הפונדק - מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח

אוהבים עולמות פראיים? (כן!)
אוהבים את עיצוב המפלצות של מבוכים ודרקונים 4? (כן!)
מרוב אהבה נולד להם ספר מפלצות פשוט פראי –

– זו, לפחות, ההבטחה בה נתקלתי כאשר פרסומת לפרויקט המימון של Simply Savage Bestiary קפצה מולי בעת ביקור בקבוצת הפייסבוק הרשמית של עולמות פראיים מבית Pinnacle Entertaintment Group (משחק תפקידים שגם מתורגם על ידי ההוצאה לאור של "הפונדק" וגילוי נאות – אני מעורב בתרגום או בעריכה של רוב מוצרי הגרסה העברית).

בתור מישהו שגם אוהב עולמות וגם אוהב את עיצוב המפלצות של מבוכים ודרקונים 4, וגם את האומנות שהופיעה בעמוד הפרויקט, תמכתי במדרגה צנועה של הספר הדיגיטלי. מסיבה זו, אני לא יכול להעיד על איכות ההפקה של הספר הפיזי, אבל ההדפסה נעשית בשיטת Print on demand דרך בתי הדפוס של אתר Drivethru RPG, מה שאומר שהעלות מעט גבוהה בשביל ספר פיזי איכותי, אבל האיכות ככל הנראה טובה מאוד (ואפשר לבחור אם אתם רוצים כריכה רכה או קשה כתלות במחיר).

אומנות
מילה על האומנות של המאייר Olekzander Zahorulko – חמודה. במובן שהיא חמודה. היצורים ברובם נראים מצוירים, קצת קומיים, עיניים גדולות, פרצופים מצחיקים (למי שיש פרצוף). בעיני זה עובד מצוין לספר שממוקד על מפלצות פנטזיה לחסל בקלילות. רוב המפלצות מאוירות בצורה לא מפחידה, שאפשר להציג גם לשחקנים צעירים.
אם אני נותן ציון על האומנות בלבד, בעיני 4.5/5 וגם זה רק כי דמויי האדם קצת חוזרים על עצמם בעיצוב.

מטרות ואג'נדה
"ספר מפלצות פשוט פראי" הוא אסופת מפלצות בת כ-150 עמודים, כאשר 145 מהם מכילים מפלצות פנטזיה. בעמוד הראשון של הספר, מציגים הכותבים בצורה ישירה, ברורה ואישית מה בעצם הם מנסים להשיג עם הספר – מפלצות מוכנות שמצד אחד מייצרות קרב דינמי ומעניין, ומצד שני לא דורשות מכם לדפדף בין עמודים או לזכור יותר מדי חוקים שמופיעים בספר אחר.

את המטרות הללו הם מבקשים להשיג כך:

1. פסקת הנתונים של המפלצת לא מפנה אותך לאף מקום מלבדה – לאף אחת מהמפלצות בספר אין כוחות, יתרונות או קשיים שתצטרכו לקרוא במקום אחר מה הם עושים. או ליתר דיוק, אם יש למפלצת כוח או יתרון, אז הוא רשום בתור יכולת מיוחדת מפורטת, או שהוא מחושב כבר לתוך רשימת המיומנויות שלה בתור תוסף למיומנות כגון 2+ להבחנה או קובית ריצה ק8.

2. עמוד אחד לכל מפלצת. כל יצור מקבל עמוד משלו, עם איור, טקסט קצרצר, פסקת נתונים וציון של 1–3 כוכבים המעידים כמה מורכבת המפלצת מבחינה מכאנית.

3. עד 6 יכולות מיוחדות לכל יצור (כולל התקפות). לרובם באמת יש 6, אבל לחלק ניכר יש 3–4 ואפילו 2 יכולות בלבד.

4. בדומה למהדורה 4 של מבוכים ודרקונים, כל מפלצת מקבלת "תפקיד קרבי" שרומז למנחה מה "הקטע שלה" בקרב. הסוגים הם ארטילריה (חלש בקפא"פ ומסוכן בטווח), שולט (הורס טקטיקות לגיבורים), חזיתי (נלחם טוב בקפא"פ), מנהיג (מחזק או מרפא חברים), אורב (תוקף בהפתעה או נמלט בקלות), מתגושש (נלחם בקפא"פ אבל מסתמך על תנועה וחמיקה ולא ספיגת נזק) והחפ"ש העלוב שנועד לחסום את הדרך אל מפלצות חזקות ממנו.

5. אין משאבים מיוחדים כמו עוצמה – אם למפלצת יש יכולות מוגבלות כלשהן, הן פשוט מוגבלות לשימושים ליום, שימושים בסצנה או שהן מתרעננות רק כאשר המפלצת שולפת קלף מתאים בסדר הפעולות (לדוגמה בקלף לב, או בקלף נסיך ומעלה).

חוקים נוספים
עוד רעיון שנלקח פה מהמהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים, זה המכאניקה של "סימון" – מצב שמלבישים על יריב, ונותן לו 2- לכל גלגולי המאפיין נגד כל היריבים אלא אם הפעולה משפיעה גם על מי שסימן אותו. מצד אחד זה פחות גרוע מלהיות מוסח, אבל מצד שני זה נמשך עד סוף ההתקלות או עד שהיריב מסמן מישהו אחד או שמתמלאים תנאים מיוחדים ליכולת הסימון.
יש גם שני יתרונות חדשים לדמויות שחקן, שמאפשרים להם לסמן בעצמם את המפלצות. למפלצות בספר, כאמור, אין יתרונות – אז הן עשויות לסמן גיבורים בדרכים אחרות באמצעות היכולות המיוחדות שלהם.

לבסוף, המפלצות בספר קיבלו "סוגים", כמו שיש בפאת'פיינדר פראי (בדרך כלל בעולמות פראיים אין משהו כזה – מחליטים אד הוק מסביב לשולחן האם "זאב מכונף מרושע" יהיה מושפע מ"צלצל הציידים שפועל רק על בעלי חיים"). הסוגים לא חופפים לאלו של פאת'פיינדר פראי אלא דווקא לסוגים של מבוכים ודרקונים מהדורה *חמישית*. נראה לי שזה נובע מטעות של הכותבים ולא מבחירה מכוונת, כי הם מזכירים לפחות פעמיים את פאת'פיינדר פראי, אבל בעיני זה עושה את העבודה כך או כך.

תוכן העניינים
לצערי כבר בתוכן העניינים נתקלתי בקוצר-רואין קצת מעצבן מצד הכותבים, ואני מציין זאת פה אחרי שהזכרתי שיש בספר קטגוריות "סוג" של מפלצות – אין ממש תוכן עניינים ואין שום פירוט של היצורים בספר.

כן יש מעין "ראשי פרקים" לפי קבוצות של יצורים (18 קבוצות), אבל אין פירוט של רשימת היצורים בכל קבוצה. אם אני רוצה לצורך העניין להשתמש בנתונים של אורק מכשף, תוכן העניינים מספר לי שאורקים מופיעים בעמודים 107 עד 119, אז עכשיו במקום לגשת לעמוד מדויק אני צריך לחפש בין 12 אורקים מי מהם המכשף.

המפלצות
אז השאלה הגדולה היא, האם הספר עומד בהבטחה שלו – להיות ספר מפלצות פשוט פראי, שמשלב היטב עקרונות של עולמות פראיים ושל מבוכים ודרקונים מהדורה רביעית.
בקצרה – הוא מצליח רק בערך בחצי מהמקרים.

יש בספר לא מעט יצורים שאתם מכירים כבר מספרים אחרים, כמו ליץ' או יסודן אוויר, אבל סידרו להם רשימת יכולות "קצרה וקולעת" שעושה את העבודה ולעתים קרובות גם שמה דגש על קרב דינאמי. לדוגמה יסודן אוויר יכול לשאוב את קליע האש שלכם לתוך מערבולת הרוח שלו, ואז לנשוף עליכם אש בחזרה ביכולת די אלגנטית (הוא מקבל את הסגנון שלכם). כמה יצורים דמויי אדם קיבלו גרסת "חיל פרשים" שכוללת נתונים מאוחדים לפרש ולרמך שלו כפסקת נתונים אחת, מה שמקל מאוד על הרצת קרב רכוב, וגם יש יצורים מקוריים ומעניינים, בעיקר בקבוצה של יצורי הפיה.

מבחינת טקטיקה, לחלק מהיצורים פה יש יכולות שמייצרות מסגרת ברורה לאפשרות לסיים קרב בצורה לא קטלנית, או שמאלצות את החבורה לזוז הרבה כדי להימנע מתבניות פיצוץ שהיצור מפזר בשדה הקרב ומשתמש בהן לאחר מכן (Gnoll Abjurer עושה את זה היטב).

כמה היילייטים בולטים:
- "המתבונן הנבדל מבחינה משפטית" עושה מה שהייתם מצפים משר-עין לעשות, בצורה מאוד אלגנטית ויפה.
- ביצוע מעניין ולא מסורבל של פגסוס, חליפת שריון מונפשת ולטאישים.
- ענק-פיה עיוור שהמגן שלו רואה עצמאית ממנו.
- בובת וודו מונפשת שמנסה לגרום לעצמה נזק כדי לגרום נזק למישהו אחר.
- נול שחוטף לכם חפצים מהיד כדי, וכאמור נול כושף שמאלץ דמויות לזוז הרבה.
- חיפושית שיורה גלי קול.
- אל-מת עם מכאניקה מגניבה של נעיצת נשקים ושליפת נשקים מתוך הגוף שלו.

איפה הספר נופל על הפרצוף
ובכל זאת, יש גם הרבה קשיים. הרבה-הרבה קשיים.

ראשית, ולמרבה הצער, יש בספר *רק* במפלצות פנטזיה שרובן הגדול שואב ממשחקים בסגנון מבוכים ודרקונים – זאת, למרות שעולמות פראיים מתאימה גם למשחקי אקשן-פאלפ, מערבון או מדע בדיוני. לא רק שלא נמצא פה חייזרים עתידניים או פשיסטים משנת 1936 – כן נמצא פה המון יצורים שכבר יש להם נתוני משחק ממש סבבה בלפחות 2 ספרים רשמיים של עולמות פראיים (עולמות פראיים מהדורת ההרפתקה ו/או המדריך לפנטזיה ו/או אוגדן המפלצות של פאת'פיינדר פראי).

הנתונים של אוטיוג, חקיין, גובלין לוחם, עוג, זאב אימים, דרקון ואורק אמנם לא זהים לאלו שכבר קיימים באוגדן המפלצות של פאת'פיינדר פראי ובחלק מהמקרים קיימים גם במהדורת ההרפתקה של עולמות פראיים, אבל הם מאוד מאוד דומים. כשזה קורה עם יצור שהנתונים "הרשמיים" שלו כוללים רשימת יתרונות רצינית או מקור עוצמה, כמו ליץ', זה בסדר – הרי המטרה היא שהספר הזה יהיה נוח יותר לשימוש. אבל אם זה קורה עם מפלצת שממילא יש לה בגרסה הרשמית רק 1–2 יכולות פשוטות, זה ממש בזבוז עמודים על חזרה מיותרת.

שנית, למרות שלכל מפלצת יש לא יותר מ-6 יכולות מיוחדות, למעשה חלק מהמפלצות קיבלו יכולות מורכבות למדי – ולפעמים לא רק יכולת מורכבת אחת אלא שתיים ואפילו שלוש. ולמרות שלאף מפלצת אין נקודות עוצמה, לחלקן יש משאב מיוחד משלהן שעולה ויורד במהלך הקרב. אם כל המורכבות הזו הייתה שייכת רק למפלצות שהן דמויות ראשיות, זה מילא, אבל בלא מעט מקרים מדובר בניצב עלוב עם 7 קשיחות שכנראה לא יצליח להשתמש בכלל ביכולות המיוחדות הרבות שלו.

בעיה קרובה לכך, היא החזרה על מפלצות דומות בעלות תפקידים שונים.
פסקת נתונים של גובלין עלוב בעולמות פראיים תדע, בדרך כלל, לכסות גם גובלין עם חרב וגם גובלין עם קשת. כאן, מאחר שהספר נצמד בצורה מאוד נאמנה לחלוקת התפקידים של מפלצות כמו במהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים, התוצאה היא שיש לדוגמה 9 גובלינים שלפחות 4 מהם נבדלים זה מזה רק בהתקפה העיקרית שלהם ואולי מיומנות פה ושם, ושלגמרי אפשר היה לאחד את הפסקאות שלהם לפסקה אחת ולחסוך הרבה עמודים.
מפלצות של מבוכים ודרקונים 4 מגיעות בדרך כלל בחבורה עם מספר יצורים דומה למספר הגיבורים, והן מחזיקות יותר זמן. מפלצות של עולמות פראיים (אם הן ניצבים) באות בדרך כלל בקבוצה של 3-4 ניצבים על כל גיבור והם מתים בתוך מכה או שתיים. הן פשוט לא צריכות תפקידים ממוקדים כמו במבוכים ודרקונים 4 – הן צריכות קטגוריות רחבות הרבה יותר.

חמישית, נראה שהכותבים התבלבלו פה ושם עם החוקים של מבוכים ודרקונים.
כך לדוגמה שתי מפלצות בספר משתמשות ב-reaction שלהן (מונח שלא קיים בעולמות פראיים) ויש כמה מפלצות עם היכולת לזוז קצת במסגרת פעולת התקפה – רק שבעולמות פראיים תנועה מתקיימת במקביל לפעולה, וזה שהדמות תוקפת לא מפריע לה לזוז, כך שלא צריך יכולת מיוחדת לזוז וגם לתקוף בו זמנית.
גם יש הרבה מאוד מפלצות שהנזק שהן גורמות עם כלי נשק קשור לקוביות הזריזות או הנפש שלהן ולא לקוביית הכוח, או שהן מקבלות לגלגל קוביות נזק נוספות בכל מני מצבים – אלו מכאניקות שמתאימות למבוכים ודרקונים, אבל במשחק עם ערך קשיחות נמוך יחסית וקוביות מתפוצצות, נראה שחלק מהמפלצות בספר נוטות לנזק גבוה מאוד יחסית לעולמות פראיים ועוד לניצבים. קצת מבאס.


לא בטוח שמתנקש רובוטי עם 8 קשיחות ובלי איתנות צריך גם קמע הגנה שמתרענן בקלף יהלום, גם יכולת לקפוץ בין התקפה להתקפה וגם להחליף בין עמידות קרב כפעולה מוגבלת – infiltrator frame מעמוד פרויקט המימון.

נקודות בולטות לרעה:
- שיקוצי בשר – קטגוריה של 10 שיקוצים קרובים. אלו חבר'ה גועליים שסופחים בשר של יצורים אחרים ובוראים ממנו עוד מסוגם. כולם מאוירים די דומה ועם אותו פלאפ שהוא די דל. יכול להיות שהם משחקים תפקיד חשוב בעולם המערכה הביתי של הכותבים, אבל בשבילי בתור מישהו שלא מכיר את היצורים האלה, שאינם יושבים על מוסכמה או טרופ מוכרים, ושכולם נראים אותו הדבר, נראה לי שאפשר היה להסתפק ב-3–4 וזהו. מבחינה מכאנית הם כן סבבה.

- רחרחן – מין פיל ננסי שמימי שמסוגל להריח קסם ושהרוק שלו מבטל קסם, אבל שממש בלתי אפשרי שישמש כמפלצת שנלחמת בדמויות ולכן קצת מוזר שיש לו בכלל נתוני קרב.

- מצרף מתהלך – יציר כפיים עם מכאניקה של צבירת חום ופליטת חום לצורל שימוש ביכולות, מה שהולך נגד העקרון שלמפלצות בספר אין עוצמה כדי לא לנהל מעקב משאבים, ובהתחשב בכך שאפילו לא מדובר בדמות ראשית.

- כלב השאול התלת-ראשי, שיש לו שלושה נשקי נשיפה זהים שמתרעננים כל אחד בשליפה של קלפים אחרים לגמרי וזה באמת קצת מורכב שלא לצורך.

- דמויי אדם (גובלינים, אורקים, נולים ולטאישים)
9 גובלינים שונים וגם שלד של גובלין שנועד לשרת את הגובלין בעל האוב;
11 נולים שלמרבה הצער 6 מהם די מורכבים מכאנית עם כמה וכמה יכולות מיוחדות שכוללות תבניות, פעולות נוספות, תוספי נזק שונים וכו' אפילו שאלו בסך הכל ניצבים; 10 סוגי לטאישים וגם דינוזאור מאולף, ו-10 אורקים שונים שחלקם הגדול די חוזר על עצמו. בסך הכל – בזבוז עמודים בעיני.
עדיף 3-4 "מקצועות" לכל דמוי אדם ולא לטחון עד דק אורק עם גרזן, אורק קשת, אורק עם חנית וכו', כשאפשר היה לעשות פסקת נתונים אחת של אורק עם אופציה לתקוף בחנית, קשת וגרזן לפי הסיטואציה.

לסיכום
מבחינה תיאורתית זה ספר המפלצות המושלם לעולמות פראיים. יש בו עקרונות טובים מאוד לכתיבת יריבים, וכשהוא נצמד לעקרונות הללו, הוא מצליח בגדול.
הבעיה היא שיוצרי הספר עצמם לא תמיד (ולמעשה בערך בחצי מהמקרים!) מתעלמים מהעקרונות של עצמם, מעמיסים יכולות מורכבות על ניצבים, מעמיסים יכולות מעבר לנדרש, יוצרים פסקה נפרדת לכל תת-טירון בפלוגת הגובלינים או שסתם מבלבלים עם מכאניקות של מבוכים ודרקונים 5, והתוצאה – מאכזבת במיוחד. כי לכתוב ספר מפלצות בינוני לעולמות פראיים זה דבר אחד, אבל לכתוב ספר מפלצות בינוני אחרי שפירטת במפורש כיצד לכתוב אותו טוב יותר, זה כבר ממש מתסכל.

שורה תחתונה: 2 כוכבים. יש פה עקרונות מעולים וכמה הברקות, אבל בערך חצי מהמפלצות בספר לא טובות או שדורשות תיקונים. פשוט אכזבה.

אם יש לכם זמן לכתוב יריבים, כדאי להיצמד לעקרונות המוצלחים שיש כאן, אבל אם אין לכם זמן – עדיף בהחלט להשתמש באחד מאוגדני המפלצות של פאת'פיינדר פראי או בפרק המפלצות של המדריך לפנטזיה של מהדורת ההרפתקה – אפילו אם פה ושם תחפפו את המשחקיות כי לא זכרתם מה עושה יתרון רתיעה של דרקון.

