The Time

בגיל 13 בערך, הדבר הכי מגניב בעולם היה ספר חדש של מבוכים ודרקונים. אני זוכר את עצמי מקפץ מרוב התרגשות, מריח את הספר החדש, מדמיין את כל הדמויות שאפשר לבנות עם המקצועות ומדפדף רק כדי להינות מהתמונות.
היום אני בן 31 ופחות מחובר לספר הפיסי. אין מספיק מקום בבית, או מספיק כסף לשלוח מחו"ל, בשביל להרשות לעצמי להחזיק על מדף את כל הספרים שאני קורא. ובכל זאת, משהו בספרים החדשים של עולמות פראיים שגורם לי להרגיש שוב בן 13. הם פשוט כל-כך מגניבים.

עכשיו אני אנסה להסביר לכם למה.

מה מצפה לנו
אני הזמנתי בקמפיין האחרון של עולמות פראיים שלושה מוצרים - קלפי כוחות, את אסופת ההרפתקאות (השלמה מקמפיין קודם ) ואת ערכת מיניאטורות הקרטון (מפלצות ודמויות פנטזיה ). מקמפיינים קודמים יש לי פיסית את ספר הבסיס, מגדיר המפלצות הראשון, קלפי הדמויות (1+2) והערכה למנחה (נגע הברקת השחורה + מסך מנחה), ועותק דיגיטלי של המדריך המתקדם לשחקן. המוטיבציה שלי לכתוב את הסקירה הזו הייתה המשלוח האחרון שקיבלתי, אבל אני אצטרך גם לגעת קצת במה כל כך מגניב במוצרים של עולמות פראיים באופן כללי כדי להסביר את ההתלהבות.

אז בסדר התלהבות עולה:
1. מי אני ולמה עולמות פראיים
2. קלפי דמויות
3. . אסופת ההרפתקאות
4. . מיניאטורות

בשביל להבין את הדיון בעולמות פראיים, יעזור להבין באופן בסיסי איך השיטה עובדת מערכת ההתחלה או קריאה של ספר המשחק. אם השיטה לא מעניינת אתכם, תקפצו לסוף לסקירת המיניאטורות, זה רלוונטי לכולם.

בואו נתחיל

מי אני ולמה עולמות פראיים
בקצרה, אני המנחה שאני רוצה לראות בעולם. אני קורא הרבה משחקי תפקידים, ואז אני הולך ומריץ אותם. יוצא לי לשחק די הרבה מבוכים ודרקונים, אבל לא מרצוני החופשי - זה פשוט די נפוץ, ויותר טוב מלא לשחק. מבחינתי המשחק הכי טוב הוא להבים באפלה, אבל יצא לי להריץ ולשחק בהרבה שיטות. לכן, כשאני קורא שיטות, אני מחפש דברים שלא ראיתי קודם, ובעיקר דרכים קלות ומהנות להנחות. כמה שאני יכול לעבור יותר מהר מלקרוא את השיטה לוואן שוט לקמפיין - מה טוב.

ביחס לשיטות אחרות, מבחינת השיטה עצמה, בלי להתחשב במעטפת, עולמות פראיים היא פחות או יותר בסדר.
נתחיל מה מהמינוסים - היא שיטה עם הרבה קראנץ' יחסית - חוקים לפציעות ונזק והרבה אופציות לבניית דמות, רצף כשרונות ללחימה בשני נשקים, רשימת כוחות עם מתאמים מסוגים שונים, חוקים למתקפות ממוקדות וכלי רכב ורשימת מיומנויות שהיא הגיונית למערב הפרוע אבל עם הרבה 'מורשת' (legacy) מכבידה שלא מתאימה לעולמות אחרים, ובניית דמויות שלא יזיק לך cheat sheet או שניים בשביל לעבור בהצלחה עם מאגר נקודות והרבה מאוד אופציות.

כאמור, זה בסדר, אבל ממש לא מה שאני אישית מחפש בשיטה - הרבה ממה שתיארתי כאן הם פיטצ'רים אטרקטיביים לשחקנים, ובעיקר שחקנים מנוסים. אם אני רוצה להכיר את השיטה לשחקנים חדשים, וכאלה שלא מכירים בהכרח משחקי תפקידים? זה מוסיף לי זמן ומאמץ ששיטות כמו להבים באפלה חוסכות לי.
במקביל, יש הרבה פלוסים - הקוביות המתפוצצות הם הג'וקר של השיטה - כל ההתלהבות שיש בשולחן כשמישהו מגלגל 20 טבעי, אבל קורה פעם בשלושה גלגולים בערך. פשוט קסם. כן ביחס למבוכים ודרקונים רמת המורכבות לא גבוהה - יש הרבה אופציות, אבל אין הרבה 'מלכודות' בבניית הדמות ואפשר יחסית בקלות לאלתר או לנסות משהו מגניב מחוץ לתחום המומחיות שלך.

גם הקלפים ליוזמה ולמרדפים מוסיפים עוד מורכבות, אבל מורכבות שהיא יותר אטרקטיבית מבחינתי כמנחה - זה עוד צעצוע לשחק איתו. אני יכול לקבוע שסלעים נופלים על מי ששולף עלה, או לשלוף קלף להיתקלויות אקראיות, זה שווה את ההתעסקות מבחינתי.

מבחינתי המפלצות והערכה למנחה הם גם קצת חלק מהג'אנק בשיטה. לא כי הם רעים, הם פשוט מרגישים לי כמו פוטנציאל מפוספס. המפלצות לא מורכבות מאוד, אבל יש המון מילות מפתח שאני צריך לשנן כדי להריץ בעל פה, או להתעלם מהן ( אני לא הולך לפתוח ספר לבדוק יתרונות של מפלצות, יש לי משחק דוהר וסוער להריץ!) לכן גם לא השקעתי במגדיר המפלצות החדש - עם קצת אלתור, אני חושב שיש לי מספיק עם מה לעבוד בראשון. ההרפתקה בערכה למנחה נראית סולידית, אבל היא לא מספיק גונזו לטעמי - היא מרגישה כמו הרפתקת מבוכים ודרקונים, אין קרבות המוניים או רצפי אקשן דרמטיים מהסוג שהשיטה יכולה לתמוך בהם יותר טוב.

