במשחק הקלפים "Resistance" אנו משחקים את חברי המחתרת אשר רוצים להפיל את האימפריה ולשחרר את האנשים. בכדי לעשות זאת נצא למשימות נועזות בלב האימפריה ואם נצליח נזכה  בחירותינו. אך ישנה בעיה - האימפריה גילתה על כוונותינו, ומרגלים הסתננו לשורותינו. האם המחתרת תצליח לפענח מי הם הבוגדים ומי הם הנאמנים בזמן לפני שהכל אבוד?

Resistance הוא בעל חוקים פשוטים, עם מעט קלפים ודברים לעקוב אחריהם - הוא נוגע מעט באווירת המדע-בדיוני, אך לא במידה רבה. המשחק בנוי על האינטראקציה בין השחקנים, האשמות הדדיות ומטרות מנוגדות, כמו משחק הקלפים Coup, בשונה ממנו מדובר במשחק מורכב יותר, שהזהויות נשארות קבועות עד סופו.

אם אתם מחפשים משחק עם זהויות נסתרות בדומה למשחק הקלפים מצודות, ועם אלמנטים של פאראנויה, דקירה בגב ובוגדנות כמו במנצ'קין - רק בצורה רצינית המזכירה מותחן פסיכולוגי - הכנסו לעולם של Resistance. המשחק גם הופיע בתוכנית היוטיוב Tabletop.

בסיס המשחק

המטרה של כל צד היא לנצח בשלוש משימות מתוך חמש. המחתרת צריכה להצליח בשלוש משימות, המרגלים של האימפריה צריכים להכשיל שלוש משימות. נשמע פשוט? ובכן, זהו אתגר די רציני. בעוד המרגלים יודעים מי הם חבריהם, המחתרת עיוורת וצריכה לסמוך על תחושות בטן, עובדות, ניסיונות העבר והרבה מאוד שכל וכריזמה.

כל רכיבי המשחק resistance

רגע לפני שאסקור את בסיס המשחק, אני רוצה לדבר על הרכיבים שלו. רובם איכותיים מאוד - מדובר בסמנים איכותיים קלפים גדולים עם אומנות יפה מאוד. גם ציורי כלי הנשק ששם (סמנים שאתה מחלק לאנשים שהולכים למשימות) מגניבים ומיוחדים. מה שקצת אכזב היה לוח המשחק עצמו - למרות שהוא מרהיב וברור מאוד, הוא נעשה מקרטון דק. לפי דעתי זאת החמצה. היה אפשר להשתמש פה בקרטון עבה יותר בכדי להבטיח שהלוח לא יתקמט.
יצויין שכל לוח הוא דו צדדי, צד אחד למספר שחקנים והצד השני למספר שחקנים אחר (הלוחות משתנים בהתאם למספר השחקנים). למשל, בצידו של לוח אחד ישנה המפה לחמישה שחקנים, בעוד בצידו השני ישנה מפה לשישה שחקנים. זה חוסך הרבה מאוד מקום ובלבול בין הלוחות, ואני חושב שזה היה רעיון נפלא.

דוגמה ללוח המשחק בחמישה ועשרה שחקנים - 

מהלך המשחק

בתחילת משחק של Resistance, מוצאים את הלוח שמתאים למספר השחקנים ולוקחים מערימת קלפי הדמות מספר מתאים של מרגלים ושל סוכני מחתרת. מחלקים לכל אחד בחשאי את הקלף שלו ונותנים זמן לכולם להסתכל (מומלץ להחזיר את הקלפים אחר כך לקופה ולערבב בכדי למנוע מצב שקלף מתהפך והמשחק נהרס). זה לא משנה איזה ציור על הקלף קיבלת, רק אם הוא כחול (מחתרת) או אדום (אימפריה). אסור להראות את הקלפים לאף אחד אחר, אם כי תמיד מותר לטעון שקיבלת קלף כחול. לאחר מכן, שחקן אחד מכריז על כך שכולם עוצמים עיניים. אותו השחקן מכריז שעל כל המרגלים לפתוח עיניים. כך כל סוכני האימפריה יודעים מי השותפים שלהם, אם כי הם לא יכולים לדבר איתם או לתקשר איתם. השחקן מורה למרגלים לעצום את העיניים בחזרה, ולאחר מכן מכריז שעל כולם לפתוח. המשחק מתחיל.