את המשחק "משחקי ריגול" של חברת Black Cats Gaming, או בשמו באנגלית The Spy Game, רכשתי (כמו רבים אחרים) בקיקסטארטר (השם שלי אפילו מופיע ברשימת התומכים בסוף הספר). זו הייתה השקעה שונה מהמשחקים שאני בדרך כלל משקיע בהם – מדובר במשחק מבוסס 5e בסגנון ג'יימס בונד. העולם הוא עולמנו שלנו, והדמויות הן סוכנות של מוסד ריגול (ממשלתי או פרטי) אשר נלחמות בארגוני פשע, ארגוני טרור, חברות המנסות להשתלט על העולם וכדומה. אני לא יודע למה השקעתי בו אז – אולי סתם סקרנות, אולי עניין בתמה יוצאת הדופן יחסית לעולמות ה-5e שאני רגיל אליהן, אולי סתם התחשק לי להוציא קצת כסף – אבל אני שמח שהחלטתי לעשות זאת, כיוון שהתוצאה מעניינת במיוחד.

איך המשחק עובד​

שיטת המשחק​

המשחק מבוסס על 5e, ולכן המכאניקה היא אותה המכאניקה של מבוכים ודרקונים מהדורה 5, ולכן מבוססת על ק20. לכל מקצוע (ראה "מקצועות" למטה) יש מספר נקודות פגיעה, רשימת מיומנויות, גלגולי הצלה וציוד התחלתי. רשימת המאפיינים זהה לזו של מבוכים ודרקונים: כוח, זריזות, כושר, חכמה, תבונה וכריזמה, אך רשימת המיומנויות (skills) שונה במקצת ומתאימה לתמה, לדוגמה ריגול, טכנולוגיה וטקטיקה. על כישרונות (feats) החליטו לוותר לחלוטין, והגזעים אוחדו עם הרקעים, כך שבחירת הרקע הופכת לחשובה מאוד מבחינת המכאניקה של הדמות ומעניקה שליטה (proficiency) במספר מיומנויות, שפות, ציוד וכדומה.

המקצועות​

המשחק מבוסס על חוקי 5e, לכן כל מי שמכיר את מבוכים ודרקונים מהדורה 5 יוכל לשחק בו ללא בעיות מיוחדות, למרות שהמקצועות והיכולות מותאמים לשיטה. רשימת המקצועות הם: הפנים, ההאקר, המסתנן, אמן הלחימה, החובש, הסייר, החייל והטכנאי. כיאה ל-5e, לכל אחד מהם יש ארכטיפים משלו. לדוגמה, אמן הלחימה יכול להתמחות בסגנון השאולין, קרב המגע או הנינג'יטסו, בעוד שהסייר יכול להיות לוחם גורילה, אמן הישרדות או מאמן כלבים.

משימות​

המשחק קצת יותר מובנה ממבוכים ודרקונים. הוא בנוי סביב משימות אשר הסוכנים מקבלים מהמוסד שלהם. כל משימה מתחילה בתדריך, איסוף מידע מודיעיני ועבודת השדה. לכל משימה יש מספר מאפיינים, כגון הזמן שיש להשלימה ורמת הקושי שלה (Caliber). המבנה הזה מקל מאוד על בניית חד"פים, אבל מאפשר גם יצירת קמפיין עם קשרים בין משימות שונות לאורך זמן.

המונח Caliber משמש במשחק לתיאור רמות במספר מקומות, כולל ציוד, פריצה וכדומה (ראה למטה).

גאדג'טים​

הציוד במשחק עובד כמו בכל משחק 5e אחר, עם תוספת מעניינת אחת שמתאימה לתמה, ואלו הם הגאדג'טים - הגרסה של המשחק לחפצי קסם. אלו הם חפצים עם יכולות מיוחדות, חלקם דורשים הפעלה בצורה כלשהי, שמעניקים יכולות נוספות או תוספת לגלגול הקובייה. ככל שרמת הקושי של המשימה גבוהה יותר, כך הדמויות יכולות לשאול יותר גאדג'טים וברמה גבוהה יותר עבורה. דוגמאות לגאדג'טים הן ג'ל חסין לכדורים, אקדח תת-ימי, משבש סלולר וכדומה.

פריצה​

פריצה (Hacking) היא היכולת לפרוץ למחשבים או להשתמש בהם לצרכים שאינם מטרתם המקורית. מכאניקת הפריצה מזכירה מעט את מרוצללים בכך שמדובר בסוג של משחק בתוך משחק, עם פעולות שונות וציוד שונה בצורה של תוכנות. לדוגמה ניתן לבצע תקיפה של מחשב כדי להשמיד אותו, להתקין עליו תוכנת ריגול או להוריד ממנו קבצים. לכל מחשב יש רמת קושי הקשורה לתוכנת ההפעלה שלו. בנוסף, קיימת רשימת תוכנות לרכישה עבור פריצה, לדוגמה תוכנת הצפנה, תוכנת ספופינג, וכדומה, וכן תוכנות הגנה (firewalls).

יריבים ונבלים​

הספר מכיל את כלל החוקים הנדרשים כדי לשחק, כולל חוקי הבסיס. אין צורך ברכישה נפרדת של ספרי מבוכים ודרקונים. זה כולל גם רשימה מלאה של יריבים אשר מחולקים לקטגוריות, כגון סוכנים, אזרחים, כוחות ביטחון וכדומה. בנוסף, הספר מכיל רשימה של נבלים לשימוש מידי, לדוגמה הרמאי והרוזן. קל מאוד להכין חד"פ באמצעות נבלים אלו, וכמובן שהספר מכיל מידע כיצד ניתן להכין יריבים ונבלים משל עצמך, למרות שבסופו של דבר מדובר פשוט בדב"שים עם יכולות שונות, לא רחוקות מאלו של הדמויות, ורשימת ציוד משלהם שלא זמינה לדמויות השחקן (לפחות בתחילת המשחק).

הספר​

יחסית לחברה קטנה, רמת הגימור של הספר גבוהה למדי. גרסת האספנים מגיעה עם כריכה דמוית עור שחור ושתי סימניות בד מחוברות, אחת אדומה ואחת כחולה. הציורים מעט קרטוניים לטעמי, ומזכירים בעיקר סדרות מצוירות של סוף המאה הקודמת כמו G.I.Joe או James Bond Junior, או קומיקסים דוגמת Invincible, אבל הדפים נקיים והאמנות בהם מרובעת וחדה, כולל הפונטים. הדפים אינם דקים כמו בספרי מבוכים ודרקונים, אבל חזקים ומבריקים למראה, ובסך הכל הספר נראה באיכות טובה.

מסקנות והמלצות​

בסה"כ מדובר במשחק נחמד, אבל קשה לי לראות קמפיין ארוך שנים המבוסס עליו. השיטה מעט פשוטה יותר מ-5e הקלאסית בצורה שתהיה קלה יותר לשחקנים חדשים, אבל פחות מגוונת מבחינת אפשרויות הבחירה של הדמויות. היא גם לא בעלת עומק טקטי רב ומעדיפה סצינות סינמטיות ודרמטיות על פני עומק אסטרטגי.

למי שאוהב את ז'אנר המרגלים כדאי לשקול את המשחק, אבל אפשר לדעתי להסתפק בגרסת ה-PDF. קיימים גם חוקים מהירים שניתן לקרוא בחינם בטרם מקבלים החלטה, מה שאני ממליץ מאוד לעשות במקרה הזה. בסופו של דבר מדובר במשחק שלא ידבר לכולם.

זהו משחק התפקידים השני של Free League Publishing שאני כותב עליו סקירה (אחרי הטבעת האחת), וכמו הקודם, גם במשחק הזה השקעתי בקיקסטארטר. בניגוד למשחק הקודם, אשר מבוסס על כתביו של טולקין ולא על האדפטציה הקולנועית והטלוויזיונית – משחק התפקידים של המתים המהלכים מבוסס על סדרת הטלוויזיה של ACM ולא על הקומיקסים המקוריים. בעקבות זאת, השיטה סינמטית יחסית והאווירה שהיא מנסה ליצור מאוד מזכירה את סדרת טלוויזיה. כאשר מדפדפים בספר החוקים, מיד מזהים מאיזה חלק בסדרה שאבו השראה לאותו חלק.

עולם המשחק​

הדבר הראשון שכתוב בספר הוא לא תמצית של החוקים או בניית הדמות אלא היכרות עם העולם – מהי ההתפרצות, כיצד העולם נראה היום, אילו משחקים ניתן לשחק (קמפיין או משימות קצרות) וכדומה. הספר מגדיר את ששת עקרונות המשחק:

• לעשות כל מה שנדרש כדי לשרוד.
• אי אפשר לברוח מהמוות.
• אתה אף פעם לא בטוח.
• אתה לא לבד.
• אתה מספר סיפור.
• הסיפור קודם לכל.

אתה משחק (לבד או בקבוצה) שורדים אשר מנסים לחיות יחד בעולם מתפורר, בו המשאבים מוגבלים וכולם מנסים להשיג אותם. כל המשתמע מכך - הסכנה, המוות הבלתי נמנע (שלך או של אחרים), הצורך באיסוף בלתי נגמר של משאבים מתכלים וכו' – הוא עולם המשחק בו הדמויות צריכות לשרוד. המשחק קטלני, מוות של דמויות הוא עניין של זמן בלבד, ויכול להגיע במגוון דרכים. מומלץ לכל שחקן להכין כמה דמויות, כדי שיוכל להחליף דמות במידת הצורך, כאשר הדמויות האחרות יהיו בינתיים דב"שים בסיעה של הדמויות (ראו "סיעות" למטה).

הספק מתמקד באותה הסביבה של הסדרה – אטלנטה וצפון גאורגיה – וכולל חוקים לסריקה של המפה לפי משבצות (כמו מפת ניווטים), אבל החוקים אינם ממוקדם למיקום ספציפי. אפשר לשחק בצרפת, בישראל, בברזיל או בכל מקום אחר בעולם.

החוקים​

שיטת המשחק​

השיטה מבוססת על חוקי Mutant: Year Zero, ולכן יהיו מוכרים לאלו המכירים את המכאניקה הבסיסית, אשר משתמשת בקוביות ק6 בלבד. לכל דמות יש ארבע תכונות – כוח, זריזות, חכמה ואמפתיה – אשר נעות בטווח שבין 2 ל-5. לכל תכונה יש 3 מיומנויות (skills) המקושרות אליה – לדוגמה עצמה לכוח, הישרדות לחכמה ומנהיגות לאמפתיה – אשר נעות בטווח שבין 0 ל-5. החיבור של שני המספרים האלו אומר לנו כמה ק6 עלינו לגלגל לבקשת המנחה כדי לבצע פעולה כלשהי, כאשר גלגול של 6 הוא הצלחה. לרוב נדרשת הצלחה אחת בלבד, אך להצלחות נוספות יש לעתים משמעות (לדוגמה בנזק).

לדוגמה, הדמות שלי רוצה לתקוף דמות אחרת עם סכין. המיומנות לקרב פנים-אל-פנים (close combat) נמצאת תחת כוח. יש לדמות שלי 3 כוח ו-2 נקודות בקרב, ולכן עליי לגלגל 5ק6. קיבלתי 2,2,3,4,5. היות ולא גלגלתי 6, נכשלתי בהתקפה שלי.

אבל לא הכל אבוד! כאשר אני הכשל בגלגול, אני יכול "לדחוף" את הגלגול, כלומר לנסות שוב. כאשר אני בוחר לעשות זאת, אני מקבל נקודת לחץ (ראו "לחץ" למטה). אני מגלגל שוב, הפעם עם ק6 נוסף.

לחץ​

לחץ הוא המידה בה הסיטואציות אליהן הדמות נקלעת משפיעות על המצב הנפשי שלה. כל נקודת לחץ מביאה להוספת קוביית לחץ לכל גלגול של הדמות, בכל מצב. קוביות לחץ שונות מקוביות רגילות (ל-Free League יש סט קוביות ייעודי למשחק עם קוביות לחץ שונות). בקוביית לחץ, גלגול של 1 (המסומן באמצעות כף יד של "מהלך" (Walker)) מביא לתוצאה הרת אסון כלשהו. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת, אני מגלגל שנית, הפעם עם 6ק6, והפעם יצא לי 1 בקוביית הלחץ, 3,4,5,5,6 בקוביות הרגילות. כלומר הגלגול שלי הצליח, אבל עם אסון כלשהו, לדוגמה הסכין שלי פגע בדמות אבל הלהב נשבר מהניצב.

אפשר להילחץ במגוון דרכים (לדוגמה פגישה עם המהלכים תמיד מלחיצה, אך גם מוות של אנשים קרובים וכדומה). המנגנון הזה מראה שהלחץ יכול לעזור לדמות להתרכז במשימה שלה, אך גם עלול לגרום לה לבצע טעויות קריטיות. ככל שהלחץ גבוה יותר, כך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר, אך גם הסיכויים לאסונות.

ניתן להוריד את מפלס הלחץ באמצעות משחק תפקידים (לדוגמה שיחה עם דמויות אחרות או עם NPC) או להסירו לחלוטין בעזרת אחד ה"עוגנים" של הדמות (ראה "עוגנים" למטה).

דמויות השחקן​

הדמויות​

לכל דמות יש טיפוס (ה"מקצוע" במונחי מבוכים ודרקונים) אשר מגדיר מה תפקידה של הדמות בחבורה, ובמידה רבה את הרקע ממנו הגיעה. הרשימה תהיה מוכרת מאוד לאוהבי הסדרה, וכוללת טיפוסים כמו רופא, חוואי, ילד, איש חוק, מנודה, מטיף וכו'. כל טיפוס כזה מגדיר עבור הדמות מה תכונת המפתח שלה (התכונה היחידה בה הדמות יכולה להגיע לערך של 5, כל השאר מוגבלות ב-4), מיומנות המפתח שלה, הכישרונות שלה, המניעים שלה, החולשות שלה והציוד ההתחלתי שלה. הכישרונות (Talents) הן יכולות מיוחדות שנותנות לדמות יתרון כלשהו, בעוד שהחולשות (Issues) מגדירים חולשה כלשהי. חולשות הן הגדרות למשחק תפקידים של הדמות אשר מביעות דברים לגביהם הדמות רגישות. לדוגמה, החייל רואה את עצמו כאחראי לשלומם של החלשים ממנו, בעוד שהכלומניק מפחד להביע את דעתו. לכל דמות יש בחירה בין מספר כישרונות וחולשות במהלך יצירת הדמות, כמו גם בחירה רנדומאלית של ציוד התחלתי.

עוגנים​

כמו במשחקים אחרים של Free League, גם כאן יש חשיבות מכאנית לקשרים בין הדמויות. לכל דמות יש שני "עוגנים" – דמויות אחרות אליהן הדמות קשורה במיוחד. אלו יכולות להיות קרובות משפחה, מאהבות, חברות קרובות וכדומה. לעוגנים אלו יש תפקיד חשוב במצב המנטאלי של הדמויות, והן משמשות בין השאר להורדת סף הלחץ של הדמויות. לדוגמה, שעת שיחה עם חבר קרוב יכולה להוריד את רמת הלחץ של הדמות ל-0. במהלך המשחק הדמות יכולה להשיג או לאבד עוגנים באמצעות משחק דמות.

התמודדות עם הפחד​

במהלך המשחק, הדמויות מתמודדות עם מצבים קשים אשר משפיעים לרעה על מצבה הנפשי. לאחר כל משחק, המנחה צריך לבדוק עבור כל דמות האם היא התמודדה עם "נקודות שבר" כמהלך המשחק, לדוגמה פגיעה או מוות באחד העוגנים עלולה לגרום לשבר של הדמות. כאשר הדמות מתמודדת עם נקודת שבר, עליה לגלגל בדיקה כדי לבדוק כיצד היא מתמודדת עם הפחדים שלה. התמודדות עם פחדים באה לידי ביטוי בשלוש צורות:

• איבוד מניע.
• איבוד או שינוי של חולשה.
• שבירה מנטאלית.

שבירה מנטאלית באה לידי ביטוי במספר רב של תופעות לוואי, כמו דיבור עם אנשים מתים, הגנה על מהלך אחד מסיבה כלשהי, אטימות, פרנויה וכדומה. תופעות לוואי אלו מצטברות ואין מכאניקה להסירן – השחקן צריך לבצע משחק דמות כדי להראות כיצד הדמות שלו מתגברת עם הזמן על השבר המנטאלי, ואז המנחה יסיר אותו.

סביבת המשחק​

הבסיס​

לכל קבוצת דמויות יש "מקום בטוח" (Haven). זהו הבסיס בו הדמויות מניחות את ראשן בלילה, מגנות עליו מפני התקפה ובאופן כללי חיות בו את חייהן. חוקי הבסיס נותנים כמה דוגמאות לבסיסים, כגון אוטובוס נטוש על ראש גבעה, תחנת דלק, בית חולים, מפעל וכדומה.

לבסיס יש רק שני מאפיינים: קיבולת והגנה. הקיבולת מסמלת כמה אנשים הבסיס יכול להכיל על בסיס יומיומי, וההגנה מסמלת כמה הבסיס מוגן (כאשר הבסיס מותקף, מספר זה מתווסף לגלגולים מסוימים שהדמויות מבצעות כדי להגן על הבסיס).

במהלך המשחק, הדמויות (או דב"שים) צריכות לבצע פשיטות כדי להשיג ציוד ואספקה. לא כל פשיטה כזו צריכה לקבל זמן משחק ארוך ומפורט – המשחק מכיל מנגנון לפשיטות מאחורי הקלעים, עם טבלאות המפרטות את הגלגולים שיש לבצע ואת התוצאות של הפשיטה, כולל מוות של הפושטים, כמות האספקה שהושגה וכדומה.

סיעות​

הדמויות יפגשו במגוון רחב של סיעות במהלך המשחק – ואולי אף יהיו שייכות לסיעה כלשהי. הסיכות הן קבוצות שורדים שהתגבשו לכדי קהילות. הסיעות מגוונות מאוד בגודלן ובאורחות חייהן – חלקן חקלאיות ומנסות לדאוג לעצמן, אחרות פושטות על סיעות אחרות כדי לגנוב ציוד ואספקה וכו'. לסיעות יש מספר מאפיינים שלא אכנס אליהן בסקירה זו, מעבר לכך שלכל סיעה יש בסיס, מניעים וצרכים אשר מגדירים כיצד הסיעה מגיבה לדמויות ולסיעות אחרות.