באופן כללי, כמנחה, עולמות פראיים נראית לי כמו ארגז כלים ישן ואהוב - יש בארגז קצת שיט, אבל גם המון כלים שימושיים לכל מיני סיטואציות.
אז בפני עצמה, עולמות פראיים היא שיטה מגניבה, אבל לא בראש הרשימה שלי.

מה שמעלה אותה הרבה יותר קרוב לראש הרשימה זה המעטפת של מוצרים נלווים.

קלפים
קלפים זה כיף. כבר אמרנו שכמנחה אני מתלהב מהפוטנציאל של קלפי היוזמה, אבל גם קלפי הדמויות, בייחוד יחד עם קלפי הכוחות החדשים, יכולים לקחת את השיטה ופשוט להרים אותה לשמיים מבחינת השימושיות שלה.
קלפי הדמויות גורמים לבחירת דמות לוואן שוט להרגיש פחות כמו שיעורי בית ויותר כמו מסך הפתיחה של משחק מחשב עם גרפיקה משגעת. יש כל כך הרבה חשיבה מאחוריהם - הרקע קצת וקולע, כל היתרונות מפורטים, יש גרסא מתקדמת יותר לקבוצה שרוצה קצת יותר מורכבות או אם רוצים הרפתקת המשך לאותן הדמויות, כל מה שאתה צריך הוא על הקלף, ואפילו יש קלף לטיגריס של הדרואידית!
החיסרון העיקרי של קלפי הדמויות הוא שאין עליהן את החוקים של הכוחות. בלי הכוחות, רוב הקלפים לא יכולים לתת לשחקן חדש את כל מה שהוא צריך מעבר לחוקים הכי בסיסיים. עכשיו עם קלפי הכוחות החדשים, הבעיה נפתרה - אני יכול לקחת את קלפי הדמויות הכי מגניבים (או פשוט אלו עם הכי פחות שריונות ביקיני, מאפיין של משחקי פנטזיה שהערכתי הרבה יותר כשהייתי בן 13 והיום.. פחות), לחבר להם באטב נייר את הכוחות שלהם, ולתת לשחקנים את כל מה שהם צריכים בחבילה אחת. רמה כזו של נגישות לדמויות מוכנות אין. זה הרבה יותר מגניב מלתת לשחקנים ערימת דפים לדפדף ביניהם, וקלפי הדמויות הם הסיבה העיקרית שיצא לי להריץ משחקים של עולמות פראיים למרות שהרושם הראשוני שלי מהשיטה לא היה מדהים (ככה למדתי לאהוב קוביות מתפוצצות).
אז אם כל כך אהבתי את קלפי הדמויות הבסיסיים, דמיינו את ההתלהבות שלי מ..

אסופת ההרפתקאות
יש להרבה מנחים מהפרופיל שלי איזו פנטסיה לפתוח קבוצה לאונתולוגיות משחקים - כל כמה מפגשים מחליפים משחק, שיטה, עולם ודמויות. זה בדרך כלל לא קורה כי להחליף משחק זו עבודה - צריך לבנות דמויות חדשות, לתכנן הרפתקאות, וללמוד מחדש איך לשחק בכל שיטה.

אסופת ההרפתקאות לוקחת את הפנטזיה הזו ומצמצמת את העבודה הקשה למינימום. שלוש השיטות בנויות סביב אותו המנוע הבסיסי של עולמות פראיים עם התאמות לז'אנר. האם ההתאמות האלה מושלמות? לא. הרבה מהשיטות לא משהו בעיני. אבל אני עדיין רוצה להריץ את שלושתן, כי את כל העבודה הקשה עשו בשבילי - עם דמויות מוכנות, הרפתקאות מוכנות שמדגימות את הפיטצ'רים הכי מלהיבים בשיטה ובעולם, והכי טוב - קלפי דמויות עם כל הכוחות והחוקים שצריך בשביל להתחיל. כבונוס, אלה לא ערכות התחלה מסורסות שרק מפנות אתכם למוצרי המשך אם התאהבתם בעולם - יש בשלושת הספרונים של אסופת ההרפתקאות כל מה שצריך בשביל לבנות דמויות חדשות והרפתקאות חדשות. הן אשכרה שלוש שיטות במוצר אחד שמדגימות כל מה שטוב בעולמות פראיים, זה די מעורר השתאות.

ההרפתקה הכי פחות שמישה מהשלוש היא לדעתי מרד נזירי האפר. לא כי היא רעה - הז'אנר הוא קונג פו, ההרפתקה מלאה באקשן מפוצץ, וקלפי הדמויות (יותר ספרונים קטנים) אטרקטיביים ונגישים. נראה כיף להיכנס לעולם ולקרוע לנינג'ות את הצורה בעיר מקוללת שטובעת מצער. הבעיה היא שזו קצת הרפתקה 'למתקדמים' - מדובר בהרפתקת המשך להרפתקה קודמת שלא תורגמה, הדמויות ברמת התמחות ולכן יותר מורכבות לשחקנים חדשים, והמכאניקה הבסיסית כוללת עוד סט של מטא-משאבים בנוסף לנקודות פז לעקוב אחריהן במקביל. ההרפתקה נראית כמו הזדמנות פנטסטית לקבוצה שכבר מנוסה בשיטה, אבל כהרפתקת היכרות ללא הייתי משתמש בה. ובכל זאת - קלפי הדמויות כל כך מגניבים שאני עלול לעשות את זה יום אחד בכל מקרה.
תוכן - 6/10, סטייל - 8/10.

