בלב גופו של דרקון אדיר שמת זה אלפי שנים וחלל קיבתו מואר באלפי לפידים קסומים ומנורות אלכימיות, שוכנת אלר-הוס, אחת מהערים המופלאות ביותר בעולם ומקור להשתאות עבור מלומדים, הרפתקנים וקוסמים.
אלר-הוס היא מיקום פנטסטי עבור משחק התפקידים שלכם –מבוכים ודרקונים או כל משחק פנטזיה אחר. זוהי עיר מיוחדת שנבנתה בתוך דרקון רדום, עשירה בתככים פנימיים ואיומים חיצוניים ובעלת קסם ייחודי.
העיר עומדת בפני עצמה, כך שניתן למקם אותה בכל עולם מערכה, ממלכות נשכחות, איי הסערה וכך הלאה.
את אלר-הוס פרסמתי במקור בפורום מבוכים ודרקונים, ואתם מוזמנים להגיב אם יש לכם רעיונות מגניבים או הערות לגבי העיר. זהו החלק הראשון מבין שניים, שמפרט על הרקע, ההיסטוריה ומבנה העיר.
אם אתם מחפשים מיקומים נוספים, אתם מוזמנים לקרוא על הדוכסות האפלה של קרברוס, או על ארבעה מיקומים למשחק הבא שלכם.
בימים שלפני הגזעים התבוניים, כשאיו עוד היה בחיים, נולד דרקון. ישנן שמועות רבות וחלוקות על מקורו של הדרקון - חלק חושבים שהוא נוצר משריד ממהותו של איו כשגופו נחצה בידי אראק-הוס. חלק טוענים שהוא היה אלופו של איו, יצירתו הנעלה ביותר. אחרים חושבים שהוא היצור ממנו איו קיבל השראה ליצירת הדרקונים, ועקב כך שיקע בו כוח אסטרלי. טענה נוספת היא שהוא היה הגלגול הבא של איו, או משאלתו האחרונה. יש טוענים שהוא בכלל דרקון אסטרלי אגדי ללא קשר לאיו. לבסוף, ישנם האומרים שהוא היה צורתו הגשמית של איו, בה נלחם, ולפני מותו הוא שיקע בתוכה אנרגיות אלוהיות בכדי להפוך אותו ליצור בפני עצמו, כך שמורשתו תשרוד.
השמועות הרבות על מוצאו של הדרקון שייכות לעבר נסתר ובלתי ידוע; עוד בתקופה העתיקה בה האלים והקדמונים נאבקו ויצרו את בני התמותה, הדרקון האדיר – אורכו נמדד בקילומטרים – היה שליט השמיים וצד יצורי אנוש להנאתו. הוא לא היה זקוק למזון, אחרת העולם היה בסכנה, הוא אכל לשם ההנאה והוא חיבב בשר דמויי אנוש.
האלים התרעמו על קיומו של הדרקון ועל הציד שלו, הם נגלו בחזיונות לכוהניהם וגרמו להם לגייס צבאות כדי להשמיד את הדרקון. הם לא נאלצו להשקיע הרבה מאמצים בשכנוע - כל דמוי אנוש בעולם רצה לחסל אותו. צבאות של אורקים, בני אנוש, אלפים, גמדים, גובלינים, ואף אל מתים תקפו את הדרקון. לבסוף, בקרב אגדי שנקרא טורקאי מאליון (נפילת הדרקון בשפה העתיקה), צבא מאוחד של דמויי אנוש, מונהג בידי מאות כוהנים ואשפים עוצמתיים, הצליח להסתער על הדרקון, לחדור לתוך קיבתו (ולא היה פשוט להיכנס לשם בלי להיטחן בידי שיניים או להינזק מחומצות קיבה) ואף להביס את הדרקון. אלפי דמויי אנוש נהרגו במהלך הקרבות נגד הדרקון, אך הם ניצחו. אזור גופתו הוכרז מקולל והצבאות חזרו הביתה.