קרבות​

הקרבות במשחק פשוטים יחסית ומחולקים לשני סוגים – דו קרב או קטטה. דו קרב הוא קרב בין מספר קטן של דמויות, בדרך כלל לא יותר מ-2-3. קטטה היא קרב עם יותר דמויות. חשוב לציין שקרבות הם תמיד בין דמויות אנושיות, לא כנגד מהלכים (ראה "מהלכים" למטה). חוקי הקרב פשוטים למדי ואינם דורשים חישובי מרחק או מיניאטורות. המרחקים מחולקים לטווחים (קצר, ארוך או מוגזם), וגלגולי הקובייה בדרך כלל מנוגדים – כלומר הדמויות מגלגלות אחת כנגד השנייה, כאשר שתיהן עשויות להצליח ולפצוע אחת את השנייה, שתיהן עשויות להיכשל, וכל תוצאה באמצע.

קטטות מעט מורכבות יותר. סיבוב הקרב בכל קטטה מחולק לשלבים. המנחה מכריז על כל שלב, וכל דמות המעוניינת לפעול בשלב הזה, מבצעת את הפעולה שלה. השלבים (לפי הסדר) הם מציאת מחסה, קרב יריות, קרב פנים אל פנים, תנועה, עזרה ראשונה ופעולות נוספות. לכל דמות יש פעולה אחת בסיבוב, אז דמות אשר תופסת מחסה לא תוכל גם להגיש עזרה ראשונה, וכו'.

פציעות​

פציעות במשחק פשוטות מאוד. לכל דמות יש ארבע מצבים – לא פגוע, חבול, מוכה ושבור. כל נקודת נזק שנגרמת לגבול מורידה אותו במצב אחד ודורשת יום מנוחה אחד כדי להחלים. דמות "שבורה" לא יכולה עוד לפעול, ואם היא חוטפת עוד נזק היא מתה. בנוסף, עליה לגלגל בטבלת הפגיעות הקריטיות. פגיעה קריטית עשויה להרוג את הדמות מיד, אך גם להוביל למגוון רחב של השפעות אחרות, חלקן קטלניות לאורך זמן ודורשות טיפול תוך זמן מסוים, ואחרות רק דורשות זמן להחלים. כל פגיעה מביאה לכל הפחות לקנס בגלגול הקוביות, לפי חומרת הפגיעה.

מהלכים​

הגענו לחלק של המשחק לשמו כולנו התכנסנו: המתים המהלכים! מהלכים אינם נחשבים דמויות בהן יש להילחם, אלא השפעה סביבתית אותה יש לשרוד. למהלכים יש שני מאפיינים: כמות ורמת איום. הכמות נעה בין 1 ל-6. 1 הוא עדר קטן של לא יותר מ-10 מהלכים, בעוד ש-6 הוא עדר עצום של מעל 1000 מהלכים. רמת האיום היא רמת הפעילות והמודעות של המהלכים. מהלכים שאינם מודעים לדמויות, גם אם הם רבים, עשויים להוות רמת איום נמוכה, בעוד שרמת איום גבוהה משמעותה שהמהלכים מודעים לדמויות (או לכך שיש מישהו בסביבתם) ומחפשים אותן. לעתים רחוקות ההתמודדות עם מהלכים תהיה באמצעות קרב. לרוב הדמויות ידרשו לחמוק מהמהלכים באמצעות גלגול מיומנות כלשהי, כאשר כישלון ידרוש מהדמות לגלגל על טבלת התקפת המהלכים כדי לראות מה התוצאה. כמו בסדרה, תקיפה של מהלך היא עניין של חיים ומוות, כאשר כל שריטה או נשיכה עלולות להביא למוות של הדמות (גם אם לא מיידי). לדוגמה, גלגול של 56 בטבלת תקיפת המהלכים משמעותה שננשכת מספר פעמים בגבך, ותמות תוך 1ק6 שעות, בעוד שגלגול 11 משמעותו שהצלחת להתחמק אך הדבר עלה לך בנקודת לחץ נוספת (נוספת כיוון שפגישה במהלכים תמיד מוסיף לחץ).

קיימים חוקים על התמודדות עם עדר גדול, כיצד לנקות אזור ממהלכים, מה קורה כשעדר מהלכים תוקף את הבסיס וכדומה, אך לא אכנס לכך בסקירה זו. מספיק להגיד שתקיפות של מהלכים הן תמיד מסוכנות מאוד, ולרוב הדמויות ירצו פשוט להימלט.

הספר​

יחסית לספרים אחרים של Free League, מדובר בספר פשוט יחסית. האמנות לא מורכבת אבל מזכירה מאוד את פתיח הסדרה – הדפים נראים מרקיבים מעט, האמנות מרוחה מעט, הדמויות מציאותיות ואפלות, עם כתמי דם או לכלוך לאורך כל הספר. הפונטים פשוטים ומעט מרובעים לטעמי. בסך הכל מדובר בספר עם אווירה מאוד ספציפית, אבל לא מאוד מושקע מעבר לכך. אפשר להסתפק ב-PDF.

משחק סולו​

הספר מכיל חוקים למשחק סולו. כלומר, אפשרות לשחק את המשחק ללא קבוצה. משחק הסולו מורכב ממספר טבלאות שעונות על שאלות בצורה כללית. לדוגמה "האם יש מהלכים בתוך המבנה?" ידרוש גלגול על טבלת האורקל אשר יספק תשובה כללית של "ממש לא" עד "ממש כן." טבלאות אחרות יעזרו בתיאור של מבנה בצורה כללית יחסית, לדוגמה "נטוש" או "חרב" ואחרות יעזרו ביצירת סיעות רנדומאליות, מציאת בסיסים וכדומה. כמו שאר חוקי המשחק, חוקי הסולו פשוטים למדי ומכוונים בעיקר לעלילה ולאווירה ופחות לחוקים מפורטים על כל מצב בו הדמות תיתקל.

סיכום ומסקנות​

למי שאוהב את סדרת הטלוויזיה, המשחק מומלץ מאוד. יחסית למשחקים אחרים, מדובר במשחק פשוט יחסית, בלי הרבה חוקים מורכבים לסיטואציות רבות. רוב המשחק בנוי על משחק דמות, כאשר המכאניקה נועדה לעזור לשחקן להבין מה המצב הנפשי של הדמות שלו בכל מצב. כמו בסדרה, המהלכים הם איום רקע מסוכן שיש להתמודד איתו, אבל המשחק שם דגש על האיום שמגיע מהצד האנושי – מחסור במשאבים שמוביל להתמוטטות חברתית. מי שלא אוהב התעסקות עם ניהול משאבים – המשחק הזה כנראה לא בשבילו. טכנית אפשר להתעלם מהחלק הזה של המשחק ולהתרכז בדברים אחרים, אבל הרבה מהמשחק עוסק בצורך של הדמויות למפות את הסביבה כדי להשיג את המשאבים שהן זקוקות להם, להילחם עם סיעות אחרות אשר זקוקות לאותם משאבים, וכו'.

הקדמה:
לאחרונה ראיתי שוב את הסרט הנפלא Excalibur, סיפורו של המלך ארתור שיצא בשנת 1981. הסרט העביר בי רצון עז לשחק באותו עולם מופלא של טירות, אבירים ומלחמות מציאותיות יותר מעולמות הקסם הגבוה של מבוכים ודרקונים. חשבתי לעצמי איזו שיטה תהיה הטובה ביותר לשם כך (מיד עלתה בי המחשבה על משחק התפקידים של משחקי הכס). מה רבה הייתה הפתעתי כשבחיפושיי באינטרנט הזכירו לי את שכבר ידעתי – יש משחק תפקידים ייעודי לעולמו של המלך ארת'ור! ומה רבה הייתה שמחתי כששמעתי שלאחרונה יצאה מהדורה חדשה למשחק הזה!
בטיול האחרון שלי בלונדון נכנסתי לחנות הנפלאה The Orc’s Nest כדי לרכוש את הספר החדש של "הטבעת האחת" שיצא באותו שבוע. לאחר שכבר יצאתי מהחנות, קיבלתי החלטה ספונטנית לשוב לאחור ולשאול האם יש להם את משחק התפקידים Pendragon. וכך הפכתי לבעלים המאושר של ספר חדש למשחק תפקידים שטרם הכרתי או שיחקתי – Pendragon, מהדורה שישית. עד היום יצאו שני ספרים לשיטה וערכת התחלה, ומאז רכישת ספר הבסיס הספקתי לרכוש את כולם.

על האווירה:
המשחק Pendragon נועד להכניס את השחקן לעולם עתיק של אבירות וסכנה. בניגוד לרוב משחקי התפקידים, Pendragon הוא משחק שנועד לסגנון ספציפי מאוד. כל השחקנים משחקים אבירים. המשחק כולו סובב אחר חייהם של האבירים המנסים להשיג תהילה באמצעות התנהגות אצילית, שמירה על כללי האבירות ושירות הלורד שלהם. כבר מן הקריאה הראשונה, ניתן לראות כי המשחק מנסה לשחזר בצורה אותנטית כמה שניתן את חייהם של אבירים בתקופה הפאודלית - השבועות ללורד והמבנה הפאודלי, חיי היומיום, ההבדל הניכר בין אבירים לבין איכרים, בין אצולה לפשוטי העם וכו'. מי שמחפש משחק עתיר בקסם, פנטזיה גבוהה או ריבוי גזעים יכול להפסיק לקרוא כבר עתה: Pendragon הוא לא המשחק עבורכם.
המשחק מזכיר מאוד את משחק המחשב Crusader Kings בכך שלמעשה משחקים שושלת, לא דמות יחידה. במהלך המשחק, שחקנים יאמנו את ממשיכי דרכם, אשר עשויים להיות הילדים שלהם, נושאי כלים וכדומה. אם אתם חושבים על דמויות בסגנון "אני מחפש את המכשף שאבי נלחם בו לפני 20 שנים" ממבוכים ודרקונים - ב-Pendragon אתם תשחקו את האב, ותוכלו להמשיך לרדוף אחר אותו נבל גם בתור הבן ולבנות שושלת מפורסמת לאורך דורות רבים.

עולם המשחק:
כפי שניתן לדמיין, המשחק מתרחש בתקופת המלך ארת'ור, מרלין וקמלוט. טווח הזמנים נע בין 415 ל-566 לספירה, והמשחק מכיל תיאור על האירועים המרכזיים באנגליה של אותה תקופה אשר הובילו לעלייתו של המלך ארת'ור. זוהי תקופה פאודלית של אבירות, חוקים נוקשים של הפרדה בין אצולה לבין פשוטי העם ואבירים. הספר מפרט בצורה נרחבת לא רק לגבי החוקים אלא לגבי תפקידו של האביר, מחויבותו כלפי אדונו וכלפי פשוטי העם, קוד האבירות הנוקשה לפיו הוא חי את חייו, מקומו בהיררכיה החברתית, נושא הכלים שלו, אימוניו, חיי היומיום שלו, מה מצופה ממנו וכדומה. המשחק מפרט גם על הסוגים השונים של אבירים - אבירי בית, לורדים ושכירי חרב. המשפחה ממנה מגיע האביר ומקומו בסדר הילודה משחקים תפקיד מרכזי ביצירת הדמות וקביעת מקומו של האביר בהיררכיה החברתית, לפחות בתחילת דרכו.

על המכאניקה:
מאפיינים:
המכאניקה של Pendragon מורכבת אך מעניינת. לכל דמות יש זוגות מאפיינים הופכיים, לדוגמה סלחן-נקמן. כל זוג מאפיינים שכזה מהווה סולם עם ערך בין 1 ל-20, עם מאפיין אחד בכל צד של הסולם. במהלך המשחק הערך עשוי לעלות ולרדת בהתאם למעשיה של הדמות, והוא מסמל את המידה שבה הדמות מזוהה עם אותו מאפיין. לדוגמה, דמות עם ערך קרוב ל-20 במאפיין יושרה ידועה ברחבי הארץ כדמות ישרה, בעוד שדמות עם ערך קרוב ל-1 עשויה להיתפס כשקרנית וכזו שאסור לבטוח בה. המנחה עשוי לבקש ממך לבצע בדיקה למאפיין כזה או אחר, והגלגול מתבצע באמצעות קוביית ק20 בודדת, בה אתה צריך להוציא מתחת או שווה לערך שלך באותו מאפיין. לדוגמה, לדמות שלי יש ערך 14 ב-Spiritual, מה שאומר שהיא בעלת ערך של 6 במאפיין ההופכי, Worldly. אם אני מתבקש לגלגל בדיקת Spiritual, עליי להוציא 14 ומטה. אם אני מתבקש לגלגל בדיקת Worldly, עליי להוציא 6 ומטה.
המעניין כאן הוא שגלגול הצלחה קריטית לא נמצאת באחד הקצוות כמו ברוב משחקי התפקידים, אלא בערך עצמו - אם אני מגלגל את הערך שלי, ההצלחה היא הצלחה קריטית. לדוגמה, אם אגלגל 14 בבדיקת Spiritual שלי, זו תהיה הצלחה קריטית, מה שאומר שהמספר להצלחה קריטית ישתנה במהלך המשחק כאשר הערכים יעלו או ירדו. גלגול של 20 הוא כישלון קריטי, אלא אם הערך שלך הוא 20, ואז אתה לא יכול יותר להיכשל כלל באותו מאפיין.
היות שהמאפיינים עולים ויורדים לפי פעולותיה של הדמות, הערך לא רק מראה כיצד העולם רואה את הדמות, אלא עוזר לשחקן עם משחק דמות עקבי. למעשה, השחקן צריך לגלגל כנגד מאפיין כאשר הוא רוצה לפעול בניגוד למאפיין שלו, מה שאומר בין השאר שמאפיין גבוה במיוחד יקשה על דמות לפעול בניגוד לאופי שלה. אחת הטענות כנגד שיטה זו היא שהיא מגבילה את משחק הדמות - שחקן אשר רוצה שהדמות שלו תפעל בדרך מסוימת שנוגדת לאופי שלה עד כה עשוי להתקשות לעשות זאת.


מיומנויות (Skills):
בנוסף למאפיינים, לכל דמות יש מספר מיומנויות, אשר מתחלקות בין מיומנויות קרב למיומנויות שאינן קרביות. אלו עשויות להיות מיומנויות כמו רכיבה על סוסים, כתיבת שירים כדי לחזר אחר עלם או עלמה, עזרה ראשונה, נימוסין והליכות וכדומה. כמו המאפיינים, גם כאן הערכים נעים בין 1-20, כאשר בדיקה ללא התנגדות דורשת גלגול מתחת לערך הוא הצלחה, וגלגול הערך הוא הצלחה קריטית.
בבדיקה עם התנגדות, כלומר בדיקה כנגד דמות אחרת, שתי הדמויות יגלגלו, וזו אשר גלגלה את המספר הקרוב ביותר לערך שלה היא המנצחת. המכאניקה הזו דומה מעט למשחק בלאק ג'ק - אתה צריך להוציא מספר הקרוב ביותר לערך, בלי לעבור אותו (שכן גלגול גבוה מהערך הוא כישלון).

תעוזות (Passions):
תעוזה היא רגש עז של הדמות בהיבט מסוים. לדוגמה, דמות עשויה להיות בעלת שנאה עזה, תשוקה עזה, נאמנות עזה וכדומה. השחקן יכול להשתמש בתעוזה כדי לתת לעצמה בונוס בגלגולי מאפיינים או מיומנויות כאשר המצב רלוונטי (עם מגבלה של גלגול אחד לכל תעוזה ביום), אך כישלון בגלגול עשוי להוביל לתוצאות הרות אסון כגון שיגעון, התקף עצבות וכדומה. אחרי הכל - כאשר אתה בעל רגש עז כלשהו ולא מצליח לפעול לפיו, תהיה לכך השפעה פסיכולוגית עזה לא פחות.
כבוד ותהילה (Honor and Glory):
מטרתה של הדמות המשחק היא צבירת תהילה. ככל שמעשיה של הדמות מוכרים יותר, היא תזכה ביותר תהילה. אך סוג התהילה חשוב לא פחות, וזהו כבודה של הדמות. כל פעולה עשויה להוביל לצבירת תהילה, אך רק פעולות אשר עומדות בקוד האבירות יזכו בכבוד, בעוד שפעולות שנוגדות את קוד האבירות (גניבה, רצח, נטישת הלורד או אי מילוי פקודות, לדוגמה) יגרמו לאובדן כבוד.
רמות הכבוד והתהילה של הדמות יקבעו את יכולתה להתקדם בעולם. ככל שהאביר מפורסם יותר ובעל כבוד רב יותר, כך הסיכוי שלו לטפס בסולם האצולה גבוה יותר. בעוד שבתחילת המשחק האבירים יהיו זוטרים ומשרתים של אבירים בעלי תארים גבוהים יותר, ככל שיזכו ביותר כבוד הם יוכלו לקבל תארים משל עצמם, אדמות ואף להפוך לאדונים של אבירים אחרים.

קרבות:
חוקי הקרב די פשוטים. בעוד שיש מגוון פעולות אשר הדמות עשויה לבצע במהלך הקרב, בסופו של דבר רובן דורשות גלגול של מיומנות כלשהי לבצעה, לרוב כנגד דמות אחרת אך לא בהכרח. לדוגמה, כאשר דמויות נלחמות אחת בשנייה, שתיהן זורקות מיומנות קרב כלשהי, אשר שתיהן יכולות להצליח או להיכשל באותו הזמן, עם השלכות רלוונטיות. לדוגמה, כאשר דמות תוקפת דמות אחרת, הדמות המותקפת יכולה לבחור מה ברצונה לעשות בתגובה - לתקוף גם כן, להגן, לחמוק וכדומה. שתיהן מגלגלות את המיומנות הרלוונטית לפי תיאור הפעולה, והדמות עם המספר הגבוה יותר (מתחת לערך שלה) היא המנצחת (בסקירה זו לא אכנס לחוקים פרטניים יותר כגון תיקו בגלגולים).
גלגולי נזק נעשים באמצעות ק6 לפי סוג הנשק, וסוג השריון של האביר מפחית מכמות הנזק שהוא סופג.

סוסים:
סוסים מהווים חלק מרכזי בסיפור ויש להם פרק שלם משלהם בספר הבסיס. לאבירים יש בדרך כלל ארבעה סוגי סוסים לפחות - סוס קרב, סוס רכיבה עבורם ועבור נושא הכלים שלו וסוס משא. הסוסים מאפשרים לדמות לבצע פעולות שלא הייתה יכולה לבצע ללא סוס, לדוגמה רמיסת יריבים, הסתערות וכדומה. בנוסף, יש להם חוקים משלהם הנוגעים לשריונות לסוסים, אימון סוסים, איכות הסוס וכדומה.
הסוס אינו רק כלי עבודה - סוס הוא סמל סטטוס בעולם העתיק. לא כל פשוט עם יודע לרכב על סוס, אך כל אציל וכל אביר יודעים לעשות זאת. כמות ואיכות הסוסים עשויה להגיד הרבה על תהילתו של אביר ולהותיר רושם על דמויות אחרות במשחק.