במקום שני - עידן הדקאיג'ו. זו שיטה שלמרות החסרונות שלה פשוט שווה את משקלה בזהב - כולם משחקים מפלצות ענקיות. כולם כולם. אתה דרקון אגדי, אתה גאון מטורף שהפך את עצמו בטעות לערימת רפש בגודל בניין, אתה קינג קונג, לכו לריב עם צבא של חייזרים. השיטה סובלת מזה שכתבו אותה להיות בערך compatible עם שיטות עוצמות פראיים אחרות, אז כל גלגולי הנזק הם עם +30 לנזק או בונוס ענק בסדר גודל דומה, והקשיחות עם בונוס מקביל. זה מיותר, יכלו פשוט להוריד את התוסף הענק בשני צדדי המשוואה ולהישאר עם האלגנטיות של קרב עולמות פראיים רגיל. אבל זה לא נורא.
השיטה הזו עושה משהו שלא ראיתי בעבר ואני דווקא אוהב - אין ממש סיפור, קופצים ישר לאקשן. כאילו, יש סיפור, אבל הספר יודע שלא באתם לכאן בשביל לשמוע על הילדות הטראומטית של קינג קונג. זה משחק אקשן מפגר וכיף, והוא קופץ ישר לאקשן המפגר. בין סצנות קרב ואתגרים בסדר גודל שרק מפלצות ענק יכולות לפתור, יש קטעי קריאה מטופשים עם סיפור מסגרת. ההמלצה שלי למי שיריץ את זה - תנו לשחקנים להקריא בתורות. תעשו תחרות מי מקריא בטון יותר דרמטי וגדול מהחיים. המשחק הזה הוא המקבילה של לקחת שתי בובות של דינוזאורים ולדפוק אותן אחת בשנייה תוך כדי שאתם צועקים "בום! טראח!", תתמסרו לזה.
משלושת השיטות, רק לעידן הדקאיג'ו אין קלפי דמויות, אבל יש באתר הפונדק דפי דמויות מוכנים להדפסה עם מיניאטורות נייר ענקיות של המפלצות - הם לא אופציונאליים! לא כי אי אפשר בלעדיהם, אלא כי - שוב - זה משחק שבו קינג קונג מתאבק עם דרקון רב ראשי שמוק על תואר מלך המפלצות בשביל להגן על כדור הארץ מפלישת חייזרים. מיניאטורות נייר ענקיות של קינג קונג יעזרו לכולם להיכנס לאווירה של משחק גדול מהחיים ומטופש. תוכן - 5/10, סטייל - 17/10. אני כל כך רוצה להריץ את זה באיזה כנס.

במקום הראשון, ובפער - אדמות המוות. זוכרים שאמרתי בהתחלה שעולמות פראיים באה עם מטען של חוקים שלא מתאימים לעולמות פנטזיה? החוקים האלה נועדו לארצות המוות. למה יש מיומנות הימורים? כי במערבון פנטזיה שמכבד את עצמו צריך סצנה של משחק קלפים נגד השטן. לכן גם יש כל כך הרבה שימוש בקלפים בחוקים הבסיסיים , זה מתחבר תמתית. מה הקטע עם חוקי הפחד? זה בשביל שהמערבון שלכם ירגיש קשוח לפני שתמלאו את המפלצות בעופרת. למה יש כל כך הרבה חוקים לסוגי אקדחים? מ-ע-ר-ב-ו-ן.
האסופה באה עם שתי הרפתקאות במחיר אחת - הרפתקה קצרצרה להיכרות, וסיור מאורגן מושקע יותר שמדגים את כל הטוב בשיטה: עם מרדף אחרי כרכרה, טורניר דו קרבות שבו כולם יוכלו להראות שהם השולפים המהירים במערב המופרע, וכמובן - המון משחקי קלפים. בהרבה מובנים כל עולמות פראיים זה פשוט אנשים שמסתכלים על ארצות המוות ואומרים לעצמם - זה כל כך טוב, זה בטח יעבוד גם ב____.
בגלל שהשיטה הכי הדוקה היא אדמות המוות, גם הקלפים שלה יותר מלהיבים בהתאם - יש משהו כל כך מוגזם בלקבל לא רק שתי הרפתקאות, קלפי דמות וקלפי כוחות לשיטה הזו, אלא גם גרסא מנוסה יותר של אותן הדמויות. אני מת לקחת את הדברים שהכי מגניבים אותי משתי ההרפתקאות, לתת לשחקנים את הקלפים, ולזרוק אותם עמוק לאדמות המוות.

כל שלוש ההרפתקאות לא מושלמות - הם לינאריות לטעמי ויותר מתמקדות בהדגמה של השיטה מאשר בלעמוד בפני עצמן. אבל הקלפים והדמויות המוכנות הופכים את ההצגה שלהן למלהיבה מאוד, ערכת ההתחלה שלהן כוללות את החוקים שצריך בשביל לייצר הרפתקאות חדשות נוספות משלך, ובכלל באריזה ובהנגשה התחושה הכללית היא של סעודה מושחתת שהכינו במיוחד בשבילי. שום דבר כאן לא מושלם, אבל ברור לי שיהיה ממש כיף.

אבל החלק האחרון בשלל שקיבלתי המשלוח מקמפיין האחרון הוא לא במיוחד בשבילי כמנחה סדרתי וחובב שיטות וחוקים. הוא בשביל כולם.

מיניאטורות

יש לי אוסף של בערך 30 מיניאטורות. בטח שילמתי עליהן במצטבר כמה מאות שקלים. חלקן די חביבות עלי. לא השתמשתי בהן כמעט, והאכסון שלהן הוא כאב ראש.

עכשיו האוסף שלי כולל כמעט 200 מיניאטורות, ואני מתכנן להשתמש בהן. לא יודע איך, רק שממש מתחשק לי למצוא תירוץ לאגף שחקן עם שלושה עוגים.


(יסודן האש הישן מבין שהוא בצרות - הוא מוקף ביסודנים חדשים שתופסים פרומיל ממקום האכסון!)

