מהדורה 5 כלי נשק (ושריונות) חדשים למו"ד5

לפני שנתיים כמעט פירסמתי את ההודעה הזו:
http://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?f=5&t=35245

מאז חשבתי על עוד כמה רעיונות. מו"ד 5 בעיקרון מעדיפה לא להוסיף כלי נשק אלא לשנות את התיאור לנתונים קיימים, אבל יש כמה שפשוט נראו דורשים שינוי קטן כזה או אחר - בעיקר בנוגע לשימוש בזריזות במקום בכוח כתכונה הרלוונטית, או שינוי סוג הנזק בהתאם לעיצוב.

1) מטה שלושת החלקים:
נשק קרבי, משקל 1 ק"ג, נזק 1ק8 מוחץ, דו ידני, לחימה מסוגננת.



הנשק הזה מסובך יותר לשימוש ממטה רגיל ודורש שתי ידיים בגלל צורתו המורכבת, אבל מדגיש מהירות וזריזות ידיים על פני כוח פיזי גרידא. למרות שהוא דו-ידני, הוא נחשב לנשק אומנויות לחימה עבור נזירים.


2) האדאפנג:
נשק קרבי, משקל 1 ק"ג, נזק 1ק8 חותך, לחימה מסוגננת.



זה לא נשק היסטורי או ספרותי, אלא חרב שעוצבה במיוחד עבור סדרת סרטי "שר הטבעות" כדי לייצג נשק אלפי. פשוט השתמשתי בנתונים של חרב סיף (שאני ממש לא אוהב ומרגיש שהיא אנאכרוניסטית ברוב עולמות הכמו-ימה"ב של מו"ד) רק עם נזק חותך. אפשר לשים אותה במקום החרב הארוכה בתור אחד מכלי הנשק בהם אלפים מיומנים.

3) פטיש-מוט:
נשק קרבי, משקל 3 ק"ג, נזק 1ק10 מוחץ או דוקר, כבד, הישג, דו-ידני.



הנשק הזה נקרא גם "פטיש לוצרן" או בק-דה-קורבין. מוט באורך של 2 מטר וקצת, עם ראש משולב של פטיש ומכוש. בעיקרון, מיועד ללחימה של רגלים כנגד פרשים משוריינים.

מעניין אותי לגבי בק-דה-קורבין - אם מדובר בנשק ימי-ביניימי שנוצר נגד פרשים משוריינים, קצת קשה לי להאמין שצד ה"פטיש" שלו באמת שימש להתקפה. כמו שזה נראה, מדובר בעצם ב"מכוש-מוט" יותר מאשר "פטיש-מוט". צד הפטיש נראה כמו משקולת שמאזנת את המקור ומוסיפה למשקל שלו כאשר מניפים אותו כדי לחדור שריון.

שים לב שצד הפטיש הוא לא חלק ושטוח, אלא עם זיזים, בדומה לפטיש שניצלים.

עם התפתחות שריון הלוחות, עברו יותר ויותר לשימוש במכושים, פטישים, ואלות מחורצות. הנשקים הקהים יותר (כמו הפטיש) לא ניסו לחדור את השריון, אלא להסתמך על זה שהוא לא באמת יכול לנטרל את כל האנרגיה של המכה, מה שיכול למעוך בו שקע שישבור לך צלע, או פשוט לטלטל ולזעזע אותך בצורה לא נעימה ולא בריאה.

החלקים החדים כמו מכוש ודוקרן היו יותר ל"טיפול" באבירים שהופלו מהסוסים שלהם. כשהם על הסוס, החלק של הפטיש עושה עבודה טובה בלהפיל אותם משם או לסדר להם עצמות שבורות וזעזוע מוח - בעיקר אם האביר פוגש אותו ביחד עם התנופה של הסוס שלו.

ועוד כמה רעיונות

4) מכואהואיטל (macuahuitl) - חרב זכוכית געש אצטקית:
נשק קרבי, משקל 1.5 ק"ג, נזק 1ק8 חותך



שיא טכנולוגיית הנשק של חברות שלא גילו את המתכת - גוף עץ אליו מחוברים להבים חדים מזכוכית געש. חד וקטלני כמו חרב ארוכה - ההיסטוריונים מספרים שהלוחמים האצטקים לפחות במקרה אחד הצליחו לערוף עם זה סוס של הספרדים. אלא שזכוכית געש היא עדיין חומר נחות בהשוואה למתכת, ומי שנלחם בחרב זכוכית הגעש נגד יריבים הלובשים שריון מתכתי סובל מחיסרון לגלגולי ההתקפה. כמו כן, ככלל אצבע, בסוף הקרב (נגד יריבים עם שריון מתכת) החרב פגומה מכדי להשתמש בה שוב.

5) ח'ופש
נשק קרבי, משקל 2 ק"ג, נזק 1ק8 חותך



אחת החרבות העתיקות ביותר. במקור היתה עשויה מיציקת ארד ולכן איבדה במהירות את החדות שלה, אבל גרסאות בנות-זמננו (במונחי משחק) יתכן ויהיו עשויות מפלדה. מהעיצוב העקום שלה פשוט מתבקש להשתמש בה בתור נשק של אורקים ודומיהם.