היווסדותה של העיר
מאות שנים חלפו בשלווה, עד שמשלחת של דמי דרקון הגיעה במקרה אל אזור גופתו של הדרקון. בגלל אופיו הקסום של היצור, גופתו השתמרה בצורה מושלמת ולא היה ניתן להסיר ממנה קשקש אחד אף עם המכוש העצמתי ביותר של הגמדים והקסם החזק ביותר של האלפים. דמי הדרקון היו המומים מגודלו של הדרקון, מצבעי קשקשיו שלא הפסיקו להשתנות ומקסמו רב העוצמה, והחליטו להתיישב שם. הם עיבדו את האדמה באזור, והקימו כפר קטן ליד הדרקון.
בחלוף השנים נוסדה ארקהוסיה, אימפריית דמי הדרקון. בשטחה שכנה גופת הדרקון והיישוב הסמוך לה, שהתפתח לעיירה קטנה בשם אלר-הוס – "הדרקון שנפל" בניב דמי הדרקון. הקיסר חיפש מקום ראוי להקמת בירת הקיסרות – ואין דבר מתאים יותר מאשר עיר ששוכנת לצד שריד מאיו עצמו.
המהנדסים הצבאיים החלו בבניית העיר והביצורים שלה, כשגנרל דגול הגה את הרעיון – לבנות את העיר בתוך הדרקון! בתחילה, קראו לו מטורף. אך כשמשלחת מחקר גילתה שניתן להקים בתוך גופו החלול של הדרקון בתים, הקיסר הורה לבנות את העיר בתוך הדרקון. תוך חודשים ספורים, מאות בתים נבנו בתוך קיבתו של הדרקון. הכניסה אל העיר הייתה דרך לוע הדרקון, אותו ניתן לפתוח רק באמצעות מערכת גלגלות מורכבת שחיקו את פעולת הלסתות. מלבד מערכת זו אין פתחים נוספים פנימה, וקשקשי הדרקון הבלתי שבירים מנעו לחלוטין חדירה מבחוץ.
החולשה של העיר היא פגיעות למצור. כאשר הצבאות של באאל-טוראת' התקדמו לכיוון אלר-הוס, כוחות הקיסרות התבצרו בתוך הדרקון. כוחות הזדים ביערו את השדות שהקיפו את הדרקון, והחל מצור של מספר שנים. בתוך הדרקון לא ניתן היה לגדל מזון והמצב היה קשה אפילו בסיוע של לחשי שיגור רבי-עצמה ומשלחות סיוע. דמי הדרקון פרצו החוצה בקרב אחרון והצליחו לשבור את המצור, משתמשים בגוף הענק כמחסה - אך המחיר היה נורא, והאימפריה החלה בדעיכתה.
כשאימפריית ארקהוסיה נפלה לבסוף, אלר-הוס עדיין עמדה, והפכה לעיר עצמאית.
אלר-הוס היא עיר גדולה וידועה ברחבי העולם, היא מורכבת מהיישוב הפנימי שמצוי בתוך גופו של הדרקון והיישוב החיצוני שנבנה בקרבת הדרקון. ניתן אף למצוא בתים על גבו של הדרקון, אלו הם בתים לעניי העיר שבונים את הצריפים שלהם בינות הקשקשים של הדרקון, בנקיקים נחבאים ובקפלי עור צרים. מרבית תושבי העיר הם דמי דרקון, הרואים בעיר זכר למורשתם ולאיו. בתוך גופו של הדרקון נמצא רק מקדש אחד, מפואר ונשגב, לאל איו - ככבוד לאל של דמי הדרקון, ושלפי האגדות יצר גם את הדרקון.
אוכלוסיית העיר מונה כ- 24,000 תושבים, כ-75% מהם שוכנים ביישוב הפנימי, והיתר שוכנים ביישוב החיצוני ועל גבו של הדרקון. קרוב ל-50% מתושבי אלר-הוס הם דמי-דרקון, והיתר הם בעיקר בני-אנוש ועוד כארבעת אלפים גמדים, שמהווים את המיעוט השני הכי גדול בעיר. הגמדים נמשכו מאז ומעולם לאלר-הוס, כשגוף הדרקון מזכיר להם את מערות ההרים שלהם, והחומר המופלא ממנו הוא עשוי מציב בפניהם אתגר ליכולות הסיתות שלהם.