ערכת המיניאטורות פותרת את שתי הבעיות הגדולות עם מיניאטורות - קל לאכסן אותן, והן ממש זולות. המיניאטורות מתחלקות לשלושה סוגים -

1. דמויות ייחודיות קטנות, רובן של הרפתקנים או דמויות יחודיים, עם עותק אחד מכל אחת ומתאימות לתת לשחקנים לבחור להם כמיניאטורה קבועה או כמייצגים של דמויות ראשיות ונבלים
2. מפלצות ענקיות, רובן עם עותק אחד, שיכולות לגהור מעל ההרפתקנים ולתפוס את מרכז תשומת הלב. עם עיצוב מאיים ונוכחות בימתית.
3. מפלצות 'לחם וחמאה' כמו גובלינים, זאבים וקשתים. קטנים או בינוניים, עם מספיק מגוון בשביל למלא את כל צרכי הקרבות הרגילים בלי בעיה.

(שבט הגובלינים מוכן לפעולה!)

המיניאטורות עשויות מקרטון קשיח שאפשר להוציא ולהחזיר לדפים שלהם. יש לכל אחת איור נפרד לגב ולפנים, מעמדים קטנים מקרטון כחלק מהדף, ועיצובים מגניבים בסגנון הבית של פאיזו. בעיקר, יש 100 סוגים שונים, ובסך הכול 160 מפלצות שנכנסות לקופסא קטנה מספיק בשביל לשבת עם משחקי הקופסא בארון בלי לעשות בעיות.



(המפלצות הגדולות תופסות מרחב יפה למרות שהן דף קרטון דו מימדי)

המחיר הקטלוגי הוא 100 שקל. זו תמורה פנטסטית לכסף שלכם - הדרקון הענק, פיל המלחמה והיסודנים מתחרים בקלות במיניאטורות הקלאסיות שלי בלי לדרוש פתרון אחסון מיוחד, וההרפתקנים מגוונים מספיק שסביר שכל השחקנים ימצאו משהו קרוב מספיק לדמות שלהם בשביל להיות מרוצים. אבל החלק הכי טוב בעיני הן מפלצות הלחם והחמאה. יש כאן מספיק מיניאטורות בשביל לאלכס שבט גובלינים של איזה שלושים איש, ריאלית, זה מספיק בשביל כל המבוך. עם הערכה הזו כמעט כל הרפתקת פנטזיה גנרית מכוסה באופן מלא, כמעט בלי צורך במיניאטורות חלופיות. הדבר היחיד שאכזב אותי הוא שלא היו מניאטורות שמתאימות לקלפי הדמויות - אבל זה עניין של רשיון, ויש מיניאטורות קרובות מספיק לכולן.

בקיצור - עולמות פראיים היא לא שיטה מושלמת בעיני, אבל היא מקבלת בעברית כל כך הרבה תמיכה ועזרי משחק ברמה כל כך גבוהה, שאני מרגיש בן 13 שוב. אני לא יכול לחכות לזרוק חבורה של שחקנים חדשים למערב המופרע או להרפתקת פנטזיה שבה הם רוכבים על רובוט ענקי, ולתת להם לשחק עם כל הצעצועים החדשים. תודה לכל העושים במלאכה!

לאחרונה היה דיון מעניין בקבוצת הוואטסאפ של עולמות פראיים – אם מישהו רוצה להריץ את נתיב ההרפתקאות King maker, איך אפשר לנהל את הממלכה?
מי שכבר שיחק בקמפיין או במשחק המחשב שיתפו שהמכניקה של השיטה המקורית לא מלהיבה במיוחד, שהיא עייפה ומסורבלת ולא מתאימה לאווירה הדוהרת והסוערת ששואפים אליה בקמפיין עולמות פראיים.

אז מה כן? עלו כמה אפשרויות:
קלפי ישוב
אפשר להתייחס לכל ישוב כמו לדמות, לתת לישוב קוביה ליציבות פוליטית למשל, לכלכלה, ליכולת צבאית וכולי. בנוסף אפשר לקשור כל פציעה של הישוב למשאב, וככה די קל המנחה להבין איזה סוג של התקלויות יכולות להיות בין הישובים. כך למשל אפשר לבנות ישוב כזה -
נקרת צוק
כלכלה - קשיחות 7, פציעות 2 (עיזים, פרוות)
יציבות - קשיחות 6, פציעות 2 (זקני כפר, מכשפה)

אז למשל פשיטה יכולה לגלגל נגד הכלכלה בשביל לפצוע את הכפר (גניבת עיזים), ואם הם רק הופכים את הכפר להלום אז הם לא גנבו הרבה אבל הרועים מסרבים לצאת למרעה עד שמישהו יראה לפושטים מה זה
לעומת זאת דמגוג יכול לפצוע את היציבות של הכפר בכך שהוא פוגע בסמכות של הזקנים, ולהכניס את הכפר לשיתוק פוליטי וסכסוכים בפציעה, אבל הסמכות של המכשפה מהבקתה ביער השכן יכולה עוד להציל את המצב.

נשמע מגניב, וגם לא דורש מכניקות חדשות במובן מסוים, אבל מאוד מסובך כשיש לך יותר מאשר ישוב קטן אחד. אם אנחנו מנהלים הערכה שבה יש כמויות גדולות של ישובים לנהל לכל אחד מהם קלף ישוב עלול להתחיל להיות מוגזם.
אז מה עושים? נרוביאן הציע פתרון פשוט יותר:
קוביות ישוב

הצעה מגניבה! היא טובה אם יש מספר יישובים קטן, אבל אני חושש שיותר מ-4-5 כאלה זה כבר book-keeping מוגזם (אלא אם יש לך קלף דמות לכל יישוב)

אני חושב דווקא בכיון שכל יישוב מקבל קוביה משלו. מאחז קטן זה ק4, כפר ק6, עיירה ק8 וכו'. עיר הבירה מקבלת קובית גורל, בלי קשר לגודל שלה. ככה אפשר פשוט לצייר את הקוביה או המספר שלה ליד השם של כל יישוב על המפה.