המפקד האלמוני אמר/ה:

החלקים החדים כמו מכוש ודוקרן היו יותר ל"טיפול" באבירים שהופלו מהסוסים שלהם. כשהם על הסוס, החלק של הפטיש עושה עבודה טובה בלהפיל אותם משם או לסדר להם עצמות שבורות וזעזוע מוח - בעיקר אם האביר פוגש אותו ביחד עם התנופה של הסוס שלו.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

זה די מעניין : למה לנסות לפגוע דווקא ברוכב שעטוף בערימת מתכת, ולא בשלושה מטרים מעוקבים של בשר שלא תמיד משוריין שנמצא מתחתיו?

לא שלא תקפו סוסים, אבל בזמן שאתה מרביץ לסוס הרוכב שלו עלול להרביץ לך בחזרה - כנראה זו הסיבה, וגם כי רוכב אפשר לתקוף מהצד ולהעיף מסוסו בעוד שלהתייצב מול סוס דוהר עלול להיגמר בזה שסוס פצוע מתרסק עליך.

היפנים, אגב, פיתחו נשק בשם קנבו או טטסובו, שהיה מין אלה גדולה וארוכה שיועדה ללחימה נגד סוסים ושבירת רגליהם. אם נכתוב את הטטסובו למו"ד5, הנתונים שלו כנראה יהיו כאלה:

נשק קרבי, משקל 4 ק"ג, נזק 1ק12 מוחץ, כבד, דו-ידני.

הערה לגבי חופש- במוד"מ הנזק שלו היה 2ק4 כמדומני.
לא שזה מאוד משנה. מצד שני, אולי זה יכול טיפ טיפה לאזן

וטטסובו זה מגניב.

אחד האתרים המועדפים עליי לכלי נשק בימי הביניים הוא: Medieval Warfare, מפני שבאמת יש שם הסברים על הנשקים ואופן השימוש בהם בנוסף על הסברים על ההכנה ללחימה וכו'.
למעשה כתוב שם שבמקרה הספציפי של הבק-דה-קורבין דווקא כן השתמשו בקצה החד ואילו ב"פטיש לוצרן" השתמשו דווקא בפטיש, למרות ששני הנשקים האלו נראו כמעט אותו דבר.

dragonian אמר/ה:

הערה לגבי חופש- במוד"מ הנזק שלו היה 2ק4 כמדומני.
לא שזה מאוד משנה. מצד שני, אולי זה יכול טיפ טיפה לאזן

וטטסובו זה מגניב.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אני מנסה להיצמד לשטאנץ של מו"ד 5, שם אין כמעט כלי נשק שעושים נזק של שתי קוביות (חוץ מחרב דו ידנית וכד' שעושה 2ק6) וגם הקטע של חצאי-קוביה (1ק3 ו1ק2) נעלם.

במוד"מ2 היו עוד המון דרכים לעשות איזונים ושיפצורים לנשק - היה את הקטע של מהירות תפעול (שהשפיעה על התור שלך ביוזמה) ואת הקטע של שתי קטגוריות של נזק (ליצורים בגודל אדם וליצורים גדולים יותר - חרב ארוכה למשל עשתה 1ק8 ליצורים בגודל בינוני ומטה, ו1ק12 ליצורים בגודל גדול ומעלה)

האמת שמוזר לי שמהירות התפעול ירדה במהדורות הבאות.
סביר להחזיר אותה למהד' 5 או 3.5?

ועוד כמה רעיונות:

7) טומהוק
נשק פשוט, משקל 0.5 ק"ג, נזק 1ק4 חותך, קל, לחימה מסוגננת, מושלך (טווח 20/60 רגל = 6/18 מטר)



גרזן קטן, קל ובעל להב צר, שמתאים להשלכה או לקרב פנים-אל-פנים. אהוד על נוכלים גמדים, סיירים וחובבי טבע.

8) בולה
נשק פשוט, משקל 1 ק"ג, נזק 1ק4 מוחץ, מיוחד, טווח 30/120 רגל (9/36 מטר)



הבולה הוא נשק בצורת שניים או שלושה כדורי אבן המחוברים למיתרי עור, המשמש לציד וללכידת חיות כגון בקר או אמו (ציפור חסרת-תעופה הדומה ליען). למרות שבעיקרו הוא נשק מושלך, הוא משתמש בתוסף הזריזות בלבד בגלל שהשימוש בו (בסחרור תוך אחיזה במיתר והטלה סיבובית לעבר המטרה) שם דגש על קואורדינציה ולא על כוח פיזי. יצור מוחשי בגודל גדול או קטן יותר שנפגע מהבולה, לא רק סופג חבטה מכדורי האבן אלא גם מסובך במיתרים ותחת השפעה של ריסון (מהירותו יורדת לאפס, יש לו חיסרון להתקפות ובדיקות זריזות ולהתקפות עליו יש יתרון). ניתן להשתחרר מהבולה גם ע"י בדיקת כוח בד"ק 10 (דורש פעולה שלמה), או גרימת נזק של 1 נק"פ מנשק חותך למיתרים (דרג"ש 10)

וחוץ מכלי הנשק - גם שריון!