הרפתקאות:
ישנם כמה חוקים מעניינים הנוגעים להרפתקאות. ראשית, המשחק מאוד מובנה בכל הנוגע ליציאה להרפתקאות. בדרך כלל מדובר במשימה עבור הלורד. המשחק ממליץ על יציאה להרפתקה אחת בשנה, בתקופת הקיץ, כאשר נקודת ההנחה היא שבמהלך החורף הדמויות סגורות בטירתן ואינן יכולות לצאת. בכל זאת - מדובר בחורף באנגליה הקרה והגשומה, כאשר מסע עם סוסים על דרכים בוציות עלול להיות מסוכן ובעייתי.
כמו כן, המשחק מכיל חוקים להרפתקאות יחיד עבור שחקנים אשר מפספסים מפגש מסיבה כלשהי. הרפתקאות אלו נועדו להבטיח שדמות שמפספסת מפגש עדיין יכולה להשיג ניסיון ומבטיחות שהחבורה תישאר פחות או יותר באותה רמת ניסיון. לא אכנס בסקירה זו לניסיון והתקדמות הדמויות, למרות שכפי שניתן להבין התקדמות הדמות מביאה לשינוי במאפייניה ועלייה במיומנויות שלה.

עיצוב ואיכות הספרים:
כמו משחקי תפקידים רבים אחרים בתקופה זו, גם הספרים של Pendragon זכו לאיכות ועיצוב מדהימים. כיאה לרוח המשחק, עיצוב הספרים נועד לחקות את סגנון ספרי ימי הביניים, החל מהפונטים ועד קישוטי הדפים. התמונות במיוחד נועדו לחקות את סגנון האמנות של ספרי ימי הביניים (למרות שהתקופה שהספר מדבר עליה למעשה קדומה יותר בכמה מאות שנים). הדפים נועדו להראות עתיקים והסגנון ייחודי ומעניין. העיצוב עוזר מאוד להכניס את השחקן לאווירה שהמשחק מנסה לייצר.


סיכום:
המשחק Pendragon שונה מאוד בנוף של משחקי התפקידים בתקופה הזו. החוקים ייחודיים ונועדו לשרת את הנראטיב המאוד ספציפי - אבירים בתקופה העתיקה. הרעיון של יצירת שושלת ארוכת טווח מעניין ונותן לשחקנים הזדמנות לחשוב על דמויות מרובות לטווח ארוך, במיוחד הפרק על השאיפות של הדמויות. המכאניקה המיוחדת של מאפייני הדמות מגבילה מעט את משחק הדמות, אך גם מבטיחה עקביות ועוזרת לשחקן ליצור דמות עמוקה, מוגדרת היטב ובעלת מאפיינים ייחודיים. כך המשחק מבטיח שגם כאשר כולם משחקים אבירים, כל אביר יכול להיות שונה מאוד מהאחרים באישיותו ובשאיפותיו.
מדובר במשחק עם אווירה מאוד ייחודית ושונה, ולכן לא מתאימה לכל אחד. המשחק מציאותי יותר, במידה רבה אפל יותר ופחות צבעוני. קסם כמעט לא משחק תפקיד בחייהן של הדמויות (ואף נחשב מעשה אסור מבחינת קוד האבירות אשר מפחית מכבודו של אביר). לעומת זאת טורנירים, קרבות כבוד, סעודות, מסעות ציד ועלמות במצוקה מהווים חלק מרכזי באווירה של הסיפור. אם משחק מהסוג הזה מדבר אליכם - המשחק הזה עבורכם. אם אתם מעדיפים פנטזיה גבוהה, כנראה שעדיף לכם לוותר.

מעולם לא שיחקתי במשחק התפקידים "הטבעת האחת" שיצא במהדורה הראשונה. למעשה, לא הייתי כלל מודע לקיומו עד אשר קיבלתי עדכון על קיקסטארטר ליציאת המהדורה השנייה. היות ואני אוהב מאוד את טולקין, השקעתי בקיקסטארטר (ובשני), ומאז גם קניתי את כל הספרים שיצאו עד כה.

הניסיון המעשי שלי עם השיטה מאוד הפכפך – שיחקתי בקמפיין לימוד קצר, הנחתי משחק לקבוצה שהתפרקה מאוד מהר, וכיום אני משחק בקמפיין אונליין ומקווה להתחיל קמפיין שולחני בנוסף. למרות המהמורות, נותרתי אוהד של השיטה וכמובן של העולם.

חשוב לציין שהשיטה מתייחסת לכתביו של טולקין, לא לעיבודים הקולנועיים או הטלוויזיוניים.

על המכאניקה בעולמו של טולקין:
מאפיינים: המכאניקה של הטבעת האחת פשוטה למדי. לדמות יש רק שלושה מאפיינים – כוח, לב ושנינות עם ערכים התחלתיים הנעים בין 2 ל-7. לכל מאפיין יש מספר מטרה השווה ל-20 פחות הערך. זהו המספר אותו צריך לעבור בגלגול מיומנויות (skills), כאשר כל מיומנות צמודה לאחד משלושת המאפיינים. שתי הקוביות היחידות בהן עושים שימוש הן ק12 (הנקראת קוביית מיומנות) וק6 (הנקראת קוביית הצלחה). תמיד מגלגלים ק12 ומספר ק6 השווה לרמת המיומנות שלך. לדוגמה, אם יש לי שלוש נקודות מיומנות ב"מסע", כאשר המנחה יבקש גלגול מסע, אגלגל 1ק12 + 3ק6 במטרה להוציא מעל מספר המטרה שלי ב"לב", המאפיין אליו המיומנות "מסע" קשורה.

לכל מאפיין יש תכונות נלוות – סיבולת (כמות הנזק שדמות יכולה לספוג לפני שהיא מתעלפת), תקווה (היכולת של הדמות להתנגד לצל) והתחמקות (כמה קשה לפגוע בדמות) – אשר נקבעות בשילוב עם ה"תרבות" של הדמות. ה"תרבות" היא שילוב של מוצא וגזע של הדמות, לדוגמה הוביטים מהשייר, בני אנוש מברי או אלפים מלינדון. לדוגמה, הסיבולת של אלפים מלינדון שווה ל-20 + רמת הכוח שלהם. התרבות גם קובעת את רמת המיומנויות של הדמות. קיימות שש מיומנויות לכל מאפיין, כאשר מיומנויות קרב (הנמדדות בנפרד) נמצאות תחת כוח בנוסף למיומנויות האחרות.


התרבות של הדמות קובעת את רוב המספרים שלה במשחק, כאשר ה"ייעוד" של הדמות (המקביל למקצוע במבוכים ודרקונים) מאפשר מעט התאמה אישית. אך לייעוד יש תפקיד חשוב עבור ה"צל" (ראה בהמשך).

דמות יכולה להיות בעלת העדפה למיומנות מסוימת או עם מזל רע. במצב כזה, מגלגלים 2ק12 ובוחרים בערך הגבוה/נמוך בהתאמה, מכאניקה מוכרת לשחקני מבוכים ודרקונים כיתרון וחיסרון.

חשוב לציין שכשאומרים ק12, מדובר למעשה ב-ק10 + שני סמלים מיוחדים – הרונה של גנדאלף או העין של סאורון. גלגול הרונה של גנדאלף אומרת שהגלגול מצליח בכל מקרה, בעוד שהעין של סאורון שווה ל-0 בגלגול (כלומר הגלגול עדיין עשוי להצליח אם קוביות ההצלחה). כמו כן, בקוביות ההצלחה, תוצאה של 6 נחשבת תוצאה מועדפת, ומאפשרת שימוש ביכולות מיוחדות.

לכל דמות יש גם מספר תיאורים אשר גם עוזרים לשחקן במשחק התפקידים וגם מאפשרים לקבל תוספת קוביות הצלחה כאשר התיאור רלוונטי לגלגול הקובייה שמנסים לבצע. לדוגמה, אם יש לי תיאור "חד אבחנה", כאשר אתבקש לבצע בדיקת "אבחנה", אוכל להשקיע נקודת תקווה כדי לקבל תוספת של 2ק6 לגלגול (במצב רגיל, אוכל לקבל רק 1ק6 עבור השקעת נקודת תקווה. עוד על תקווה, ראה בהמשך).


על קרבות וציוד: בניגוד למבוכים ודרקונים, השפעתו של השריון לא באה לידי ביטוי בקושי לפגוע בדמויות. לשריון יש שתי השפעות:

• משקל. כאשר הסיבולת של דמות יורדת מתחת למשקל שהיא נושאת, היא הופכת לתשושה. כאשר דמות תשושה, תוצאות של 1,2 או 3 בגלגול קוביית הצלחה נחשבת ל-0.
• מניעת פגיעה חודרת. כאשר דמות מוציאה 10 או רונת גנדאלף בקוביית המיומנות שלה ופוגעת ביריב שלה, היא מבצעת פגיעה חודרת. כאשר זה קורה, המטרה צריכה לגלגל למניעת פגיעה חודרת. מספר קוביות ההצלחה נקבע על ידי השריון (בעוד שמספר המטרה נקבע על ידי סוג הנשק).

חכמה ואומץ: הזכרתי קודם שמיומנויות קרב נמצאות תחת מאפיין הכוח. חכמה ואומץ הן מיומנויות הנמצאות תחת שנינות ולב בהתאמה. לחכמה ואומץ תפקיד חשוב במשחק. החכמה מאפשרת לדמות לקבל יכולות מיוחדות (כלליות או בהתאם לתרבות שלה), והאומץ מאפשר לדמות לקבל ציוד איכותי עם יכולות מיוחדות. לדוגמה, גמדים בני דורין יכולים, פעם בקרב, לקבל העדפה על גלגול התקפה ולנסות להפחיד את היריב בפעולה משנית (על פעולות, ראו בהמשך). כל דמות מתחילה עם נקודה אחת בחכמה ובאומץ, ובהתאמה עם יכולת מיוחדת אחת ופריט ציוד איכותי אחד.

האחווה: האחווה (Company, אני חושב שבכוונה לא רצו לקרוא לזה Fellowship) היא חלק חשוב במשחק. לאחווה יש נקודות אחווה בהן ניתן להשתמש במהלך מנוחה כדי לשחזר נקודות תקווה, לקבל תוספת ק6 לגלגולי מיומנות או לבצע פעולות מסוימות הנקבעות על ידי הפטרון של האחווה. לכל אחווה יש פטרון, דמות מפורסמת בעולם אשר שולחת את הדמויות לבצע משימות שונות, עונה על שאלות או עוזרת בדרכים אחרות.

כפל ניסיון: כדי לשפר את הדמות, יש להשקיע נקודות ניסיון ונקודות הרפתקנות. ההמלצה היא להעניק נקודה אחת מכל סוג על כל שעת משחק, או שלוש נקודות לכל סשן. כדי לשפר מיומנויות, יש להשקיע נקודות ניסיון. כדי לשפר מיומנויות נשק, חכמה או אומץ, יש להשתמש בנקודות הרפתקנות.

הצל: הדבר המעניין בשיטה הזו היא הצל. כמו בכתביו של טולקין, דמויות השחקן נמצאות תחת השפעתו ההולכת וגוברת של הצל נגדו הן נלחמות, השפעה הנמדדת ב"נקודות צל." כאשר הדמות נתקלת בדברים מסוימים בעולם או מבצעת מעשים הנחשבים "מרושעים", היא צוברת נקודות צל. כאשר זה קורה, הדמות יכולה לנסות להתנגד לצבירת הנקודות על ידי גלגול של חכמה או אומץ (כתלות במקור הצל). לנקודות אלו מספר השפעות במהלך המשחק. הנפוצה שבהן היא כאשר רמת התקווה של הדמות נמוכה מכמות נקודות הצל, הדמות נחשבת אומללה, וכל הזריקות שלה מגולגלות עם מזל רע.

כאשר כמות נקודות הצל של דמות עולה, היא עלולה לסבול מהתקף של טירוף, אשר מקדם אותה בדרך הצללים שלה. לכל ייעוד יש דרך צללים שונה. לדוגמה לצייד אוצרות יש דרך צללים של "תאוות זהב" (Dragon sickness). כל התקף טירוף מקדם את הדמות בדרך הצללים. כאשר הדמות מגיעה לסוף הדרך, היא משתגעת ועוזבת את המשחק (או עוזבת מעבר לים, אם היא אלפית). זהו חלק אינטגרלי במשחק, וחלק מהחוקים עוסקים באימון של "יורש" אותו יוכלו השחקנים לשחק לאחר עזיבת דמותם הקודמת.

מבנה המשחק:
שלב ההרפתקאות: אחד הדברים המעניינים בשיטת הטבעת האחת הוא המבנה של המשחק. מדובר בשיטה מאוד מובנית המחולקת לשני שלבים מרכזיים – שלב ההרפתקה ושלב האחווה. שלב ההרפתקה מורכב מההרפתקאות. האחווה יוצאת למסעות, נלחמת נגד משרתי הצל או משתתפת במועצות חשובות. בניגוד למשחקים רבים אחרים, המסעות בטבעת האחת מאוד מובנים. יש ארבעה תפקידים אשר יש למלא במסע, כולל ניווט, ציד וכדומה. גלגול מסע של הנווט קובע באיזה שלבים של המסע תהיה היתקלות, והמנחה מגלגל כדי לבדוק לאיזו מהדמויות קיימת היתקלות במהלך המסע, עד לתום המסע. לא אכנס בסקירה זו לחוקי המסע המלאים, הכוללים עייפות מהמסע וכו'.

גם המועצות הן חלק מובנה מאוד במשחק. מועצה היא כל מצב בו הדמויות צריכות לדבר עם אנשים כדי לשכנע אותן במשהו חשוב. לא כל שיחה במשחק היא מועצה, כמובן. לשם כך יש משחק תפקידים. אך מועצה עשויה להתקיים, לדוגמה, כשהדמויות צריכות לשכנע את ראש הכפר לספק להן כלי נשק כדי שיוכלו להסתנן להר הבודד כדי להילחם בדרקון. לכל מועצה יש רמת קושי, אשר קובעת בכמה בדיקות מיומנות יש להצליח כדי להצליח במועצה, ומשך זמן, אשר קובע כמה זריקות סך הכל יש לדמויות בטרם פיזור המועצה. לאחר דברי היכרות מצד אחת הדמויות, כל דמות המשתתפת במועצה צריכה לבחור כיצד היא מנסה לשכנע את הקהל – באמצעות שירה, שכנוע, מורא, חידות וכו'.

גם הקרבות מאוד מובנים. הקרב תמיד מתחיל בסיבוב אחד של ירי פתיחה, בו לכל דמות ואויב בעלי קשת או קלע יש אפשרות לירות בטרם הקרב מתחיל. לדמויות לרוב אין יכולות מיוחדות הנקבעות מהתרבות או הייעוד שלהן. במקום זאת, כל דמות בוחרת עמדת קרב (התקפית, אחורית, הגנתית או פתוחה) אשר משנה את כמות קוביות ההצלחה שהיא מקבלת בהתקפה (פרט לאחורית, אשר מאפשרת רק לירות בקשת). בנוסף, לכל עמדה יש יכולת מיוחדת שהדמות יכולה לבצע במקום התקפה. לדוגמה, דמות בעמדה התקפית יכולה לנסות להפחיד את היריבים כדי לגרום ליריבים להפוך לתשושים לזמן קצוב.

שלב האחווה: של האחווה גם הוא מאוד מובנה. בין כל שלב הרפתקאות קיים שלב אחווה, שהוא השלב בו הדמויות חוזרות למקום בטוח ומבלות בו זמן מה עבור התאוששות נפשית וגופנית. במהלך שלב האחווה, האחווה יכולה לבצע מספר משימות כמו להיפגש עם הפטרון שלה, לכתוב שירים, לחקור חפצים קסומים שמצאו בשלב ההרפתקאות, וכו'. זהו גם הזמן בו הדמויות משקיעות את נקודות הניסיון וההרפתקה שצברו כדי להתקדם.
פעם בשנה, בדרך כלל בחורף, מתקיים שלב אחווה מיוחד, אשר מאפשר ביצוע פעולות נוספות שבדרך כלל אינן זמינות. בשלב זה, האחווה מתפרקת וכל דמות חוזרת לביתה ומבלה שם את שלב האחווה.

עולם המשחק:
כמו מאפיינים אחרים של המשחק, גם עולם המשחק מאוד מובנה. בניגוד למשחקים אחרים, נקודת ההנחה של המשחק היא שהדמויות הן גיבורות שמתנגדות לצל. המשחק לא בנוי לשחק דמויות "רעות" – לפעולות רעות יש השלכות על הצטברות הצל שלהן, והן יעזבו את הקבוצה מהר מאוד. בנוסף, התקופה בה המשחק מתרחש הוא בין עלילת "ההוביט" לבין עלילת "שר הטבעות", כמה שנים לאחר שבילבו חזר מהמסע להר הבודד. באופן עקרוני ניתן לשחק בתקופות אחרות, אך כל הספרים מתארים את מצב העולם בתקופה הזו, ולא את העולם בכלליות.

הספרים מחלקים את המשחק למספר סוגי הרפתקאות – מבוססות מיקום, מבוססות שמועות וכמובן מבוססות עלילה. בכל ספר יש מספר מיקומים ושמועות להרפתקאות, וכן מספר ספרים עם הרפתקאות מבוססות עלילה פורסמו כבר. למעשה, אחת הפעולות שניתן לבצע בשלב האחווה הוא "איסוף שמועות" כדי שיהיו הרפתקאות לצאת אליהן בשלב ההרפתקאות.

התרשמות כללית:
כפי שניתן היה להבין כבר מההקדמה, יש לי רק דברים טובים להגיד על המהדורה השנייה של הטבעת האחת. השיטה ידידותית מאוד גם לשחקנים חדשים וגם לשחקנים ותיקים. החוקים פשוטים יחסית והדמויות מאוד מפורטות.

היא מכילה מספיק תוכן וטבלאות המאפשרים למנחה ליצור מגוון של אירועים בקלות רבה בלי צורך לאלתר יותר מידי, אבל גם מאפשרת ליצור לא מעט סיפורים מקוריים. הספרים מכילים הרבה מאוד מידע על העולם, שמועות ותיאורי מקומות שאפשר בקלות ליצור עבורם הרפתקאות ואנשים הממלאים את העולם הזה. על הרצת המשחק מבחינת יריבים אפשר להרחיב ללא סוף, אבל אשאיר זאת לסקירה אחרת. מספיק להגיד שהספר מכיל מגוון סוגי יריבים וכמובן הוראות כיצד להכין יריבים נוספים מכל סוג ורמת קושי.

