבות עתיקה של חיים בצוותא

הלטאישים חברתיים מאוד - הם נהנים מחברת בני-מינם, ואף מחברת בני-אנוש. החיים האידיאליים עבור הלטאיש הם חיי-הקהילה במשפחה המורחבת (בפונט) או בשבט (במאלה) והם מעריכים את חברתו של הזולת. את זמנם הם מעבירים במשחקים שונים, כולל משחקי כדור (הלטאישים מפיקים גומי מעצי-גומי הצומחים בפונט ובמאלה ומהגומי ניתן ליצור כדורים למשחק) ומספרים סיפורים זה לזה. בנוסף לחברתו של הזולת הם מעריכים את חירותם, זו שנרכשה בדם כשהנביאה טלינה עליה השלום הנהיגה אותם להדיח את אנשי-הנחש התוהניים ולהחליפם בשלטון הסדר והצדק של אישצ'אלה.

בעיני בן האנוש הממוצע בכנעאהו, הלטאישים (לפחות הסדריים שבהם) מאוד דתיים. בן האנוש זובח לאליו, לכל אל במועדו או כאשר רוצים לזכות בטובתו או לפייסו כשהוא זועם. הלטאיש לעומת זאת הולך בדרכה של אישצ'אלה וממלא את מצוותיה. את חגיה הוא חוגג וזכרה של הנביאה עליה השלום שגור על שפתיו. הוא מתעב את התוהו ולוחם להדברתו בלהט קדוש כפי שעשתה הנביאה עליה השלום שהוציאה את עמה מעבדות לחירות. להכות במשעבדים ולשפוך את דמם - זו מצוות האלה ואין שמחה (לדעת הלטאיש) כשמחת העבד שקם על אדוניו ופרע ממנו חוב דמים ונקם.

אז איך משחקים לטאיש?

כשמשחקים לטאיש, יש  לשים לב לשתי תכונות עיקריות של הגזע מבחינת אופי והתנהגות - חברתיות ואדיקות דתית. ראשית, הלטאיש הוא חברתי - הוא מאוד נהנה מחברתו של הזולת, בין אם הוא לטאיש ובין אם הוא בן גזע אחר. לטאישים אינם תמיד מנהיגים טובים, אבל מסתדרים טוב בסיטואציות חברתיות.

זה גזע שחי בחמולות גדולות וסביר להניח שדמותך גדלה יחד עם הרבה אחים-לקן ורגילה לחיות עם הרבה שותפים. באופן כללי דמותך תיכנס במהירות לאינטראקציה חברתית עם דמויות ידידותיות ותסתדר טוב בארגונים גדולים וענפים. בנוסף לכך, הלטאיש נוטה לשבטיות מסוימת - הוא תמיד ירצה להשתייך לקבוצה זו או אחרת, בין אם קבוצת הרפתקנים ובין אם סיעה כלשהי בעולם המערכה. כך שכדאי לשחק אותו חברותי ובטוח בעצמו באינטראקציות חברתיות ובסביבה בה יש דמויות רבות נוספות.

תכונת אופי נוספת היא שלטאישים נוטים לקחת את הדת שלהם מאוד ברצינות. בני אנוש ניגשים לרוב לאליהם באופן תועלתני - מפייסים אל זועם בזבח או מעלים עולה כדי לזכות בחסדיו של האל; יש להם אלים רבים והם יעבדו כל אחד מהם לפי הצורך. הלטאיש לעומת זאת כמעט תמיד יעבוד את אישצ'אלה - אלה מונותאיסטית סדרית מאוד שבין מצוותיה יש גם ציווי ללחום בתוהו בכל מקום וכן להפיץ את האמונה בה לאחרים. בעוד שלטאישים יהיו על פי רוב סובלניים יחסית לדתות אליליות של בני גזעים אחרים, זה לא ימנע מהם להטיף את דתם ל"כופרים". מצד שני, לטאיש תוהני (מרושע במידת מה לכל הפחות) יסגוד באדיקות לאליהם העתיקים של אנשי-הנחש המתים וימהר להקים כתות סתרים עבורם.