אם היישוב נפגע, הקוביה שלו קטנה בצעד אחד

וכן, אירועי ניהול ממלכה הייתי פותר בהתקלויות מהירות. ככלל אצבע, בכשלון יישובים נפגעים והקוביות שלהם קטנות, בהצלחה הסדר נשמר ובהעלאה הממלכה משגשגת

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אני הצעתי להוסיף לכל ישוב רשימה של משאבים - ואם הישוב עושה משהו שהמשאבים שלו מסייעים בהם - הם מגלגלים קוביית גורל. אחרת לא. לכפר ציידי פרוות יהיה קל יותר למצוא משלחת שאבדה ביער מלעיר גדולה למשל.

הרעיון הזה נראה לי מצויין, אבל אני חושב שאפשר אפילו להרחיב עליו...

קוביות ישוב + משאבים
נתחיל מהפתרון של נרוביאן - לכל ישוב יש קוביה, אותה מגלגלים שוב צריך לעשות משהו, ויורדת ועולה לפי מצב הישוב.
איך נקבעת הקוביה? לפי מספר המשאבים של הישוב – משאב אחד ק4, שניים ק6 וכן הלאה. כל משאב צריך להיות יותר משמעותי מהקודם בשביל להיספר. כך, גם מתבודד יכול לקבל קוביה אם הוא צייד אגדי, אבל בשביל להפוך מכפר קטן לעיר אתה צריך כבר שיהיה לך בסיס רציני – עדרי עיזים, מטעים משגשגים ומגדל של קוסם.
זה נותן לשחקנים משהו מאוד ברור לעשות אם הם רוצים לחזק או להחליש ישובים הם צריכים לבחור משאב שיש להם ולנסות לפגוע בו או לחפש משאב שאין להם ולנסות להשיג אותו.
כמו שחגי הציע, מאבק בין קבוצות או ישובים אפשר לייצג פשוט בגלגול מנוגד, כשאם אחד הצדדים השיג העלאה הוא פוצע את אחד המשאבים של הצד השני ומחליש אותו אלא עם הישוב או הגיבורים שלנו יצליחו לטפל בבעיה.
בנוסף, כשהיישוב עושה משהו שאחד המשאבים שלו עוזרים בו, הוא מגלגל קוביית גורל. כלומר עם הדמויות בונות חומה בצורה מסביב לכפר שלהן, הכפר יגלגל יותר כשמנסים לתקוף אותו שודדים.

בנוסף עבור ישובים חשובים במיוחד המנחה או השחקנים יכולים להוסיף לישובים יתרונות. אפשר לתת יתרון בנקודות קבועות מראש, כמו בשלושה וחמישה משאבים, או בשניים וארבעה נקודה לחילופין, אפשר לתת יתרונות לפי היגיון או בתמורה למאמץ מיוחד של הדמויות. לדוגמא, למכשפה המרשעת ששולטת בשבט ההוגים יכול להיות היתרון – קללות –שנותן לה בהעלאה במקום לפצוע משאב, להחליף אותו בגרסה מקוללת שלו – העיזים הופכות אוכלות אדם, הבאר מורעלת המלך משתגע. מנגד, כפר שהדמויות השיגו עבורו קשרי מסחר עם כל האזור יכול לקבל את היתרון – שוק משגשג – שנותן לגיבורים גלגול חוזר במשא ומתן בשביל להשיג חפצים נדירים או יקרים בשוק.

זה כבר כנראה יהיה מסובך די ויותר לרוב המנחים והשחקנים, אבל אם רוצים ממש להשתגע...

חוקי מאבקי ישובים
ניקח את כל החוקים מהסעיף הקודם, קוביות ישוב שנקבעות לפי מספר משאבים, יתרונות ליישובים גדולים מספיק או מיוחדים, קוביית גורל לגלגול שיש עבור משאב רלוונטי, ונוסיף עוד פרט אחד – כדי לפעול נגד ישוב אחר אתה צריך לדעת עם מי אתה מתעסק.
נגיד שהעיזים שלכם הפכו אוכלות אדם, קורה לכולם. מה עושים עם זה? אפשר ללכת לריב עם המכשפה, אבל מה אם אתם לא יודעים שהמכשפה קיימת, או איפה היא גרה? במקרה כזה אתם לא יכולים לשלוח את המליצה של הכפר לתקוף אותה, וגם לא יכולים לשלוח זקן מהכפר למשא ומתן. אתם תקועים. ומה אם אתם יודעים איפה היא, אבל לא יודעים בכלל אילו הגנות יש למאורה שלה? אז אפשר לנסות לעשות משהו אבל זה יהיה מאוד מסוכן.
איך נייצג את זה בחוקים?
וכל ישוב יש כמה אפשרויות למה לעשות בתור ממלכה, אפשרויות נועדו לא להיות ממצות, אלא לתת אופציות:
1. התקפה על משאב של ישוב אחר. גלגל מנוגד. חייב לדעת איפה הישוב, ואם אתה לא יודע איזה משאבים יש לו, ההתקפה במינוס שתיים. בפגיעה הישוב הלום (ומאבד את התור הבא אם דמות ראשית בישוב לא מצליחה בגלגול בשביל לעורר את הישוב), בהעלאה המשאב פצוע.
2. התגוננות - +4 לכל גלגולי ההגנה בתור.
3. בנייה (דורש דמות ראשית) הישוב מתחיל אתגר דרמטי בשביל להשיג משאב חדש. לא חייבים להשיג את כל ההצלחות ברצף אבל כל תור בלי התקדמות מאבד הצלחה. צריך מספר הצלחות כערך הקוביה שלך (ארבע ל4 וכד) או שתיים פחות אם גנבת את המשאב מישוב שכן. הרפתקאות של דמויות ראשיות יכולות להוסיף לאתגר לפי שיקול דעת המנחה.
4. סיור – הישוב שולח סיירים, דיפלומטים או מרגלים לספר או לישובים שכנים נקודה בהצלחה מגלים על מפלצת, ישוב, או משאב בסביבה, בהעלאה – שניים מהם. חלק מהמשאבים, כמו עדרי עיזים, אקדמיה לקסם, או מכרה זהב הם לא סודיים ומגלים אותם אוטומטית כשמכירים את הישוב.

