דיקסיט הוא משחק קלפים חברתי אמיתי שמעודד דמיון ויצירתיות, הודות לאיכויות אלו הוא מהווה "משחק מסיבות" משובח. המשחק משלב קלפים בעלי אומנות מדהימה, עם חידון פסיכולוגי שמתאים לכל המשפחה.

משחקים דומים כוללים את Once Upon a Time, אך שם הדגש הוא על יצירת מעשיה ולא חידון פסיכולוגי. בניגוד למשחקים כגון Coup, שם השחקנים מתחרים אחד בשני, במשחק Dixit תהנו מהמסע, ופחות חשוב מי המנצח.

אם אתם מחפשים משחקים נוספים, בקרו במדריך משחקי לוח מומלצים למשפחה שלנו ל-2014.

החוקים של Dixit

מטרת המשחק - המטרה הרשמית היא לצבור ראשון סכום מסויים של נקודות. המטרה האמתית של המשחק היא ליהנות. עוד נחזור לנקודה הזאת, כי היא באמת מיוחדת פה.

מתוך 84 הקלפים השונים שיש במשחק, מחלקים לכל שחקן שישה קלפים הגלויים רק לו. על הקלפים מצוירים איורים מוזרים אך מרהיבים, כפי שניתן לראות בתמונה:

המשחק מתנהל בסבבים, כשבכל סבב מישהו אחר הוא "מספר הסיפור" שלהלן יקרא "המספר".
המספר בוחר קלף אחד מתוך ששת הקלפים שיש לו ביד והוא מתאר אותו בכל דרך שהוא בוחר – מילה, משפט, שיר, פנטומימה או באמצעי אחר.
האתגר של המספר הוא לתאר את הקלף בצורה ברורה אך לא ברורה מדי, בהמשך נראה איך המשחק מעודד את המספר לתאר באופן כזה.
כעת שאר המשתתפים בוחרים קלף אחד מתוך השישה שיש להם ביד, שלדעתם גם יכול לענות על התיאור שנתן המספר והם נותנים לו אותו בסתר. המספר לוקח את הקלפים של כולם ומערבב אותם ביחד עם הקלף המקורי שלו.
אחרי הערבוב מגלים את הקלפים וכל שחקן (חוץ מהמספר) מסמן בחשאי מה לדעתו היה הקלף של המספר. אחרי שכולם סיימו לסמן את הבחירה שלהם, חושפים את הסימונים והמספר מגלה לכולם מהו הקלף בו הוא בחר.

עכשיו מגיע שלב הניקוד, והוא מתבצע כך:
* אם כל השחקנים צדקו בסימון שלהם המספר אינו מקבל נקודות כלל וכל שאר השחקנים מקבלים 2 נקודות.
* גם במקרה בו אף שחקן לא צדק בסימון שלו המספר אינו מקבל נקודות כלל וכל שאר השחקנים מקבלים 2 נקודות .
* אם חלק מהשחקנים טעו וחלק צדקו המספר מקבל 3 נקודות וכל שחקן שצדק מקבל גם הוא 3 נקודות.
* נקודות בונוס - מעבר לניקוד שמופיע למעלה, כל שחקן שהצליח להטעות שחקנים אחרים לבחור בקלף שלו במקום בקלף של המספר, מקבל נקודה נוספת עבור כל שחקן שהוא הצליח להטעות (לדוגמה אם 2 אנשים בחרו את הקלף שלו בטעות, אז הוא מקבל עוד 2 נקודות).
בזאת תם סיבוב אחד של המשחק, בסיבוב הבא תפקיד המספר עובר לשחקן אחר וכל אחד מהשחקנים מקבל לידו קלף חדש מהקופה במקום הקלף בו השתמש בסיבוב הקודם.

דוגמה להמחשה, הסתכלו בתמונה הבאה:

נניח שהמספר בחר לתאר את הקלף "הפרחים האנושיים" – לא כדאי לו להגיד "פרחים" או "נשרו לי העלים", כי זה יהיה ברור מדי והוא לא יקבל נקודות. לעומת זאת, כנראה שלא מומלץ לו להגיד "גם זה קורה" כי זה רמז מאוד לא ברור שיכול להתאים לכל קלף ובסוף ייתכן שאף אחד לא יבחר את הקלף שלו. לכן, בואו נגיד שהמספר אמר "צבעוני" (למה? תחשבו לבד).