שליט אלר-הוס הוא טורין אלקלוס, דם דרקון בשנות השלושים לחייו. טורין הוא צאצא לבית אצולה עתיק-יומין: אבותיו היו חלק מהקיסרות לפני שנפלה, ושליטי העיר לאחר נפילת הקיסרות, יש הטוענים שטורין הוא אף צאצא רחוק של הקיסר. לצידו של טורין מכהנים עשרים חברי מועצה הנבחרים על-ידי העם, שהם גם יועציו וגם אחראים לקהילה, למרות שטורין הוא הסמכות העליונה. טורין מעדיף לא להתערב בענייני היומיום בעיר, ומקדיש את תשומת לבו לנושאים החשובים. שלטונו בעיר הוא ללא עוררין ואנשי העיר נשמעים לו.
משמר העיר כולל שלוש פלוגות ומורכב מחמש מאות שומרים. פלוגה אחת מפטרלת בחומה הנמוכה המקיפה את היישוב החיצוני, בעוד פלוגה שנייה אחראית על גב הדרקון והפלוגה השלישית שומרת על הסדר ביישוב הפנימי.
עברו שנים רבות מאז שהמשמר נלחם בקרבות והוא בעיקר משמש ככוח שיטור, אך גם מתאמן לקרב כנגד פולשים חיצוניים. בעת מלחמה, יהיו מתנדבים בשפע למשמר העיר שכן דמי הדרקון אוהבים להילחם והם מחונכים לערכי כבוד וגאווה בעירם. משך השירות במשמר הוא חמש שנים בתומן השומר יכול לפרוש או לבחור להמשיך ולשרת.
גוף הדרקון עצמו מהווה הגנה אידיאלית ואין ביצורים בעיר, למעט מגדלי שמירה על גב הדרקון. היישוב החיצוני מוקף בחומת אבן חזקה בעלת שלושה צדדים בגובה שלושה מטרים וברוחב חצי מטר, גב הדרקון עצמו משמש כצלע הרביעית של החומה. לאורך החומה פזורים מגדלים קטנים, והמשמר גם מחזיק מספר בליסטראות ושתי קטפולטות, למרות שהן לא במצב טוב עקב חוסר שימוש במשך שנים ארוכות. למשמר יש גם מספר לטאי רכיבה, שלרוב משמשים למסע ונשיאת מטענים בעתות שלום.
פונדקים:
להבת ארקהוסיה" הינו פונדק באלר הוס הפנימית, שידוע בהיותו הפונדק האיכותי ביותר בעיר. יש לו" שלוש קומות ועוד עליית גג קטנה שמכילה חדרים יותר זולים מהחדרים בקומות השנייה והשלישית, באיכות קצת פחות טובה. בעל המקום, גארדוף פוראן, הוא דם דרקון קטן בצורה מפתיעה יחסית לגזעו, גובהו רק מטר שישים וחמש, אך הוא יעיף כל לקוח שיזכיר את העניין. לאלו שימשיכו להציק הוא ינשוף להבות בפרצופם. הוא נודע בעובדה שבזמן שהוא זועם הלהבות שלו חזקות בצורה אדירה, והוא פעם שרף את כל הפונדק כאשר צמד גמדים צחקו עליו שהוא בגובה שלהם. למעשה, לפני שהפונדק נשרף הוא נקרא בשם אחר שעירב את ארקהוסיה, אך מאז שנשרף ונבנה מחדש כולם קראו לו "להבת ארקהוסיה", וזה נהפך לשם הרשמי של המקום. נוסף על החדרים המעולים הוא מכיל ארוחות מצוינות ויין משובח, שהוא לעתים קונה מטאלין שמנהל את "שחר הדרקון". ללקוחות שלא יכולים להרשות לעצמם כזו יוקרה, הפונדק מציע בירה איכותית ושיכר.