9) לוריקה סגמנטאטה - שריון רצועות רומאי.
שריון בינוני, דרג"ש 15 + זריזות (עד 2+), חיסרון להתגנבות, משקל 12 ק"ג.



השריון הקלאסי של לגיונות רומא. יחסית קל בהשוואה לרמת ההגנה שהוא מספק, אבל הוא מרעיש ולכן סובל מחיסרון להתגנבות.

10) שריון עור רקוע
שריון בינוני, דרג"ש 16 + זריזות (עד 2+), משקל 10 ק"ג.

כאן אין לי תמונה, כי זה שריון שהמצאתי במקור לשיטה שאינה מו"ד ואני ממיר אותו. מבחינת מראה חיצוני, זה מזכיר קצת שריון לוחות, רק שהלוחות עשויים מעור. השריון מיוצר בתהליך מיוחד וסודי, במסגרתו כמה שכבות של עור מודבקות אחת לשניה באמצעות תערובת של עצמות טחונות, שרף וכימיקלים, ומרוקעות בפטישים ליצירה של לוחות עור מעוצבים. ידוע שלוח עור כזה עשוי מכמה סוגי עור בשכבות - חזיר, בקר, ואף חיות אקזוטיות יותר כמו תנינים, קרנפים והיפופוטמים. הלוחות שומרים על גמישות מסויימת, ומחוברים לבסיס של עור רך יותר, בעיקר באזורי המפרקים, כשהתוצאה הסופית היא שריון שלא נופל ברמת ההגנה שהוא מספק משריון ששראות. הצבע הטבעי של השריון הזה הוא צהבהב-אפור מגעיל, אבל נהוג לצבוע אותו בלכה חומה או שחורה. תהליך היצירה הוא כאמור סודי, מסובך וממושך, מה שהופך את שריון העור הרקוע לפריט יקר להחריד - לפחות כמו שריון לוחות ממתכת.

11) שריון חרס
שריון בינוני, דרג"ש 14 + זריזות (עד 2+) משקל 10 ק"ג.

גם כאן אין תמונה כי זה שריון ש"המצאתי" בזמנו בהשראת השכפ"ץ הקרמי. בעיקרון זה שריון לוח-חזה לכל דבר המגן על החזה, הבטן הכתפיים והגב, רק שהלוחות לא עשויים ממתכת אלא מחרס מיוחד, ומורכבים לתוך מעטפת מעור או אריג חזק.

האמת שחלק מהרעיונות האלה יכולים לעזור במערכה בעידן הברונזה.

האם יכול להיות שריון חרס מלא?
ומה בעצם ההבדל בינו לשריון מתכת?

ההבדל היחיד בין שריון חרס לשריון מתכת זה שהוא לא ממתכת. סתם רציתי לכתוב פעם שכפ"ץ קרמי לעולם פנטזיה וזה מה שיצא. אפשר בטח גם לעשות לוחות חרס קטנים יותר לידיים, רגליים וכד', ולהרכיב את זה על בסיס של שריון עור, ולקבל גרסה קרמית של שריון לוחות מלא. במציאות לא נראה לי שעשו את זה חוץ מחליפת סילוק פצצות, שהיא כבדה ומגושמת וגורמת לך להיראות כמו פח אשפה עם רגליים.

לתקופת הברונזה רוב מה שכתבתי כאן, חוץ מח'ופש ואולי חרב זכוכית הגעש, לא הכי מתאים - השריונות המקוריים שלי הם מונפצים מידי ולא מדוייקים היסטורית (ושריון העור הרקוע כנראה גם לא הגיוני מבחינת הנדסת חומרים, אבל עולם פנטזיה וזה).

למה טומהוק ולא גרזן הטלה? מה ההבדל ביניהם?

דיברתי על עידן ברונזה פנטסטי

העוג הברברי אמר/ה:

למה טומהוק ולא גרזן הטלה? מה ההבדל ביניהם?

יש ללחוץ כדי להרחיב...

תכל'ס. לא חייב להיות.
למה כן?

א- הזכירו בדיון אחר שקצת בעסה שלנוכלים גמדים אין גרזן שמאפשר להם לעשות התקפת פתע מצד אחד ומצד שני מתאים לפוזה של הגמד עם הגרזן.
ב- טומהוק הוא קטן וקל יותר מגרזן יד, ונראה לי מתאים להלביש עליו נתונים כאלה.
ג - אני עדיין מתלהב לפעמים מהקטע הזה שיכול להיות לך לוחם אפקטיבי לגמרי עם כוח 8, בהנחה שיש לו זריזות גבוהה.