המבניות של השיטה עוזרת מאוד למסגר את ההרפתקאות מצד אחד, אך גם מאפשרת ליצור קשרים בין שלבי ההרפתקאות כדי ליצור קמפיין ארוך טווח. עבור שחקנים המכירים יותר לעומק על ההיסטוריה של העולם, מדובר בחוויה שלא מסתיימת. קל מאוד להעביר את האווירה של הספרים ולהיכנס לעולם במלואו. למעשה, הספר מלא בציטוטים מהספרים אשר מתארים את ההשראה לחוקים השונים. העיצוב של הספר, כולל הנייר, האמנות, הפונטים וקישוטי הדפים, כולם נותנים תחושה טולקינית במהלך הקריאה, כך שלא רוצים להניח את הספר. לאנשים שאוהבים ספרים פיזיים מדובר במתנה של ממש, וההמלצה שלי היא להחזיק את הספר ביד, גם עבור אותם אנשים שמעדיפים ספרים אלקטרוניים. מדובר במשחק ברמת גימור שונה, אשר כל פרט בו נבחר בקפידה.


לסיכום: רוצו לקנות!

(הערת סיכום: למשחק קיימת גם גרסה המותאמת למהדורה 5 של מבוכים ודרקונים בשם "The Lord of the Rings Roleplaying". לא קראתי את הגרסה הזו ואיני מכיר אותה כלל. הסקירה היא אך ורק למשחק הטבעת האחת).

(הערת סיכום 2: כמו הרבה מהמשחקים של Free League וכפי שנהוג היום, למשחק יש גם חוקים למשחק יחיד, הנקרא Strider Mode. מדובר בחוברת חוקים קטנה עם טבלאות כלליות לענות על שאלות העולות במהלך משחק יחיד. במידה ואתם מעוניינים לשחק אך לא מוצאים קבוצה, זו עשויה להיות אפשרות ריאלית עבורכם).

(הערת סיכום 3: לבקשת הקהל, אכתוב בצורה יותר ברורה שאיכות הספר הפיזי מצויינת. האמנות מתאימה לתמה, הפונטים והעיצוב מדהימים. יש קצת בעיות עריכה לדעתי; לדוגמה טבלאות הנשקים מופיעות במקום אחד ותיאור הנשקים במקום אחר, אבל לא משהו שלא ניתן להתגבר עליו כשמבינים את ההיגיון).

העולם שאנחנו תופסים הוא שקר. העצים שבחוץ, הרעש של המקרר, קריאות העורבים, ריח של קפה - שקר.
פעם - או יש שאומרים, בעתיד, או אף פעם לא - האנושות ידעה את האמת והאמת הייתה הנעלה (Supernal), המקום בו נמצאים הסמלים עליהם מבוססת המציאות. אותם אלו שיכלו לגשת לאותם סמלים, לשנות בהם ולכן לשנות את המציאות נקראו ערים (Awakened) או בפשטות, קוסמים.

הקוסמים הקימו ממלכה - אטלנטיס. האגדות מספרות שהם שלטו בה בצדק וביושר, חוקרים במופלא מהם - עד שהשליטים של הממלכה נעשו מושחתים, ובמקום להסתפק ביכולת להשפיע על הנעלה, החליטו להיכנס אליו בגופם. כמובן שהיו שחשבו שזה רעיון גרוע. פרצה מלחמת אזרחים באטלנטיס, אבל זה היה מאוחר מידי - השליטים טיפסו במעלה הסולם הכסוף שהקימו, נכנסו פיזית לנעלה, ושברו את הסולם אחריהם. למעשה זה היו השלכות קטסטרופליות - אטלניס נעלמה מהעולם, השליטים שלה נעשו לאקסארכים, סמלים של רודנות ודיכוי, ושבירת הסולם יצרה קרע בין הנעלה לבין המציאות הפיזית אליו נכנסה התהום (Abyss), האנטי-מציאות.

לכן עולם התופעות הוא שקר, וגרוע מכך - נשלט בידי האקסארכים ומשרתיהם, חוזי הכס.

עם זאת, לא הכל אבוד - עדיין יש קשר בין הנעלה לבין העולם, אנשים עדיין מסוגלים להתעורר לאמת ולהפוך לקוסמים, ולא כולם רעים.

---

זה הרעיון, בגדול, של מג: ההתעוררות, משחק תפקידים בסדרת רשומות האפלה (Chronicles of Darkness, לשעבר New World of Darkness) שעוסק בקוסמים, בלשות, והאימה שאפשר לחוות לא רק מכישלון אלא מהצלחה.

מכניקה
כמו שאר המשחקים של רשומות האפלה, מג משתמש במערכת סיפור הסיפורים (storytelling, זאת להבדיל ממערכת מספר הסיפורים, storyteller, בה משתמש עולם האפלה הישן) ובונה עליה קומה משלו. בבסיסה המערכת עובדת על ק10 מתפוצצות: בכל גלגול זורקים מספר מסוים של ק10 לפי התכונה והמיומנות (או כל דבר אחר) הרלוונטיות, כאשר 7 ומטה נחשב כישלון, 8 עד 10 הצלחה, ואם יוצא 10 מגלגלים עוד קוביה - כאשר ברוב המקרים צריך לפחות הצלחה אחת.

להבדיל ממו"ד, במערכת תשע תכונות - כוח, זריזות, התמדה, תבונה, תחכום, עיקשות, נוכחות, מניפולציה וקור רוח - ו-24 מיומנויות שונות, כאשר, לרוב, יכולות להיות לדמות בין אפס לחמש נקודות בהן (וכך קובעים כמה קוביות מגלגלים - אם יש לדמות 2 זריזות ו-3 נהיגה היא תגלגל 5 קוביות כדי לנסות לשלוט ברכב בעודו מחליק על הקרח, ואם יש לה 2 תבונה ו-1 מלומדות אז היא תגלגל 3 קוביות בבואה לנסות לזהות את השפה העתיקה בה כתובה המגילה אותה היא מנסה לפענח).

יצירת הדמות פשוטה יחסית ומשותפת לכלל המשחקים בסדרה (מג, איש זאב, ערפד, צייד וכו') כאשר כל משחק מוסיף תבנית אחרת לדמות לאחר היצירה הבסיסית (מג מוסיף את תבנית הער, רפא מוסיף את תבנית אוכל-החטאים, וכולי).

באופן כללי המערכת הבסיסית קלה להבנה וללימוד, אם כי העריכה וסידור הספרים המעט ידועים לשמצה של המוציא לאור שלה מעט מקשה לפעמים למצוא את הכלל שאותו אתה מחפש באותו הרגע.

המערכת, עם זאת, בנויה לדברים ספציפיים וכושלת בדברים אחרים - הווה אומר, קרב. קרב ברשומות האפלה אמור להיות קצר וקטלני, אבל סהדי במרומים שלא נתקלתי בקרב במערכת הזו (בין אם בתור שחקן בין אם בתור מנחה) שלא היה ארוך, משעמם ומייגע. הרבה יותר מעניין, לדעתי, להריץ משחקים חברתיים או משחקי חקירה במערכת הזו, והיא מצוידת בכל מיני תכונות ייעודיות לזה - למשל, מערכת איסוף רמזים, מערכת שכנוע-לטווח-ארוך (היינו במשך שבועות ולא ברגע), ועוד.

הטלת קסמים
כראוי למשחק על קוסמים, עיקר הבשר המכאני שמג מוסיף למערכת סיפור הסיפורים היא מערכת הטלת הקסמים האימתנית שלו. היתרון והחיסרון הגדול שלה היא שהיא מפורטת ויש בה הרבה אפשרות

זה חיסרון כי זה מאוד מקשה ללמוד את השיטה, והבדיחה הקבועה בשולחן שלי היא "שלב 9: גלגל הטלת קסמים" - לא נגענו:

(עמ' 328 בספר - שהוא, דרך אגב, העמוד הרביעי מתוך ארבעה של ה-spellcasting quick reference).

היתרון הגדול הוא, כאמור, בפירוט ובגמישות. יש לך כשחקן שליטה בהמון מאפיינים של הקסם - עוצמה, משך, טווח, וכולי וכולי. יותר מזה, קסם בשיטה הזו שייך לאחת (או יותר) מעשר ארקנה - חיים, רוחות, חומר, מוות, גורל, זמן, נפש, חלל, כוחות וראשי) ולאחד מ-13 הנוהגים (אילוץ, ידיעה, חשיפה, שליטה, הגנה, הסתרה, קריעה, שלמות, אריגה, דפוסים, פרימה, יצירה והריסה) וכל פעם שאתה רוצה לעשות משהו בעזרת קסם אתה צריך להבין לאיזו ארקנה ולאיזה נוהג הקסם שייך. במלים אחרות, הגבולות היחידים לקסמים במג הם היכולות של הדמויות (כמה נקודות באלו ארקנה יש להן, וכפועל יוצא באילו נוהגים הן יכולות להשתמש) והדמיון של השחקנים. רשימת הקסמים באורך 64 עמודים שיש בספר? קסמים לדוגמא. אין בספר קסם לקריאת אותות בטארוט? תבנה אותו בעצמך. רוצה למצוא משהו בעזרת חיזוי עתידות? נקודה אחת בארקנום הזמן, שימוש בנוהג הידיעה ויאללה.

זה כמובן אומר שלהריץ משחק מג, אפילו לדמויות מתחילות ("בדרגה 1" - אין באמת דרגות במערכת) זה עניין אחר לגמרי מאשר, נגיד, מו"ד - במו"ד דמויות דרגה 1 לא מסוגלות לראות את העתיד, לדבר עם המתים או לזמן ולכבול רוחות או גואטיה. כמו שכתבתי במקומות אחרים בפורום - זה מצריך חשיבה שונה ומחוץ לקופסא מצד המנחה (ככל שהשחקנים יצירתיים, בכל מקרה). אני חושב, דרך אגב, שזה יתרון, לא חיסרון.

קרוסאובר
בתיאוריה משחקים של רשומות האפלה אמורים להיות די סבבה לקרוסאובר אחד עם השני (להבדיל מעולם האפלה הישן) כי הכל זה אותה מערכת - לא משנה אם אתה מג או ערפד או פרומתיאן או מומיה, אתה עדיין תגלגל את אותה ערימה של ק10.
במציאות זה יותר קשה. רמת הכוח שונה בין המשחקים (קרב של איש זאב מול צייד זה לא כוחות, מגים שוברים את המערכת לגמרי וכולי), ויותר גרוע - התמות של כל משחק בסדרה די שונות. ההתמודדות עם זה שאתה הופך למפלצת שנפוצה בערפד שונה מהקשיים של להיות חצוי בין העולם הגשמי לעולם הרוחות של איש זאב ששונים בתורם למסע הפינוקיו-משהו של היצירים להפוך לבני אנוש אמתיים בפרומתיאן. אפילו להכניס דמות אחת ממשחק אחד למשחק אחר (זה המצב בשולחן שלי כרגע) די מאתגר.
לדעתי קרוסאוברים זה מגניב, אבל השיטה לא עושה מספיק כדי להסביר איך להריץ משחק כזה.

תמות
מג אמור להיות משחק שבו קוסמים חוקרים בצורה אובססיבית דברים שקשורים לקסם. הוא גם אמור להיות משחק אימה, והאימה בו באה לא רק מכל הדברים שמסתתרים בזוויות העקומות של העולם (ויש כאלו די והותר - ישויות אנטי-מציאותיות מהתהום, הרוחות האנימיסטיות של כל דבר שיש ודברים מוזרים עוד יותר) אלא גם ואולי בעיקר ממה שהדמויות מוכנות לעשות בשביל להגיע לאהא! הבא בחקירה של האובססיות שלהם.

העולם של מג - כמו שאר רשומות האפלה - הוא מקום מחורבן. הרעים ניצחו, הם שולטים בעולם, וגם הטובים מאוד, מאוד אפורים. להיות מג משמעו להיות אובססיבי לקסם, ובגלל הקיום של התהום קסם ואנשים פשוטים ("ישנים" - הגרסא המקומית של "מוגלגים", בערך) לא מסתדרים טוב - אם ישן רואה קסם וולגרי, במקרה הטוב הקסם מתחרבש, ובמקרה הגרוע מופיעה ישות מתהום ומתחילה לאכול דברים.

בכל זאת, אפשר להריץ כל מיני משחקים במג. אפשר להריץ משחק קטן ומקומי על הצרות האישיות של הדמויות - הן התעוררו לא מזמן, ועכשיו החיים שלהן נהפכו על הראש; אפשר להריץ משחק שמדלג מארץ לארץ ועוקב אחרי המירוץ של הדמויות אחרי העתקים של קחאחא קרפיס, החיוך הקר; ואפשר אפילו להריץ משחק בסגנון אינדיאנה ג'ונס שבו הדמויות חוקרות מקדשים עתיקים וצריכות להתגבר על מלכודות ושומרים כדי להשיג אוצרות.

במלים אחרות, אם עולם האפלה הישן לא כל כך גמיש מבחינה תמתית (וגם יש לו את ה-metaplot שלו), עם מג, בניגוד לו, אפשר לעשות הרבה דברים שונים.

סיכום
אני אוהב את מג. לדעתי אפשר לספר בעזרתו סיפורים ממש יפים, ומערכת הקסם, למרות המורכבות שלה, מעוצבת ממש יפה.
זה לא שאין למשחק בעיות - קרב זה חרא, קשה ללמוד את המשחק, והספר צריך עריכה מחדש - אבל היתרונות עולים בהרבה על החסרונות; אני ממליץ על המשחק.

מנחים או שחקנים מנוסים מכירים את העניין הזה: מתחשק לכם להכין הרפתקה חד-פעמית (חד"פ) למפגש אחד או למספר קטן של מפגשים, ואתם מחפשים שיטה שתריץ בקלות את ההרפתקה. אם אתם והשחקנים מכירים היטב שיטה מסוימת, כגון מבוכים ודרקונים, אפשר לשחק בה; אבל לפעמים רוצים משהו קליל ומהיר, בסוגות (ז'אנרים) מוכרות פחות או משולבות. עולמות פראיים היא שיטה אחת, מורכבת יחסית, שעובדת מצוין עם סוג כזה של הרפקאות. מעשה בשלוש קוביות (Tricube Tales) היא שיטה פשוטה מאוד שממלאת את הצורך הזה.

השורה התחתונה​

רעש! בקטקומבות הוא המשחק האחרון (2022, ועם הרחבה משנת 2025 ועוד הרחבה בצפי ל-2026) בכותר הוותיק (2016) של משחקי Clank! A Deck-building Adventure Game.
משחקים קודמים בסדרה כוללים את Clank! המקורי על שלל הרחבותיו (רובן מחליפות את המפה הסטטית של משחק הבסיס במפה סטטית אחרת), Clank in Space וכן גרסת לגסי של Acquisition Incorporated.

זוגתי הכירה רק ב-2022 את Clank! A Deck-buildimg Adventure Game המקורי, ולמרות שהיא התחברה אליו מאוד, היא קלטה מהר את הבעיות בתכנון המפה הסטטית של המשחק המקורי, שנתנו עדיפות ברורה לטקטיקות מסוימות ולכן פגעו בדינאמיות של המשחק והגבירו את הדגש על מזל ביחס לאסטרטגיה. מסיבה זו, אי אז לקראת יום ההולדת שלה לפני קצת יותר משנתיים, עשיתי מחר שוק קטן, ננעלתי על המשחק החדש ביותר בליין-אפ של הכותר, שה"קטע" שלו זה הנחת אריחים שלא קיימת במשחקים קודמים בסדרה, ורכשתי לה אותו.

בקצרה: מאז ועד היום זה המשחק שרואה אצלנו הכי הרבה שולחן.
הסקירה נכתבה על סמך עשרות – אני לא צוחק – משחקים של 2 או של 4 שחקנים.

תמה ואומנות
ברעש! בקטקומבות אנחנו משחקים פורצים נכלוליים וחסרי כבוד, אשר נכנסים למערות קבורה עתיקות מתרבות נשכחת במטרה לגנוב משם אוצרות מדהימים, לצאת החוצה, ולבלות את שארית חיינו בכבוד, יוקרה, עושר ונהנתנות.

למרבה הצער, במערות הקבורה העתיקות אורבות מפלצות וסכנות אין־ספור – ובראשן הדרקונית האל־מתה המחרידה אומברוק ווסנה.
כאשר נחקור את המבוך ונגלה את סודותיו, אנחנו עלולים להשמיע רעש! (או להפיץ אור חזק) לדוגמה בקרקושי שריון, התדרדרות אבנים, הפעלת אזעקות עתיקות, שבירת דלתות וכן הלאה – ורעש מושך את תשומת ליבם של שוכני המבוך. מי שמרעיש יותר – מגדיל את הסיכוי שיהפוך לארוחה.

רעש! הוא משחק עם הרבה הומור, שנשקף גם מהאיורים המצוינים, גם מטקסט שעל גבי הקלפים ואפילו פה ושם מהמכאניקה (כמו לשחק קלף פייטן, שעושה עוד יותר רעש כי הוא מזמר לפורץ שלכם, אבל אם תעשו עוד רעש יחד איתו זה מביא בונוס נחמד).
רבים מהקלפים מספרים סיפור קטן דרך השילוב של כותרת, איור, השפעה וטקסט קצר ומשעשע.

מטרת המשחק
תנאי הניצחון די פשוטים: המנצח הוא מי שיש לו הכי הרבה נקודות בסוף המשחק, כאשר נקודות מייצגות שכלול של מידות העושר, הכבוד והיוקרה הצפויים לפורץ שלכם.

כדי לסבך עוד יותר את העניינים, אם הפורץ שלכם לא חזר מהמעמקים עם אוצר מרשים באמת: פשוט לא יטרחו לכתוב עליו בעיתון. מהסיבה הזו הפורץ יכול לצאת מהקטקומבות רק אחרי שהוא הניח את ידיו על עתק (Artifact) אחד לפחות. כל עוד אין לכם עתק, אסור לכם לצאת מהקטקומבות.

משחקיות
חוקי המשחק זמינים בחינם באתר של Dire Wolf Digital, אבל הנה מה שחשוב לדעת:

רעש
חלק מהפעולות, הקלפים והמפלצות במשחק יגרמו לשחקנים לייצר רעש! המיוצג בקוביות עץ בצבע תואם לזה של השחקן המתאים. הקוביות מצטברות להן באזור על לוח המשחק (Clank! Area – אנחנו מכנים אותו "הקלאנקריה"), ממנו עוד יש סיכוי להוציא אותן באמצעות קלפים שונים כמו התגנבות או פעולות הסחה.