"פרי הדרקון" הוא הפונדק השני באלר הוס הפנימית, והוא פחות מפואר מ"להבת ארקהוסי". עם זאת, הוא לא מוזנח, וידוע בעיקר בזכות עץ פירות הדרקון שגדל בחצרו. מנהל המקום, בן אנוש צנום בשם לאידור (הוא לא מזדהה בשם משפחה, הוא אומר שהוא יתום ולא יודע את שם משפחתו), מתגאה מאוד בעץ. העץ הינו מעין פלא- יום אחד לפני כמה שנים, פשוט צמח עץ בעל גזע צהוב ועלים אדומים, שהצמיח פירות ורודים משונים. לאידור נתן לכלבו לטעום מן הפרי וכשראה שהוא לא הורעל, אכל אותו בעצמו. הפרי היה מתוק ועסיסי, והפירות גדלו מהר חזרה. הוא הקים מסעדה קטנה באזור שמתבססת על מנות עם הפרי הטעים והצליח רבות. לאחר שנה, הוא שדרג את המקום – הוסיף עוד קומה והפך את המקום לפונדק. הפירות לא כל כך יקרים, ומהווים את הדבר הכי טעים שהוא תוצרת דרקון, ולכן המקום פופולרי למדי. איש אינו יודע מאיפה העץ הגיע, איך הוא נוצר ומה הוא בכלל. בפירותיו אין גרעינים, כך שהוא מעולם לא התרבה, הוא מסתורי למדי ואגדות רבות נרקמו סביבו.
קרס עלילה: יום אחד, הפירות נעשים רעילים, לקוחות מתחילים להקיא ולקדוח, חלקם אף סובלים מהזיות. צבעו של גזע העץ משתנה מצהוב בוהק לצהוב עכור באפור ובירוק, צבע רעל חומצתי. הפירות הוורודים נעשים אדומים כהים, ולפתע, מתחילים לצמוח עוד עצים - בכל רחבי העיר! על הדמויות לגלות מה קורה ולנסות לעצור זאת - במיוחד כאשר יצורים משונים מתחילים להימשך לעצים שנעשים כל כך רעילים שעצם השהייה לידם מסוכנת. האם העץ זוהם? האם לאידור קשור לכך? או שזה רק שלב החיים הבא של העץ, שבו הוא מתרבה ומתפתח?
"שחר הדרקון" הוא פונדק באלר הוס החיצונית, נקרא כך בגלל שאור השחר תמיד עולה ממש מעל הפונדק ומשתקף פנימה בחלון המשכית שלו, שמציג דרקון זהוב במעופו מעל השמש. האור עובר ממש דרך שמשת המשכית ומפיק מחזה מרהיב. מנהל הפונדק הוא אלף צעיר בשם טאלין סאראנדין שמומחה ביינות אלפיים ועבר לאלר הוס במטרה שקרוביו אמרו לו שהיא בלתי אפשרית- ליצור פונדק-מסבאה מצליח עם בירה ושיכר טוב, המשלבים גם את האיכות של היין האלפי! האלף ניסה, והתוצאה לא מושלמת, אבל אנשים נהנים מאוד מבירה איכותית יותר מהסטנדרט בתוספת זניחה של מטבע כסף. אפילו כמה אלפים תושבי המקום נהנים מטעם של בית, ולעתים, לחגים מיוחדים, הוא מכין יין אלפי אמתי. אלפים מבקרים מבחוץ הם יהירים וטוענים שהבירה נחותה, אך השתיינים הגדולים מביניהם מתגנבים לעתים לפונדק וחוטפים ספל שיכר תחת מעטה ברדס. האלף מעדיף את אור השמש על האזור הפנימי דמוי המערה של אלר הוס, והוא אופטימי ועולץ תמיד. הוא מתרברב בכך שחלון המשכית שלו הוא שריד מארקהוסיה עצמה, למרות שאיש לא מאמין לו. ישנן שמועות שלמיקוד השמש של חלון המשכית יש השפעות קסומות, אך ישנם הטוענים שטאלין הפיץ את השמועה כדי למשוך עוד לקוחות.
"שמי כוכבים" הוא פונדק בשכונות החדשות, שנקרא כך בגלל שרוב פעילותו היא לילית. הוא מארח את עניי העיר שרוצים לבלות לילה בשתייה, או עוברים ושבים שאין להם כסף רב. החדרים מעופשים מעט, די קטנים, ובהחלט לא איכותיים, אך ישנם פונדקים במצב יותר גרוע. כאן נפגשים העניים כדי לאכול ארוחה זולה ולשתות קצת שיכר, לחלוק את צרותיהם וסתם להירגע. רבים עייפים כל כך בסוף שהם פשוט נשארים לישון בפונדק.