אפשרויות נוספות שעלו בדיון התמקדו באיך אפשר להריץ מערכה כזו באופן שמתאים לאווירה והחוקים של עולמות פראיים - אפשר לייצג שליחת חיילים למשימות כאתגר דרמטי (טל), שימוש בחוקי הקרבות ההמוניים והמשא ומתן.

אז מה אתם חושבים? איך הייתם עושים מכאנית ניהול ממלכה או קבוצות מתחרות בעולמות פראיים?

מאמר זה מציג שבעה קרוואנים של ננסים שהכנתי למשחק שלי והם כתובים על בסיס המהדורה החמישית של מבוכים ודרקונים, אולם הם יכולים לשמש גם משחקים ומהדורות אחרות יחסית בקלות.

ננסים. ננסים הם סיפור מעניין בכל משחק מבוכים ודרקונים – מצד אחד כוחות הקסם שלהם בלתי רגילים, לאינטלקט שלהם אין מתחרים והחיים שלהם ארוכים משמעותית משל בני האדם קצרי הימים. מצד שני, קרונות המסע שלהם נרדפים באופן קבוע על ידי שודדים ופורעי חוק שרוצים לשדוד את האוצרות שהאגדות מספרות שהם מחביאים.
אספסוף פרוע מרבה לטבוח בהם בלי שאף מגן או מושיע בא לעזרתם, ויצורי הפיה רוחשים להם שנאה ללא סוף וללא הסבר. במילים אחרות, למרות המוזיקה הקלילה והאווירה המכושפת של הקרוואנים, החיים של הננסים קשים.

סודם של הננסים​

לננסים יש סוד. לפני שנים רבות, בממלכת הפיות, משפחה מכובדת של ננסים מצאה את הכלא הנורא בעולם, בו מלכת הפיות שמרה את ראשיהם הצורחים עדיין של המשרתים שחיבבה פחות. מזועזעים מגודל הרוע, הם חילצו את היצורים האומללים והבריחה אותם הרחק מהמלכה. הם הצליחו להימלט עם האסירים שהצילו, אולם כשהמלכה גילתה את שנעשה, היא קיללה אותם באלף קללות קטנות וגדולות, שעוברות בירושה עד היום. המשרתים האומללים לימדו את הננסים סודות קסומים רבים, שבעזרתם הם מצליחים להתחמק מהגורלות העגומים שקללות המלכה קבעו להם, אבל עד היום ההגנות שהמסורת מקנה לבני תמותה אחרים לא חלות על ננסים, וכל פיה שתפגוש ננס תעשה כמיטב יכולתה לפגוע או להשפיל אותו, גם אם רובן כבר לא יודעות למה הן עושות כך.
בני הקרוואנים לא חייבים להיות ננסים – למרות שההנהגה של כל קרוואן כוללת גרעין קשה של קוסמים ננסים, הקרוואנים עשו לעצמם הרגל לאורך השנים לאמץ אליהם יתומים וגולים שבאים בשעריהם בבקשה להצטרף לנדודים. משרתיה של מלכת הפיות מפוזרים בין הקרוואנים השונים בתחפושות של בני תמותה או בתור יצירי סוד. הם לא בני פיה חזקים במיוחד אבל הם עוזרים לננסים להתמודד עם הקשיים שלהם כמיטב יכולתם.
לכל קרוואן יש צבע משלו (שהוא צבע העיניים של כל הננסים מאותו קרוואן), פרנסה משלו והתמחות באחת מהמסורות הקסומות. אף אחד מהקרוואנים לא מתמחה באשליות, כיוון שבעיני הננסים אשליה היא יותר צורה של אומנות או מלאכה מאשר קסם ממש, ולכולם יש הבנה מצוינת של הדרך בה אשליות ותעתועים עובדים.

צבעי הקרוואנים​

קרוואן סגול​

קו ההגנה הראשון של הננסים מפני הקללות של מלכת הפיות הן החוזים של הקרוואן הסגול. כלפי חוץ, מדובר בקרנבל נודד רגיל למדי, עם להטוטנים, נגנים וחוזי עתידות. דבר אחד מבדיל את הקרוואן הסגול משאר החגיגות והקרקסים הנודדים – בני הקרוואן הסגול נשבעים בילדותם לא לשקר, ומהשבועה הזאת נובע כוחם – הם רואים את העתיד. לא פעם מחרחרי ריב שבאו לפגוע בקרוואן גילו לתדהמתם שהם ארזו את חפציהם ונעלמו לפני שההמון הזועם הספיק להדליק את הלפידים. חוזי העתידות שלהם הם אנשי הבידור השנואים בכל מקום בו הם מבקרים, אבל זה לא הופך אותם לפופולאריים פחות - חוזי עתידות אמיתיים הם מצרך נדיר.
פרנסה: קרנבלים, חיזוי עתידות, פתרון תעלומות
מסורת: חיזוי
רקעים מומלצים: מלומד, יתום, איש בידור
הערות נוספות: לדמויות מהקרוואן הסגול מומלץ לקחת את הכישרון "בר מזל" בשביל לייצג את יכולתן להציץ לעתיד. אם את כמנחה רוצה לשלב תמות של גורל שמתערב במעשי הדמיות במשחק, כדאי לך אולי להסתכל על חוקי הגורל העגום בסוף הכתבה.