מדי פעם, כאשר יישלפו קלפים עם איור של דרקון, יתחיל המצוד. כל הקוביות שעוד ישנן בקלאנקריה יוכנסו לתוך שק בד שחור איכותי ממנו כבר אי אפשר להציל אותן. את השק ננער היטב, ואז נשלוף מתוכו מספר קוביות (תלוי כמה כועסת הדרקונית אומברוק ווסנה). אם נשלפה קוביה בצבע שלך – היא עוברת אל סרגל הבריאות של הפורץ שלך. 10 פציעות – ואתה גמור. הדרקונית נלהבת, ושחקן שהדמות שלו מתה, עובר לשלוף קוביות בכל תור עד שכולם מתו או ברחו מהקטקומבות.

במקרים מסוימים תתווסף לשק קוביה לבנה אחת או יותר (קוביות רפאים) – אם אחד כזו נשלפת, כל השחקנים סופגים נזק והקוביה חוזרת שוב לשק.


(זוגתי בכחול מובלת אל העיר הקרובה בתהלוכת ניצחון, ואני בצהוב נותרתי כמזון לדרקונית אל־מתה מחרידה)

סוגי קלפים
מלבד 10 הקלפים ההתחלתיים של כל שחקן, יש במשחק גם 3 סוגים של קלפים "מתקדמים" – מפלצות בצבע אדום, פריטים לשימוש יחיד בצבע סגול וקלפי רכישה בצבע כחול או זהוב.
כדי להביס מפלצת יש להשתמש בחרבות ולקבל את הפרס; קלפי שימוש או רכישה דורשים השקעה של מיומנות, כאשר קלפי שימוש פועלים מייד ואז נזרקים, וקלפי רכישה משתלבים בחפיסה האישית שלכם ונשארים שם לתמיד, אלא אם יש לכם דרך לסלק (Trash, בניגוד ל-Discard) את הקלף – מה שיוציא אותו מהחפיסה לצמיתות.

תורות השחקנים
השחקנים פועלים בתורות לפי סדר הכניסה למבוך ("השחקן החשאי ביותר פועל ראשון") כאשר ליתרון של מי שנכנס ראשון יש את החיסרון שיותר מפלצות יהיו מודעות לקיומו.

כל שחקן בתורו משחק את הקלפים ביד (גלויה) באיזה סדר שהוא רוצה. רוב הקלפים נותנים שילוב כלשהו של שלושה משאבים: תנועה אותה נשקיע בהזזה של הדמות במפה, התקפה אותה נשקיע בחיסול מפלצות, או מיומנות שהיא כוח הרכישה העיקרי שלנו לרכישת קלפים חדשים. לחלק מהקלפים השפעות נוספות.

בסיום התור הולכים הקלפים ששוחקו לערימת המשומשים שלנו, וחמישה קלפים חדשים נשלפים מהחפיסה במקומם (גלויים לכולם) לפני תורו של השחקן הבא. אם לא נותרו עוד קלפים לשלוף, מערבבים מחדש את ערימת המשומשים.

בניית חפיסה
כולם מתחילים את המשחק עם חפיסות זהות בנות 10 קלפים התחלתיים (שניים מהם קלפי "מעידה" מבאסים שמייצרים עוד רעש!). בהמשך המשחק, מצב זה לא יישמר.

לצד סרגלי הבריאות של השחקנים, פרושים 10 קלפים – 4 מהם אפשר למצוא במבוך בשפע והם זמינים לרכישה תמיד עד גמר המלאי (אחד מהם מפלצת שתמיד אפשר למצוא – גובלין עלוב). ששת הקלפים האחרים הם אלו שזמינים במבוכי הקטקומבות כרגע. אם אחד מהם מובס, משומש או נרכש, אז בסיום התור שולפים שוב עד שיש 6 מהם. זה השלב בו הדרקונית עשויה לתקוף (אם נשלף קלף עם איור של דרקון) או שיהיו הפתעות נוספות שרשומות על הקלף – חלקן מתרחשות פעם אחת וחלקן מתמשכות עד שהקלף הובס/שומש/נרכש (לדוגמה קלפים שכאשר הם מופיעים כל השחקנים צריכים להוסיף רעש, או שהמפה משתנה).

בניית החפיסה של המשחק מצוינת. אמנם בשלבים הראשונים של המשחק סביר שכל שחקן ינסה לרכוש את הקלף היקר ביותר מבין הקלפים הזמינים, אבל ככל שיתווספו קלפים לחפיסה שלכם, תמצאו את עצמכם עם סינגריות מעניינות, העדפות חדשות ודילמות בבניית החפיסה.

כך לדוגמה חלק מקלפי הרכישה מוגדרים כבני לוויה ויש להם סינרגיה עם בני לוויה נוספים, "רעב להרפתקה" שווה יותר נקודות אם יש לכם יותר מעתק אחד ולכן יגרום לכם להסתכן יותר בשביל אוצר נוסף, וגם יש קלפים מפתים מאוד שמייצרים קצת רעש, ואם כבר יש לכם יותר רעש מלכל יתר השחקנים – יש כמה קלפים עם סינרגיה להרעשה (כמו הפייטן שהוזכר קודם, או חליל הזהב שעוזר לאנשים רעשניים למצוא אוצרות).

לשם המחשה, רק לאחרונה שיחקתי חפיסה עם שני קלפים שמסלקים (Trash) קלפים אחרים מהחפיסה, ועד לסיום המשחק כבר רוקנתי לגמרי את החפיסה שלי מקלפים התחלתיים וגם מכמה קלפים אחרים שכבר נעשו בשלב זה של המשחק מיתרון למעמסה.



הנחת אריחים
בגדול, המכאניקה המגניבה העיקרית שמיוחדת לרעש! בקטקומבות ולא קיימת ביתר המשחקים בסדרת Clank – כאן המפה היא דינאמית ומורכבת מאריחים ריבועיים. בכל אריח יש 1–4 חדרים ויש לו 2 כניסות/יציאות בכל צלע של הריבוע.

בתחילת המשחק כל הדמויות נמצאות על אריח מלבני ראשוני. ברגע שדמות יוצאת מאריח מוכר, מניחים אריח חדש כך שצלע שלמה שלו מתחברת לאריח הקודם והדמות נעה לחדר החדש.

ארבעת האריחים הראשונים שתשלפו הם "בטוחים". אם שחקן נופל בהם, מישהו כבר יצליח לגרור החוצה את גופו המעולף יחד עם האוצרות שלו, כך שהוא כן מקבל נקודות (אבל מי שהצליח לצאת מקבל 20+ על כך שהוא אלוף!). יצר האריחים הם "המצולות", בהם יש יותר הזדמנויות ויותר סכנה. דמות שמתה במצולות נלכדה ואין מי שיושיע אותה. האוצרות שלה נשארים כולם במעמקים והניקוד של השחקן ייקבע על סמך הקלפים שרכש בלבד.

כאשר הדמות עוברת בחדרים מסוימים בקטקומבות, היא תוכל למצוא סודות, מטבעות, שיקויים, מקומות מנוחה (ריפוי), מזבחות דרך מקודשים ושווקים של העולם התחתון השוקק במעמקים – וכמובן, היא תוכל למצוא עתקים, שהם כרטיס היציאה שלה החוצה לחיים הטובים.

הקטע הזה שומר על חווית משחק דינאמית ועל התרגשות וסכנה – בכל פעם שאנחנו מניחים אריח, אנחנו מתכננים את הצעד הבא אבל גם צריכים לחשוב איך בדיוק נברח בהמשך, כאשר הדרקונית תהיה כועסת במיוחד ודמויות ימותו על ימין ועל שמאל.

כמה מכאניקות מגניבות נוספות שעובדות מצוין
במשחקים קודמים בסדרה היו מעברים חסומים עם מנעול. כדי לעבור בהם, צריך היה להשיג ערכת פריצה.
במקום ערכת כלי פריצה אינסופית, בגרסה הזו של Clank יש לכל שחקן מלאי מתכלה של מפתחות שאפשר להשתמש בהם כדי לפתוח מעברים נעולים, לשחרר אסירים או לפתוח תיבות נעולות. יש גם קלפים עם סינרגיה למכאניקות האלו, למשל קלף שנותן לך מפתח חדש או שאתה יכול לבזבז מפתח בשביל לשלוך קלף נוסף.

אסירים שהצלתם הם נחמדים במיוחד, משום שלא רק שיש להם סינרגיות עם כמה קלפים – רובם נותנים לכם משימה אישית שתהיה שווה עוד נקודות בסיום המשחק אם תצליחו לעמוד בה. להציל מכשפה זה טוב ונחמד, אבל רק אם מצאת ספר ידע נסתר, והנסיך לא ייצא מהמבוך בלי כתר. מצד שני, האסיר הרדוף נותן לך 3 נקודות ומוסיף קוביית רפאים לקלאנקריה, ובין האסירים מסתתרת צוואה של מישהו, שלא נחשבת אסיר אבל כן נותנת הנחה חד פעמית בשווקי העולם התחתון.

משך המשחק
איך זה עובד אם מספר השחקנים משתנה? זה עובד.
כאשר יש יותר שחקנים, משמע יותר תורות אבל גם יותר תחלופה של קלפים זמינים ולכן גם יותר התקפות של הדרקונית ויותר תחרות על כל אוצר – מה שבתורו מקצר את מספר התורות שכל שחקן ייקח עד לסיום המשחק. משחקים של שני שחקנים נוטים ליותר תורות לכל שחקן ולניקוד גבוה יותר.

מה עובד פחות
1. כמה קלפים בודדים (שנותנים רעש ליריבים שלך) נעשים חזקים יותר כשיש יותר שחקנים.
2. יש אלמנט של push your luck ולכן בהכרח גם יש אלמנט של מזל. לא לכולם זה מתאים באותה המידה.
3. אלמנט המזל עשוי ליצור פה ושם משחקים עם משך קצר מהמתוכנן – השיא שלנו הוא משחק קצרצר שכולם מתו במעמקים עוד כשהתגלה רק העתק הראשון.... למנצח היו 10 נקודות בלבד.
4. תורות עשויים להיות די ממושכים, במיוחד לקראת סוף המשחק כשחלק מהשחקנים שולפים פתאום חמש תנועה ושמונה התקפה.
5. הסינרגיה בין סוגי קלפים קיימת, אבל לטעמי אפשר היה לקחת אותה קדימה יותר.
6. יש עיוורי צבעים בקהל? המשחק לא ממש יודע לעזור לכם להבדיל בין הקוביות האדומות לירוקות (אם כי הדמויות כן מובחנות זו מזו! יש מיפל עם מגן וחרב, מיפל עם גרזן, מיפל עם קשת ומיפל עם מטה).
7. אתם רוצים שולחן גדול מאוד למפת האריחים המתפתחת, או שתצטרכו להגביל את כיווני זחילת המבוך שלכם כדי שלא לגלוש אל מחוץ לשולחן.

סיכום
בעיני המשחק הטוב ביותר בסדרה. 4/5, וגם יש תמיכה מתמשכת של החברה עם אפשרות להרפתקת סולו בהנחיית אפליקציה, וכאמור הרחבה מעולה ועוד אחת בדרך.

עוד בשנת 1977, שלוש שנים בלבד לאחר ש"מבוכים ודרקונים" פרץ לעולם, חברת משחקי קופסה ואסטרטגיה בשם Game Designers' Workshop (לא לבלבל עם Game Workshop המאוחרים יותר שמוציאים את Warhammer) הוציאה משחק תפקידים משלה, שהיה משחק התפקידים השני בעולם בסוגת המדע הבדיוני. המשחק הוא Traveller, או בעברית "הנוסע", שבא במקור בקופסת קרטון שחורה עם שלוש חוברות דקות ושתי קוביות בנות שש פאות. והשאר - היסטוריה.

חוקי השיטה​

מסחר וקרבות בינגלקטיים​

עולמות וטכנולוגיה​

השורה התחתונה​

הקדמה: כמסיבת רווקים לחבר (לבקשתו) יצא לי להריץ את ערכת ההתחלה של משחק התפקידים של חולית, Dune – Adventures in the Imperium. לקראת ההרצה קראתי הרבה מספר הבסיס, וכן עברתי על כמה מההרפתקאות הכתובות שאינן חלק מערכת ההתחלה, והחלטתי לשתף את הקהילה במסקנותיי.

חולית משתמש בשיטת 2d20 של חברת Modiphius. זוהי שיטת הבית של החברה, אשר משמשת גם במשחקי התפקידים האחרים שלה, כמו Star Trek ו-Conan: Adventures in an Age Undreamed Of. מדובר בשיטה מעניינת אשר דורשת מהשחקנים ומהמנחה להתעמק בדמויות שלהם, במוטיבציה ובמשחק התפקידים – לכל אלו יש תפקיד מכאני בשיטה.

על המכאניקה:​

מאפיינים ומיומנויות: לכל דמות יש רק חמישה מאפיינים, הנקראים attributes, וחמש מיומנויות, skills. אלו מהווים את הבסיס לגלגולי הקובייה, ותמיד יהיו עם ערך בין 4 ל-8. בניגוד לשיטות אחרות, ההגדרות לכל מאפיין ומיומנות כלליות מאוד ובעלות תכלית כפולה – כיצד הדמות רואה את עצמה וכיצד אחרים רואים אותה. לדוגמה, המאפיין Justice (צדק) הוא המידה אשר הדמות רואה את עצמה כדוגלת בצדק וכמה אחרים רואים אותה כך. גם המיומנויות כלליות יחסית, לדוגמה Communicate (תקשורת) או Understand (הבנה). המנחה תמיד יבקש לבצע בדיקה למיומנות אחת, והשחקן צריך לבחור באיזה מאפיין עליו להשתמש בהתאם למצב.

הצהרות ופוקוס: כדי למנוע מהשחקנים להשתמש תמיד במאפיין הגבוה ביותר שלהם (אשר קשור גם להתקדמות של הדמות ולקבלת נקודות ניסיון, אך לא אכנס לכך במסגרת הסקירה הזו), לכל שלושת המאפיינים הגבוהים של הדמות קיימת "הצהרה". כמו המאפיינים עצמם, גם ההצהרות הן כלליות יחסית בטבען, לדוגמה "מטרתו של טיעון היא לשנות את טבעה של התשובה." כדי להשתמש במאפיין עם הצהרה, השחקן צריך להסביר כיצד הפעולה מוצדקת באמצעות ההצהרה. אם ההצהרה סותרת את הפעולה, השחקן צריך לבחור מאפיין אחר (או לכפות שימוש במאפיין ולוותר עליו, מעשה שגם כך מתקשר להתקדמות של הדמות).

כמו כן, לכל מיומנות יש פוקוס. פוקוס הוא בדרך כלל ספציפי יותר מאשר ההצהרות, ונועד לתת התמחות לדמות בתחום מסוים. לדוגמה, פוקוס בהתקשרות יכול להיות "משא ומתן", בעוד שפוקוס בקרב יכול להיות "להבים ארוכים." הפוקוס עשוי להשפיע על כמות ההצלחות, בהתאם למספר המטרה.

מספרי המטרה: השחקן מחבר את ערך המאפיין והמיומנות, וזהו מספר המטרה - המספר מתחתיו הוא צריך לגלגל כדי להצליח. גלגול סטנדרטי מכיל שתי קוביות ק20, כאשר כל גלגול מתחת למספר המטרה הוא הצלחה. גלגול של 1 הוא הצלחה קריטית ושווה שתי הצלחות, בעוד שגלגול 20 הוא כישלון קריטי ויוביל לסיבוך (ראה רמת קושי, בהמשך). כאשר לשחקן יש פוקוס שעשוי להיות רלוונטי, בהסכמת המנחה, כל מספר מתחת לרמת המיומנות נחשב להצלחה קריטית. לדוגמה, דמות עם רמת התקשרות של 6 תקבל הצלחה קריטית בכל גלגול הנמוך מ-6, והצלחה רגילה בכל גלגול גבוה מ-6 ומתחת למספר המטרה שלה.

רמת קושי: מה שקובע את סיכויי ההצלחה הוא לא רק מספר המטרה, אלא גם רמת הקושי. רמת קושי סטנדרטית תדרוש שתי הצלחות, בעוד שרמות קושי גבוהות יותר ידרשו מספר רב יותר של הצלחות. לדוגמה, אם הדמויות מנסות להצליח במשימה כמעט בלתי אפשרית, המנחה עשוי לדרוש ארבע ואף חמש הצלחות.

רמת הקושי מגדירה גם את המספר המוביל לסיבוך. כל רמת קושי מעל 1 מעלה את טווח הסיבוך ב-1. לדוגמה, רמת קושי של 4 תוביל לסיבוך בגלגול של 17 ומעלה.

תנופה ועיכוב: כאשר הדמויות מגלגלות יותר הצלחות מהנדרש עבור משימה, ההצלחות העודפות נשמרות כ"תנופה." הדמויות יכולות לאגור עד שש נקודות של "תנופה" ולהשתמש בהן למטרות שונות, הנפוצה שבהן היא לקנות קוביות נוספות לגלגולים עתידיים. כאשר רמת הקושי גבוהה, הדמויות יכולות להשתמש בתנופה שלהן כדי לגלגל יותר משתי קוביות. דוגמה נוספת היא יצירת נכס כלשהו שהדמויות יכולות להשתמש בו (ראה קונפליקטים, בהמשך).

המקבילה של תנופה היא "עיכוב" – כאשר הדמויות מגלגלות סיבוך, הן יכולות להמיר אותו לנקודות של עיכוב, או לקנות עוד קוביות באמצעות הוספת עיכוב אם אין להן תנופה זמינה. בניגוד לתנופה, אין גבול למספר נקודות העיכוב שהמנחה יכול לצבור.

קונפליקטים: המשחק מכיל חמישה סוגים של קונפליקטים, כאשר כולם עובדים באותה הצורה אך בקנה מידה שונה: דו קרב, קרב, מלחמה, ריגול ותככים. במהלך קונפליקט, הדמויות מזיזות את עצמן או את הנכסים שלהן בין אזורים שונים. בניגוד למשחקי תפקידים אחרים, הקונפליקט אינו מתנהל על לוח משבצות, אלא לפי אזורים. לדוגמה, במלחמה אזור יכול להיות אגפים של שדה הקרב, מחנות הצדדים וכו', בעוד שבריגול אזורים יכולים להיות כוכבים שונים, מבנים שונים בכוכב מסוים, ספינות חלל וכו'. גם הנכסים שונים בסוגים שונים של קונפליקט. לדוגמה במלחמה ניתן להזיז פלוגות בין אגפים שונים של שדה הקרב, בעוד שבריגול ניתן להזיז מרגלים, מכשירי ריגול וכדומה. הזזת נכס דורשת גלגול מיומנות תנועה ויכולה להתבצע בצורה דיסקרטית או גלויה.