יש שאומרים שב"שמי כוכבים" נפגשות קבוצות אחרות, אפלות יותר- כנופיות רחוב, גילדת גנבים בלתי רשמית, שכירי חרב, ואפילו חברי הפשע המאורגן של העיר. שם, בחדר מעופש זה או אחר, נחתמות עסקאות בשווי אלפי מטבעות זהב, רובן לא חוקיות.
בעל המקום הינו זד שקט ומעט ממורמר, שלא חושף את שמו. כשפונים אליו, קוראים לו הברמן. איש אינו יודע מאין הוא בא בדיוק, רק שהוא הגיע יום אחד, קנה בניין עץ עלוב, שיפץ אותו, ופתח אותו כפונדק. הוא מגיש משקאות טובים יחסית למחירם הזול, והוא תמיד מגיש אותם בדממה, קצת מאחורי הדלפק, בצללים. חלק טוענים שהוא אילם, אולם את באי הפונדק הזה לא מעניין סיפורו, אלא המשקה הזול או איש הפשע שיפגשו שם בעוד רגע.
מסבאות:
מלבד המסבאות הממוקמות בפונדקים, באלר הוס ישנה מסבאה אחת - "האורק השיכור" היא מסבאה בעיר העליונה, מקום זול ומרוסק. המבנה פגום בחלקו, המשקאות דלוחים ומגעילים, הרצפה מטונפת והאש באח בקושי מחממת בלילות הקרים, כאשר החורים במבנה מאפשרים לרוח להיכנס פנימה. מנהל המקום הוא חצי אורק מהיר חמה בשם גראוטוף, שמסתובב תמיד עם פגיון ארוך ומספר גרזני הטלה בחגורתו. פושעים נפגשים כאן אפילו בתדירות גבוהה יותר מאשר ב"שמי כוכבים" וקטטות הן חזיון נפוץ. העניים ביותר וחסרי הבית באים למסבאה, ופושעים מסתתרים בפינות. משמר העיר מסייר במקום פחות מכפי הדרוש, ותמיד מוביל מישהו החוצה באזיקים. בתוך המסבאה ישנו גם אזור הימורים ורולטות המשמש מוקד לסכסוכים.
מקדשים:
המקדש המרכזי בעיר הוא מקדש עתיק לאלי הדרקון שנבנה בימי התהילה של אימפריית ארקהוסיה. המקדש מחולק לשלושה חלקים - מקדש כבוד לאיו במרכז, מקדש לתיאמת מצד שמאל, ומקדש לבהאמות מצד ימין.
בלב המקדש שוכן האורקל של איו - גופת דם דרקון קדום, עטופה בגלימות עתיקות. אגדות מספרות, שזוהי גופתו של הנביא של אומת דמי הדרקון בימים הקדומים, לפני עליית ארקהוסיה. הרפתקנים וגיבורים רבים באו לטול ממנו עצה בנוגע למסעות שעמדו להתחיל, וגם האנשים הפשוטים רצו להיוועץ במגוון נושאים - אהבה, עבודה, כפרה על חטאים, ועוד.
לאחר מותו של הנביא, גופתו שומרה על-ידי כוהנים, אך עם נפילת ארקהוסיה המקדש ננטש והגופה נשארה מוטלת בחורבות. הגופה התגלתה על-ידי כוהן דם דרקון צעיר, שראה בחזיון נבואי שמקומו של האורקל באלר-הוס. מאז הוא שוכן שם, לעתים דומם במשך שנים, ולעתים לא חדל מלנבא נבואות לכל מבקש – בתנאי שהעצה נחוצה, ותתממש במעשים גדולים, לא מעט גיבורים קיבלו נבואות מהאורקל.
באלר הוס החיצונית נמצאים מקדש פיילור ומקדש אראת'יס.
מזבחים המוקדשים למרבית האלים האחרים נמצאים גם הם באלר הוס החיצונית או בעיר העליונה.
חנויות מרכזיות:
בית המסחר פאלוזאר, תחנת המסחר גרוטייד, נפחיית דורטאן.