קרוואן אינדיגו​

הקרוואן האינדיגו פחות פגיע משאר הקרוואנים. קסמי המגננה של הננסים שומרים על הקרוואן מהאיומים הקסומים ופרעות הגורל, בעוד שמשמר היתומים – גוף המאמן ללחימה יתומים המצטרפים לקרוואן – מגן עליהם מהאיומים השגרתיים יותר. קרוואן האינדיגו לא עורך קרנבלים כמו שאר צבעי הקשת. העסקים שלו מבדרים פחות– מסחר ביצירות אומנות, הגנה קסומה על שווקים מפני מעשי שוד ומכירת קמעות להגנה. פעם בשנה קרוואן האינדיגו עורך מכירה פומבית של חפצים קסומים. המכירה ידועה בכל רחבי הממלכה, למרות השמועות העיקשות על כך שחלק מהחפצים התגלו כמקוללים.
פרנסה: מכירות פומביות של חפצי קסם, בזארים, אדריכלות, קמעות וסמלי הגנה
מסורת: מגננה
רקעים מומלצים: מלומד, דיפלומט (מכאנית - אציל), אוּמן גילדה –סוחר (כשהגילדה היא הקרוואנים הנודדים עצמם), חייל (משמר היתומים)

קרוואן כחול​

הקרוואן הכחול הם אומני המכונות העדינות – שעונים, תיבות נגינה, רובי קשת, מנעולים ומשרתים יצירי כפיים. הם גם אומני המכונות הפחות עדינות – קטפולטות, בליסטראות, מלכודות מוות וגלמים. הם מקיימים ירידים בהם הם מציגים לראווה את המצאותיהם המשונות, וללקוחות בפרופיל גבוה מציעים מכונות מלחמה במחירים אסטרונומיים, וליווי מקצועי של צוות ננסים שיוודאו שגלגלי השיניים יישארו משומנים והגולם לא יקום על קונו.
פרנסה: חרשות מתכת, פחחות, יצירה של חפצים קסומים לפי הזמנה, שענות
מסורת: אין לקרוואן הכחול מסורת אחת, אבל יש נטייה לאשליה, מגננה ויצירה.
רקעים מומלצים: אוּמן גילדה – מכונאי\נפח\סוחר (קשרים עם גילדה חיצונית או עם הקרוואנים), מלומד, דיפלומט (מכאנית - אציל).
הערה: מכאנית הם ננסי אבן ולא ננסי יער, בשביל יצירי כפיים בסיסיים מאוד (או אם שחקן בדרגה נמוכה מעוניין ליצור אחד) אפשר להשתמש בלחש ליצירת אל-מתים כבסיס: יש להחליף את המסורת מאוב ליצירה, ולדרוש מספר בדיקות מלאכה בשביל ליצור את ה"גופה" אותה הלחש מחייה. את יצירת הכפיים עצמם אפשר לייצג בעזרת שלד או זומבי עם תכונות יציר כפיים במקום תכונות אל-מתים, ולדרוש בדיקת מלאכה בזמן מנוחה ארוכה בשביל לאפשר להם להחזיר נקודות פגיעה אבודות.

קרוואן ירוק​

את הקשר הקרוב ביותר עם משרתיה של מלכת הפיות שמרו הקרוואן הירוק. הקרוואן הירוק הצליחו לחדש קשרים עם חלק מהרוחות והפיות, ודרואידים ומכשפים נפוצים בקרבם. הם מתייחסים לקללות התקופתיות שתוקפות אותם כאתגר מרענן לכישוריהם הקסומים. הקרוואן הירוק עורכים את הקרנבלים הפרועים והמסוכנים ביותר, שיצורים קסומים הולכים בהם בין בני התמותה ועושים כרצונם. הם גם מציגים לראווה שדים ופיות ששברו הסכמים איתם במעין גן חיות מעוות של כשפים אכזריים וצדק פואטי.
פרנסה: קרנבלים, שירותים קסומים בזול אבל עם מלכוד, גירוש שדים, פיות ורוחות
מסורת: יצירה
רקעים מומלצים: איש דת (רוחות טבע), יתום, נווד, איש בידור

קרוואן זהוב​

הקרוואן הצהוב ("זה זהוב! אנחנו עובדים עם זהב! זהוב אמרתי!") מרכז את האלכימאים הטובים ביותר בעולם במקום אחד כבר מאות שנים, ובכל זאת הם לא הצליחו לייצר את אבן החכמים. זה די מתסכל אותם, אבל גם ללא חיי נצח הננסים יודעים להציע מגוון שירותים למרבה במחיר – חפצים אלכימאים, מתכות ואבני חן נדירות, רעלים קטלניים (ונוגדנים לרעלים קטלניים) ואם תעצבן אותם יותר מידי הם עלולים פשוט להפוך אותך לקרפדה. פשוט אכפת להם ממוניטין פחות מאשר רוב הקרוואנים – לא משנה מה המוניטין שלך, זהב נשאר זהב.
פרנסה: אלכימיה, עיבוד מתכות ואבני חן, סמים
מסורת: תהפוכה
רקעים מומלצים: אוּמן גילדה – אלכימאי\סוחר (כשהגילדה היא הקרוואנים הנודדים עצמם), מלומד, פושע (מרעיל או מוכר סמים מקצועי), שרלטן (תחבולה מועדפת – מכירת זהב שוטים)

קרוואן כתום​

בין הננסים נפוצה האמרה שהקרוואן הכתום קולל בהתמחות הכי פחות שימושית – מי צריך ליצור פיצוצים אמתיים של אש וברק כשאשליה תעשה את אותה העבודה בדיוק? ננסי הקרוואן הכתום עצמם לא חוששים משימוש באשליות, אולם הם רואים בקסמים שלהם צורה נעלה של אומנות – זיקוקי הדינור של הפסטיבלים שלהם מבוקשים בכל רחבי הממלכה, ולאקרובטים וללהטוטנים של הקרקס הנודד שלהם אין מתחרים. עם זאת, חשוב לומר - למרות שיש ברשות הקרוואן הכתום כוח אש מפלצתי, ספורות הפעמים בהיסטוריה בה הם הפנו את עוצמתם המלאה כנגד אויב חיצוני – שמועות על גוויות חרוכות ובתים שנשרפו עד היסודות לא טובות לעסקים. (הם כן קצת פירומנים. טוב, הרבה פירומנים. זאת די העבודה שלהם)
פרנסה: פסטיבלים ומופעי אש
מסורת: תעצומה
רקעים מומלצים: איש בידור (כשחלק מהמופעים כוללים להטוטים באש), גיבור עממי, יתום