הדמויות המשתתפות בקונפליקט פועלות לפי תור – דמות שחקן ולאחר מכן דמות מנחה, כאשר כל דמות יכולה לבצע פעולה אחת (גלגול מיומנות אחת, לבחירת השחקן, בהתאם לפעולה שהוא רוצה לבצע). אם כל דמויות השחקן ביצעו פעולה ועדיין יש דמויות מנחה שלא ביצעו פעולה, כל הדמויות הללו מבצעות פעולה ברצף. כאשר כל הדמויות ביצעו פעולה אחת, הסיבוב הסתיים.

ישנן דרכים לבצע כמה תורות של דמויות שחקן ברצף, אך לא אכנס לכל רזי השיטה בסקירה זו.

קרבות מופשטים מאוד. אותם המספרים המשמשים למיומנויות משמשים לכל הערכים במשחק. לדוגמה, כמות ה"נזק" שדמות יכולה לחטוף שווה לערך שלה במיומנות הקרב, וכמות ההצלחות בגלגול הקרב הוא כמות ה"נזק" שהיא גורמת. אין יכולות מורכבות לכל דמות ופעולות שונות – הכל עובד עם אותן המיומנויות.

דוגמה: זאפיר קאלאס, אמן החרבות של בית נגארה, מפקד על צבא הבית מפני מתקפה של בית הארקונן. הוא מבקש להזיז את פלוגת הלוחמים שלו לאזור המנחת, שם בית הארקונן מנחית את חייליו. לשם כך עליו לבצע בדיקת תנועה, והערך שלו במיומנות זו הוא 6, עם פוקוס של תנועה טקטית, אשר בהחלט מתאים למצב הנוכחי. הוא מביט במאפיינים שלו, ומאמין שהמאפיין המתאים ביותר למצב הוא "חובה" (duty), גם שם עם הערך 6, וההצהרה שלו אינה סותרת את הפעולה. לכן, מספר המטרה שלו הוא 12, עם פוקוס של 6. הוא זקוק לשתי הצלחות, ומחליט להשתמש בנקודת תנופה כדי לקבל קובייה נוספת לגלגול. הוא יגלגל 3ק20. כל תוצאה מתחת ל-12 היא הצלחה. כל נקודה מתחת ל-6 היא שתי הצלחות. המנחה משתמש בנקודות העיכוב שברשותו כדי להעלות את רמת הקושי ל-3, בטענה שבית הארקונן מחפש אחר תנועת כוחות האויב. זאפיר מגלגל את הקוביות ומקבל 3, 9 ו-18. זאפיר הצליח בגלגול (שתי הצלחות על 3 ואחת נוספת על 9 עבור רמת קושי של 3), אך גם גלגל סיבוך עם 18. הוא מצליח להזיז את הנכס שלו (פלוגת הלוחמים) לאזור המבוקש, אך המנחה קובע שבית הארקונן זיהה את תנועת הכוחות והצליח להכין להם מארב באזור המנחת.

מבנה המשחק:​

במקום להתעמק בחוקים נוספים כגון יכולות או מאפיינים של דמויות (אשר בדרך כלל מתנות קוביות נוספות או אפשרות להשתמש בתנופה בצורות נוספות, אך גם יכולות נוספות), ארצה לדבר מעט על המבנה של השיטה, אשר לדעתי מהווה את נקודת החולשה שלה.

שיטת חולית בנויה בצורה נראטיבית, כאשר מפגשים מחולקים ל"פרקים" וכל חלק מחולקת ל"סצנות." המבנה הזה נועד לעבוד יחד עם השיטה, כדי לוודא תנועה זורמת של המשחק. לדוגמה, בסיום כל סצינה הדמויות מאבדות נקודה אחת של תנופה, מה שמעודד את השחקנים להשתמש בתנופה שלהם בצורה תכופה יותר כדי לא לאבד אותה.

עם זאת, המבנה הזה גורם לשיטה להרגיש יותר ליניארית. בכל ההרפתקאות הרשמיות, הסיפור מאוד ליניארי ולא מאפשר סטייה רבה מהסצנות המוצעות. מנחה מנוסה יוכל להסתדר עם המבנה הזה, אך מנחה מתחיל עלול ללכת לאיבוד אם ינסה לאלתר יותר מידי. לעומת זאת, השיטה עשויה לעזור ביצירה של הרפתקאות שאינן רשמיות, כאשר מנחה יכול ליצור כמה סצנות כלליות, ולאלתר את סצנות הביניים. אפשרות נוספת היא להתעלם מהמבנה לחלוטין, ופשוט לשחק ללא חלוקה לסצינות וללא איבוד נקודות תנופה. עבור מנחים מנוסים מספיק, זו תהיה ההמלצה שלי.

התרשמות כללית:​

אין ספק שמשחק התפקידים של חולית יהיה שונה מאוד עבור שחקנים הרגילים למבוכים ודרקונים. השיטה מופשטת מאוד, לעתים ברמה המקשה על החלטה באיזה מאפיין כדאי להשתמש עבור כל בדיקת מיומנות. מי שמחפש עומק טקטי ברמת הדמות עלול לחוות אכזבה, בעוד אלו המחפשים התמקדות במשחק תפקידים ודרך לשלב אותו בשיטת המשחק עשויים להנות מאוד.

מבחינת עולם המשחק, הספר מכסה את רוב מה שנדרש, כולל כניסה לעומק בנושאים שונים, אך פעמים רבות העולם כמעט ולא עולה במהלך המשחק. לדוגמה, שימוש בקול עבור בנות הגשרית אינו דבר שמכוסה בפירוט בספר הבסיס, כמו גם יכולות רבות אחרות. גם אלו הקיימות מסתכמות בדרך כלל ביתרון כלשהו בגלגול המיומנות, ולא מעבר לכך (לדוגמה פוקוס על חישובים עבור מנטאט). מצופה מהמנחה לשלב את הדברים האלו בעולם בצורה נרחבת לפי החוקים הקיימים.

מניסיוני המועט, נראה שהשיטה אינה מתאימה מאוד לשחקנים חדשים ודורשת לא מעט השקעה מצד המנחה – גם בתכנון הסצנות וגם באלתור של סיבוכים תוך כדי המשחק. אמנם ניתן להימנע מאלתור יתר על ידי הוספת נקודות עיכוב במקום סיבוך, אך השיטה מעודדת סיבוכים כדי להפוך את הסצנות למעניינות יותר.

מכל שיטות 2ק20 שקראתי, זו ללא ספק המופשטת ביותר, עם היתרונות והחסרונות שבכך. דווקא מסיבה זו, ההמלצה שלי תהיה להתחיל עם שיטת 2ק20 אחרת כדי להתרגל לבסיס של השיטה לפני שעוברים למשחק של חולית.

כולנו אוהבים תוכן בעברית, אבל לא רק אנחנו - כאוסיום חוגגים 50 שנה לחברה ובנוסף להטבות למנחים בדרקוניקון גם יש לנו עותק של ערכת ההתחלה של Runequest שתוגרל בקרב כל מי שכותב סקירה של משחק תפקידים או משחק לוח במהלך חודש יוני!

איך משתתפים בהגרלה?
על כל סקירה שתכתבו, תקבלו כרטיס אחד להגרלה. בתחילת יולי נגריל את הכרטיס הזוכה שיקבל את הערכה מתנה (באיסוף עצמי).
מה צריך כדי לכתוב סקירה?
פשוט מאוד, מפרסמים אותה בפורום, כשהיא צריכה להיות כתובה בסגנון של סקירה ולעמוד בתנאים הבאים:

• להיות מקורית
• להיות באורך של 500 מילה לפחות
• לתאר את המשחק ולהכיל את חוות הדעת שלכם על המשחק
• לכלול תמונות, לפחות של הכריכה, ולהעלות אותן לפורום.
• להיות כתובה ברמת עברית ותחבירית נאותה, לא ג'יבריש או טקסט מייגע - לשיקול צוות התוכן של הפונדק.
• (מומלץ) אחרי פרסום הסקירה בפורום, לפרסם אותה גם במדיה חברתית (פייסבוק וכד')

ההגרלה הזו היא סימן הפתיחה, אם נראה שההגרלות הללו מעודדות כתיבת תוכן בעברית, אז נמשיך גם בחודשים הקרובים עם עוד משחקים, בין אם משחקי תפקידים או לוח.

הכירו את סדרת משחקי "איש זאב ללילה אחד" באמצעות המדריך הזה - בין אם אתם משחקים בעברית או באנגלית, תמצאו כאן איזה משחק הכי מתאים לאיזה קבוצה, איזו הרחבה שווה לקנות וגם מה זמין בעברית ומה זמין באנגלית.
המדריך נכתב בעקבות השאלה של The oldman שביקש המלצות על משחקים בסדרת איש זאב ללילה אחד, ולאחר שחשבתי על זה שלמעשה יצא לי לשחק בכללללל הגרסאות של המשחק ובכמה שילובים שונים כולל משחקים של שלוש קבוצות בו-זמנית, ולמה בעצם לא לתת מדריך מקיף למתעניינים.

הגעתי לכאן בטעות, מה נושא הדיון?
נושא הדיון הוא סדרת משחקי הדדוקציה החברתית "איש זאב ללילה אחד" – One Night Ultimate של חברת Bézier Games.

טיפים כלליים עבור איש זאב ללילה אחד

הרכב קבוצה
הדבר החשוב ביותר במשחק "לילה אחד" הוא לבחור תמהיל מוצלח של תפקידים לפי מספר השחקנים, ולפי מידת הכאוטיות שאתם רוצים במשחק – בציר שבין "פתרון תעלומה בסגנון אגתה כריסטי ובין "יאללה בלגן".

ככלל, מספר הרעים צריך להיות בערך שליש ממספר השחקנים. חלק מהתפקידים עושים את החיים קשים או קלים יותר לאחת הקבוצות. לדוגמה, שני בונים חופשיים עדיפים לעיירה על פני שני כפריים רגילים. יש מלא הצעות לתמהילים מוצלחים, גם בחוברת ההוראות של כל משחק וגם באינטרנט.

אופציה נוספת היא משחק שבו יש סיכוי לרוב של הרעים, אבל עם שתיים או שלוש דמויות עיירה שגורמות לחילופי תפקידים – כך שהרעים יודעים שיש להם רוב אבל אף אחד מהם לא רוצה לקרוא להשתלט על העיירה לפני שהוא יהיה בטוח שהוא *עדיין* בקבוצת הרעים.

לשקר זה רע
טיפ מועיל נוסף, הוא שלקבוצת הרוב במשחק בדרך כלל אין שום סיבה רציונלית לשקר. זה אולי מפתה מאוד להיות הקונדסאית ולשקר שאתם כפרי עלוב, כי שמעתם שזה משחק של שקרים, אבל תחושת הבטן הזו מטעה אתכם.

אם אתם בקבוצת הטובים, ב-99% מהמקרים הדבר הנכון לעשות זה לומר את האמת (אבל לא את כולה ולא מייד בהתחלה).
לדוגמה אם אני השודד וגנבתי קלף של בונה חופשי, יש סיכוי סביר מאוד שאני בקבוצת הטובים, שהשחקן ממנו גנבתי הוא בקבוצת הטובים, ושהוא יודע מי הבונה החופשי השני שגם הוא בקבוצת הטובים. במקרה כזה עדיף לי להתחיל עם מידע חלקי, כמו "אני השודד וגנבתי קלף של מישהו מקבוצת הטובים", או "הסתכלתי בקלף של שחקן 3 ואני יכול לומר שהוא בקבוצת הטובים". כאשר שחקן כלשהו יכריז שהוא בונה חופשי, ומישהו אחר יטען שמה פתאום, הוא הבונה החופשי, השודד יידע במי לצדד ואולי בשלב זה ירצה לתת קצת יותר מידע.
מצד שני, אם אני השודד ואני פותח את המשחק בהצהרה שקרית ששחקן אחר יכול אולי לסתור, התחלתי ברגל שמאל עם מישהו אחר מהקבוצה של הטובים ועכשיו אנשי העיירה לא ידעו למי להאמין.

אבל אם אתם בצד של הרעים, אז בגדול לשקר זה הלחם והחמאה שלכם. לשקר זה רע, ואתם רעים. הפיצו תוהו ופורענות. הרעים ממילא מתחילים עם יותר מידע, ויודעים בדרך כלל מי עוד רשע.

הדמויות הכי חזקות הן אלו ששוברות בריתות
מאחר שהרעים צריכים בדרך כלל לשקר (מלבד במשחקים עם חשד לרוב של רעים), הברית ביניהם כרוכה בקשר שתיקה.
הדמויות הכי חזקות הן אלו שהופכות רשע לטוב, מה שמאפשר לו "לשפוך הכל" על הרעים ולהביא לניצחון העיירה. מהכיוון השני, רעים שיכולים להפוך טוב לרע הם חזקים פחות, כי הם מכניסים לקבוצת הרעים מישהו שאין לו מושג מי בני הברית החדשים שלו, ושלא תמיד אפשר לתווך לו שהוא החליף קבוצה (כי הרעים צריכים לשקר בדרך כלל), ולכן עלול להצביע נגד הרעים.

זכרו את סדר התורות!
בדרך כלל דמויות שמציצות בקלפים פועלות לפני דמויות שמזיזות קלפים. כדאי לזכור מי פועל מתי, כדי להבין את מסלול הטיול של קלף הזאב – מזאבה מס' 2 אל השודד, ואז בגלל הקונדסאית אל השיכור, שהכניס את קלף הזאב הזה אל קלפי המרכז ובעצם הוציא אותו מהמשחק.

אם קשה לכם לזכור את סדר הפעולות, אני מציע להניח את האסימונים של כל התפקידים בשורה סדרתית ליד קלפי המרכז.

אז יאללה, בואו נתחיל לעבור על המשחקים:

איש זאב ללילה אחד
המשחק הבסיסי, הישן והטוב.
מידת מורכבות נמוכה.
משחקיות טובה.
יכול להשתלב עם מרבית המשחקים האחרים בסדרה.

16 תפקידים, מהם 12 טובים (אבל 3 כפריים משעממים ורק 9 עם יכולות כלשהן), 3 רעים (2 אנשי זאב והמשרת האנושי שמוכן למות למענם) ו-1 עצמאי (הבורסקאי, או בתרגום הרשמי "הדכאוני") שהמשימה שלו זה למות בהצבעת היום.

מספר שחקנים: אני ממליץ לקבוצה של 6-8 שחקנים.
על הנייר 3-10. אפשרי טכנית לשחק בעד 13 שחקנים, אבל מי רוצה כל כך הרבה כפריים? הצייד פסדר כזה, אצלנו כמעט לא רואה שולחן. השיכור הוא בדיוק כמו כפרי, שגם הופך את המשחק לכאוטי יותר – כדאי להוסיף אותו במשחק של קבוצות קטנות.

מידת המורכבות שלו נמוכה, אלא אם משלבים את אחד משני התפקידים שמוכנים להתאבד (המשרת והבורסקאי), והוא נעשה מורכב ברגע שמשלבים את דופלגנגרית שמתסבכת הכל אבל גם משדרגת מאוד את המשחק בקבוצות גדולות ומנוסות.

במשחקים של 3-5 שחקנים יש סיכוי די גבוה שאף אחד מהשחקנים לא יהיה בקבוצת הרעים, או אם יש במשחק שיכור וגם קונדסאית – שמישהו יתחיל בתור איש זאב ואז יפסיק להיות כזה, ולא יהיו רעים במשחק. במצב זה צריך לא להרוג אף שחקן במשחק, אחרת כולם מפסידים ממותו של חף מפשע!

התפקידים שאני אוהב: דופלגנגר (משדרגת את המשחק!), זאבים, משרת, סהרורית, מגדת עתידות, שודד וקונדסאית.
השיכור, הבורסקאי והבונים החופשיים מתאימים אם צריך עוד שחקנים.
את מי אני שונא: שלושה כפריים.

לילה אחד והיום שאחרי
המשחק השני בסדרה, שיצא כהרחבה למשחק הראשון. מידת המורכבות שלו נמוכה יותר מההמשחק המקורי (אין "מתאבדים" או דופלגנגר) והתפקיד הכי מורכב הוא חוקר העל-טבעי. מצד שני, יש בו כמה תפקידים "שטותיים" ובמיוחד שוטה הכפר והשומר האוצרות, שבגדול לא מוסיפים למשחק כלום חוץ מכאוס – כך שהם פוגעים באלמנט הדדוקציה לטובת אלמנט הצחוקים.

יש 11 תפקידים, מהם 8 טובים ו-3 רעים, אבל 3 מהטובים ו-1 מהרעים יכולים להפוך מישהו לרשע.

מספר שחקנים: למרות שעל הנייר מדובר במשחק עצמאי ל-3-7 שחקנים, בפועל חלק מהתפקידים מנטרלים טקטיקה ובעיני לא שווה לשחק איתם בטווח הארוך. המשחק הזה עובד טוב יותר כהרחבה נטו למשחק המקורי. אני אישית אוהב לשלב את ה-revealer והמכשפה עם התפקידים של המשחק המקורי.

בעיני זה המשחק הכי חלש בסדרה כמשחק עצמאי, אבל כהרחבה לאיש זאב הבסיסי הוא אחלה ממש, במיוחד מאחר שלא מוסיף סיבוכיות.

התפקידים שאני אוהב: המכשפה ומסיר המסיכות.
זאב אלפא, זאבה מיסטית, חוקר העל-טבעי ושומר ראש הם חמודים.
את מי אני שונא: שוטה הכפר, זקיף, שומר אוצרות והזאב הישנוני – שמבאס לשחק אותם או שהם ממש באופן אקטיבי מפריעים למשחק להיות מעניין מבחינה דדוקטיבית. אולי כן תתחברו לשוטה הכפר ולשומר האוצרות כי הם עושים צחוקים. זאב ישנוני זה להיות רשע בלי אף אחד מהיתרונות, שזה גרוע בדיוק כמו להיות כפרי רגיל, וזקיף מפריע לתפקידים המעניינים לעשות דברים מעניינים כך שהוא דופק את העיירה.

ערפד בלילה אחד
בעוד שהעקרון הבסיסי של "ערפד בלילה אחד" דומה מאוד לזה של "איש זאב בלילה אחד", מדובר לראשונה במשחק שגם עומד לגמרי בפני עצמו וגם עובד כהרחבה ל"איש זאב" למשחק של עד 3 קבוצות (ערפדים ואנשי זאב הם יריבים, כידוע!).

כבר עכשיו אני אגיד ש"ערפד בלילה אחד" הוא יותר מורכב מכאנית (ולכן קשה יותר להסביר את החוקים שלו לשחקנים חדשים) ביחס ל"איש זאב" או ל"יום שאחרי". יחד עם זאת הוא לא מורכב מדי ואם השחקנים כבר מכירים את המשחקים האחרים זה יבוא להם יותר בקלות.