בית המסחר פאלוזאר: זוהי חנות גדולה בעיר הפנימית, שמספקת כל דבר משמיכות, דרך מזון וכלה בכלי נשק. משפחת פאלוזאר- חבורה של דמי דרקון ממולחים וקרים- מנהלת את העסק, והם קונים מהסוחרים המתאימים את הדברים בזול ומוכרים אותם במחיר קצת יותר יקר. יש להם סוכנים במספר ערים קרובות, ששולחים להם שיירות של חפצים שמחירם זול שם אך יקר באלר-הוס, ולהפך, והם מהווים משפחת מסחר חזקה ודומיננטית בעיר. מנהל העסק הוא הבן הבכור, קליטר פאלוזאר, והוא ידוע בכך שהתמקח על מחיר של כיכר לחם בשוק, עד שהסוחר האומלל נאלץ להוריד את המחיר בחצי, לאחר רצף אינסופי של טיעונים על כמה לחם צריך לעלות ולמה. יש שמועות שהאח הרביעי (מתוך שישה) הוא בעל קשרים עם משפחות הפשע, אך משפחת פאלוזאר מכחישה את השמועות בכל תוקף ומעולם לא נמצאה לכך עדות.
תחנת המסחר גרוטייד: תחנת המסחר הזו היא המקום בו כל סוחר שנכנס לעיר עוצר לנוח, ויכול לדבר עם סוחרים אחרים ולקבל חדר וארוחה במחיר זול יחסית. הוא יכול להציע כאן את מרכולתו, והמקום מהווה בעצם מעין מיני-שוק - כל מי שמחפש דברים אקזוטיים מארצות רחוקות, יכול למצוא אותם כאן. תחנת המסחר נמצאת ממש ליד הכניסה לאלר הוס, אמנם באלר הוס החיצונית, אך ממוקמת קרוב מספיק לשער הניבים - מספיק כדי לקלוט כמות מקסימלית של לקוחות. גרוטייד היא נקודת המפגש של אנשי גילדת הסוחרים, בקומה השלישית של המבנה - שם נמצא חדר הדיונים. המקום נקרא על שם גרוטייד, איש העסקים האגדי שעשה את הונו ממוצרי הדרקון, והקים את המקום הזה לסוחרים עתידיים.
נפחיית דוטראן: זוהי הנפחייה העיקרית של אלר-הוס, מנוהלת בידי הגמד נוראך דוטראן, שלרוב ממוקד בעבודתו מכדי לתקשר. מי שעורך את העסקאות הוא שוליה שלו, חצי אלף כריזמטי למדי בשם מוסיפאר, שמוכשר הרבה יותר בגביית מחירים מופקעים מלקוחות מאשר בנפחות. יש לו מספר עוזרים, כולל מינוטאור שמומחה בלחשל דברים גדולים במיוחד, ודם דרקון שמומחה בלחשל מתכת יחד עם חומרי דרקון. דוטראן הינו נפח ידוע מאוד, ושמו מפורסם בכל האזור. הוא ישמח למכור נשק איכותי ומלאכת מחשבת להרפתקנים שמסוגלים להעריך אותו. הנפחייה נמצאת באלר הוס הפנימית, קרוב לקצה הריאה השמאלית. הוא מנצל את שרידי החום שמגיעים מליבו של הדרקון, והקים את נפחייתו שם בגללם, הכבשנים בוערים בצורה טובה יותר באזור הזה.
השוק: השוק של אלר הוס נמצא בחלק החיצוני, ומכיל עשרות דוכנים שמוכרים דברים שונים ומשונים. ניתן לשכור דוכן בתמורה למטבעות כסף ספורות. רוב הדוכנים הם דוכני מזון, שכן הסוחרים הרציניים נמצאים בחנויות משלהם או בתחנת המסחר. המקום שופע בניחוחות של מזון מתבשל וצעקות הרוכלים, ואנשים מתקהלים שם בצפיפות מדי יום ביומו.
כניסה לעיר- שער הניבים:
שער הניבים הוא הכינוי לכניסה לגופו של הדרקון, שעוברת דרך לועו. מערכת גלגלות טכנומאגית מתוחכמת, שנבנתה בתקופת הזוהר של אלר הוס, מחקה את פעולת הלסתות, פותחת וסוגרת את הפה לכניסת עוברים ושבים. המערכת למעשה מחוברת לשרירי הלסת עצמם, ולא רחוק משם נמצא הנתיב הנסתר המוביל אל קודקוד הדרקון.