קרוואן אדום​

הקרוואן האדום מתעסקים באוכל. הם אלופי התבלינים, הבישול, האלכוהול, הטעמים והריחות. הירידים והקרנבלים שלהם מבוקשים בכל רחבי הממלכה. אבל לקרוואן האדום יש סוד אפל – הקוסמים שלהם מתמחים בכישוף האפל מכולם, קסמי הקסמה. בעיני רוב הננסים הרצון החופשי הוא מתנה מהאלים, ולחלל אותו עם קסם זה רעיון גרוע כי האלים יתעצבנו ויתחילו להרוג אנשים. שוב.
אף על פי שגם לקרוואן האדום יש כללים וחוקים ברורים המגבילים את השימוש בכשפי הקסמה (שרובם נועדו למנוע מהשימוש בו להתגלות) יש להם גישה יותר... פרגמטית. מיותר לציין שהם הכבשה השחורה של המשפחה.
פרנסה: מופעים, אוכל ושתייה, שרלטנות בקנה מידה איום
מסורת: הקסמה
רקעים מומלצים: שרלטן (כל סוג), אוּמן גילדה - שף (כשהגילדה היא הקרוואנים הנודדים עצמם), יתום, איש בידור

קרוואן שחור​

הקרוואן השחור היה פעם המכובד והמשפיע ביותר מבין הקרוואנים. בניגוד לשאר הננסים, הם לא התעסקו בענייני בידור ובמופעים קלי דעת. הם היו שיירה של מלומדים ומעלים באוב שטיפלו בנושאים הרי גורל – רוחות המתים המשחרות לטרף, קללות עתיקות והשתלטות של ערפדים על מוקדי כוח. הם קיבלו גופות תמורה לשירותיהם, חנטו אותן, ועשו מהן משרתים בעזרת רוחות שוחרות שלום. למרבה הצער, בני הגזעים האחרים לא הבינו את מלאכת האוב המכובדת, וטעו לחשוב שהקרוואן השחור הם חלק מאותו רשע שהננסים נשבעו לעצור. לאחר התנכלויות ארוכות מצד הגזעים הגבוהים, הקרוואן השחור התפזר בין שאר שיירות הננסים, והם משמשים בהם כיועצים, מגרשי רוחות, ושומרי המסורות הקדומות.
פרנסה: צדקה משאר הננסים, מחקר, גירוש רוחות, טיפול באל-מתים (חיסול או גישור).
מסורת: אוב
רקעים מומלצים: איש דת (פולחן אבות), מלומד, רדוף.

חוק חלופי: גורל עגום​

זהו חוק חלופי עבור מבוכים ודרקונים 5, בשביל לייצג את הגורל העלום המושך בחוקים ומכווין את הדמויות לסוף מר (למשל – אחת מהקללות של מלכת הפיות) על המנחה לגלגל בתחילת כל מפגש בו הגורל רלוונטי 2ק20 ולרשום את התוצאות שלהן. כאשר אחד השחקנים או המנחה עומדים לגלגל קובייה בשביל פעולה שמתאימה לגורל או סותרת אותו, המנחה יכולה לקבוע כי אחת התוצאות הרשומות היא תוצאת הגלגול ולהכריז "זה פשוט נועד לקרות". תוצאת הקובייה תקפה אפילו אם הגלגול היה אמור להתבצע עם יתרון או חיסרון, אולם שחקן יכול לנצל השראה בשביל לגלגל את הקובייה מחדש – גיבורים אמתיים יכולים להילחם בגורל!
מומלץ לא לקבוע גורל עגום רק לדמות אחת, אלא לוודא שהגורל יתעמר גם בכל החבורה שעִמה. הדמויות לא חייבות לדעת מראש מה הוא הגורל העגום שרודף אותן, אבל צריך לתת להן בהזדמנות הראשונה שנקרית להן הזדמנות לברר מה הוא: זו היא הזדמנות טובה לתת למלומד (Sage) להשתמש ביכולת המיוחדת של הרקע שלו לבצע מחקר. לחלופין, ננס מהקרוואן הסגול או כל דב"ש מגד עתידות אמתי אחר יוכל לגלות לדמויות את גורלן בקלות. לא מומלץ להכניס למשחק גורל שעובד לגמרי לטובת הדמויות – הוא עלול להפוך את המשחק לקל מדי וזה לא מעניין. בשביל למנוע מגורל שעובד נגד הדמויות להפוך את המשחק לקשה מדי ניתן לחלק בנדיבות לדמויות השראה כשהן נאבקות בגורל.
אם הגורל נועד לאירוע יחיד ולא לקמפיין מתמשך, המנחה יכולה לגלגל מספר גדול יותר של קוביות. אפשר להתאים את כמות הקוביות לרלוונטיות של הגורל למפגש – הקרב הגורלי בין הדמויות לרודן שנועד למשול באימפריה עשוי לדרוש יותר מעורבות של הגורל מאשר עימות עם כנופיית שודדים אקראית.
דוגמאות:
"נועדתם להנהיג מרד נגד הדוכס – ולהיכשל"
גורל עגום לחבורה, 2 קוביות למפגש
המנחה יכולה לתת תוצאות נמוכות ל:
• ניסיונות של מפלצות ויריבים שאינם תחת השפעתו של הדוכס להרוג את הדמויות.
• מאבק בדוכס או בנציגיו הרשמיים.
• ניסיונות להוכיח למלך שהדוכס עורך טקסים אפלים ובכך לנשל אותו ממעמדו.
ותוצאות גבוהות ל:
• גיוס איכרים למרד.
• הנהגה או ניהול של המרד.
• פעולות גרילה קטנות נגד כוחות הדוכס.
"הנסיך לא ישרוד את הלילה השלישי של החודש הקצר בשנה"
גורל עגום לדב"ש (או דמות מלכותית), 4 קוביות למפגש
תוצאות נמוכות ל:
• ניסיונות לשמור על הנסיך מפגיעה.
• הצלות של הנסיך.
• ניסיונות להרוג את הרוצח המסתורי שפרץ לארמון.
• ניסיונות לחשוף את זהותו של הרוצח לפני הלילה הגורלי.
תוצאות גבוהות ל:
• תקיפת הנסיך.
• הצלות של הרוצח.
שימו לב – חוקי גורל עגום לא עברו פלייטסט, השימוש בו על אחריותכם!