שמות של לטאישים

ללטאיש יש על פי רוב שם פרטי, ושם משפחה מורחבת (או שבט). למשל "קווציפלי משבט סיטאלי".

שמות זכרים: קווציפלי, סיפאקטילי, שוצ'יפפה, איצל, שיפיל, יאואטל, מומוצלי, אטצלי, קיפקטלי, קווהוטלי, קואישטלי, נוצ'האוטל, צ'ימלפופוקה, מזאטל, טלנטלי, מוקוויהיש, מלינאלי, אשואשאסה, טליטקה.

שמות נקבות: צ'יהואטן, קוהשוצ'ה, נאיה, טלשטילי, טונלנן, טלינה, אלושוצ'יטל, שלאנה, סיטללמינה, נלאנה, שוצ'יקווטצל, מיזקוושיאל, ננאטל, שוצ'יטל, מזטאל, טפין, אקאטל, אלוויה, סויסאטל, זלזין, נלי, טלאלי.

שמות שבט: סיטאלי, קוואלי, צ'יפהואה, איטוטיה, טלטקרטל, טנוץ', אטל, שיאואטונל, טלצ'ינולי, אישטלי, אטלפלי.

מאפייני הלטאישים

תוספות לתכונות: תכונת הכוח שלך עולה ב-2 ותכונת הכריזמה ב-1.

גיל: לטאישים מסוגלים לזחול בתוך שעות מבקיעתם מהביצה, ללכת בתוך כחצי שנה והם מגיעים לבגרות מלאה בגיל 15 שנה. בתנאים אידיאליים הם יגיעו לגיל 70-80 שנה.

נטייה: מרבית הלטאישים נוטים לסדר וסוגדים לאישצ'אלה, מיעוטם תוהניים (ומרושעים) ועובדים את אלי התוהו הנתעבים.

גודל: ללטאיש הממוצע מסת שריר גבוהה מזו של האדם הממוצע, גובהו כ-180 ס"מ (זכר) או כ-160 ס"מ (נקבה) ומשקלו הממוצע הוא כ-100 קילוגרמים (זכר) או 80 קילוגרמים (נקבה). גודלך הוא בינוני.

מהירות: מהירות ההליכה הבסיסית שלך היא 30 רגל (6 משבצות).

שחייה: יש לך מהירות שחייה של 30 רגל (6 משבצות).

אדיקות דתית: שמעת מפי הכוהנות סיפורים ומשלים רבים אודות אישצ'אלה המבורכת ולמדת את תורתה כנדרש מלטאיש ואתה זוכר בעל-פה את הסיפורים על הנביאה טלינה עליה השלום ועל האויב הנורא - כוחות התוהו. כאשר אתה מבצע בדיקת חוכמה (דת) בנוגע לאמונה באישצ'לה או לכתות התוהו (הקשורות לאנשי-הנחש הארורים), אתה נחשב למיומן בבדיקה זו וכן זוכה להוסיף כפליים מתוסף השליטה שלך לבדיקה זו.

כמו דג במים: אתה מסוגל לעצור נשימתך עד ל-10 דקות. אתה זוכה גם ביתרון בבדיקות כוח (אתלטיקה) לצרכי שחייה.

טפרים: אתה מיומן בתקיפה ללא נשק. טפריך גורמים ל-1ק4 נזק חותך בפגיעה.

עור הלטאה: עור-הקשקשים החזק שלך מעניק לך תוסף של 1+ לדירוג השריון.

שפות: אתה יודע לדבר, לקרוא ולכתוב בכינעאהן ("מדוברת" אנושית מכנעאהו) ובשפה הירוקה של הלטאישים. כוהנות ידעו גם את השפה האדומה ומכשפים, כושפים ואשפים גם את השפה הכחולה.