יש אופציה למשחק של שלוש קבוצות – יצא לי לשחק איזה איזה 4-5 פעמים וזה אחלה ממש. בהצבעה של שלב היום מחסלים שני שחקנים, כאשר אנשי הזאב רוצים לחסל לפחות ערפד אחד, הערפדים רוצים לחסל לפחות זאב אחד, ואנשי העיירה רוצים לחסל גם ערפד וגם איש זה. במצב כזה יש יותר כוח לתפקידים שהורגים עוד מישהו (הצייד מ"איש זאב", והמצורעת ולפעמים הקופידון מהמשחק הזה).
במשחק של זאבים נגד ערפדים עדיף לא לשלב תפקידים עצמאיים כמו הבורסקאי/הדכאוני.

הדרך של "ערפד" למנוע אינטרקציות משונות או בלגן מוגזם בשילוב עם קלפים משני המשחקים הקודמים בסדרה, היא באמצעות תוספת של שני אלמנטים מכאניים חדשים:

1. רוב הדמויות במשחק הזה מתעסקות באסימונים שיש לכולם, במקום בקלפים של השחקנים. קלפים כמעט לא זזים, אבל האסימונים זזים הרבה.
2. לפני שלב הלילה מתווסף שלב חדש – שלב הדמדומים (כי יש ערפדים!) ובו מתבצע עיקר האקשן של דמויות הערפדים. בסיום הדמדומים, כל השחקנים "מתעוררים" ומציצים באסימונים של עצמם, ואז מתחיל שלב הלילה (אם כי אם אתם משחקים במשחק הזה בלבד וללא משחקים נוספים בסדרה, הלילה יהיה די קצר).

במשחק הזה יש 14 תפקידים, מהם 8 טובים (אבל החקיין עלול להחליף קבוצה), 4 רעים, ו-2 בקבוצה משלהם (מתנקש ושוליית המתנקש).

רוב התפקידים דומים לאלו של "איש זאב" ושל "היום שאחרי", אבל עם טוויסט מגניב מבחינה משחקית.

למשחק הזה יש יתרון גדול שכל התפקידים טובים+, אבל חיסרון גדול שהוא באופן חד משמעי המשחק הכי מורכב בסדרה, כי צריך להתעסק גם באסימונים.

לדוגמה, במקום הבורסקאי/הדכאוני של משחק המקור, השחקן המעצבן שלא קשור לאף קבוצה הוא המתנקש. המתנקש פועל בדמדומים ונותן לשחקן אחר את אסימון המטרה. תנאי הניצחון של המתנקש זה לחסל את השחקן עם אסימון המטרה – בין אם הוא איש עיירה טוב או אחד מהרעים. זה אומר גם שניצחון של המתנקש לא "דופק" ניצחון של הערפדים או של העיירה. המתנקש תמיד ינצח עם אחד מהם.
בקבוצות גדולות אפשר להוסיף את שוליית המתנקש – שניהם יודעים מי זה מי, אבל שוליית המתנקש לא יודעת מי המטרה של המתנקש. היא רוצה לחסל את המתנקש כדי להחליף אותו.

החקיין מאזן את המורכבות: הוא דומה לדופלגנגר של משחק המקור, אבל הוא מעתיק קלף מקלפי האמצע, ולא את הקלף של שחקן אחר, כך שהוא לא צריך תור מיוחד משלו, לא יוצר אינטרקציות משונות ולא מגדיל את מספר הרשעים מעבר למקסימום האפשרי.

יש פה גם ביצוע יפה של שוברי בריתות. החלום של קופידון זה לתת אסימוני נאהבים לערפד ולבן תמותה, מה שדופק לגמרי את מערך השיקולים של הערפד המיוסר; לעומתה הסכסכנית הופכת שחקן אחד לבוגד, שכדי לנצח צריך שיהרגו מישהו אחר מהקבוצה שלו (אבל לא את עצמו). אבל אל חשש – המצורעת, הקופידון והגרמלין יבטיחו שהשחקן המסוכסך לא יספר הכל לפני שהוא בטוח במצב האסימון שלו.

מספר שחקנים: אפשר לשחק 3-10 שחקנים, אבל הוא עובד הכי טוב עם 7-8.

התפקידים שאני אוהב: החקיין (שכדאי לכם לשלב בכל משחק!), רנפילד (דומה למשרת של אנשי הזאב אבל האסימון שלו רומז לטובים מי הוא), הסכסכנית, המתנקש והשולייה, וקופידון – שהיא דמות מדהימה.
את מי אני שונא: רק את הרוזן. הוא ערפד רגיל אבל האסימון שלו חוסם שחקנים מלבצע פעולה לילית, שזה מבאס מאוד.

חייזר בלילה אחד
החייזרים באים לעיירה, והם מביאים איתם טכנולוגיה משונה. ראשית, הם יחטפו את הפרות... גם אם לא ממש ברור למה. לאחר מכן הם יבקשו שניקח אותם אל המנהיג שלנו.

במשחק הזה ישנם 13 תפקידים, מהם 4 רעים, 6 טובים, 2 עצמאיים ו-1 שהוא בגדול בעיירה אבל לפעמים מחליף קבוצה (האורקל).
זה הרכב מוטה קצת לטובת הרעים, אבל בין הרעים יש בוגד שהוא בעצם בקבוצת העיירה, ולפעמים החייזרים מסוכסכים.

החידוש המשחקי של "חייזר בלילה אחד" הוא להסתמך הרבה יותר על האפליקציה החינמית של המשחק, יותר מכל המשחקים האחרים בסדרה.
אם את יתר הסדרה אני יכול לשחק גם ללא הטלפון (אני זוכר בעל פה את רוב התפקידים, או שאפשר לסדר את האסימונים שלהם בשורה כדי לעזור לכרוז לזכור ולדעת על מי להכריז בעיניים עצומות), אז במקרה של החייזרים זה לא ממש עובד – רוב התפקידים במשחק הזה הם אדפטציה מחודשת של תפקידים מ"איש זאב" או מ"היום שאחרי" אבל עם אלמנט אקראי באפליקציה.

לדוגמה: הפרחח (Rascal) מקבל כברירת מחדל סיכוי של 40% להזיז קלפים של שחקנים כמו הקונדסאית, 30% לגנוב קלף כמו השודד או 30% לתת לשחקן אחר קלף אמצע כמו המכשפה. אפשר גם להכנס בהגדרות האפליקציה ולשנות את הסיכויים, כולל לתת לו את הפעולות של השיכור או של שוטה הכפר.

מאחר שכולם שומעים מה אמרה האפליקציה, כולם גם צריכים לזכור מה היא אמרה על הפעולה הנוכחית של הדמות ואיך זה משפיע על המשחק.

התפקידים שעובדים טוב בלי אפליקציה הם דווקא החייזרים עצמם או מי שעובד בסמיכות לחייזרים (הפרה והמנהיג) – דווקא אותם אפשר לעררב בקלות עם אחד מהמשחקים האחרים בסדרה כדי ליצור משחק של זאבים נגד חייזרים או של ערפדים נגד חייזרים. אלו אנשי העיירה של המשחק שקשה לעררב עם משחקים אחרים בסדרה, ורובם עובדים כגרסאות חלופיות לכל אנשי העיירה של המשחקים האחרים.

מלבד האלמנט של פעולה אקראית לאנשי העיירה, "חייזר בלילה אחד" מורכב פחות מ"ערפד בלילה אחד".

כן אציין שאפשר להגביר את הסיבוכיות אם מוסיפים את האורקל, שהאפליקציה תציג לה שאלה והיא צריכה לענות עליה (על ידי לחיצה על האפליקציה) כאשר לפעמים התשובה תגרום לדמות להחליף קבוצה, להזיז קלפים או להישאר ערה כל הלילה ולראות מה ככככוווולללםםםם עושים.

למרות זאת, בעיני "חייזר בלילה אחד" פחות מוצלח כמשחק העומד בפני עצמו (עדיף את איש זאב או את ערפד כי הם עקביים יותר) אלא אם אתם פה בשביל השטויות של האפליקציה ואז הוא עושה עבודה יותר טובה מ"היום שאחרי", כי כל השטויות של האפליקציה מוצלחות בהרבה מהשטויות של שומר האוצרות ושוטה הכפר.

"חייזר בלילה אחד" גם פחות מוצלח כהרחבה של המשחקים האחרים – בגלל שרוב אנשי העיירה שלו מעתיקים מאנשי עיירה במשחקים האחרים אי אפשר לערבב אותם, אלא רק את הרעים – זה בניגוד לאנשי העיירה של "ערפד בלילה אחד" שעושים דברים מקוריים עם האסימונים ולא דורכים על הבהונות של אנשי עיירה מ"איש זאב בלילה אחד".

מספר שחקנים: על הנייר 3-10, בפועל עובד יותר טוב עם 8 אבל עדיף לערבב עם אנשי העיירה של משחק אנשי הזאב ואז אפשר להגיע עד 12 שחקנים.
התפקידים שאני אוהב: לטובת "חייזר בלילה אחד" אגיד שהרשעים שלו מעולה. יש שבעה קלפים שהולכים טוב גם עם אנשי עיירה ממשחקים אחרים או עם משחק של חייזרים נגד אנשי זאב –

• שני חייזרים "רגילים"
• החייזר הסינתטי (שהוא בעצם סוג של בקבוצת העיירה – הוא רוצה למות, ואם הוא מת אז הוא והעיירה מנצחים יחד)
• החייזרים היריבים גרוב וזרב (כל אחד מהם בפני עצמו הוא חייזר בקבוצת הרעים, אבל אם שניהם במשחק אז המטרה שלהם הופכת להיות לחסל זה את זה, מה שדופק את יתר החייזרים)
• המנהיג. הוא מנהיג העיירה והחייזרים רוצים לפגוש אותו. הוא יודע מי הם אבל לא יכול להיחשף, כי אם החייזרים מזהים את המנהיג הם מנצחים אוטומטית והעיירה מפסידה.
• הפרה. לא ברור למה חייזרים תמיד חוטפים קודם את הפרה, אבל במהלך התור של החייזרים הם צריכים לסמן לפרה (אם היא במשחק) האם יושב לידה חייזר.

יתר התפקידים חמודים אבל נסמכים יותר מדי על האפליקציה, לטעמי. העיסה והקברן הם שחקנים עצמאיים – לעיסה לא אכפת מי מחוסל, כל עוד זה לא הוא עצמו או 1-3 מהשכנים שלו. הקברן לא רוצה לעבוד קשה אז הוא רוצה תמיד לחסל את אחד מהשכנים שלו.
האורקל מגניבה אם אתם רוצים שטויות, וחושף המתחזים דומה ל-revealer של "היום שאחרי" אבל עם טוויסט שהוא חושף קלפים מהאמצע, וזה די מגניב.
את מי אני שונא: שניים מאנשי העיירה בעיני לא שווים את ההתעסקות באפליקציה ועדיף להעיף את הפרחח לטובת "תפקידים אמיתיים" כמו השודד, הקונדסאית והמכשפה. כנ"ל לגבי קוראת המחשבות שהיא כמו מגדת העתידות אבל עם אקראיות במספר הקלפים שהיא מקבלת להסתכל, והאם אלו קלפים של שחקנים או מאמצע השולחן.

נבל-על בלילה אחד
מבין כל המשחקים בסדרה, זה הכי עומד בפני עצמו. מצד אחד, כל התפקידים פה מלבד אחד חופפים לתפקידים ממשחקים קודמים בסדרה (כולם מלבד "ערפד בלילה אחד") – ולא סתם תפקידים, אלא בגדול התמהיל המוצלח ביותר של התפקידים המוצלחים ביותר.

"נבל-על בלילה אחד" הוא ממש One Night Ultimate The Greatest Hits". אלבום המיטב, אם תרצו.

יש במשחק 16 תפקידים, מהם 9 בקבוצת הגיבורים, 4 נבלים, 2 עצמאיים בקבוצה משלהם (המדען המטורף והמתמחה – שרוצים לגרום למדען המטורף להיתפס) ודמות אחת שעשויה להחליף קבוצות.

בתור הרחבה, יש חיסרון שהסגנון שונה מהותית מיתר המשחקים בסדרה – גיבורי-על במקום אימה – אבל המשחק עובד בגדול כהרחבה סולידית ויחסית גיימיסטית לכל המשחקים האחרים. מצד שני אם אתם רוצים להוסיף צחוקים ושטויות, או את המורכבות הטכנית הנוספת של הערפדים עם האסימונים או השימוש באפליקציה של החייזרים, את אלו לא תמצאו כאן.

בתור משחק בסיס, זה המשחק הכי טוב בסדרה. הוא נוח למתחילים בדיוק כמו "איש זאב ללילה אחד" אבל עם יותר תפקידים טובים.

התפקידים במשחק:
איש הראי – למעשה הדופלגנגר מ"איש זאב"
הנבלים: ראוי לציין שהם פועלים במקביל, מה שמחזק אותם ביחס לאנשי הזאב.

• המפתה – בעצם זאב האלפא מ"היום שאחרי"
• ד"ר ספוילר – כמו הזאבה המיסטית מ"היום שאחרי"
• נכלוליון – הוא רשע שמציץ בקלף אחד מהאמצע.
• בריון מס' 7 – סתם רשע בלי כוחות מיוחדים.

מד-רוע – מבוססת על הפרה מ"חייזר בלילה אחד"
ילד מציק – מבוסס על The Thing That Goes Bump in the Night מ"תפקידים נוספים".
המגלה – מבוססת על מגדת העתידות מ"איש זאב בלילה אחד".
Role Retriver/כלב טוב – מבוסס על השודד.
וודו לו – מבוסס על המכשפה מ"היום שאחרי".
מחליפן – מבוסס על הקונדסאית.
נערת מודעות-עצמית – מבוססת על הסהרורית.
גברת הופכת – מבוססת על חושף המסיכות מ"היום שאחרי".
אזרח תמים – איש עיירה רגיל ומשעמם. אבל יש רק אחד כזה ולא שלושה כפריים משעממים.
המדען המטורף מבוסס על הבורסקאי/הדכאוני, אבל יש איתו בקבוצה מתמחה שעוזרת לו להיתפס. אם המתמחה לבד במשחק, היא רוצה להיתפס בעצמה.

מספר שחקנים: הכי הרבה והכי מעט בסדרה. 3-12 בלי בעיה, אם כי בדומה ליתר עובד הכי טוב בקבוצה של 7-9.
תפקידים שאני אוהב: בגדול אם כתבתי משהו טוב על תפקיד כלשהו ב"איש זאב", "היום שאחרי" או "חייזר" (ולא תלוי באפליקציה) – אז הוא כאן והוא מצוין.
את מי אני שונא: תעשו לעצמכם טובה ושחקו בלי האזרח התמים.

בונוס – גיבור-על בלילה אחד
המשחק "נבל-על בלילה אחד" יצא גם בגרסת "גיבור-על בלילה אחד" שגם היא עומדת בפני עצמה אבל בעיני קצת פחות מוצלחת.

ההבדל היחיד ביניהם, שבגרסה זו הורידו את איש הראי ואת המפתה; במקומם הכניסו את הקרנף הקופץ (מבוסס על הצייד מ"איש זאב") ואת "איש משפחה" (מבוסס על העיסה מ"חייזר בלילה אחד", וכן – זה אומר שהאפליקציה תיתן לו בכל פעם מספר שונה של שחקנים להגן עליהם).

תפקידים נוספים
לאורך השנים יצאו כמה גרסאות "מוגבלות" של תפקידים נוספים, בעיקר כתוכן נוסף לתומכים בפרויקטי מימון של החברה. בסופו של דבר, כל התפקידים הנוספים הללו רוכזו בחבילת הרחבה אחד – One Night Ultimate Bonus Roles Pack.

החבילה הזה ממש לא עומדת בפני עצמה (מבין 16 דמויות חלק "כפולות" ורק שניים "רשעים"), אלא רק כמוצר הרחבה, וגם חלק מהתפקידים בה חוזרים על עצמם כי הם גרסאות שונות של אותו תפקיד שיצא לעתים כהרחבה של "איש זאב" ולעתים כהרחבה של "נבל-על".

על כל פנים, החבילה הזו מוסיפה אפשרויות נחמדות במשחקים עם קבוצות גדולות יחסית (8 ומעלה שכזה) אבל שחלקן לא עובד טוב בקבוצות של 6 ומטה.

רוב התפקידים כאן נוצרו במקור כהרחבות של "איש זאב" ושל "היום שאחרי" – שוליית הבורסקאי עוזר לבורסקאי/לדיכאוני; המקולל מסבך את החיים של עצמו סתם בקטע לא מעניין, הדבר שמשמיע קולות בלילה "מסגיר" את עצמו לשכן, ולנסיך יש פריווילגיות שאין לכם אז אם יש נגדו רוב מי שמחוסל זה השחקן הבא בהצבעות. מלבדם יש גם שלושה תפקידים קצת משונים: הבוהה, נושא הכלים של אנשי הזאב, ורואת ההילות, שהקטע שלהם זה לבדוק תפקידים מסוימים אחרים וזה נחמד במשחק "גדול".

שלושה תפקידים קשורים ל"חייזר בלילה אחד" ועובדים עם האפליקציה: חוטף הגופות הוא כמו שודד אבל רשע ועל סטרואידים ונוסטרדמוס יכול להסתכל בקלפים של עד 3(!) שחקנים אחרים אבל עלול להחליף קבוצה לרעים (החיסרון שלו ביחס לחוקר העל-טבעי מ"היום שאחרי" זה שהוא צריך לדווח לאפליקציה האם החליף קבוצה, והיא מספרת לכולם). האמפתית בניגוד ליתר התפקידים בהרחבה היא תפקיד יחסית "שטותניקי" – בתור שלה שחקנים אחרים צריכים לבצע פעולות בעיניים עצומות, לדוגמה להצביע על מישהו אחר או לאותת אם הם בתפקיד שיכול להציץ בקלפים.

לבסוף, קיימים שישה תפקידים עבור "נבל על" – אזרח תמים נוסף, הקרנף הקופץ (בתכלס צייד), איש משפחה, השומרת (כמו שומר הראש מ"היום שאחרי"), הספוג (כמו הנסיך מההרחבה הזו ממש) ו-Windy Wendy (אפי הפכפכי?) שהיא בדיוק כמו המקולל מההרחבה הזו ממש.

בנוסף לתפקידים, יש 6 אוצרות חדשים עבור שומר האוצרות מ"היום שאחרי", שמסייעים לשלב אותו במשחקים שכוללים גם ערפדים וחייזרים.

תפקידים שאני אוהב: חוטף הגופות והתפקידים שמגלים מידע הם נחמדים במשחק עם הרבה שחקנים.
את מי אני שונא: רוב האחרים פה...