בוחרים באקראי את מנהיג המשימה הראשון. הוא מקבל את סמן המנהיג אליו, ובוחר צוות שיצא למשימה הראשונה (המספר של כמה אנשים צריך לצאת כתוב על לוח המשחק). דיונים בשלב הזה נפוצים, אם למשל השחקן בוחר בעצמו או במישהו אחר. לאחר שהוא בחר, כל שחקן חושב ומצביע "בעד" או "נגד" ליציאת המשלחת. אם ישנו רוב של "נגד", סמן המנהיג עובר לשחקן שמימין למנהיג הנוכחי וחוזרים על השלב. אפשר לדחות את מועד היציאה עד חמש פעמים.

אם בהצבעה החמישית אין רוב ליציאה, המשימה נכשלה באופן אוטומטי. לעומת זאת, אם ישנו רוב של "בעד" כל שחקן שנבחר למשלחת מקבל שני קלפים - "הצלחה" או "כישלון". מספיק כישלון אחד (אלא אם כתוב אחרת) בכדי שהשימה כולה תיכשל, לא משנה כמה שחקנים בחרו בהצלחת המשימה. לכן כדאי לבחור בקפידה את מי שולחים למשימות. חברי מחתרת תמיד חייבים לבחור באפשרות ההצלחה, בעוד סוכנים של האימפריה יכולים לבחור להכשיל את המשימה או לתת לה להצליח.

אפשרי המצב שבו כמה סוכנים של האימפריה נבחרו לאותה משימה וכולם ינסו להכשיל אותה, מה שעלול לתת את הניצחון למחתרת. בחירת הקלף חשאית לחלוטין - כל שחקן יכול לטעון שהוא בחר הצלחה, אך למעשה רק הוא יודע מה הוא בחר.

אחרי שכולם בחרו לוקחים את קלפי ההצבעה ושמים אותם בערימה אחת, ואת הקלפים בהם חברי המשלחת לא השתמשו שמים בערמה אחרת. כל ערמה מערבבים בנפרד, ולבסוף מראים לכולם את הקלפים שהשחקנים בחרו למשימה - אם המשימה הצליחה, שמים סמן של המחתרת על המשימה הנוכחית. אם המשימה נכשלה, שמים סמן של האימפריה על המשימה הנוכחית.
לאחר מכן, סמן המנהיג עובר לשחקן שיושב מימינה למנהיג הנוכחי ומתקדמים למשימה הבאה.

משחק מוחות בלתי נגמר

מה שהופך את "המחתרת" למשחק כל כך מוצלח הוא שאין אפשרות לבטוח באף אחד. אם משימה נכשלה, בדרך כלל ישנם שלושה, ארבעה ואפילו חמישה שחקנים באותה המשימה, וקשה מאוד לדעת מי הוא המרגל. ישנם גם מרגלים שיכולים לתת למשימות להצליח רק בכדי לקבל את אמון המחתרת. אין אפשרות כמעט לבטוח באף אחד, אך בסופו של דבר חייבים לבחור אנשים שיצאו למשימה.

ישנם וויכוחים, שקרים, תיאוריות והרבה מאוד מרמה, נאומים וויכוחים בין כל השחקנים. המרגלים יכולים לזייף ריבים, חשדות הדדיים או אפילו לפעול יחדיו ולהאשים חבר מחתרת אחד או יותר בהיותו מרגל. לא פשוט להיות חבר מחתרת - אפשר להאשים אותך, לאבד אמון בך או אפילו פשוט לא לבחור אותך למשימות, ופעמים רבות תאלץ לנסות ולשכנע אנשים שאתה בצד המחתרת. המרגלים יכולים להשתמש בכל טריק שעולה על דעתם - הם יכולים לנסות ולהסית אותך כנגד חבר מחתרת אחר, לנסות להתחבב עליך או פשוט להיות אויביך המושבעים ולקוות ששאר השחקנים יאמינו להם. על חברי המחתרת להישאר ערניים, קשובים ולהסיק מסקנות במשך כל המשחק.