טירת אלקלוס: טירה זו היא מקום מגוריו של מושל העיר, זהו בניין עתיק שנמצא שם מימי ארקהוסיה, בהם אלקלוס הייתה משפחת אצילים מכובדת. היא בנויה בעומק העיר, בתוך הריאה הימנית, כאשר עצמות הצלעות משמשות כשלד לבניית המבנה המפואר, העשוי אבן ועץ. הטירה מתנשאת כמאתיים מטרים מעל שאר הבניינים, על מנת לספק תצפית טובה ועמדה הגנתית טובה למקרה שאי פעם יפרצו אל תוך הדרקון. הטירה בנויה כמבנה מרובע לו מגדל בכל קודקוד, ועוד מגדל באמצע הטירה. המשמר האישי של המושל מפטרל במגדלים האלו, והוא יותר מאומן ממשמר העיר הסטנדרטי.
אורוות: האורוות המקומיות מנוהלות בידי בן מחצית מאיר פנים אך מעט שקט בשם ינטיר הרוכב, ונראה שנוח לו יותר בחברת חיות מאשר בני אדם. הוא שמח להשכיר לטאי רכיבה ומסע במחירים סבירים, וללקוחות המוכנים לשלם מחיר גבוה הוא יכול להציע את הלטאים של משמר העיר – ינטיר מטפל בלטאים של משמר העיר כשהם לא בשימוש בתמורה לאישור להשכיר אותם. האורוות מתאימות גם לסוסים, פרדים, חמורים, סוסי פוני, ועוד. בחלק סודי של האורוות ינטיר מחזיק לטא מכונף - זן נדיר שאינו בעל התבונה ונשק הנשיפה של הדרקון אך בעל כנפיים וגוף החזק מלטאים אחרים. יש לו רק בודדים כאלו, והוא משכיר אותם רק לכאלה שהוא בטוח שיטפלו בהם טוב.
"לוע הדרקון", תיאטרון ומסעדה – "לוע הדרקון" הינו מקום יוקרתי למדי, לעשירים ביותר של העיר. זוהי מסעדה של מעדנים עדינים ואקזוטיים, שמיובאים מארצות רחוקות - בשר סרטני ענק מאגם דמעת הדרקון, פשטידת בשר דרקון וירקות, בשר צבי שניצוד בהרי טילאמאנדרו, ועוד. המזון מוגש לרוב לאחר הצגת ערב מפוארת, עם רקדני אלדרין, שחקנים אלגנטיים ואפקטים קסומים דרמטיים. כאן נפגשים עשירי העיר, אנשים בעלי כוח והשפעה, אצילים ובכירים במועצת העיר, לדון, לרכל, להציע הצעות פוליטיות, לזמום או סתם לצפות במופע ולהירגע. המופעים מגוונים: מדי פעם הצגות, לפעמים מופעי ריקוד, שירה או הופעות אקרובטיות - ולעיתים אף מופעי קסמים.
למרות שהדרקון מת כבר שנים, הוא נשמר באותו המצב - גופו שרוע על הקרקע, ראשו מוטל על האדמה בעוד צווארו עולה בשיפוע כנתיב אל תוך מערכת העיכול והנשימה שלו. היישוב הפנימי שוכן בקיבתו, אך ניתן גם להגיע למקומות אחרים בגופו באמצעות עורקי הדם המיובשים. זוהי תעלומה לא ברורה, מדוע הדם הוא הדבר שיחיד שאינו השתמר. לפני זמן רב, סוחר ממולח אחד החליט למכור את איבריו הפנימיים של הדרקון, והקים "חווה" – הוא זכה להצלחה רבה - מי לא ירצה בגד חזק, מחמם, ומוגן עשוי מדרקון? או שיקוי אהבה שהוכן עם מעט דם מלב של דרקון?