כעת האתגר של השחקנים האחרים הוא לבחור קלף אחר שעונה להגדרה. נניח שהקלף שבחרת מתוך השישה שיש לך ביד הוא של האישה שמאחוריה מסכות (משום שהיא לבושה בבגד צבעוני לעומת המסכות והרקע שמאחוריה שהם בשחור לבן).
אחרי שכל אחד בחר קלף, מערבבים את כל הקלפים ופותחים אותם ואלה חמשת הקלפים שאתה רואה. מהו הקלף המקורי? קלף אחד הוא שלך, אז נשאר לבחור מתוך ארבעת האחרים. הקלף של העט והקלף של איש-הציפור נראים לך לא מתאימים להגדרה, אבל אתה מתלבט בין הקלף של הפרחים שהוא אכן צבעוני, לבין הקלף של האנשים שמראה ניגודיות בין החולצות שחור-לבן של האנשים לדבר הזה שנמצא בתוך הקרח שהוא מאוד צבעוני. מה תבחר?
אפשר לנחש, ואפשר גם להתלבט ולחפור לעצמך בשכל קצת יותר ולשאול את עצמך לא מה לדעתך הכי מתאים, אלא מה לדעת המספר הכי מתאים? וגם האם יש פה עומק נוסף שפספסת? אולי יש פה איזה רמז? אולי דווקא הקלפים שפסלת מייצגים משהו "צבעוני"?
אפשר גם לנסות להפעיל קצת פסיכולוגיה - הקלף של הפרחים ברור מדי, וודאי המספר לא היה בוחר קלף כל כך ברור. ואולי כן? וכך הלאה, תחפור לעצמך כמה שאתה רוצה, או לפחות עד ששאר השחקנים יתחילו לכחכח בגרון. לא בטוח שהחפירה תעזור, אבל אם אתה נהנה מזה, לך על זה.

ניתן לראות איך המשחק מתנהל בפועל, בפרק של התוכנית של Tabletop.

מה Dixit עושה

המשחק מעודד יצירתיות ודמיון, ומאפשר אינטראקציה פסיכולוגית קלה בין השחקנים (איזה תיאור יהיה מספיק עמום אבל לא יותר מדי? מה מתאים לשחקן פלוני לבחור? איזה מהקלפים שלי יסיח את השאר מהקלף האמיתי?)
מעבר לכך, אפשר להיות סוּפר-יצירתיים ולקחת את המשחק לכיוונים הומוריסטיים ולתת הגדרה כמו "יאיר לפיד מחליט לרדת מהארץ, איך הוא יעשה את זה" או "אסד, מובארק, אובאמה ונפתלי בנט טסים במטוס..."
וכמובן שאם משחקים עם אנשים קרובים מאוד ועם הרבה היסטוריה משותפת אז אפשר לשלב בדיחות פנימיות או זיכרונות מחוויות משותפות כמו "בהריון או לא בהריון?" או "סדר פסח לפני שנה".

הדברים הטובים
* יצירתיות, והומור.
* מאוד קל ללמוד, ומאוד קל לשחק.
* משחק מהיר.
* מתאים גם לילדים וגם למבוגרים. וגם אינו תלוי שפה.
* בפועל, לאף אחד לא ממש אכפת מהניקוד הסופי. אין פה באמת תחרות על המקום הראשון, פשוט נהנים מהסיבובים במשחק.
* אפשר לשחק בהרבה שחקנים (עדיף לקנות את הגרסא שנקראת dixit odyssey שנותנת את האפשרות לשחק עד 12 שחקנים ביחד).
* יש הרחבות של קלפים עם ציורים חדשים.

הדברים הפחות טובים
* אי אפשר לשחק בשני שחקנים, וגם בשלושה המשחק לא ממש מוצלח.
* יש אנשים שמתקשים לתת הגדרות מופשטות כשהם נמצאים בתפקיד המספר.
* 84 קלפים זה הרבה, אבל אחרי כמה זמן הקלפים חוזרים על עצמם והמשחק נהיה קצת משעמם. עם זאת, ניתן לקנות חבילות הרחבה לא יקרות יחסית, שדי פותרות בעיה זו.
* לשחקנים ששיחקו כמה פעמים יש לפעמים יתרון כי הם מכירים את כל הקלפים, וגם יכול להיות שהם כבר שמעו את התיאור הספציפי הזה פעם .
* צריך להיזהר לא לחזור על אותה הגדרה שנתת פעם כי אולי אנשים יזכרו. מצד אחד זה חיסרון גדול, אבל מצד שני זה מעודד יצירתיות בבחירת התיאור.

דעתי האישית

בניגוד לרוב המשחקים הטובים שאני מכיר, דיקסיט הוא לא משחק שיוצר מתח וגורם לאמץ את השכל, אבל למרות זאת, הוא ללא ספק אחד המשחקים טובים ביותר שקיימים. עצם העובדה שאפשר ליהנות ממשחק בלי שיהיה לך אכפת מי מנצח אומרת משהו מאוד משמעותי על המשחק. זה משחק שמאפשר לאנשים להיות יצירתיים, להחליף חוויות, להעלות זיכרונות ולצחוק. תכל'ס, מה אפשר לבקש יותר מזה?
הסקירה פורסמה במקור בקבוצה משחקי חברה