פניו חרושות הקמטים של וילאם אדמה האב התכווצו בעצבנות שעה שהלה עמד בגשר הפיקוד, סרן גייטה טרם הספיק לתאם את קפיצת הצי ופתאום הופיעה ספינת-בסיס סיילונית אל מול חרטום הגלקטיקה. "סטארבאק, אפולו – אני רוצה אתכם בחוץ עכשיו!" צעק אדמה האב על שני הטייסים הטובים ביותר שלו בצי. הוא ידע שכל מה שהוא צריך זה רק עוד כמה דקות של חסד בזמן שאפולו וסטארבאק מפילים חלליות אויב. אדמה שלף קלף אירוע ופניו השתחררו מעט – קפיצה. "סרן גייטה, הכן את הצי לקפיצה, כל הזרועות חזרו לגלקטיקה, הצי קופץ".

משחק הלוח "כוכב-הקרב גלקטיקה" (Battlestar Galactica) מבוסס על סדרת המד"ב המחודשת, הוא מציג שילוב מעולה של עבודת צוות ותככים. הסיפור (קצת ספויילר) מתחיל בהשמדת תריסר מושבות בני האדם על ידי הסיילונים, הרובוטים שבני האדם יצרו לפני שנים רבות והתמרדו בהם. הסיילונים הצליחו גם להפיל את הצי באמצעות פגיעה בתוכנה שמנהלת את ספינות החלל – את כל הצי, פרט לגלקטיקה. גלקטיקה הייתה אחת מהספינות הראשונות שנבנו להלחם בסיילונים והייתה בדרכה לקבורה הולמת בתור מוזיאון חלל, כך שאף אחד לא טרח לעדכן את התוכנות שלה. עתה – היא, וכמה ספינות אזרחיות זה כל מה שנשאר מהגזע האנושי, והמטרה שלה היא לברוח כמה שיותר מהר מהסיילונים, ולהגיע לכוכב קובול, כוכב המוצא של האנושות והציביליזציה המוכרת.

מהבחינה הזו המשחק דומה לסדרה, בני האדם משוטטים בכאוטיות יחסית על גבי הגלקטיקה, מנסים להילחם בסיילונים כשאלו צצים מסביבם ולצבור מספיק קפיצות חלל בכדי להגיע לקובול, אך הו לא! אף אחד לא שמע מהם הרבה בשנים האחרונות ואף אחד לא ראה אותם עד שהם החליטו לתקוף את המושבות ולהרוג את כולם, סתם כי הם רצו להחזיר לנו על שנות התעללות ברובוטים. בפעם האחרונה שמישהו ראה אותם, הסיילונים נראו כמו טוסטרים מהלכים – אבל עכשיו, אלוהים אדירים, הם לובשים פני אנוש!

הסיילונים בקרבנו!
בתחילת המשחק השחקנים בוחרים דמויות ומקבלים באקראי גם בתחילת המשחק, וגם באמצע המשחק "קלף נאמנות" שמציג לשחקן האם הוא בן-אנוש או סיילון, מכיוון שזה קורה גם באמצעו של המשחק, ייתכן ששחקן שיחק כבן אדם ו"הסוכן הרדום" שהוא היה עד עתה התעורר, ועובר צד. מטרתם של בני האדם היא להגיע לקובול שלמים ובריאים, הם עושים זאת על ידי כך ששולפים קלפי אירוע, שעליהם מלבד אירועים חריגים יש גם סימון שאומר שמתקרבים שלב נוסף לקפיצת חלל - האדמירל בוחר קלף קפיצה, ומתקדמים מרחק כלשהו (לפי הקלף) לעבר המטרה.
בני האנוש מנצחים כשהם עוברים מרחק מספיק בקפיצות ומגיעים לקובול. מטרתם של הסיילונים היא למנוע מבני האדם לעשות כן, אם באמצעות חיבול באירועים, באמצעות הורדת אחת מארבעת החוגות – של האוכל, דלק, מורל או אוכלוסייה, שאם אחת מהן תגיע לאפס – בני האדם יפסידו. לעזאזל, אי אפשר לבטוח באף אחד במקום הזה!

 איך קורה הקסם
בכל תור שחקן יקבל לידיו קלפי פעולה/הצבעה בתחומים שהדמות שלו טובה בהם, יבצע פעולות שהוא זכאי להן לפי המקום שלו בלוח או היכולות המיוחדות שלו ולבסוף יפתח אירוע, שבו כל השחקנים רשאים לטפל. שחקן רשאי למשל לבחור להגיע בלוח לאזור בו שולף קלפים מיוחדים או יוצא מחוץ לגלקטיקה בספינת ה"צפע" כדי לתקוף ספינות סיילונים מתקרבות.