איברי הדרקון מהווים כיום את מקור ההכנסה העיקרי של העיר. המסחר באיברי הדרקון, שנדמה שאינם סופיים ואף צומחים מחדש באיטיות, שגשג, אך בתקופת המצור התגלתה בעיה – כשבן-אנוש נועז החליט למכור בשר דרקון התגלה שאלו שאכלו ממנו חלו לעתים והחלו לקבל התקפי טירוף, בעוד גופם זוכה למאפיינים דרקוניים. דמי דרקון התגלו כחסינים למחלה. רבים מאלו שחלו לא נרפאו, ומתו לאחר שאיבדו את שפיותם. האשף פארניגן החליט לחקור את המחלה, ולאחר השקעת זמן וניסויים רבים כשל במציאת מרפא למחלה, אך גילה שניתן לטהר את בשר הדרקון, אפילו לאחר שצמח מחדש. תהליך הטיהור דורש הקסמה רבת-עוצמה, ולכן לא מוקמות "חוות" נוספות כיום- שכן אין קוסמים חזקים כאלו בנמצא, ולחש הטיהור אבד ממילא. עם זאת, נותרו מספק אזורים מטוהרים מאותה תקופה, שמהווים את החוות של היום.
במקביל לחוות בשר הדרקון, לאחר המצור החלו השלטונות במאמץ למצוא גידולים חקלאיים המתאימים לתנאים ששוררים בדרקון עצמו. לאחר ניסוי וטעייה, הם כרתו ברית עם מספר אלפים אפלים שערקו מהבית שלהם: בתמורה להגנה מצד אלר-הוס, האלפים שתלו בתוך חללים בגופו של הדרקון פטריות אכילות, אך לא טעימות בעליל, שיכולות לגדול ללא אור וניזונות מבשר הדרקון בלבד. עם זאת, כמות הפטריות שניתן לגדל בדרקון היא מוגבלת, ולא תספיק לכלל תושבי העיר לאורך זמן. האלפים האפלים הביאו גם פטריות זוהרות לתאורה וצמחי מעמקים, שמתקיימים באמצעות יניקת מינרלים מהסלע, הם מצליחים להתקיים גם באמצעות יניקת מינרלים מן הדרקון, וכך ישנם מספר אזורים קטנים שמכילים "חוות" צמחי מעמקים, ולעתים ניתן למצוא אפילו "חקלאי" אלף אפל מטפל בהם.
סביבה
אלר הוס נמצאת בלב מישור גדול, שמספר חלקים ממנו משמשים לחקלאות. מעבר למישורים הללו, שמהווים אדמת חקלאות סבירה, משתרע מדבר "לחישת החול". סופרו הרבה סיפורים על המדבר, ולא ידוע מה גודלו או אילו יצורים שוכנים בו. אומרים שבנתיב הזה צעדו צבאות באאל טוראת' כשהתקיפו את אלר הוס בימיה כעיר בירה של האימפריה.
מצפון אדמתם הירוקה של המישורים מתחילה להפוך לחורשות, ולאחר מכן ליערות. מעבר ליערות מתנשא רכס הרי הטילאמאנדרון - רכס קטן ומיוער, שפסגותיו מושלגות בחורף. לא הרבה אנשים ערכו את המסע לחציית ההרים, ואלו היו לרוב במטרות הגירה. אלו שכן חזרו לעיר סיפרו על יערות עד עצומים, עם חיות טרף רבות.
ממערב, המישורים ממשיכים מרחק רב עד שמגיעים לאגם דמעת הדרקון, שמתפצל למספר נהרות שזורמים באזור. באזור יש צמחייה פוריה למדי וחורשות, ונאמר שבמעמקי האגם אורב תמנון ענק.
ממזרח המישורים נמשכים עד לאופק ונהפכים בסופו של דבר לשממה. יש הטוענים שהשממה מתחברת עם מדבר לחישת החול, ויש הטוענים שהמישור נמשך עד לטונדרה. לא הרבה אנשים יוצאים למסעות באזור זה.
יש לך תוכן מגניב של משחקי תפקידים או משחקי לוח?
שיחקת במשחק חדש ומדגדג לך לכתוב לו סקירה?
מעוניין לפתוח בלוג בפונדק?
אתה מוזמן לפרסם בפונדק - כל מה שעליך לעשות זה ליצור משתמש, ואז תוכל לפרסם את הכתבות ישירות באתר. פנה אלינו בשאלות או הצעות.