צריך להסתכל בפנים ובשפת הגוף של שאר השחקנים שיושבים סביב, לנסות ולהבין אם היה קשר בין ההצבעות שלהם ליציאה למשימה (למשל, מרגל יכול להצביע "אישור" בידיעה שחברו המרגל בצוות המשימה. לאחר שהמשימה נכשלת, אפשר לראות זאת ולבחון אותו מקרוב יותר), בין המשימות שנכשלו ובין ההתנהגות הכללית שלהם עם שחקנים אחרים.

כמו כן, תגובות של שחקנים אחרים לאירועים במהלך המשחק גם עלולות לרמז על תפקידם האמיתי. אם שחקן מגיב בדרמטיות-יתר לכישלון משימה, הוא עלול לנסות ולגבש דעת קהל חיובית עליו. אם שחקן נשאר שקט רוב הזמן ומצביע למשימות שנכשלו, הוא עלול להיות מרגל שמנסה להישאר מתחת לרדאר. גם שחקנים אקטיביים עלולים להיות מרגלים - אסור לתת לאף אחד למשוך את האנשים אחריו יותר מדי, ותפקידם של סוכני המחתרת הוא תמיד לחשוד בכולם ולא לבטוח באף אחד בלי סיבה טובה. גם חברך הטוב ביותר עלול להיות מרגל של האימפריה.

החלק האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא ספר החוקים - מעבר לכך שהוא ברור מאוד, הוא מלא בעצות נהדרות לכל צד שיהפכו את המשחק לטוב יותר. הוא ממליץ על שינוי ההתנהגות ממשחק למשחק, על ביטחון עצמי וחשדנות תמידית באחרים (תמיד תחשוב, אל תהסס להצביע נגד משלחת שאתה חושב שיש בה מרגל), ועל כך שאף פעם אסור לוותר - אפילו אם תפסו אותך כמרגל, התפקיד שלך הוא לשמור על מרגלים אחרים בטוחים.

סיכום

Resistance הוא פשוט משחק מדהים.

מעבר לכך שכל משחק הוא שונה עם מרגלים אחרים, שחקנים אחרים או שחקנים ותיקים שצוברים ניסיון, זה פשוט מדהים לחשוד ולנסות לנהל מאבק תמידי כנגד צד אחד, לנסות לזכות באמון של כמה שיותר ולפענח מי הם חברי המחתרת (או במקרה של המרגלים, איך להכשיל את חברי המחתרת).

הReplay Value (יכולת המשחק מחדש של המשחק) עצומה, וכיף מובטח כל פעם מחדש. אין כמו לגלות שהאדם שהכי חשדת בו הוא בעצם חבר מחתרת, או שהאדם היחיד שבטחת בו במידה מסויימת הוא מרגל. עם זאת, המשחק דורש את החבורה הנכונה - אם יש חבורה של אנשים שקטים, או לחילופין חבורה של אנשים ששונאים לשקר, הם לא יהנו מהמשחק הזה. לעומת זאת, אני בהחלט ממליץ על "המחתרת" - עומק אסטרטגי מרהיב, כיף לא נגמר, אינטריגה חברתית מעולה, מחיר מצויין, אומנות מדהימה ורכיבים איכותיים למדי. ספר ההוראות ברור, מלמד ומדריך, ואף בגרסת ההוצאה השנייה של המשחק (שהיא זאת שבסקירה) יש הרחבה וחוקים לוריאנטים שונים לקבוצות שרוצות לנסות דברים חדשים.

"המחתרת" הוא אחד המשחקים הכי טובים ששיחקתי בהם, ולעומת משחקים כגון 'מאפיה' ו'Werewolf' הוא לא דורש מנחה, שזה יתרון עצום - כל שחקן יכול להנות במידה שווה, במקום שאחד יהיה המארגן והמסדר וישב בצד. מומלץ בחום.