כשמגיע שלב האירוע דברים קורים, כלומר למשל קפיצה של חלליות אויב לאזור שלנו, או שמד הקפיצות של גלקטיקה מתקדם. לפעמים אפשר לפתור אירוע רע באמצעות הצבעה – במקרה כזה כל שחקן בוחר להוסיף קלפים מהיד שלו, שנושאים צבע ומספר להצבעה בחסוי, ומכניסים להצבעה גם שני קלפים אקראיים. כך שאם למשל הצבעה דורשת קלפים מצבע צהוב בערך של 5, כל הצבעה בצבע צהוב נחשבת הצלחה וכל צבע אחר כישלון, סוכמים את הערכים שעל הקלפים - מוסיפים את ההצלחות ומחסירים את הכשלונות - וכך יודעים האם המשימה הושלמה. באופן זה סיילונים ערמומיים יכולים להצביע בחשאי, ולהכשיל את המשימה!
בנוסף, מידי פעם יצאו קלפים שיזרקו על הגלקטיקה ספינת בסיס וספינות קטנות שעשויות לעשות נזק לגלקטיקה, להשמיד חלליות אזרחיות או להחדיר סיילונים חמושים אל הסיפון. חלק מהקלפים גם מקדמים את מד-הקפיצה, כאשר זה שלם הגלקטיקה וכל הספינות האזרחיות קופצות לאזור אחר בחלל ובני-האדם מתקדמים לעבר הנצחון שלהם (או אי-ההפסד במקרה של המשחק הזה).

מלבד אלו, כמו לכל אוכולוסיה שמכבדת את עצמה, יש היררכיה שלטונית והררכיה צבאית, לפי דמויות, בחוברת המשחק. השחקן שמחזיק את הדמות הגבוה ביותר באחת הרשימות זוכה להיות האדמירל ו/או הנשיא של שארי האנושות. האדמירל זוכה להחליט בחשאי בין שתי אפשרויות לאן קופצים כאשר קופצים (ומה אם הוא סיילון ובוחר תמיד את האופציה הפחות טובה?!) והנשיאה רשאית להגיע לספינה הנשיאותית, ולשלוף קלפים מיוחדים רק לה. אבל גם התפקיד לא חקוק בסלע, ואפשר להיות מודח ממנו אם הדמות נזרקת למחבוש, נחשפת כסיילון, או סתם מודחת. כל אחד חייב לשמור על האינטרס של עצמו, ושל הגזע שלו.

כאשר שחקן סיילוני חושף את עצמו הוא עובר לספינת הסיילונים ומשם הוא משחק לא כמו אדם אלא כמו סיילון, לכן הוא מקבל יכולות אחרות ומיוחדות שיגרמו לשחקנים האנושיים של הגלקטיקה למות במוות נוראי של הסבל והרוע! המשחק עצמו מאד טעון, מלא בהאשמות (כוזבות ואמתיות) בהן השחקנים האנושיים מנסים למנוע מכל הדברים הרעים – ירידת חוגות, פיצוץ הגלקטיקה וכדומה מלקרות. בעוד השחקנים הסיילונים עושים בדיוק ההפך ומנסים לגרום לאנושיים לא לשרוד.

היחס בין השחקנים אף פעם לא בטוח, תמיד יכול להיות עוד סיילון בקרבנו שחקנים יכולים להפריע לשחקנים אחרים, ובייחוד זה כדאי כאשר חושדים בהם – אפשר להצביע ולזרוק אותם למחבוש לדוגמה. השחקנים גם יכולים לעזור אחד לשני, למשל לעזור לטייס בחוץ באמצעות שימוש בפעולה על הלוח, שמאפשרת להזיז ספינות צפע לא מאוישות, וכיוצא בזאת. השחקנים מיוצגים על ידי לוחית קרטון עם הדמות שלהם, בחדרים השונים בגלקטיקה, בספינה הנשיאותית או בספינת התחייה הסיילונית.

מה קרה בגלקטיקה ביקום שלנו?
אלירן: "אתה סיילון"
יהודה: "לא אני לא"
חן: "אני תמיד בן-אדם, תמיד תמיד!"
ענת: "חן! אנחנו לא מאמינים לך"
אלירן: "טוב, אנחנו צריכים קלפים סגולים וירוקים כדי לעבור את ההצבעה הזו – אין לי איך לעזור, אז תדאגו לשים קלפים גבוהים"
*לאחר ספירת הקולות*
אלירן: "לעזאזל – יש פה ארבעה קלפים רעים, בטוח שיש לנו סיילון על הסיפון!"
יהודה: "תורי? אז אני חושף את עצמי כסיילון, אלירן – לך למחבוש, מואהאה!"
אלירן: "שיט! שיט! שיט! ידעתי!"

סיכום
ספינת הקרב גלקטיקה הוא משחק שיתופי/תככים עם המון העמדת פנים, ניסיון פענוח חבריך, שקרים ומזימות. הוא שומר בצורה נפלאה את רוח הסדרה החדשה, ומידי פעם לחובבי הסדרה נגלות תמונות של אירועים שקרו בסדרה על הקלפים. הוא מומלץ מאד לשחקנים שאוהבים אינטראקציה עם שחקנים אחרים, ולשחקנים שאוהבים משחקים שיתופיים. ממליץ מאד.

הסקירה הופיע במקור באתר הקופסה.